בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדברים שיעשו את החורף

השחקנית: הדר רצון-רותם

אחרי שכמעט היתה הדבר הבא בהוליווד, הדר רצון-רותם מנסה להסתגל למסך הקטן בישראל. בקרוב היא תככב בעונה השנייה של "חטופים"

14תגובות

שבוע אחרי שסיימה את לימודי המשחק בסטודיו של יורם לווינשטיין עברה השחקנית הצעירה הדר רצון (כיום רצון-רותם) אודישן מוצלח. זה היה מבחן ראשוני לתפקיד בסרט ההוליוודי "חקירה מעבר לקווים". מאותו הרגע הדברים התגלגלו במהירות. לפני ששמה לב, היתה רצון, אז בת 28, במחלקת עסקים במטוס בדרכה לשהות של חודשיים באתר הצילומים במרוקו כדי לשחק לצד ג'ייק ג'ילנהול. היא גילמה את סאפיה, סוכנת סי-אס-איי ממוצא מרוקאי, בסרט שהשתתפו בו גם ריס ויתרספון, מריל סטריפ ועוד.

כל שחקן היה מתאר את החוויה שעברה עליה שם כחלומית. לרצון-רותם, עד אז שחקנית אנונימית וחסרת ניסיון, המתינו תפקיד מעניין ועבודה בסטנדרטים הוליוודיים שכללה קרוואן מפואר, אנשי צוות שגוננו על שערה במטרייה וגם, כך האמינה לפחות, קריירה מבטיחה שנפתחה בפניה. גם בארץ היו התגובות מפרגנות, בכל מקום מיהרו לספר את סיפור הסינדרלה שלה ולהכתיר אותה כ"הדבר הבא". זה היה לפני שש שנים.

"בסופו של דבר, אחרי הסרט הסתובבתי שנתיים עם עבודות צדדיות. הייתי ברמנית ומארחת והתחלתי מהתחלה כמו כולם", היא אומרת היום. "אחרי שנתיים התקבלתי להצגת בוגרים בסטודיו של יורם לווינשטיין. הם היו בשנה ג' ואני הייתי כבר שנתיים בוגרת הסטודיו".

אביטל פלג

השנה הקרובה הולכת להיות שנת הפריצה הגדולה שלה. ב-15 לחודש תעלה בערוץ 2, בקשת, העונה השנייה של "חטופים". היא מופיעה בה לצד אסי כהן, בתפקיד מרכזי, אחר ומאתגר שאת כולו היא משחקת בערבית. היא נשמעת נרגשת גם כשהיא מנסה לשמור על עמימות בנוגע לדמות שהיא מגלמת: "זה תפקיד שמצריך כניסה לתרבות אחרת, לעולם אחר ובכלל, העונה הראשונה של הסדרה הצליחה לטלטל אותי כצופה. ואז התקבלתי, וכשהגיעו הטקסטים לא יכולתי לחכות להגיע הביתה לקרוא ולא יכולתי להניח כשקראתי. התרגשתי מהכתיבה ובעצם ‘חטופים' היא הדבר הכי מרגש שקרה לי. הכל מאוד רגיש ועדין וסובב סביב מערכות יחסים".

רצון-רותם, בת 34, נשואה, נולדה בירושלים וגדלה בהוד השרון. בצבא שירתה במודיעין וניסתה תמיד, גם במשך לימודי המשחק, לפלס לעצמה דרך. בשנה השלישית השתתפה בהצגת ילדים ובסוף לימודיה השתתפה בסרט תיעודי על חיי ישו, ששובצו בו קטעים מומחזים, וגילמה בו את מריה מגדלנה. שלוש שנים אחרי סיום לימודיה נקראה שוב להשתתף באודישן לפרויקט שנולד בבית הספר: המחזמר על חיי אריס סאן "סיגל" שביים צדי צרפתי. היא נבחרה לגלם את דמותה של עליזה עזיקרי. "שירה אף פעם לא היתה מהצדדים החזקים שלי", היא מספרת, "ועבדתי על זה קשה במשך חצי שנה של פיתוח קול, אבל זה היה לחלוטין משתלם. בזכות זה שצדי צרפתי ביים, הגיעו הרבה מלהקים ואנשי תעשייה לצפות". אחרי שהמחזמר הועלה במסגרת בית הספר החליטו בהבימה להעלות אותו אצלם. ההצגה ירדה מהבימות לפני כשנה, אחרי יותר ממאה הצגות. במקביל החלה רצון-רותם להופיע במחזה נוסף בהבימה, "לא ביום ולא בלילה", לצד ליא קניג ("התגשמות חלום") והפרטנר מ"סיגל", ארז רגב. צעדים ראשונים מהוססים נעשו גם בתחום הטלוויזיה, ונדמה שהם מתנקזים למסך כעת: לפני כשנתיים הצטלמה לפיילוט לסדרה שנקראה "תל-אביביות", ונעשתה בהשראת "סקס והעיר הגדולה". הפיילוט אמנם לא התקדם לצילום סדרה, אבל הוא שודר בשבועות האחרונים בערוץ 10 ודווח כי הרייטינג שתצבור הסדרה יקבע את גורלה.

כל אלה, כאמור, נדמים כהכנה לתקופה הקרובה. כאשר עלתה העונה הראשונה של "חטופים" היא ספגה ביקורת גדולה על כך שהיא מנצלת פצע מדמם, שלא לומר טאבו, ישראלי - קורותיהם של שבויי מלחמה ביום שאחרי שובם ארצה. העונה הראשונה שודרה לפני שחרורו של גלעד שליט, ולצד הביקורת רשמה רייטינג מרשים. כמו כן הופקה לה גרסה אמריקאית, "הומלנד", שזכתה באחרונה בפרס האמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר, לתסריט (היוצר ובמאי הגרסה הישראלית, גידי רף, שגם היה מיוצרי הגרסה האמריקאית, הוא אחד הזוכים), השחקנית והשחקן הראשיים. עוד קודם לכן זכתה הגרסה האמריקאית, שעונה שנייה שלה תשודר בקרוב בישראל, בפרס גלובוס הזהב.

רצון-רותם נרגשת מהמעמד, מהתסריט ומהדמות שהיא מגלמת ב"חטופים". "חיכיתי הרבה זמן ו'חטופים' זו מתנה. הדמות השתלטה על החיים האישיים שלי. אהבתי אותה ואת הכתיבה והבמוי ואהבתי את העבודה לצדו של אסי (כהן). הוא כל כך מוכשר, האדם היחיד שיכול לגרום לי לבכות מרוב צחוק, והוא פרטנר נהדר עם כישורים פנומנליים".

חשבת שתחכי שש שנים לתפקיד הגדול הראשון?

"כשהתקבלתי לסרט היה הרבה מאוד פרגון סביבי. הפקה אמריקאית זה דבר גדול ואין אף שחקן ישראלי שלא חולם על זה. אני, באופן התמים ביותר, הייתי בטוחה שזהו - הסתדרתי ומעכשיו אני הולכת לעבוד. היתה לי חוויה מדהימה אבל הסרט לא כל כך הצליח ואמנם הגשמתי חלום, אבל התחלתי כל כך גבוה ואף אחד בעצם לא הכיר אותי. אפשר לומר שלמרות שנחשפתי בעוצמה גבוהה מאוד, לא נשארתי בתודעה".

מה הרגשת?

"זה היה קשה בשבילי. גם לחפש חלטורות מהצד. עבדתי בכל דבר והאמנתי שזה יקרה. אני מכירה הרבה מהמקצוע, גם שלמדו אתי, שהרימו ידיים ואני מבינה את הייאוש - זה מאוד קשה. אני האמנתי שיבוא משהו גדול בשבילי, אבל אין ספק שאת מחכה וצמאה לזה וזה לוקח זמן. שחקן שמקבל טעימה כזאת רוצה כל הזמן".

זאת שנת הפריצה שלך?

"אני שומעת את זה מסביבי וזה מאוד נחמד ומפרגן וגורם לפיק ברכיים ופחד. אני תמיד חרוצה ומסורה לעבודה ולצילומים, לא משנה מתי הם התחילו, הייתי תמיד מגיעה עם האוזניות שבהם מוקלט הטקסט. אני נותנת את כולי ומקווה שזה יהיה זה. העונה הזאת מעולה וכל סיפור קיבל תפניות וגם אני זכיתי לדמות כזאת. היא לא אשה רגילה, למרות שהרצון העיקרי שלה הוא לחיות חיים נורמליים.

ערך את העמודים: איתמר זהר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו