שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

גשר קר מאוד

קים בודיניה, המככב בסדרת הפשע הדנית-שוודית "הגשר", מספר על הבדלי המנטליות בין העמים ועל השינוי שחוללה הסדרה בדימוי שלו

רותה קופפר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רותה קופפר

לסאגה נורן ומרטין רוד, גיבורי סדרת הפשע הדנית "הגשר", לא נדרש זמן רב כדי להפוך לגיבורים מקומיים. השניים הם צמד שוטרים, הפכים באישיותם, האחד בא משוודיה, האחר מדנמרק, החוברים יחד כדי לפתור פשע. משב הרוח הצפוני הצונן הזה לא רק מביא אתו צלילים נעימים לאוזן של שפה זרה - בעצם שתיים - אלא גם הצצה לעולם שאף כי הוא נחשף יותר ויותר בזמן האחרון, עדיין נותר רחוק ומסקרן.

במבט כוללני מכאן, העולם הזה עשוי להיראות אחיד. אבל קים בודיניה, המגלם את מרטין רוד בסדרה המשודרת כעת בחינם בהוט וי-או-די ותעלה בהמשך בהוט3, מסביר בשיחת טלפון מדנמרק את ההבדלים בין שתי המדינות, שזה להן שיתוף הפעולה הטלוויזיוני הראשון. השיחה עמו מתקיימת ביום הראשון לצילומי העונה השנייה של הסדרה ולכן רק טבעי שהיא נפתחת בכך. "התחלנו לצלם שוב היום. עבדנו רצוף שמונה שעות", מספר בודיניה. "נפגשנו - סאגה ואני ושני המפקחים שלנו - בזירת הפשע, שבה אנחנו חוקרים את אובדנם של צעירים וצעירות. הסצינה הראשונה שלנו יחד מתרחשת על הגשר, אחרי האירוע המשמעותי שחל בסוף הפרק האחרון של העונה הראשונה. זה מרגש מאוד".

קים בודיניה בסדרה "הגשר". קודים חברתיים

העונה הראשונה של הסדרה המרתקת, הזרה, הנוגה והעגמומית הזאת של הנס רוזנפלד, על פי תסריט של מאנס מרלינד, נפתחת בגופת אשה המתגלה על גשר אורסונד, המחבר בין דנמרק לשוודיה, בדיוק על קו הגבול. מה שנדמה כמקרה אחד הוא למעשה שניים - ונוסף לו מלכוד מכונית של עיתונאי שחצן. העבודה המשטרתית מובילה לכיוונים פוליטיים וכלכליים, וברור שהפתרון לתעלומה מצוי עמוק בשתי החברות החצויות.

האם גם העונה הפשע מתרחש על הגשר שהעניק את שמו לסדרה או שזה משמש הפעם כמטפורה בעיקר?

בודיניה: "הוא לא מתרחש על הגשר, אבל אנחנו נמצאים בסביבתו, מתחתיו ולצדו. חייבים לקשר את הגשר לסיפור לא רק כסמל, אלא כמקום התרחשות המחייב שיתוף פעולה בין נציגי המשטרה של שתי המדינות".

ואכן, הקו-פרודוקציה הראשונה הזאת - ששודרה ברשת די-אר הדנית, שהפיקה את "דה
קילינג", המקור לסדרה האמריקאית המעולה - מתארת שיתוף פעולה גם בתכניה. מהצד
השוודי של הגשר נמצאת סאגה נורן (סופיה הלין), בלונדינית צעירה ורזה, זאבה בודדה,
רצינית מאוד, עם קושי מסוים בהבנת קודים חברתיים. בצד הדני נמצא מרטין רוד, איש
מבוגר יותר, עגלגל, חם ורב קסם, המרבה לצחוק, ואב לכל כך הרבה ילדים, שהחליט
לעשות ניתוח לחיתוך צינור הזרע כדי לעצור את המשך התרחבותה של השושלת שלו. בלי להסגיר יותר מדי, אפשר לומר כי בסוף הסדרה מתברר שמרטין הוא המנוע של כל
ההתרחשות.

הדמויות המנוגדות מפתחות קשר חזק. סאגה אף לומדת משהו ממרטין - להשתמש בשקר לבן. השאלה היא מה מרטין לומד ממנה? "הדמות שלי בוחנת את המעשים שלה בהווה ובעבר לנוכח התרחשויות העונה הקודמת, וגם דרך המפגש המחודש עם סאגה", אומר בודיניה. "דרכה אני רואה את עצמי".

האם הדמויות המנוגדות הן מייצגות נאמנות של המדינות שלהן? האם דנים חושבים ששוודים הם מרובעים שמדקדקים בכללים, ואילו שוודים רואים בדנים מעגלי פינות?

"דיברתי עם שוטרים דנים על התסריט ועל האופן שהוא מציג את ההבדלים בין משטרת
דנמרק למשטרת שוודיה, והם צחקו. הם הודו שזה די משקף את הנעשה במציאות. השיטה שלנו בדנמרק שונה מאוד מזו של שוודיה, המחייבת נוכחות של עורך דין בכל מפגש בין שוטר לאזרח. ההבדל ביחס של המשטרה גם משפיע על התנהגות האזרחים. לנו מותר להיות גמישים יותר עם החוק, בדיוק משום שלא תמיד נדרש תיווך של עורך דין בין השוטר לאזרח. יש דיאלוג בין השוטר למי שהוא עוצר".

האם זה משום שבשוודיה שיעור הפשיעה גבוה יותר?

"אני באמת לא יודע מה המקור להבדלים, גם לא אם יש יותר פשיעה בשוודיה. אני רק
יכול לומר שכאשר רצו להכתיב את השיטה השוודית בדנמרק היתה התנגדות גדולה
והאוכלוסייה נאבקה בכך. השוטרים פה רוצים לדבר עם האזרחים, הם מבינים שהם בני
אדם.

"בהכללה, הדנים הם אנשים קלילים שאוהבים ליהנות. הם אנשים שמחים, שלא נוטים
להפנות אצבע מאשימה או להתנשא. השוודים קשוחים יותר, חכמים, אבל גם עובדים
חרוצים, ולכן גם שוטרים טובים מאוד. הדנים נוטים לצחוק עליהם, כי אנחנו מסוגלים
להשתטות, ואנחנו יכולים ליישב דברים בדיבורים".

אם כבר הזכרת דיבורים, לאוזן הישראלית קשה להבחין מתי מדברים בסדרה שוודית ומתי דנית, אבל על פי התסריט ברור שזה נושא חשוב. האם רוב הדנים מבינים שוודית ולהיפך?

"לא ולא. כבר שנים שהם לא מורגלים בכך. לפני שנים השוודית היתה שפת התרבות השלטת באזור, ואפילו מצפייה בסרטים ובתוכניות טלוויזיה יכולת להתרגל אליה. בזמנו לדנמרק היה ערוץ אחד ואילו לשוודיה שניים, והטלוויזיה הדנית היתה גרועה, אז בני הדור שלי נחשפו לשפה. לי עצמי גם היתה משפחה גדולה בשוודיה, אז ביקרתי שם תכופות וגדלתי עם השפה הזאת. אבל היום רוב האנשים כאן נאטמים לשפה זרה. מחצית מהדנים היו יכולים להבין שוודית ללא קושי אילו רק היו פוקחים אוזניים. השפות אכן דומות מאוד, אנחנו כותבים כמעט אותו הדבר. זה ממש מוזר שאנחנו לא מבינים אלה את אלה".

ואתם לא לומדים שוודית כשפה זרה בבית הספר?

"בכלל לא. כשאני למדתי בבית הספר שתי השפות הזרות שלמדנו היו אנגלית וגרמנית".

אשר לנחיתות האיכותית של הטלוויזיה הדנית, נדמה שזה קצת השתנה. בשנים האחרונות היא מציגה היצע מרשים מאוד שמצליח בעולם כולו: הסדרה שלכם, "דה קילינג", "בורגן" ועוד.

"שוודיה היתה מספר אחת בסדרות פשע ודרמה בטלוויזיה. היא תמיד היתה מקור השראה. בני הדור שלי, ואלה שקדמו לו, צפו בטלוויזיה ובקולנוע השוודיים, למדו מהם
והפנימו. הם הצליחו לארגן את כל מה שלמדו ולפנות לכיוון אחר, ליצירה חדשה. לכן
אפשר להבחין בסדרות שלנו באיכות הצילום והסאונד, בכתיבה העשירה ובאיכות המשחק. אבל נוסף על כך יש בהן אנרגיה אחרת. כולם נדהמו לראות זאת, כי עבדנו עם אותו עומק של דמויות, אבל דיברנו מהר יותר, בלה בלה בלה..."

כלומר, זה שונה מהסגנון הברגמני האטי והמעונה?

"כן, כן, כן! זירזנו הכל. וזה מתקבל טוב מאוד בשאר העולם. זה מצליח בקרב מקורות
ההשראה האחרים שלנו - הרי למדנו גם מהאמריקאים; גם הטלוויזיה הבריטית אהובה כאן, וההצלחה של הסדרות הדניות באנגליה החמיאה לנו מאוד. בעינינו הטלוויזיה הבריטית, ובי-בי-סי בפרט, נחשבה תמיד איכותית אפילו יותר מזו השוודית. פתאום אני מסתובב לי בלונדון ושייך לעשיית טלוויזיה שמעריכים בבי-בי-סי. זה כבוד גדול בשבילי".

אחרי הנערה עם הקעקוע

עד כדי כך הצליחה הסדרה של בודיניה, שבקרוב יצטרפו ל"גשר" עיבוד אמריקאי
ובריטי. העיבוד האמריקאי ייעשה בערוץ הכבלים המעולה FX. עלילתו תתרחש על הגבול
שבין מקסיקו לארצות הברית. הגרסה הבריטית תיקרא "התעלה" ותתרחש כשמה בין צרפת לבריטניה. יעבד אותה לטלוויזיה היוצר של "ספוקס". בודיניה שמח שמתאימים את הסדרות לתרבות ולגיאוגרפיה המקומיות.

"מבחינתי עיבוד לא צריך להיות העתק מדויק של הסדרה שלנו. הוא יכול ללכת לכל מיני
כיוונים", הוא אומר. "הוא צריך להתאים למנטליות של המדינה שהעלילה מתרחשת בה.
מאוד מוצא חן בעיני שהגרסה האמריקאית תתרחש במקסיקו ובארצות הברית. זה מעלה סוג אחר לגמרי של דינמיקה ושאלות אחרות".

ההצלחה של הסדרות הדניות היא חלק מפרץ של עניין ביצירה סקנדינבית, כנראה בגלל סדרת הספרים "נערה עם קעקוע דרקון". האם כבר נמאס לכם לשמוע על הספרים האלה?

"לא, כי אני מודע לחשיבותם. ברגע שיש הצלחה מסחרית גדולה אחת, היא סוללת את הדרך לרבות אחרות. לי ודאי לא נמאס מכך, משום שזה הועיל לקריירה שלי. אני אוהב לעבוד, זה מה שאני עושה כבר עשרים שנה, אני מרוצה מכך שיותר אנשים בעולם מתוודעים לעבודה שלי, ואני מוקיר תודה על כך. מבחינה רחבה יותר, אנחנו רק נרוויח אם ניתן זה לזה השראה ותהיה הפריה הדדית. אנחנו עושים הרבה דברים שלא מוכרים בעולם, ואתם עושים הרבה מאוד דברים טובים שאנחנו לא התוודענו אליהם, צריך לפתוח את הגבולות, אני אוהב את זה מאוד".

הצוהר שנפתח לצפון בעזרת הסדרה שבה הוא מככב חושף הרבה ריקבון חברתי, פערים בין המעמדות ובעיות כלכליות. בקצרה, כל מה שנדמה כי לא קיים במדינות סקנדינביה
המפותחות. הטרוריסט שבסדרה נתפש על ידי חלק מהאנשים בדנמרק ובשוודיה כגיבור מקומי וההומלסים מרובים.

מה קורה שם אצלכם?

"מה אומר לך, כמי שגדל כאן ומכיר הכל מקרוב, אני יודע שיש כאן הרבה מאוד חרא.
הכותבים שלנו מצוינים ואני נהנה לראות אותם מבוססים בכל זה. הרעיון שאנחנו גדלים
על פיו בסקנדינביה הוא הערבות ההדדית, ולמרות זאת רבים חיים בלי כלום, ומספרם רק
הולך ועולה. המדינה מנסה לעזור לחסרי הבית, לא מפקירים אותם ברחובות. עוזרים להם,
וגם אם לא מסדרים להם מגורים יש מקלטים. ועם זאת, יותר ויותר אנשים - רבים מהם
כאלה שהיגרו לכאן ממזרח אירופה - מתקשים מבחינה כלכלית. הכותבים בסדרה רוצים
להמחיש מה יקרה אם לא יטפלו בכך עכשיו. הסדרה מקצינה דברים, כי אנחנו הרי עוסקים בבדיון, אבל התסריטאים מתריעים מפני מה שעלול לקרות גם כאן".

בראיון ל"האפינגטון פוסט" אמרה סופיה הלן, המגלמת יפה כל כך את הבלשית הקרה
והמוזרה סאגה, כי בתחילה לא רצתה לגלם את הדמות, הן משום שהזכירה לה יותר מדי את ליסבת סלנדר, גיבורת "נערה עם קעקוע דרקון", והן משום שחששה לעבוד עם בודיניה. "מעולם לא פגשתי בו", היא אמרה, "אבל הוא מפורסם מאוד בדנמרק וידוע כקשוח. קצת פחדתי".

כשבודיניה נשאל אם היתה לה סיבה אמיתית לפחד, הוא מפתיע ומשיב בחיוב. לפתע הוא נשמע קצת מתלהט, השפה שלו נמלאת בקללות, הרבה "פאקינג" לפני כל מלה. "מובן שאני קשוח", הוא אומר. "אבל אני מבין את המשמעות של המלה 'קשוח' בצורה אחרת. קשוח הוא מי שפאקינג מכיר את עצמו, בטוח בעצמו, לא צריך לדרוס אנשים. מבחינתי זאת ההגדרה של פאקינג קשוח.

"אני שחקן בוגר, ואני טוב בעבודתי, אז כאשר במשך תקופה ארוכה גילמתי פושעים (ואלה התפקידים שקיבלתי), אנשים בציבור פשוט האמינו למשחק שלי. חשבו שאני כזה בחיים. ואמרתי, לעזאזל עם זה, הם חשבו שאני פאקינג אידיוט, זה היה פאקינג לא ייאמן.
אנשים רואים משהו בטלוויזיה וחושבים שהשחקן הוא הדמות.

"אני מבין את התהליך. בתחילת הדרך אתה עושה הכל על הבמה כדי לסחוף את הקהל
בחוויה, כדי שיאמינו לך שאתה הדמות. אתה מתאמץ להראות את הרגשות שלך, להציג דמות חזקה עם הרבה אנרגיה. הייתי קשוח בכל מקום. אז היו לי בעיות. בכל פעם שהייתי הולך ברחוב עם הבן שלי היו קוראים לי בשם הדמות שלי. בסוף נמאס לי מזה, אז עזבתי את קופנהאגן. בקיצור, במובן הזה אני לא קשוח", הוא מרגיע ואז מוסיף: "אבל אני גם
רוצח". הוא מתבקש להסביר. "יש בי פיצוצים. אני חצי רוסי וחצי פולני, זה הכי גרוע שיש. פאקינג אי. הרוסים והפולנים הם משני כוכבים שונים והם אותם אנשים. אני מרגיש כמו באמצע 'רומיאו ויוליה', אבא רוסי ואמא פולנייה. אז ודאי שיש בי תבערה. פעם תיעלתי את זה לספורט, הייתי אצן וקופץ למרחקים, עכשיו אני מוציא את זה במשחק. העברתי את הטמפרמנט ואת הלהט שלי מעולם הספורט ללימודים בבית הספר למשחק בקופנהאגן ואחר כך למשחק. אני יכול להתפוצץ לפני המצלמה. בקיצור, אני קצת אלים כשאני עובד, כי אני בא עם האנרגיה הזאת למצלמה, אבל לא לאתר הצילומים, בוודאי לא למסעדה או לכל מקום אחר. בכל אופן הסדרה החדשה שינתה את חיי. אני יכול ללכת ברחוב בלי שאנשים יחשבו שאני רוצה להרוג אותם".

בדיוק להיפך אפילו. בודיניה, בן 47, גדל גוף, מקריח ולא בדיוק סטריאוטיפ הגיבור
הרומנטי, נהפך לסמל מין מסוגו בגלל התפקיד של מרטין.

איך מצליח בחור כמו מרטין, עם שני זוגות תאומים וכמה נשים, לעבוד במשטרה ולהיות סמל מין?

"זה בדיוק העניין, הוא לא יכול. משהו לא בסדר אצלו. הוא דון ז'ואן, וזה קשור
לאביו. אבל משהו מקולקל אצלו, זה מטורף".

המזג החם שלו ושל הדמות בגילומו ממיס קצת את הקרח הממלא את הסדרה. הנופים של "הגשר" וכל האווירה בה הם 50 גוונים של אפור. מתבקש לשאול אם כן את בודיניה, איפה לעזאזל נמצאת השמש?

"אני עוד לא ראיתי אותה", הוא אומר וצוחק את הצחוק הגדול של מרטין מהסדרה. "בשיא
הרצינות, ביקרת פעם בדנמרק? יש אצלנו חשיכה בערך מספטמבר ועד האביב. באוקטובר מחשיך עוד יותר, ובנובמבר-דצמבר חושך. עכשיו יש לנו אולי שש-שבע שעות אור ביום, ואלה ילכו ויתמעטו. הסדרה עוסקת ברגשות עמוקים ומעיקים, העננות מבטאת אותם, אז מבחינתנו כל החושך הזה הוא דבר טוב, יהיה לנו הרבה זמן לעבוד".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ