שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בניכוי רעשי הרקע, הפרק הראשון של "אבודים" מציג סיפור אנושי ורגשי עצום

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גילי איזיקוביץ

פרק הפתיחה של "אבודים", שתשודר מהערב בערוץ 2, הוא פוטנציאל לטלנובלה טורקית. תהילה גרין בת ה-28, צעירה נאה ורהוטה, אמא לשני ילדים קטנים, מחפשת את אביה. היא מעולם לא הכירה אותו. אמה היא נרקומנית שסיפרה מעט מאוד על האב, ותהילה גדלה למעשה בבית סבתה, שנפטרה כשהיתה חיילת. כעת, כשהיא אשה בוגרת, היא מבקשת להכיר את אביה, כדי שתוכל פעם אחת להגיד את המלה "אבא".

זוהי נקודת התחלה של "אבודים", שמובילה צופית גרנט. נראה כי הציניות במקרה הזה מתבקשת. גרנט מתגייסת באמצעות צוות תחקירנים, או לפחות אילוסטרציה של תחקיר רציני (פנים חתומות מול גוגל למשל, או נבירה ברשת החברתית), מסיירת באשדוד ומקוששת מידע, מקריינת מסע לפאריס בטון רגיש, רציני ואישי. העניין הוא שכל אלו הם רעשי רקע, וכמו רעשי רקע, לעתים הם מכסים על סיפור אנושי ורגשי עצום. גיבוריו, שאותם מאתרת הסדרה ודי בקלות (אם כבר מתבקש כאן תחקיר על כמה פשוט לפתור תעלומות והיעלמות בעידן המידע החופשי הנוכחי) הם גיבורים שובי לב.

האב, שהיעדרו נהפך לצל גדול, דימוי של מושיע מסתורי ונעלם, מתברר כאדם חביב, אנושי וחם. המפגש אתו הוא רגע טלוויזיוני מקסים, והוא כזה גם ללא הקריינות האישית, או אווירת הבילוש הדחופה שנראית כמשהו שנכפה על הסיפור. המראה שלו מביט בווידיאו על נכדותיו ובתו שמעולם לא ידע על קיומן חזקים מכל תעלול עריכה. אף במאי או עורך ושום מניפולציה לא נדרשים כשהוא מפטיר למצלמה, במבט שחלקו חביבות וחלקו תדהמה "דומה לי". על המסך מתאחדים בחורה שזכתה ברגע במשפחה מורחבת, חצאי אחים, סבא וסבתא ושלל קרובי משפחה. כל העטיפה מסביב נראית לא נחוצה.

"אבודים", ערוץ 2, 21:00

"אבודים". אילוסטרציה של תחקיר רציני

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ