בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למלכה יש בית, עד עצם היום הזה

יוצרי הסדרה "עד עצם היום הזה" אדם הורוביץ ואדי קיציס, מספרים מדוע הם אוהבים דמויות מורכבות ואיך כל זה קשור ל"אבודים"

4תגובות

"הסוף הרע של אחד הוא הסוף הטוב של האחר", אומרת רג'ינה מילס, ראש העיר של סטוריברוק, שהיא גם המלכה הרעה מהאגדה "שלגייה", ושתי דמויותיה קיימות במקביל בעולמות השונים של הסדרה "עד עצם היום הזה". יש משהו חתרני באמירה הזאת המתייחסת לרוב לנראטיב היסטורי והוא מאפיין את השאלות הרבות העולות מהסדרה שדווקא אינה כבדת ראש.

בראיון טלפוני עם שני יוצריה האמריקאים, אדם הורוביץ ואדי קיציס, הם מסבירים שאמירה זו היא בעצם אחת המחשבות שהובילה ליצירתה. או כדברי הורוביץ, "איזה באסה למלכה שהיא תמיד מפסידה".

"המלכה המרושעת חיה במקום שלכולם יש סוף טוב, אבל בשבילה שום דבר לא מסתדר", אומר קיציס. "קחי לדוגמה את המכשפה מ'עמי ותמי'. היא בונה בית מבצק וממתקים, ומארגנת תנור, ועדיין לא מצליחה לאכול את הילדים; והמלכה ב'שלגייה' מכינה תפוח מורעל, ומצליחה להרעיל את שלגייה, ובכל זאת הנסיך מוצא אותה ומקים אותה לתחייה... המחשבה הזאת הובילה אותנו לתהייה לאיזה מקום יכולה ללכת המלכה שבו הסוף הטוב שלה מובטח, והתשובה לזה היא העולם שלנו. זאת המטאפורה של הסדרה".

ABC

בכתוביות הפתיחה של הסדרה נאמר שהיצורים מן האגדות הגיעו למקום שבו אין סופים טובים ¬ העולם שלנו. קיציס, בן 41, והורוביץ, בן 40, שהחלו לעבוד יחד כבר בזמן לימודיהם באוניברסיטה ("הבנו שיש לשנינו יחד מספיק כישרון רק לבן אדם אחד", אומר קיציס, "ולכן החלטנו לעשות הכל יחד מבחינה יצירתית"), והתמחו ביצירת יקומים מקבילים בכתיבה לסדרה "אבודים", נשאלים כעת אם זו אכן התפישה שלהם של העולם שלנו.

האם העולם שלנו כל כך עגום?

קיציס: "לפחות במובן הזה שבעולם האמיתי אין מרכיב הקסם. אנחנו צריכים ליצור את הקסם מעצמנו. אני חושב דווקא שבין השורות המסר של הסדרה הוא של תקווה. העולם האמיתי הוא מה שעושים ממנו. אנחנו רואים את האנשים בסטוריברוק (ששכחו את עברם) מגלים את עצמם מחדש ומחפשים את הסוף הטוב שלהם בעולם שמקשה עליהם קצת לעשות זאת. בניגוד לעולם שבו בהינף שרביט יכולים להפוך את הדלעת שלך למרכבה".

העצמה נשית

"עד עצם היום הזה", סדרה שבמקור באנגלית נקראת "היה היה" (כשם התרגום לסדרת האנימציה הצרפתית הטבועה בזיכרון הקולקטיווי הישראלי), מתחילה בעולם האגדות, הססגוני והקולנועי של "שלגייה", שאחר כך מתפתחת לסוג של "היפהפייה הנרדמת" ומשם מקבלת תפנית משלה. המלכה הרעה (לאנה פארילה) מטילה כישוף על כל הממלכה, שלא יהיו יותר סופים טובים. כך מגיעים לעולם הזה היצורים מן האגדות (בהם רוברט קרלייל המגלם את עוץ לי גוץ לי ובמקביל את מר גולד וג'וש דאלאס המגלם את הנסיך המקסים ובמקביל את "אלמוני" ואת דייוויד נולן ואייון ביילי כפינוקיו ואוגוסט בות). אלא שבשונה מהסרט "מכושפת", שבו הנסיכה מגיעה מאנימציה על נסיכות היישר לטיימס סקוור בניו יורק הרועשת, גיבורי האגדות האלה מגיעים לעולם "האמיתי" לעיירה ששמה "סטוריברוק" (גם שם כמו מהאגדות) במיין.

הסדרה, שעלתה לפני שבועיים ביס דרמה, נעה בין עולם האגדות לבין "המציאות". ההקבלות בין שני העולמות אינן מתחברות תמיד. ג'ניפר גודווין המגלמת את שלגייה בעולם הפנטסטי היא גם המורה מרי מרגרט בסטוריברוק. אלא שהזמן כנראה עצר מלכת כי היא בערך בגיל של מי שאמורה להיות בתה, אמה סוואן (ג'ניפר מוריסון).

שלגייה פופולרית מאוד בזמן האחרון. רק השנה היא הופיעה בסרטים "מראה מראה", "שלגייה והצייד" ובסדרה שלכם. יש לכם הסבר לעניין הגואה בה?

קיציס: "אנחנו התחלנו להשתעשע ברעיון הזה לפני תשע שנים. ההסבר היחיד שעולה בדעתנו הוא שהסרט המקורי של דיסני יצא ב 1937, בשיא המשבר הכלכלי הגדול. רבים חושבים שאנחנו חיים כיום בימים של חוסר ביטחון כלכלי והסיפורים האלה של תקווה והגשמת משאלות ¬ המזכירים לרבים את הילדות שלהם ¬ משמשים כנחמה".

ואמנם "שלגייה" היתה האגדה החביבה עליכם בילדותכם?

הורוביץ: "'שלגייה' היה הסרט הראשון שראיתי והוא עשה עלי רושם אדיר. אני זוכר שצפיתי בזה והייתי פשוט מבועת מהמלכה המרושעת. נדמה לי שרבים חוו חוויה דומה".

קיציס: "זה בדרך כלל הסיפור הראשון שאנשים שומעים והסרט הראשון שהם רואים".

הורוביץ: "בגרסה של דיסני ל'שלגייה' יש הכל ¬ מוסיקה, הומור, אימה. ככה בעצם למדתי מהו סיפור. בגלל הסרט הזה רציתי להיות מספר סיפורים. כשידענו שאנחנו רוצים לעשות סדרה על אגדת ילדים הבנו שזה חייב להיות על שלגייה, כי הסיפור שלה הוא הגראונד זירו של כל אגדות הילדים.

"החלטנו לספר אגדה שהסוף הטוב שלה נתלש ממנה. התחלנו את הפיילוט עם הנשיקה של שלגייה והנסיך המקסים, אחר כך עברנו לסצינת חתונה שמתקלקלת. עירבבנו עוד אגדות. אחת המטרות שלנו היתה לשחק במשחק 'מה היה קורה אילו...', למשל, 'מה היה קורה אילו שלגייה היתה פוגשת בכיפה אדומה"?

קיציס: "היה לנו גם חשוב לספר את הסיפור אחרת ¬ מאוד חשובה לנו העצמה נשית. לא רצינו להראות עלמות במצוקה. הגיבורות שלנו יכולות להניף חרב כשם שהן יודעות להסתובב בשמלת נשף".

כי האגדה 'שלגייה', עם כל העיסוק שלה בקנאת נשים, רחוקה מזה במקור.

קיציס: "ככל שהסדרה תתקדם הצופים יקבלו הסבר למקור הרוע של המלכה הרעה, ומדוע היא שונאת את שלגייה כל כך (וכן למניעים של עוץ לי גוץ לי ואחרים). זה לא רק עניין היופי, הרי זה חייב להיות משהו עמוק יותר. אף אחד מהרעים אצלנו בסדרה אינם מרושעים סתם כך. אנחנו לא מאמינים בשחור ולבן.

הורוביץ: "המוטו שלנו הוא שרשע אינו נולד אלא נוצר".

בפרק הראשון הילד הנרי מוצא את אמו הביולוגית, אמה סוואן, מחזיר אותה לסטוריברוק ומבקש ממנה עזרה. אמו המאמצת, רג'ינה, מתנגדת לנוכחותה. "אני החלפתי כל חיתול שלו", היא מטיחה בסוואן, הנסיכה הטובה של ההווה, "את זו שביקשת לא להיות בקשר עם הילד שוויתרת עליו".

היא מוצגת כמרשעת אבל היא צודקת.

הורוביץ: "ככל שהסדרה תתקדם תובן המורכבות. כמו שאמרנו, אנחנו לא מחפשים שחור ולבן. נכון שהיא המלכה המרושעת אבל ברור שהיא אוהבת את הילד הזה. אנחנו בוחנים את הדילמה של ההורות בין האם המאמצת לביולוגית באופן שבו אין תשובות קלות. אחד העקרונות המנחים שלנו לכתיבת הסדרה היה שתהיה נגישה לנו ולקהל. לכן בין כל הענקים והנסיכות חיפשנו את הרגש האנושי. בכל הקשור לעולם האגדות שאפנו לעגן אותו בקרקע, שהוא יעסוק בבני אדם ויחסים אמיתיים; ובעולם של סטוריברוק ניסינו להבין מה הבעיות של הדמויות והדילמות שלהן".

אחת ההגדרות של פנטסיה זה המתח התמידי בין היוצר לצופה/קורא בנוגע לאמיתות האירועים. לא ברור בסדרה אם העולם הפנטסטי קיים או שהוא רק המצאה, כמו במקרה הזה של הילד הנרי.

קיציס: "בפיילוט יש רמיזה לכך שכל זה מתרחש בראש של הילד הנרי, אבל אני מציע לראות את המשך הסדרה".

רמזים והפתעות

בקרוב יצוצו עוד דמויות מן האגדות, בסדרה "גרים" שתעלה בסוף החודש בהוט. הסדרה מבוססת על מעשיות האחים גרים בהקשר מודרני והופקה בידי דייוויד גרינבלט וג'ים קוף, מיוצרי "באפי קוטלת הערפדים". שתי הסדרות עלו במקביל גם בארצות הברית.

"הסדרה שלנו מאוד שונה מ'גרים'", אומר הורוביץ, "כי 'גרים' היא מין סדרת משטרה עם דמויות מן האגדות, המדברת על 'המפלצות החיות בקרבנו'. ההשראה שלנו היא מהקולנוע. רצינו להביא למסך הקטן סרט קולנוע, מהסוג שמעלים לאקרנים בקיץ, ובכל שבוע לקחת את הצופים למקום שלא היית בו ולעולם לא תהיה. השאיפה שלנו היתה לעשות מין גרסת ספילברג לאגדות ילדים, ומה שהם ניסו לעשות היא מין גרסה של 'סי-אס-איי'.

הסדרה אכן נראית כסרט המתרחש בכל שבוע לא רק בגלל הנופים המרהיבים אלא גם בגלל שילובי הפעלולים והאנימציות.

הורוביץ: "למעשה לא היינו מסוגלים לעשות את הסדרה הזאת לפני חמש שנים. זאת אחת הסיבות שהרעיון שקיים אצלנו כבר עשור התמהמה עד השנה. סוף סוף יש לנו טכנולוגיה המאפשרת ליצור סדרה שהיא מעבירה את החוויה הקולנועית בתקציב של סדרת טלוויזיה. יש לנו דמויות בסדרה שהן לגמרי דיגיטליות כמו ג'ימיני הצרצר".

קיציס: "אגדות תמיד קשורות לטבע, יש בהן שילוב של בעלי חיים ולמזלנו אנחנו מצלמים את הסדרה בוונקובר, שהיא כל כך יפהפייה עם היערות, האגמים והנופים שלה המתאימים לכל צילומי החוץ, והיא גם עיר גדולה".

האם אתם חושבים שרשתות השידור פתוחות יותר לקבל רעיון כזה בזכות ההצלחה של יצורים מעולם הפנטסיה כמו ערפדים ב"דם אמיתי" ו"דמדומים" או זומבים ב"המתים המהלכים"?

הורוביץ: "זה קשור גם לכך שלפני תשע שנים כשניסינו למכור את הרעיון היינו כותבים צעירים ואלמוניים. אחרי שש עונות של 'אבודים' רשת אי-בי-סי היתה מוכנה להפקיד בידינו סדרה משלנו. נכון שבמשך השנים הקהל נהפך למורכב יותר ומוכן לקבל כל מיני סוגי סיפורים. זה מה שכיף בטלוויזיה. יש מקום להכל: אופרות סבון נוצצות, סדרות משטרה נוסחתיות וגם פנטסיה".

קיציס: "אחד הדברים הטובים שקרו בעקבות 'אבודים' זה שהרשתות הבינו שהצופים אוהבים סיפורים מורכבים. אנחנו מניחים שהקהל חכם מאתנו, ועכשיו גם הרשתות מניחות כך".

האינטרנט והפורומים חידדו את זה. ב'אבודים' זה בלט שהגולשים מנתחים כל פרט ופרט ומציעים הסברים ופתרונות ומפענחים כל רמז. זאת דרך חדשה ליהנות מסדרת טלוויזיה.

קיציס: "מה שהבנו זה שאנשים אוהבים קהילות, והסדרה מלכדת אנשים סביבה. יש לנו עמוד פייסבוק לסדרה ואני אוהב להיכנס אליו אחרי שידור של כל פרק ולראות מה אנשים אומרים ומגיבים, זה די קול. אפשר להתרווח בכיסא ולצפות בסדרה, אבל אנחנו גם כתבנו אותה בשביל אלה שאוהבים להישען קדימה ולאחוז בזכוכית מגדלת. בשביל הצופים האלה הנחנו כל מיני רמזים והפתעות".

רשת אי-בי-סי שנתנה אמון בצמד הזה קוצרת כעת פירות. "עד עצם היום הזה" היא הסדרה הנצפית ביותר מבין כל הסדרות החדשות שעלו באחרונה בארצות הברית. כמו "גרים" המתחרה גם היא חודשה לעוד עונה.
כמי שהיו תסריטאים של "אבודים" בוודאי שואלים אתכם כיצד ייראה סוף הסדרה הזאת.

הורוביץ: "אכן שואלים אותנו. אנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים לקחת את הדמויות, ויודעים להיכן הן יגיעו, אבל אנחנו לא יודעים איך תיראה הדרך ומה תהיה אורכה. צריך להבין שטלוויזיה הוא תהליך מאוד אורגני, קשה לפעמים לתכנן את המסלול".

מקורות ההשראה של קיציס והורוביץ מתחום הטלוויזיה מגוונים. קיציס אהב מאוד את "חשיפה לצפון" בילדותו ("כיום אני מטורף על 'שובר שורות' ומת על 'מד מן'"). הורוביץ אהב בילדותו את "מסע בין כוכבים" ו"פרקליטי אל אי". "אני יודע שזה שילוב קצת מוזר", הוא אומר, "פשוט הדמויות שם היו מאוד חזקות. עוד סדרה שהיתה לה השפעה אדירה עלי היא 'סיינפלד'. אני יכול לראות אותה בשידורים חוזרים שוב ושוב".

השילוב הזה בין הנופים של "חשיפה לצפון" והפנטסיה וריבוי העולמות של "מסע בין כוכבים" נמצא גם בסדרה החדשה שלכם.

הורוביץ: "זה עוד משהו שלקחנו מ'אבודים'. רוב סדרות הטלוויזיה מוגדרות בדרך אחת ¬ קומדיה, או סדרת משטרה, או רופאים, או עורכי דין... אבל 'אבודים', וגם 'עד עצם היום הזה' הן כל אלה גם יחד. לכן אנחנו אוהבים אגדות עם. הפרק המסביר איך זעפני היה זעפני הוא משעשע, אבל סיפורו של עוץ לי גוץ לי הוא דווקא מפחיד. זה מה שאנחנו אוהבים בסדרה הזאת, אפשר לזרוק את כל המרכיבים לקדירה מבעבעת אחת, מערבבים ובסוף זה מה שיוצא".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו