בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין השטיח האדום לטוויטר

אורלי אדלסון, ישראלית המשמשת כמנכ"לית החברה המפיקה בין השאר את גלובוס הזהב, מספרת איך אפשר להעצים נשים בתעשיית הטלוויזיה

2תגובות

בשנים האחרונות נמצאים אנשי הטלוויזיה האמריקאית יותר ויותר במספרה ובספא ולובשים חליפות טוקסידו ושמלות ערב לקראת "אירוע" כלשהו. המלה הזאת, שם קוד למסיבת בר מצווה או חתונה, נהפכה על המסך לחגיגה מרובת משתתפים וטפיחות עצמיות על השכם. במקום להביא צ'קים במעטפות לכלות וחתני השמחה מגישים להם פסלונים. אירועים אלה, ערבי חלוקת פרסים בעיקרם, התרבו בשנים האחרונות משום שכמו שידורי גמר של סדרות ריאליטי הם ייחודיים; בזמן אמת ובשידור חי, הצופים ששים לצפות בהם.

אחת הבולטות בין מארגנות האירועים האלה היא אורלי אדלסון, ישראלית החיה שנים רבות בלוס אנג'לס. כמנכ"לית חברת "דיק קלארק הפקות" (DCP) היא אחראית לפיתוח, הפקה, מימון והפצה של טקסי חלוקות פרסים כמו גלובוס הזהב, פרסי המוסיקה האמריקאית ופרסי מוסיקת הקאנטרי.

את טקס האמי היוקרתי שיתקיים החודש ובו יוענקו פרסים בתחום הטלוויזיה אדלסון אינה מפיקה, אבל היא מועמדת לפרס בו - על הפקת טקס גלובוס הזהב לשנת 2011. "לא ייצא לי להגיע אליו, כי באותו זמן אהיה עסוקה בהפקת טקס אחר", היא אומרת בפגישה בבית קפה תל-אביבי.

דניאל צ'צ'יק

בימים הספורים שלה בישראל נרכשה החברה שבניהולה על ידי שותפות גוגנהיים, חברת מנדליי אנטרטיינמנט ומוזאיק מדיה. ב"הוליווד ריפורטר" נכתב כי הרוכשים הם "משקיעים לטווח ארוך עם הבנה עמוקה של תעשיית התקשורת והבידור, והיסטוריה של שיתופי פעולה זה עם זה". "אני לא יכולה לומר בכמה כסף החברה נקנתה", אומרת אדלסון, "אבל אני יכולה לומר שאני מאוד מרוצה. זה יאפשר לנו להמשיך לגדול. זה הרעיון. כולם ירוויחו מזה".

אולי גם כמה ישראלים. בין פגישותיה בישראל נועדה עם אנשים בתחום הטלוויזיה וההיי-טק, שיסייעו, בעזרת הטכנולוגיות שמפתחים כאן, בעדכון המדיום הוותיק לטלוויזיה של המאה ה-21. "היינו הראשונים לשלב טוויטר, ולהעביר את שידורי השטיח האדום גם באינטרנט", היא אומרת. "בטקס פרסי המוסיקה האמריקאיים היתה לנו תוכנית מקדימה בת שלוש שעות, שהיתה לשלישית הכי נצפית באינטרנט בעולם אחרי החתונה המלכותית וטקס פרסי אם-טי-וי.

"היינו הראשונים להעלות גרסה דיגיטלית לתוכנית הזאת, ואחרי שהשתמשנו באינטרנט, כל הערוצים האחרים הלכו בעקבותינו. אבל בזמנו, כשרק הצענו את זה, רשתות השידור חששו שהתוכנית המקדימה באינטרנט תתחרה בזו המקדימה שבטלוויזיה. לא הבינו שלמעשה היא מביאה את הצופים לצפות בטקס עצמו.

"התוכנית שלנו בסילווסטר היא הכי נצפית בערב הזה. מנחה אותה ריאן סיקרסט (המנחה של 'אמריקן איידול'), והיא משודרת באי-בי-סי. צופים בה 90% יותר אנשים מאשר בכל השידורים האחרי גם יחד. גם היא נהנית מרייטינג גבוה יותר בגלל השימוש שעשינו באינטרנט".

לקבל את ברכתו

לתפקידה בחברת דיק קלארק נכנסה לפני ארבע שנים וחצי ומאז עולה הרייטינג של הטקסים האלה, וכך גם מספרם. עכשיו יש גם טקס פרסי אן-אף-אל (פרס לשחקני הפוטבול האמריקאים המתקיים יום לפני הסופרבול). השנה גם תפיק החברה את טקס פרסי הסטרימי ליצירות באינטרנט.

"כשנכנסתי לתפקיד לא היתה מחלקה דיגיטלית", היא מסבירה. "לא ידעו לטפל בחסויות ולא הפיקו את מרב האפשרויות סביב טקסי חלוקות פרסים. מאחר שהרקע שלי הוא הפקה, ידעתי מה צריך לעשות כדי לשפר את התוכניות האלה. הרמנו את רמת ההפקה, שינינו, הכל אפילו בפרטים הכי קטנים, כמו הגרפיקה. היינו הראשונים לשלב ציוצים בחלק התחתון של המסך, בזמן נאום תודה (דבר מסובך מבחינה טכנית, כי תהליך הסינון נעשה בזמן אמת). אחרי כל השיפורים האלה, פתחנו מחדש את כל המשאים ומתנים עם כל הרשתות וחתמנו על חוזים טובים יותר".

דיק קלארק, מנחה שעשועונים אמריקאי ותיק, מת באפריל האחרון. כבר כמה שנים קודם לכן הוא לא היה מעורב בחברה מבחינה כלכלית. קלארק הוא אישיות טלוויזיונית אמריקאית איקונית. הוא הנחה במשך 30 שנה את תוכנית המוסיקה הפופולרית "אמריקן בנדסטנד" ואת השעשועונים "הפירמידה" והתוכנית "בלופרס" (סוג של גרסת מקור ל"פספוסים", שאדלסון חידשה והחזירה כעת למסך). הוא גם היה המנחה של "ערב ראש השנה של דיק קלארק", המשודרת בכל סילווסטר מטיימס סקוור זה שנים רבות.

"אני מנהלת את החברה שנושאת את שמו, ולכן היה לי חשוב להכיר אותו ולקבל את ברכתו", מספרת אדלסון. "הדבר הראשון שעשיתי אחרי שהתקבלתי לעבודה היה להרים אליו טלפון ולהגיד לו שאני רוצה להציג את עצמי. בכל סילווסטר, באחת בלילה, אחרי השידור מטיימס סקוור, הוא ואשתו עשו מסיבה קטנה לעשרה מחבריהם הקרובים, אנשים שליוו אותו במשך 40 שנות קריירה, והוא מיד הזמין אותי למסיבה. זה חימם את לבי; הרגשתי שהוא יצר מעגל תומך סביבי מהרגע שנכנסתי לתפקיד. אני עדיין עובדת עם שניים מבניו בחברה".

אדלסון, בת 55, בולטת בבית הקפה התל-אביבי באלגנטיות ובזוהר: היא גבוהה, דקה, לבושה לבן ומרכיבה במשקפי שמש כהים. היא לא חיה בישראל מאז 1982, אבל נמצאת על הקו מלוס אנג'לס לתל אביב על בסיס קבוע, ומעסיקה בחברה שלה ישראלים כאריאל אלעזר (ראש מחלקת דיגיטל של החברה, שגדל בדרום אמריקה אבל הוריו חיים בישראל), ואסף בלכר, מפיק בפני עצמו. השחקנית רומי אבולעפיה היא אחיינית שלה והשחקן מארק איווניר נשוי לאחיינית השנייה שלה.

לפני שעזבה לארצות הברית סיימה לימודי מוסיקולוגיה וסוציולוגיה קודם באקדמיה למוסיקה בירושלים ואחר כך באוניברסיטה העברית ובהמשך באוניברסיטת תל אביב. בסוף הלימודים פגשה את מי שהיה לבעלה, אנדרו אדלסון, בישראל, ועברה לגור אתו בארצות הברית ("ממש כמו שאמא שלי פגשה את אבי באנגליה ועברה לגור אתו בישראל", היא אומרת). היום היא חיה אתו בברנטווד שבלוס אנג'לס. ג'ונתן בנה הוא סטודנט באוניברסיטת מישיגן וקורי בתה עובדת בתחום הטלוויזיה בלוס אנג'לס.

לפני 20 שנה אדלסון החלה לעבוד אצל מפיק הטלוויזיה מייקל ברנדמן, שהתמחה בעיבוד מחזות לסרטים. היא מכרה את הסרט הראשון שלה לאן-בי-סי "Shoot First: A Cop's Vengeance" (1991), על שוטר מתחיל בטקסס, שהזניק את הקריירה שלה. בחברה של בנדמן היא שימשה סמנכ"לית הפיתוח. אחר כך הצטרפה לרוג'ר גימבל כמפיקה עצמאית בחברת קרולקו-גימבל. כמה שנים אחר כך שינתה החברה את השם לגימבל-אדלסון.

כעת, כמנכ"לית דיק קלארק ההפקות, היא מפקחת על 20 פרויקטים שונים בטלוויזיה, גם בתחומי הריאליטי, דרמות ותוכניות אירוח. באחרונה סיימה להפיק את טקס "מיס אמריקה" (בשנה שעברה גם הפיקה את "מיס תבל"). בנוסף היא מוצאת זמן להפיק סרטי תעודה וממשיכה לייצג כסוכנת את ריאן קוונטן, המגלם את אחיה של סוקי ב"דם אמיתי" של HBO. התקופה הכי אינטנסיווית מבחינת העבודה בחברה היא בחודשי החורף, היא אומרת. עובדים זמן רב על האירוע של ליל הסילווסטר, ומיד אחריו ישנו טקס גלובוס הזהב, שבשנים האחרונות, הרבה בגלל המנחה הקומיקאי הבריטי ריקי ג'רווייס, נהפך לאירוע מתוקשר.

האם זאת היתה החלטה שלכם להחזיר אותו שנה אחר שנה להנחות את הטקס? האם זה היה למרות או בזכות הבדיחות שלו על חשבון המשתתפים?

"זאת היתה החלטה משותפת עם תא העיתונאים הזרים ואן-בי-סי. חשבנו שהוא התאים מאוד לתוכנית. לא היה לטקס הזה מנחה קבוע במשך עשר שנים. ברגע שיש לך את ריקי ג'רווייס את יודעת שתקבלי נקודת מבט של קומיקאי, וצריך ללכת עם נקודת המבט הזאת. זה מאוד הוכיח את עצמו מבחינתנו. עכשיו אני לא יודעת מי ינחה את גלובוס הזהב".

"את הטקס הזה אנחנו מארגנים בשלושה שבועות", היא אומרת, "רק בדצמבר מודיעים על המועמדויות. אחר כך יוצאים לחופשת חג המולד ונותר זמן קצוב לסגור עם השחקנים שיגישו את הפרסים. אנחנו לא יכולים לקבוע מי יגישו אותם עד שלא יודעים מי המועמדים, כי אנחנו לרוב לא רוצים שמי שיגיש את הפרסים יהיה גם מי שיקבל אותם".

תהליך יצירתי

אדלסון נכללת ברשימת מאה הנשים בעמדות מפתח בתעשיית הבידור של "הוליווד ריפורטר" וברשימת הנשים בעלות השפעה של "וראייטי". כמו כן היא חברה באיגוד "נשים בקולנוע", ומשתתפת בתוכנית הדרכה אישית של צעירות בתחום הבידור של "הוליווד ריפורטר" המצוותת נערות מאזורי מצוקה עם בכירות בהוליווד.

"אחרי שהצלחתי לגייס כספים לסרט הראשון שלי הרגשתי שאני צריכה לקחת תחת חסותי תלמידה, שאהיה המנטור שלה", היא נזכרת. "הסרט הראשון שהשגתי לו מימון היה ב-1995. זאת היתה הפעם השנייה אי פעם שאשה הצליחה למצוא מימון לסרט טלוויזיה. מדהים שזה קרה רק לפני 17 שנה. הבחורה שלימדתי הגיעה ממזרח לוס אנג'לס במשך שנתיים והיא עכשיו הולכת לברקלי.

"לגברים יש מגרש הגולף שלהם שבו הם סוגרים עסקאות, גם נשים צריכות לעזור זו לזו. כי אין מה לעשות, אף על פי שיש הרבה מאוד נשים מנהלות בכירות ברשתות הטלוויזיה כיום, זהו עדיין מועדון גברים סגור. בראש הפירמידות של כל רשתות הטלוויזיה ניצבים גברים, ואפילו אם מסתכלים על התחום האלטרנטיבי להוליווד, סנדאנס למשל, יהיה בו רוב מובהק לבמאים גברים".

איך מיישבים את המעורבות שלך בענייני נשים עם תחרויות היופי שהחברה מפיקה, כולל החידוש שלכם שנקרא "מדד הלהט", המלמד על היחס של הקהל ליופיין של המועמדות?

"זה מורכב. יש לי מחויבות לחברה. אלה סוג התוכניות שהיא עושה. אני זו שהצעתי את החידוש הזה למארגני התחרות. אני מסתכלת על הכל כחלק מתהליך יצירתי וחושבת איך אפשר לשפר אותו - אני רוצה שהתוכנית תהיה יותר על תוכן מאשר רק על נשים בביקיני על הבמה".

ערך את העמודים: איתמר זהר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו