בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחוזת צפייה

הסדרה "The Following” לא נבהלת מהטבח בקונטיקט

“The Following”, שבמרכזה רוצח עם עדת מעריצים והיא רצופה גופות בשלוליות דם, מעוררת מחאה בארצות הברית

4תגובות

"בכל יום נתון מסתובבים בארצות הברית 300 רוצחים סדרתיים". נתון מרגיע זה נמסר בפרק הראשון של “The Following“, הסדרה החדשה של קווין ויליאמסון (סדרת סרטי "צעקה", סדרת הטלוויזיה "יומני הערפד"), בכיכובו של שחקן הקולנוע קווין בייקון. רבים מה-300 האלה נמצאים בסדרה עצמה, שבמרכזה כת של רוצחים שכאלה.

“The Following”, שעלתה לשידור שלשום בארצות הברית ותעלה בארץ בשבת הקרובה ביס, כבר זכתה לתואר המפוקפק "הסדרה האלימה ביותר על המסך". באווירת הפוסט-טראומה השוררת כעת בארצות הברית, לאחר הטבח בבית הספר בקונטיקט בחודש שעבר, נהפכה סדרה זו לדגל שחור, דוגמה מובהקת למי שמאמינים כי האלימות בתרבות הפופולרית היא חלק מבעיית הרציחות לשם רציחות בארצות הברית.

מניין הגופות בפרק הראשון אכן גדול, עוד יותר מזה של הרוצחים, שכאמור אינו קטן. אלה נערמות ממש מההתחלה. רק דקה ו-15 שניות עוברות מתחילת הפרק הראשון עד שמתגלות חמש גופות שחוטות בשלוליות דם, והיד עוד נטויה. לכל הרציחות האכזריות גם מתלווה קורטוב של סטייה סאדיסטית והכל מוגש באופן הכי גרפי שיש. מאחר שזוהי סדרה של רשת פוקס - כלומר מלב הזרם המרכזי - ולא סדרת כבלים (כמו "דקסטר" המדממת), הביקורת עוד גוברת.

במרכזה של “The Following” ניצב סוכן אף-בי-איי ששמו ריאן הארדי, בגילומו של בייקון, שבגופו קוצב לב ובנפשו צלקת גדולה עוד יותר; שניהם מזכרות מההתמודדות הקודמת עם הרוצח הסדרתי ג'ו קרול (ג'יימס פיורפוי). בתחילת הסדרה קרול בורח מבית הכלא ומעונש המוות הצפוי לו. הארדי, שכתב ספר על המרדף אחר הרוצח, נקרא לחקור את המקרה. עד מהרה הוא מבין כי האיש הצליח לברוח מהכלא השמור היטב בעזרת כת של רוצחים.

הקורבנות של האיש ושל ממשיכי דרכו הם בעיקר נשים, כמיטב המסורת, והסיבה הפעם היא פואטית. הרוצח הסדרתי, שהיה מורה לספרות במכללה, מקדיש את הזבח האנושי שלו לסופר אדגר אלן פו. בבולטימור, העיר שבה מת הסופר, מציינים השבוע 204 שנים להולדתו באירוע ובו משודר פרק הפיילוט של “The Following” (כל הכרטיסים אזלו).

על פי הסדרה, הרוצח הסדרתי-הספרותי, שלו עדת חקיינים וצייתנים, לא רק רצח 14 נשים, אלא חש שהוא עשה מעשה אמנותי. אחת העדויות לכך מובאת בפרק הראשון בדמות מיצג שעושה אשה, ממעריצותיו של הרוצח. זהירות, ספוילר - היא מופיעה בתחנת משטרה, חושפת גוף עירום שכתובות עליו בצפיפות שורות מיצירתו של פו, ודוקרת את עצמה בעינה.

בנוסף לשפע הגופות האנושיות יש גם ערימה של גופות כלבים, שמעוררת זעזוע קשה בקרב השוטרים. אחד מהם אף מעיר, "אני מסתדר עם גופות של בני אדם, אבל אם הורגים כלב, זה משגע אותי" - מין הערה המלמדת על מודעות עצמית, האופיינית לוויליאמסון וליצירתו. גם הוא מתייחס אליה כאל אמנות, לא שמשווים חלילה.

בראיונות אתו לקראת עלייתה של הסדרה התייחס היוצר לטענות על האלימות בראי הטבח בקונטיקט. הוא הודה כי בכתיבת סיפוריו הוא מושפע ממעשי הירי ההמוניים כמו אלה שהיו בקולומביין, באורורה ובקונטיקט, אך באותה נשימה הדגיש כי מדובר בבדיון. "כולנו בטראומה, הגענו לשלב שבו אנחנו מרגישים שהכל אמיתי מדי וזה השפיע גם עלי. כשאני כותב על כך, אני מגיב לזה. אבל צריך לזכור שאני יוצר, אני מספר סיפורים".

לדעתו של ויליאמסון, הסדרה היא גם סוג של סיפור אהבה. "צ'ארלס מנסון (רוצח סדרתי עם עדת מעריצות משלו, ר"ק) אמר שבקרוב תהיה מלחמה בין גזעית ושאב אליו אנשים כדי לבנות צבא. הוא רצה להיות מעין כוכב רוק, חבר של להקת ה’ביץ' בויז’. הוא היה נרקיסיסט. תמיד ישנו מניע נסתר. לג'ו קרול יש כמה מניעים. בשורש רבים מהם נמצאת גם אהבה. אהבה דפוקה, מעוותת, חולנית, אבל אהבה".

עוד אמר, בהזדמנות אחרת, "אנחנו חיים בתקופה של גיבורים פגומים. אני מרגיש שהקהל מוכן לזה. אני רוצה שלקהל יהיה אכפת מהאנשים האפלים האלה. זה אולי לא מתאים לכולם. אבל אם נשאבים לסיפור המעוות הזה, הוא מרתק".

ללא קרדיט

הצופים גם ייאלצו להתמודד עם ההקבלה שהוא עושה בין הטוב לרע - "לגיבור ולנבל שלי אותה מטרה. הם רוצים להיוולד מחדש. הם רוצים חיים חדשים. ככל שמתים אנשים רבים יותר כך ריאן (סוכן האף-בי-איי) חוזר לחיים. הוא נהיה דינמי, נחוש וחסר פחד. אבל זה קורה בגלל מעשי הרצח, הם אלה שטוענים אותו באנרגיה מחודשת".

תפקידן של מפלצות

גם בייקון התייחס לאלימות בסדרה ולגיבורים הפגומים. "התחלתי לשים לב שהסדרות שאני צופה בהן - 'הומלנד', 'שובר שורות', 'דה קילינג', 'משחקי הכס' - כולן עוסקות במצבים של חיים ומוות, בסיכונים גדולים, בגיבור מעורער", אמר.

בראיון ל"ניו יורק מגזין" נשאל השחקן אם לדעתו הסדרה אלימה מדי. הנה תשובתו: "אני לא חושב שהיא אלימה מדי לכולם. עשיתי הרבה מאוד סרטים, שונים ומשונים, וגילמתי שלל תפקידים. שיחקתי ב'יום שישי ה-13' הראשון. השתתפתי בסרטים מטופשים, סרטים רומנטיים וסרטים היסטוריים. כשאני חוזר הביתה אני מנסה לגדל את ילדי בהגינות וביושרה וללמד אותם להיות אכפתיים כלפי העולם וזה כלפי זה. אני מנסה להביע חמלה כלפי אנשים סביבי. אבל אלה הם חיי, לא עבודתי. העבודה שלי דורשת ממני לצעוד בנעליים של אדם אחר". עד לפני שנה צעדה אשתו ואם ילדיו, קיירה סדג'וויק, בנעליים של "המפענחת" המעולה במשך שבע עונות וראתה לא מעט אלימות טלוויזיונית משלה.

"תמיד היו לנו מפלצות", מוסיף פיורפוי, המגלם את המפלצת בסדרה זו. "מפלצות הן אמצעי לשליטה חברתית. הן מעבירות את המסר שאם אתה מתנהג גרוע, יתפסו אותך. לכן כדאי לך ללכת בתלם. זה בעצם המסר של הסדרה, לא הגופות או הדם. זה אמור להיכנס מתחת לעור של הצופים ולגרום להם להרגיש חרדה".

הדיון על האלימות של הסדרה ואלימות בטלוויזיה בכלל הגיע גם לחלונות הגבוהים. יו"ר רשת פוקס, קווין ריילי, אמר בתוקף כי הסדרה החדשה אינה מאדירה אלימות וכי צוות הכותבים אינו מתכוון לשנות את הנימה שלה ולמתן אותה למרות הטרגדיה בקונטיקט. "אני חושב שכבר היו סדרות אלימות יותר בטלוויזיה", אמר, והוסיף כי לדעתו אין להאשים את “The Following“ באלימות בעולם האמיתי. "כולם רוצים להפנות אצבע מאשימה לגורם שיוצר את הבעיה", אמר, "אבל אנחנו חיים בתקופה מורכבת. אין תשובה פשוטה אחת".

גם נינה טסלר, מנהלת חטיבת הבידור של רשת סי-בי-אס, הדפה את הטענות נגד האלימות בסדרות שהרשת שלה משדרת, ובמיוחד "מחשבות פליליות" (המשודרת גם היא ביס). "אני חושבת שזאת טעות ענקית להאשים סדרות מסוימות”, אמרה. “זה נושא גדול יותר, ותודה לאל שדנים בו ברמה גבוהה יותר".

למרות התשובות החמקניות בעניין האלימות שמשמיעים מנהלי הרשתות, שאינם נקיים ממניעים אינטרסנטיים, יש צדק בדבריהם. האלימות בתרבות הפופולרית משפיעה על מעשי פשע פחות מהנגישות הרבה לנשק בארצות הברית. כמו כן, כפי שאמר השחקן ג'יימס פיורפוי, המפלצות האלה - מוסרי השכל מהלכים - קיימות בתרבות מימי אגדות האחים גרים ועוד קודם לכן. במידה רבה הן משמשות אמצעי המתריע בפני אלימות (גם בתוך סדרה שבה יש לרוצחים סדרתיים מזדנבים) ולא מקור לחיקוי. חוץ מזה, הסדרות הטובות ביותר שנעשו אי פעם הן אלימות למדי - "הסמויה", "הסופרנוס", "שוברי שורות" - והאלימות שבהן משרתת מטרה אמנותית. ואולם, ב”The Following“ נדמה כי האלימות, לגיטימית ככל שתהיה, היא התרפקות מתענגת, מוגזמת בכוונת תחילה ונותרת פשוט מגעילה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו