מה עומד מאחורי גל העלייה מצרפת? - טלוויזיה - הארץ

מה עומד מאחורי גל העלייה מצרפת?

סרט תיעודי שנוצר בימים אלה תוהה על קנקנה של העלייה הייחודית הזאת ועל השילוב של אהבה ואשמה שמניע אותה

גילי איזיקוביץ
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גילי איזיקוביץ

כ-80 אלף ישראלים ממוצא צרפתי, שעלו לארץ בתריסר השנים האחרונות, חיים כאן כיום. גל העלייה הזה לא התחיל בשל איום קיומי. הוא לא התגבר הודות לחלון חד-פעמי שנפתח ליהודים בארץ מוצאם. ביסודו לא עומדת מנוסה מפגעיו של משבר כלכלי או אחר. זהו גל גדול, אטי וממושך - הסוכנות היהודית מסמנת את תחילתו בשנת 2000; בעצם טפטוף שהתגבר לזרם קבוע שאינו חדל. והסיבות לו מגוונות.

כמה דמויות מגל העלייה הזה מתועדות בימים אלו בסרט התיעודי "החלום הישראלי", שיוצרים הבמאית ענת שוורץ והמפיק רונן בן טל יחד עם חברת ההפקה הצרפתית Film d'ici והמפיקה סילבי ברנה. השבוע השתתף הסרט, יחד עם כמה פרויקטים ישראלים אחרים, בכנס שמארגנת קרן קופרו המקומית - האמונה על שיתופי פעולה בינלאומיים שתכליתם הפקת סרטים. תאריך השידור של הסרט, שמצוי כאמור בשלבי עבודה מוקדמים למדי, נקבע לעוד כשנה וחצי.

מחפשים את הבינג' הבא? הירשמו עכשיו וקבלו את המלצות הצפייה הכי טובות באתר הארץ

שוורץ, בת 33, היא כותבת, מפיקה, עורכת ובמאית בטלוויזיה, שגם שימשה עוזרת במאי בסרט "ואלס עם באשיר". "החלום הישראלי" הוא סרטה התיעודי הראשון באורך מלא. ראשיתו, היא מספרת, בסרט של שבע דקות שעשתה במסגרת לימודי בימוי בצרפת, אשר התמקד בראיונות שעורכת הסוכנות היהודית לעולים פוטנציאליים. "מגיעים מועמדים בסרט נע, כל שעה עגולה, ונשאלים שתי שאלות: למה ישראל ולמה עכשיו".

המפיקה הצרפתית סילבי ברנה, הבמאית ענת שוורץ והמפיק רונן בן טל. שת"פ בינלאומי. לצילום: דודו בכר

מהתשובות שסיפקו המרואיינים הבינה, לדבריה, כי הסיפור גדול יותר: נפרש שם בעצם סיפורה של הקהילה היהודית בצרפת כיום, על השינויים הפוקדים אותה. "אנשים ישבו מול המראיין וסיפרו את סיפור חייהם", היא אומרת. "מסיטואציה זרה לחלוטין, ביורוקרטית, מול פקיד שלא פגש אותם מעולם, השיחה התגלגלה לכך שבשנות ה-60 הם לא עלו מצפון אפריקה ישר לישראל והם מרגישים רגשות אשם. אנשים סיפרו על החיים האינטימיים שלהם, על החלומות הכמוסים שלהם לעתיד. הצטיירה שם תמונה מעניינת של קהילה יהודית במשבר זהות, כשישראל היא חלום פנטסטי בעבורם".

הקהילה במשבר בגלל התפרצויות של אנטישמיות או לאומנות?

"לא בהכרח. זאת התשובה המתבקשת, המצב הגיאו-פוליטי בצרפת. אבל לכל אחד מהם יש חלום אינטימי. הם מחפשים אהבה, או שיש להם רעיון לסטארט-אפ באילת, או שהם רוצים להמציא את עצמם מחדש בעמק יזרעאל. הם מגיעים לכאן עם החלומות האלה ולפעמים העימותים עם המוסלמים הם רק תירוץ. לפעמים הקהילה בעיר שלהם הולכת ומצטמצמת, סגרו כבר בית כנסת אחד, את המכולת הכשרה, יש מסגד חדש מתחת לבית והילדים שלהם עלו".

אכזבות וגילויים

עד מהרה נוצר הקשר בין שוורץ לחברה הצרפתית ואחר כך לבן טל, מפיק קולנוע וטלוויזיה ומוסיקאי ("אור כשדים"). הוחלט לאתר משפחות לפני עלייתן וללוות אותן בחודשים לפני העלייה ובמשך קליטתן בארץ. בן טל מגדיר זאת "החלום והמציאות, לאו דווקא השבר".

שוורץ: "מה שמעניין אותי הוא האופן שבו זה קורה להם. בעיני זו עלייה משונה ושונה. סבא וסבתא שלי, למשל, עלו מווינה ומהונגריה ודיברו גרמנית והונגרית ונסעו כל שנה לחופש ארוך בשווייץ. אף שהיו פטריוטים, הם תמיד אכלו את האוכל משם, דיברו את השפה של אירופה, כל החברים שלהם היו משם, הם חיו פה והתקשו להודות שהבחירה בישראל היתה הכרח. במובנים מסוימים גם העלייה מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה לא היו עליות מבחירה, אלא מאיזשהו הכרח. הצרפתים, בעשר השנים האחרונות, בוחרים בישראל. עניין אותי לברר למה הם עושים את הבחירה הזאת דווקא היום. אין לי ספק שהם עומדים גם להתאכזב וגם לגלות דברים חדשים על עצמם".

ייחודו של הסרט, כך נראה, והסיבה שכבר בשלבי התהוותו שותף לו גוף צרפתי, היא היותו בינלאומי מלידה. במידה מסוימת מדובר בדוגמה קלאסית לאירוע הפיצ'ינג שמתקיים במסגרת שוק קופרו, שהחל ביום שלישי השבוע ויינעל בראשון. המטרה בכנס היא ליצור שיתופי פעולה שיאפשרו מימון רחב ממקורות זרים לפרויקטים ישראליים וגם את שידורם והפצתם בעולם עם השלמתם. בשל קשיי מימון המאפיינים את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה המקומית, שיתוף הפעולה מאפשר מרחב יצירתי גדול יותר. בה בעת נטען שהוא גם משפיע על בחירת הנושאים, מכוון להתרחקות מעיסוק בתחומים שלא ידברו לקהל זר ולאימוץ דרכי עבודה מסוימות.

מתוך הסרטצילום: עומר נווה

כך או כך, המפיקה ברנה מספרת כי מעבר לעובדה שמדובר בקהילה היהודית בצרפת, הנושא האוניברסלי של הגירה היה מוקד לעניין וגורם מהותי בהחלטה להשתתף בפרויקט. "קהל ישראלי וצרפתי חולק עניין משותף בנושא הזה, ממקומות הפוכים. הצרפתי מתעניין לדעת למה הם עוזבים, לא למה הם מגיעים", היא אומרת. "זוהי שאלה מעניינת של זהות של אנשים שנעים בין שתי תרבויות. כשאנחנו מתעניינים בפרויקטים, אנחנו מחפשים מרכיב גדול יותר מ'ישראליות' או ‘צרפתיות'. אנחנו מחפשים את הזווית הבינלאומית. הסיטואציה של הגירה, של אנשים שמתנדנדים בין זהויות, אינה ייחודית לישראל".

ובכל זאת נדמה שדרושה התייחסות מיוחדת לשאלת ההגירה, במיוחד כאשר בישראל ובקהילות היהודיות מתייחסים אליה כאל עלייה. בן טל מסביר ש"העניין של הגירה הוא רעיון וחוויה שמעניינים קהלים בכל העולם. הסיפור, בבסיסו, הוא בפירוש סיפור אוניברסלי. אולי יש הבדל בין ‘הגירה' ל'עלייה', אבל החוויה דומה. הסרט עוקב אחרי ההחלטה להגר והמציאות שאחריה".

איך מסבירים את ההבדל בין הגירה לעלייה לקהל לא-ישראלי?

שוורץ: "המורכבות הזאת היא פנימית בתוך הקהילה היהודית בצרפת, וזה ברור גם לצרפתים לא-יהודים שמסתכלים עליהם. הם לא צרפתים, או שלפחות הם יותר יהודים מצרפתים. אנחנו מציגים איזו הצצה לחיים של היהודים הצרפתים. יש הרבה מבני הקהילה שמסתובבים ברחוב כמו כל צרפתי אחר וכשהם נכנסים הביתה הם שמים כיפה. רק בבית. אין בעיה להסתובב ברחוב עם כיפה, אבל ככה הם מרגישים וחווים את עצמם. ההצצה לכך יכולה להיות מעניינת למישהו שמכיר אותם מהחוץ".

ומעניין מה קורה להם כשהם מגיעים לארץ ולא צריכים כיפה כדי לבדל את עצמם או לשמור על זהות יהודית, לא בבית ולא בחוץ.

"זה באמת מעניין. אני לא אדם דתי, וכשאני מגיעה אליהם המון פעמים הילדות אומרות לי שאני לא לבושה צנוע. פתאום אני מרגישה קצת פחות מדי יהודייה בשבילם. ואז הם מגיעים לכאן וכולם פה קצת כמו הגויים, כי לחילוניות הישראלית יש פרמטרים אחרים. אתה לא צריך להזיע כל הזמן על הזהות שלך וההגדרה שלך. מצד אחד החירות להיות ישראלי ויהודי היא סקסית בעיניהם, ומצד שני יש להם תחושה שהם מאבדים משהו". *

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ