בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה טינה פיי ולינה דנהאם מגחיכות את המראה שלהן

רק כשצילמו את הקומיקאית פיליס דילר ל"פלייבוי" בשנות ה-60, התברר שבניגוד לתדמיתה המוקיונית היא בעצם יפה. גם טינה פיי ולינה דנהאם אימצו מראה לא סקסי. למה מצחיקה לא יכולה להיות יפה?

48תגובות

ימים מעטים אחרי מותה של הקומיקאית האמריקאית פיליס דילר, בשבוע שעבר, צוין בארצות הברית יום שוויון הנשים - זה היום בשנת 1920 שבו זכו נשות המעצמה בזכות הצבעה בכל סוגי הבחירות, נשיאותיות, מוניציפליות וכו'. דילר, בת 95 במותה, היתה בת שלוש כאשר האירוע החשוב הזה קרה. הקשר בין הקומיקאית, שבמובנים רבים נחשבת לאם הקומדיה הטלוויזיונית (אולי שנייה רק ללוסייל בול), או כפי שהכתיר אותה "ניו יורק טיימס", "המשפיעה מבין הנשים שעשו סטנד-אפ" - לבין יום שוויון הנשים, ברור.

מי שסללה לנשים רבות בתחום את הדרך, מקרול ברנט ועד קאתי גריפין, מוזכרת באופן טבעי ביום השוויון, המציין בין היתר את גיבורות הטלוויזיה - מדיום שתמיד היה טוב יותר לנשים, נשים מצחיקות בפרט, ובשנים האחרונות אף טוב עוד יותר, בהשוואה לקולנוע לדוגמה.

דילר, אורחת קבועה בתוכניות אירוח, כיכבה בשתי תוכניות משלה, "The Pruitts of Southampton" (מ-1966 עד 1967), ו"התוכנית של פיליס דילר היפהפייה", שארכה שעה ושידורה נמשך רק שנה אחת, ב-1968. בזקנתה השתתפה דילר באופרת הסבון "היפים והאמיצים", וכן דיבבה בסדרת האנימציה "איש משפחה" ובעוד סדרות אנימציה.

רויטרס

דילר החלה את הקריירה שלה בגיל מאוחר יחסית, 37. היא התפרסמה בכך שהיתה הקומיקאית הראשונה שלעגה למראה המשונה שלה - שלא היה משונה כלל באופן טבעי, אך נראה מוקיוני בתחפושת שעטתה על עצמה בהופעותיה. המראה הזה התאים לתפישה שרווחה אז כי אשה מצחיקה חייבת להיות מכוערת. כאשר התבגרה דילר, הניתוחים הפלסטיים שעברה סיפקו לה חומר קומי, ממש כמו לג'ואן ריוורס.

בהופעותיה נהגה דילר ללבוש בגדים גדולים ממידותיה וחריגים בצורתם ובצבע הכסף הרובוטי שלהם, שלא היה מקובל אז. כך גם ניפחה את שיערה, נעלה מגפיים משובצים באבנים טובות ועיוותה את קולה לצחוק צורמני כדי לשוות לעצמה מראה לא סקסי.

עד כדי כך היה הדימוי הזה מזוהה אתה, שכאשר הצטלמה השחקנית למגזין "פלייבוי" בשנות ה-60 - כך סיפרו בהספד עליה ב"ניו יורק טיימס" - התברר לצלמי המגזין ועורכיו, שקיוו להתבסס על התדמית שלה, כי בלי האיפור והביגוד הקומיקאית היתה בעצם אשה יפה וחטובה. עובדה זו בילבלה את הצלמים והעורכים עד כדי כך שהם החליטו שאם אינם מצליחים ליישב את היופי עם חוש ההומור שלה - פשוט יוותרו על הפרויקט כולו. הסיבה הרשמית היתה שהתצלומים היו "סקסיים מדי" למטרתם. כך קרה, בהפוך על הפוך, שה"פלייבוי" נמנע מפרסום תמונות עירום של מישהי - ופעל בכך נגדה.

רויטרס

בהופעותיה דיברה דילר גם על הרתיעה שלה מעבודות הבית ומבעלה, ממש כפי שעשתה סאלי פילד בסרט "פאנצ'ליין" עם טום הנקס מ-1988, שהיה מבוסס על הסיפור של רוזאן בר. דילר, כמו רוזאן, בלטה בתחילת הדרך בקרב השכנות והחברות שלה כאשה מצחיקה; היא נהפכה לשם דבר בקרב עקרות הבית והאימהות בסביבתה, ונקראה להגיש ולהנחות אירועים של ועד ההורים בבית ספר. משם החלה להופיע בתשלום בבתי חולים, מועדוני נשים ומפגשים בכנסייה.

ההופעה הראשונה שלה במועדון לילה היתה ב-1955, ולאחר כמה הופעות בתוכנית הטלוויזיה "הלילה" עם ג'אק פאר (שהיום מנחה אותה ג'יי לנו), נעשתה מבוקשת ברחבי ארצות הברית ובתעשייה עצמה. הקומיקאית הזקנה שעבדה כמעט עד יומה האחרון הופיעה בדיוק לפני שנה, בסוג של העברת לפיד, בתוכנית הריאליטי של רוזאן.

ההגחכה, סימן ההיכר של דילר שהיה כרטיס הכניסה שלה לעולם הבידור האמריקאי, נדמית אולי כרעיון מיושן - מין הד לאזהרה הסבתאית שעינייך ייתקעו אם תפזלי או שפנייך יתקמטו אם תעשי פרצופים מצחיקים. אך בכתבה ב"אטלנטיק", שהתפרסמה כמה ימים אחרי מותה של דילר, נטען כי הסמל הזה פעיל גם היום. הכתבת אשלי פטרס משרטטת קו ישיר מדילר לטינה פיי, היוצרת והכוכבת של "רוק 30", המקפידה להציג את דמותה של ליז למון כמוזנחת, חסרת חוש אופנה וסקס אפיל, ובעלת נטייה לזלול ג'אנק-פוד.

אחת התשובות באותה כתבה לשאלה "למה נשים מצחיקות אינן יכולות להיות יפות?" באה מג'ינה ברקה, פרופסור לספרות אנגלית ולתיאוריה פמיניסטית באוניברסיטת קונטיקט, שהיא גם קומיקאית: "אי אפשר שגם יסתכלו עלייך וגם יקשיבו לך", היא אומרת בהומור.

לינה דנהאם, היוצרת והכוכבת של "בנות", גם היא יכלה להשתלב בתזה הזאת. הקומיקאית הצעירה, שתוכניתה החדשה היתה אולי המרעננת והמהנה ביותר בטלוויזיה האמריקאית השנה, מקפידה להציג את דמותה של האנה בסדרה כחסרת טעם וסטייל אופנתי, שאפילו החברות שלה לועגות לה על כך מאחורי גבה. היא, כמו קומיקאיות רבות לפניה, מקדימה את מי שרוצה לפגוע בה בכך שהיא מרימה את מגן ה"אתם מספרים לי?" שלה. ויש גם התפתחות לא צפויה - היא נהפכת לאייקון אופנה, היפסטרי בעיקרו.

אך כאשר היא מסירה את תחפושת הבגדים ומתפשטת, והיא עושה את זה בתוכנית, היא מקלפת מעצמה את "האנה" ונשארת לינה. היא מציגה גוף אנושי - לא מהסוג שרואים בעירום בטלוויזיה או בין עמודי "פלייבוי", וגם לא כמו זה שהיה לפיליס דילר מתחת לשמלתה העקומה - הפעם יש התאמה בין המראה בבגדים ובין העירום. אבל בכך שהיא משלבת אותו בסדרה היא שוללת מהעורכים, הצלמים והמתבוננים בעיתונים/אתרים שכאלה, את ההתלבטות מה להראות ולראות. היא זאת שתקבע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו