בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסדרה "עולם קפוא" שוברת את הקרח

בין הפינגווינים לכלבי הים, בקוטב הצפוני ובאנטארקטיקה. אליסטר פותרגיל, מפיק הסדרה התיעודית החדשה, תומך בתיירות לשם

10תגובות

בסדרות הטבע הקודמות של בי-בי-סי, "לייף" ו"עולם מופלא", הוצגו סצינות מיערות הגשם ומהערבות השוממות בשפה המוכרת מזירת הקולנוע העלילתי. לפעמים שאלו אותן מהקומדיה הרומנטית - כמו בסצינה מרהיבה ומצחיקה בין שני ציפורים נדירות בריקוד חיזור ביער גשם בברזיל; לפעמים אלה הוצגו כסרט פעולה (כולל המוסיקה המוגזמת ברקע) כאשר שלושה ברדלסים מתאחדים כדי לתפוס טרף גדול במיוחד - יען  - ואילו הוא נמלט מהם בצעדי ענק. לעתים שאלו מהקומדיה, כמו בצילומי הקופים הקפוצ'ינים  המחקים את הוריהם המפצחים בעזרת אבן קשה את אגוזיהם במיומנות; ולפעמים מהמלודרמה - עם היפופוטם אפריקאי שרוצה להשיג בת זוג, אבל היא כרוכה אחר זכר אחר.

ב"עולם קפוא", סדרת טבע חדשה של בי-בי-סי, המשודרת בימי ראשון בערוץ 1, וצולמה בקוטב הצפוני ובאנטארקטיקה, ישנם עוד רגעים מהסרטים. כמו למשל לווייתני האורקה הקטלניים הצדים כלבי ים. על הקרח אין ליונקים הימיים סיכוי ללכוד את כלבי הים, לכן הם מושכים אותם אל פיסות הקרח שבתוך המים, וכך בעזרת יצירת גלים מפילים אותם לים ותופסים אותם. באחד המקרים נראה כלב ים על פיסת קרח נושם לרווחה, נדמה לו שהצליח לברוח מהצייד שלו, אלא שהצופים רואים את הלווייתן הגדול מציץ מאחוריו בשקט רב. הם יודעים מה צפוי למסכן.

סצינה אחרת כאילו לקוחה מסרט בורקס. גיבוריו הם פינגווינים הבונים קנים מאבנים
לכבוד הכלה שתבוא ממרחקים. זו משימה קשה, לא קל למצוא אבנים מתאימות. יש
פינגווינים נעבעכים, שעובדים קשה. הם הולכים להביא את האבנים מרחוק ומניחים אותן
באופן מסודר בקן. יש כאלה שגונבים מהפינגווינים העמלים. כשהאחד הולך להביא אבן,
השני גונב לו אחרת מהקן. איש לא ביים את ההתנהגות הזאת, אבל למצלמה ולעריכה יש
יכולת להעצים את הסיטואציה האנושית/חייתית באופן קומי.

בראיון טלפוני מלונדון עם אליסטר פותרגיל, מפיק הסדרות עטורות הפרסים "הכוכב
הכחול" (2001), "העולם המופלא" (2006) ו"עולם קפוא" שזכתה באחרונה בארבעה פרסי אמי (הפרויקטים הבאים שלו הם סרטים לדיסני וסדרה על יחסים בין ציידים וקורבנותיהם בטבע), הוא נשאל על הצורך בהאנשה בסדרה ובהישענות על הדימויים הקולנועיים.

"השפה הקולנועית היא חלק מטביעת האצבע שלנו", הוא אומר. "לא יודע אם הסצינה
שהזכרת לקוחה מעולם סרטי האימה כי הקפדנו לא להראות את הקורבן מדמם, אבל בהחלט ערכנו את סצינות הלווייתנים עם הרבה תשומת לב, והיה לנו חשוב שזה יהיה דרמטי. גם בסצינה אחרת בסדרה, שבה להקת זאבים צדה עדר באפלו, השתמשנו במתח הזה אבל נזהרנו שלא להראות את הסבל של החיות הניצודות. אשר להאנשה - יש בעלי חיים שזה פשוט מתבקש אצלם גם אם לא תיכננו את זה מראש. פינגווינים הם אמנם ציפורים אבל הם יונקים לא רשמיים ויש להם אישיות בולטת וניצלנו את זה במקומות מסוימים".

במה היה הפרויקט הזה שונה מקודמיו?

"אחת הסיבות ש'עולם מופלא' היתה כל כך מוצלחת זה שהיא לא רק עסקה בבעלי חיים אלא גם במקומות. בעבר צילמנו גם בקטבים, וידעתי שיש שם פוטנציאל להצית את דמיונם של הצופים. השם המלא של הסדרה החדשה הוא 'עולם קפוא: עולם מעבר לדמיון'. בשביל רוב האנשים אנטארקטיקה הוא יעד שלא יגיעו אליו, שיישאר רק בדמיון, ומעבר לדמיון, זה היה המקור להשראה לסדרה.

"העבודה על הסדרה היתה שונה כי לוגיסטית היה קשה להגיע למקומות המצולמים, המקומות רחוקים ולא מגיעים אליהם לעתים קרובות. אז במשך ארבע שנות העבודה נסעו בכל פעם משלחות של שישה צלמים לארבעה-חמישה חודשים ברצף. עשינו הרבה צילומים ארוכים, העבודה בקור היתה ממש קשה. אני עצמי יצאתי רק לכמה גיחות".

יש ניגודיות בסדרות טבע בכלל, ובזאת בפרט, בגלל עשייתה המרהיבה. הנופים, בעלי
החיים והמראות שבה נעדרים כמעט בני אדם, והם טבעיים ופראיים לחלוטין. אבל אפשר
לתווך את החוויה הזאת לקהל הצופה בטלוויזיה אך ורק בעזרת טכנולוגיה מאוד מתקדמת.

עד כמה הטכנולוגיה המשתנה במהירות גבוהה סייעה לכם הפעם?

"אחד הדברים המרתקים באזורים האלה הוא שמרגישים את שינוי העונות. זה המקום
שהשינוי הזה הכי מורגש על פני כדור הארץ. רואים את הקרח נמס מתחת לרגליים של דוב הקוטב, את זה לכדנו והצלחנו בעזרת עריכה חדישה להראות כאילו בשוט אחד".
לפי הסדרה זהו לא כוכב קפוא כי אם כוכב נמס.

"היה לנו חשוב מאוד לעשות פרק שביעי (ואחרון) על התחממות כדור הארץ. הבעיה
האקלימית הזאת מורגשת במיוחד בקטבים של כדור הארץ, והכי בקוטב הצפוני. ההתחממות מביאה לשינוי דרמטי בחיים שלנו, לא רק פוגעת במי שחי שם, אלא בבני האדם בעולם. הרגשנו שאנחנו חייבים לספר את הסיפור הזה לצד סדרת הטבע.

"אני עשיתי סדרה ב-1993 על הקטבים. רק 20 שנה אחר כך כבר רואים את ההבדל. הקרחונים האלה צולמו לפני מאה שנה, השווינו בין הצילומים ההם למצב היום ורואים שינוי מזעזע. רואים את זה גם עם הפינגווינים - זן האדיילי הוחלפו על ידי הפינגווינים מזן ג'נטו שרגילים למזג אוויר חם יותר, והם פתאום נמצאים עכשיו בדרום, מקום שלרוב לא היגרו אליו. בצפון, בעזרת צילומי לוויין, רואים שכמות הקרח המכסה את הים הולכת ומתמעטת".

באחרונה פורסם כי ערוץ דיסקברי, השותף האמריקאי של בי-בי-סי, ביקש לא לשדר את
הפרק השביעי במקומות בארצות הברית שבהם התחממות גלובלית נחשבת לנושא שנוי
במחלוקת. "היה בלבול שאני לא יודע מאיפה הוא נבע", אומר בתגובה פותרגיל. "הם שקלו אם הוא מתאים כעוד פרק בסדרת טבע או בהקשר אחר, אבל בסוף הראו את הפרקים ברצף".

בישראל מספק את הקריינות קובי מידן. אבל באנגלית יש לה שתי גרסאות - הבריטית
בקריינות של דייוויד אטנבורו הוותיק, והאמריקאית בקריינות של השחקן אלק בולדווין.

אותה שפה ובכל זאת שני קריינים שונים. למה?

"לאלק בולדווין יש קול יפה, ולא משתמשים בו בסדרה כקומיקאי. אני מעדיף את
הקריינות של אטנבורו בהרבה, אני חושב שהקריינות שלו יפהפייה. הוא מאוד פופולרי
בבריטניה ובכל העולם. האמריקאים החליטו להסיר את הקול שלו והוסיפו את דברי
הקריינות של בולדווין. ההנחה שלהם היא שהקהל האמריקאי מעדיף את הקול שלו. אני לא בטוח שזה נכון. אני מסתמך על מכירות די-וי-די של 'העולם המופלא' בארצות הברית,
שגם בה היתה נהוגה הפרדה בקריינות, ורוב הקונים רכשו את הגרסה של אטנבורו".
הסדרה יפה ומרשימה. היא התקבלה בביקורות טובות, אבל גם במעט הסתייגות. ב"ניו יורק טיימס" דובר על המוסיקה המרוככת, והנימה הסנטימנטלית שלה. יש בה גם את זה.
אנטארקטיקה נראית מאוד מפתה לבטטת הכורסה בבית.

טוענים שתיירות של בני אדם הורסת את המקומות הנדירים האלה. האם אתה חושש שהסדרות שלך מעודדות תיירות למקומות המרוחקים האלה?

"ראשית, אנשים בעולם היום הם יותר ויותר עירוניים, והדרך היחידה לחשוף אותם
לאפריקה או אנטארקטיקה היא באמצעות סרטים. כך הצופים ירצו להשקיע כספים, להשפיע על הממשלות שלהם. אם לא תראה כמה יער הגשם הוא עשיר לא יהיה אכפת לך שכורתים אותו. זה מעורר עניין ותהודה.

"חוץ מזה, אני לא חושב שתיירות זה בהכרח דבר רע. יש יותר אנשים שמגיעים
לאנטארקטיקה בשנים האחרונות; ככל שמגיעים יותר אנשים, שומרים יותר על כללי הסיור
במקום. אני יכול לומר בלב שלם שהתיירות הזאת לא פוגעת בסביבה, והיא רק מביאה
הכנסה, ומאפשרת את השימור של המקומות האלה. תיירות אחראית ומאורגנת היטב היא חיונית, במיוחד במקומות כמו אפריקה, בקניה ובשמורות הטבע, שאנשים רוצים להשתמש באדמה לחוויה ולצוד כדי להתפרנס, והשימור שם הוא בזכות תיירים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו