שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ג'ולייה לואיס-דרייפוס נפרדת מקללת "סיינפלד"

דמותה שלוחת הרסן ב-"Veep", מוכיחה סופית כי הקומיקאית הידועה הצליחה לשחזר את הצלחות העבר. כעת היא מחכה לעונה השנייה

ג'ון פטרסון, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'ון פטרסון, גרדיאן

ג'וליה לואיס-דרייפוס צועדת מבלי לעורר תשומת לב ברחוב שקט בשכונת פסיפיק פליסיידס היוקרתית שבה היא מתגוררת, שולחת אלי חיוך רחב, מנופפת בידיה ומתיישבת עמי ליד השולחן במסעדה הצרפתית. היא מזמינה ביצים עלומות, טוסט וריבה מבלי להידרש לתפריט, ואנחנו יוצאים לדרך.

היא לובשת טוניקה כחולה, חולצה לבנה ומכנסיים כהים, שערה מטופח ומצב רוחה מרומם. היא נראית כמו האדם שהיא במציאות, זה שמתקיים כאשר המצלמות אינן דולקות: פשוט אם מהפרוורים שהורידה זה עתה את הילדים בבית הספר.

ללואיס-דרייפוס, בת 51, יש סיבה להיות שמחה: עונת הבכורה של "Veep", הסאטירה הפוליטית האמריקאית ששידוריה הסתיימו זה עתה בארצות הברית, זכתה לקבלת פנים נלהבת. הקומדיה, שבה היא מככבת בתפקיד סלינה מאייר - סגנית נשיא עם נטייה לפליטות פה - נתפשת כניצחון אישי של לואיס-דרייפוס, נוסף על היותה הוכחה ניצחת ליכולתו הקומית של יוצרה, ארמנדו ינוצ'י.

"Veep" מצולמת בסגנון המזכיר את הקומדיה הבריטית הפוליטית עטורת השבחים של ינוצ'י, "The Thick of It" (שגרסתה האמריקאית לא צלחה את שלב הפיילוט) ואת הסרט שהניבה, "בסוד העניינים". נדמה שהסדרה חיסלה כל שריד ל"קללת סיינפלד" המפורסמת בקריירה של לואיס-דרייפוס ¬ אותה קללה שלפיה, כביכול, השחקנים הראשיים ב"סיינפלד" מתקשים לשחזר את ההצלחה שנחלו אז; כבר נודע ש"Veep" תחזור לעונה שנייה.

לואיס-דרייפוס ב"ויפ" בתור סגנית הנשיא סלינה מאיירצילום: גריי פיקצ'רז

כשלואיס-דרייפוס פגשה את ינוצ'י, הוא היה דמות אלמונית יחסית בארצות הברית. "לא הכרתי את 'The Thick of It'", היא אומרת, "אבל כשאמרו לי שהוא עשה את 'בסוד העניינים', חשבתי, נפלא. אהבתי מאוד את הסרט. היתה בינינו כימיה מהרגע הראשון. זה היה רק קונצפט התחלתי, הפיילוט עוד לא נכתב. הוא דיבר על רעיונותיו ואני דיברתי על ההתרשמות שלי מהפוליטיקה ומהממסד, דברים שאני מבחינה בהם כשחקנית וכאזרחית".

דברים שמדידים שינה מעינייך?

"בדיוק, אבל גם כל הפן ההתנהגותי, התנהגות פוליטית מגוחכת שהבחנתי בה. זה לא הזיק
שגדלתי כילדה וכמתבגרת בוושינגטון".

ינוצ'י ואנשיו הרכיבו צוות מהודק וממושמע של מאלתרים נמרצים, כדי לצייר את העולם ההרסני והבוגדני של הפוליטיקה האמריקאית. לתפקיד ראש המטה המרושעת של סלינה, איימי ברוקהיימר, לוהקה אנה קלמסקי, שבגלגול אחר היתה "החברה שלי" (לצד הילד מקולי קלקין), והשתתפה גם ב"בסוד העניינים". טוני הייל מ"משפחה בהפרעה" הוא העוזר האישי של מאייר, ומאט וולש מגלם את מייק מקלינטוק, הדובר המקריח והלא יוצלח שכולם בזים לו, החל בג'ונה ריאן הכחוש והגבוה (טימותי סימונס) ועד למזכירתה העוקצנית והמצמיתה של מאייר, סו וילסון (סופי ברדשו). ובתוך כל אלה נמצאת לואיס-דרייפוס, שלא מפסיקה לנבל את הפה.

פרוזן יוגורט

האם הקללות הן אלמנט משחרר בשבילה? "בהחלט כן", היא אומרת במבט ערמומי, "כי אני עצמי מנבלת את הפה כל הזמן, אז נחמד שאפשר לעשות את זה בסדרה. אבל השפה המלוכלכת עוזרת לנו לתאר את העולם שאנחנו מנסים להראות, כלומר, את העובדה שיש עולם פוליטי לפני המסך, ועולם פוליטי אחר לגמרי מאחורי הקלעים".

הפוליטיקה כהצגה?

"בדיוק, זה ששולחים שיירה של 15 מכוניות שרד כדי לקנות פרוזן יוגורט, או כל האנרגיה המטורפת שמשקיעים בלבחור את הכלב המתאים לבת של סלינה. הדברים שמאחורי הקלעים הם פשוט... מפחידים".

כפי שאפשר לצפות מינוצ'י, השפה עצמה מקבלת מקום מרכזי: נאומים חשובים עוברים דרך קבע, רגע לפני שהגיע הזמן לשאת אותם, מה שמכונה "Pencil Fuck", כלומר תהליך שבו אדם בכיר עורך אותם ונוטל מהם את עוקצם. "השפה כאן פשוט מטורפת, תענוג גדול לדבר אותה", אומרת לואיס-דרייפוס. "ארמנדו הוא תסריטאי-אמן, זה ברור, אבל לזכותו ייאמר שהוא לא מקדש את הכתיבה שלו. מדהים לראות כמה הוא פתוח לרעיונות של אחרים, והוא מעודד אלתור".

שרה פיילין. לא היתה מקור ההשראהצילום: אי–פי

לפני שהחלו שידורי "Veep", נפוצה השמועה שהסדרה מבוססת על שרה פיילין, האישה האחרונה, והשנייה בסך הכל, שהתקרבה אי פעם לתפקיד של מאייר. אבל לא, אומרת לואיס-דרייפוס, "פיילין לא היתה מקור ההשראה בכלל. בעיקר משום שכבר עשו את זה כל כך טוב קודם, טינה פיי עשתה את זה וג'וליאן מור עשתה את זה. אני מניחה שאפשר למצוא קשר שטחי, כי גם לי יש שיער חום, ואנחנו פחות או יותר באותו גיל, וכשהיא מפשלת שוב ושוב אני יכולה להבין למה אנשים חושבים שמדובר בפיילין. אבל רציתי מאוד לא להעתיק אדם מסוים, כי אני לא רוצה לקשר את הסדרה למפלגה מסוימת, ואנחנו לא רוצים שהסדרה תהיה פרודיה. בגלל זה אי אפשר לדעת לאיזו מפלגה הדמויות משתייכות, כי העיקר בה הוא ההתנהגות, לא האידיאולוגיה".

מעט מאוד אחווה

חלפו 30 שנה מאז הצטרפה לואיס-דרייפוס בת ה 21 לתוכנית "סטרדיי נייט לייב". זה היה ב 1982, והיא היתה ונשארה השחקנית הצעירה ביותר בסדרה. קודם לכן היא הופיעה במועדון הסטנד-אפ סקנד סיטי בשיקגו, ולמדה תיאטרון באוניברסיטת נורתווסטרן בשיקגו. כשהצטרפה ל"סטרדיי נייט לייב", התוכנית האגדית היתה רק בשנתה השביעית (כיום היא בעונה ה 37 שלה).

"יחד אתי שיחקו אדי מרפי, מרטי שורט, כריסטופר גסט, בילי קריסטל וג'ו פיסקופו. זה היה מפחיד מאוד ולא ידעתי מה אני עושה בעצם. זו לא היתה תקופה מאושרת בחיי. נכנסתי לשם במחשבה שהאווירה תהיה שכולם עוזרים לכולם, אבל זה היה עולם אכזרי ולא הבנתי את הדינמיקה בכלל. חזרתי לתוכנית בתור מנחה כמה פעמים, וצוות השחקנים נראה הרבה יותר מאושר. אבל בשנים ההן היתה הרבה פחות אחווה".

לואיס-דרייפוס גדלה בניו יורק, כשהוריה התגרשו התגוררה בוושינגטון, ובתקופות מסוימות בגיל ההתבגרות היא חיה בסרי לנקה ובמקומות אחרים בעקבות עבודתו של אביה החורג בפרויקט הופ, ארגון שמסייע לרופאים ולצוותים רפואיים במדינות מתפתחות. "חיינו לתקופות קצרות בקולומביה ובתוניסיה, ואחר כך פשוט גרתי בוושינגטון. אז היתה לי נקודת מבט מחוץ לאמריקה, אפילו נקודת מבט של העולם השלישי, כשחזרתי לארצות הברית. זה גורם לך לחשוב בצורה קצת אחרת".

שחקני "סיינפלד"צילום: גריי פיקצ'רז

אביה בן למשפחה יהודית אלזסית צרפתית, וסבה עמד בראש תאגיד הענק לואיס-דרייפוס אנרג'י סרוויסס. המגזין פורבס הכתיר אותה פעם בתואר אחת היורשות המיליארדריות הלוהטות ביותר. היא נוחרת בבוז שמח. "אני לא מתנגדת לחלק של ה'לוהטות', זה מחמיא לי מאוד. אבל גרמנו לפורבס לסגת מהדברים - לא מהחלק של ה'לוהטות', כמובן: האמת היא שאבא שלי היה מנכ"ל של חברת נכסים בעלת מיליארדים במשך כמה שנים, ובגלל זה הם כנראה עשו את הקשר, אבל הוא לא מיליארדר בשום צורה".

לדבריה היא אינה זוכרת שנדבקה בחיידק הבמה, אבל האלילות שלה בילדותה היו קומיקאיות אמריקאיות. "הערצתי את הכוכבות הצפויות: לוסיל בול, ויוויאן ואנס, מרי טיילר מור, המון נשים, מדלן קאהן, טרי גאר. וגם דיאן קיטון". היא השתגעה על הסרטים של פרסטון סטרג'ס, שהכוכבות בסרטיו תמיד היו גם מצחיקות וגם סקסיות. כשלמדה תיאטרון באוניברסיטה היא הכירה את מי שהיה לבעלה ולשותפה לעבודה, בראד הול. השניים נשואים 25 שנה, ויש להם שני בנים, בן 15 ובן 20.

היא החזיקה מעמד שלוש עונות בלבד ב"סטרדיי נייט לייב", ולא הותירה שם חותם מרשים. אבל כעבור ארבע שנים ¬ אחרי כישלון בסרט "Troll" מ 1986 ותפקיד קטן ב"חנה ואחיותיה" ("בקושי תיפקדתי כשוודי היה בסביבה, מרוב יראת כבוד") - הגיעה הנקמה המתוקה. לא רק שלה, אלא גם של קומיקאי נוסף שלא מיצה את כישוריו ב"סטרדיי נייט לייב", לארי דייוויד, שחבר לאיש הסטנד-אפ ג'רי סיינפלד.

לא ראיתי מעולם

"הכרתי את דייוויד מ'סטרדיי נייט לייב'. הוא היה בסדרה במשך שנה ושמחנו להיות אומללים יחד בתוכנית. אתה יודע מה? הוא לא קיבל אפילו מערכון אחד בתוכנית, וזה אומר משהו ¬ אפילו לא אחד. ואחר כך, כל כך הרבה שנים אחר כך, עשו את הפיילוט של 'סיינפלד', שלא ראיתי מעולם. ואמרו לג'רי וללארי, אתם צריכים שחקנית קבועה, אישה ¬ וככה אני הגעתי. 'סטרדיי נייט לייב' השתלמה ובגדול, אבל באיחור".

האם תיארה לעצמה שסיינפלד תנחל הצלחה כזאת? "אלוהים, לא, אתה צוחק?" היא צוחקת בקול, ונראית פתאום דומה מאוד לדמותה מ"סיינפלד", איליין בניס - עיניים גדולות, חיוך רחב באמצע פנים סימטריות לחלוטין. "לא היה לי מושג. חשבתי שהתוכנית תרד אחרי שבוע. התוכנית היתה שונה כל כך מהתוכניות שהיו אז בטלוויזיה, כמו 'חופשי על הבאר'".
"סיינפלד", שכונתה "סדרה העוסקת בכלום", סיפרה על ארבעה ניו-יורקרים וחוק יסוד אחד: "בלי חיבוקים ובלי למידה" (כלומר ¬ סדרה נטולת רגעי פאתוס שבה הדמויות לעולם אינן מתפתחות). כעבור כמה עונות התברר למבקרים ולצופים שלנגד עיניהם מתגבשת תופעה קומית אמיתית - אך לואיס-דרייפוס עצמה לא הבחינה בכך. "זה לא שהתעוררתי בוקר אחד והבנתי שאני משתתפת באבן דרך תרבותית. בזמן שעשיתי את הסדרה, פשוט נסעתי לעבודה כל בוקר, כמו כל אדם. וגם ילדתי את שני הילדים שלי בתקופה הזאת, ולכן התעסקתי בעיקר בעבודה, וכמעט לא בשום דבר אחר.

"אבל אני זוכרת שצילמנו את הפרק האחרון. היינו ברדפורד, בסטודיו סיטי, והקימו סביב אזור הצילומים מחסומים גבוהים כדי שאנשים לא יראו. בחוץ היו המון צלמים עם עדשות זום ענקיות, שניסו לפענח מה קורה בפרק האחרון. נדהמתי שלמישהו אכפת בכלל". אבל לקהל בהחלט היה אכפת, וגם הילדים שלה הבחינו בזה. "היתה תקופה שהופעתי בשערים של מגזינים, בתקופת 'סיינפלד', והבן שלי הבחין בזה. הוא היה בערך בן חמש. הלכנו ברחוב ליד חנות ספרים וספר הזיכרונות של מרגרט תאצ'ר היה בחלון, בהמון עותקים. והוא אומר לי, 'אימא, תראי! זאת את ¬ את בכל מקום!' אני חושבת שהוא פשוט הניח שהאישה שבשער הספר היתה אימא שלו".

איך היא מצליחה לשמור על חיים נורמליים בשביל בניה? "זה לא פשוט, אבל קל לתת לזה את החשיבות הנכונה. שמרתי על הפרטיות שלי, וקיבלתי הרבה החלטות מקצועיות שקשורות למשפחה, ואני שמחה מאוד שנהגתי כך. לפני חמש שנים לא הייתי עושה משהו כמו 'Veep', כי הילדים שלי היו צעירים מכדי לאבד אותי לטובת עבודה בחוף המזרחי למשך חודשיים כל פעם".

אשר לפוליטיקה, לואיס-דרייפוס עצמה "חוששת לגורלו של אובמה בנובמבר" ומביעה תמיכה בסוגיות ירוקות: היא פעילה בפרויקט התחדשות החוף "Heal the Bay" בלוס אנג'לס, והיא ובעלה בנו לא מכבר בית אקולוגי בחוף במונטסיטו שליד סנטה ברברה.

נשמע שזו ברכה, ולא קללה. גם מצבם של חבריה של לואיס-דרייפוס ל"סיינפלד" בכי טוב: סיינפלד הוא חבר מכובד בקהילת הקומיקאים האמריקאית, והלהיט הבא של דייוויד אחרי "סיינפלד ¬ הסדרה "תרגיע" ¬ התרחב אפילו לכדי איחוד של "סיינפלד", שלואיס-דרייפוס מספרת שהיה "מאוד הזוי, כמו לחזור לתיכון לפגישת מחזור ¬ אבל ליהנות".

נוסף על "Veep", לואיס-דרייפוס השתתפה אחרי "סיינפלד" בסדרה אמריקאית קצרה ושמה "Watching Ellie" לצד סטיב קארל ובסדרה המצליחה "כריסטין הישנה". הפרויקט הבא שלה הוא סרט של ניקול הולופסנדר, ללא שם בינתיים, לצד שחקן שהשתתף אף הוא ב"בסוד העניינים", ג'יימס גנדולפיני, שגם עליו הוטלה כביכול קללה אחרי "הסופרנוס". "אנחנו מתאהבים", היא אומרת, "זה יהיה כיף!". לא ממש קללה, כנראה.

מאנגלית: אורלי מזור-יובל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ