בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קופסה שחורה

"דבר אלי" של שי שטרן: סוף סוף יש פה לייט נייט

“דבר אלי”, הלייט נייט החדש בערוץ 24, היא טלוויזיה מצוינת. התוכנית של שי שטרן עולה בהרבה על התוכניות החדשות האחרות בערוץ ואולי גם מגלה מהו המפתח לתוכנית אירוח טובה

19תגובות

אין לייט נייט בארץ, לפחות לא בעשור האחרון. מאז הפריחה הרגעית של הז'אנר בתחילת האלף/סוף האלף הקודם עם "פרפר לילה" של טל ברמן, "יחסים מסוכנים" עם דנה מודן וכמובן "חלומות בהקיציס" עם איל קיציס וטל פרידמן, אף אחד לא הצליח לנצל את שעות הלילה המאוחרות של אחרי הפריים-טיים ולפני השינה, עם התמהיל הנדרש של מגיש, סייד-קיק וסלבריטאים נחשפים ומשתטים. והאמת היא שחוץ מערוץ 10, עם "הלילה עם ליאור שליין" ו"כל לילה עם אסף הראל", אף אחד גם לא באמת ניסה.

מה שאומר ש"אגף 24", רצועת הלייט נייט החדשה של ערוץ 24, חממת הניסיונות של קשת (או מערך החבלה של קשת ברשת וערוץ 10, תלוי את מי שואלים), היא ניסיון מבורך. לפחות ניסיון.

שש תוכניות חדשות משודרות בשעות שבין עשר לאחת בלילה ב"אגף 24", אבל למעשה מדובר בעיקר בעניין של מיתוג. רק "דבר אלי" עם שי שטרן היא תוכנית לייט נייט במלוא המובן האמריקאי של המלה, כלומר תוכנית אירוח. "סקאזי TV", כמו המנחה שלה, מתפזרת, שלא לומר מתפרקת, בין תוכנית אירוח לתחרות שירה לתוכנית סטלנים/קרועים אה-לה "ג'קאס" (עם סקאזי בתפקיד סטיבו), "פלייליסט" בהגשת ג'ייסון דנינו הולט ואילנה ברקוביץ' היא תוכנית קשקשת עם חברים במירע המסורת של ערוץ האופנה (עם קצת קליפים), "החשמלית" בהנחיית אלישע בנאי היא תוכנית מגזין בוסרית, "הורדה חוקית" עם עדי נוימן ודודו ארז היא עוד תוכנית בואו-נחסוך-עם-תכנים-מהרשת ו"ועדת השחרורים" עם ציקי לאבין ולירון תאני היא עוד תוכנית בואו-נחסוך-עם-קליפים-מהארכיון. בקיצור, העסק לא אחיד, לא בז'אנר ובוודאי לא באיכות.

קשת

מחרמן את התאים האפורים

אבל למה לבאס, בואו נתרכז באיכות, ויש איכות. שי שטרן, שהתחיל את דרכו בטלוויזיה כמפיק בערוץ הספורט והפיק ויצר גם את "חלומות בהקיציס" הפרועה והמשובחת, הוא תופעה ייחודית. מראיין שיודע לשאול, יודע להקשיב ומפלרטט כל הזמן עם הגבול שבין חביבות מרושעת לרשעות חביבה. בניגוד לדנינו הולט ואילנה ברקוביץ' שלא מתקרבים אל הגבול מתוך רצון נואש לרצות, או לסקאזי שאין לו מושג איפה עובר הגבול ומגביל את עצמו בעזרת גימיק חביב של שוקר חשמלי (האורחים רשאים לחשמל אותו אם הוא מגזים), שי שטרן עוקץ כשצריך, מלטף כשצריך, מיתמם כשצריך, רציני כשצריך ומצחיק כמעט כל הזמן.

הדבר הראשון שמדהים בצפייה ב"דבר אלי" הוא שמדובר בתוכנית עם עריכה מינימלית. העדר העריכה יוצר, חוץ מתחושת המתח המתלווה לשידור חי, גם אפשרות למיידיות, לרלוונטיות, לתגובה מהירה לענייני היום. הבחירות, פרסומת הסופרבול של בר רפאלי והגמר של מאסטר שף. הכל שם, ועוד. בניגוד ל"אל תשאל", התוכנית הקודמת של שטרן, שגם היא היתה מצוינת אבל נשענה על חיתוכים בין שאלות זהות למרואיינים שונים, "דבר אלי" מציגה לרוב שיחה רציפה של שלוש עד עשר דקות בין שטרן לאחד או יותר מהאורחים שלו. זה אולי לא נשמע סקסי, אבל זה פשוט מחרמן, לפחות את התאים האפורים.

מדובר באמן, מראיין אמן, ששואל את השאלות שכולנו רוצים לשאול. את השחקנית והדוגמנית נועה וולמן (מובילת דעת הקהל, כמו שהוא קורא לה בחיוך ממזרי) הוא שואל אם היופי שלה הוא רק חיצוני או גם פנימי, כשהוא מדבר עם רשף לוי על פוליטיקה הם מגיעים מהר מאוד לשאלות כמו האם שלי יחימוביץ' עשתה בוטוקס, או האם נפתלי בנט שוכב עם איילת שקד. עם חיים כהן הוא מתחיל בבנאליות, "למה ‘מאסטר שף’ היא הצלחה כל כך גדולה?", אבל עובר מיד להצהרה מיתממת על רושפלד ש"הוא למעשה שף יותר טוב ממך, בתכל'ס".

אבל לא מדובר כאן ברשעות לשמה. העקיצות הקטנות שלו והשאלות הפרובוקטיביות מוציאות תגובות אנושיות מאנשים שכבר מזמן הפסקנו לחשוב עליהם כאנשים. נועה וולמן מתגלה כמתוחכמת, רשף לוי מעמיק, חיים כהן לא רק חמוד, צביקה הדר אינטליגנטי, פליקס חלפון מצחיק ונחמיה שטרסלר מרתק. אפילו נינט טייב מצליחה לעניין.

סיפור קטן של ראיון מהתוכנית הראשונה. קרן מור מגיעה לאולפן, מודעת לסכנה ומלאת חששות. נראה כאילו קשת, הזכיינית האם של "יום האם" בכיכובה, הכריחו אותה לבוא. הראיון מתחיל. שי שטרן מראה לה תמונות רורשאך ושואל אותה מה היא רואה. קרן מור עונה מיד "כוס", אבל משהו שם לא עובד. קרן מור מתנגדת ומתגוננת, פוחדת להיחשף יותר מדי.

שטרן משנה טקטיקה ושואל אם היא רוצה לדבר ברצינות ומור מסכימה בחשדנות. שטרן מגייס את הקול הכי כנה שלו ומבקש: "ספרי לי איך היה לעבוד עם ענת גוב". קרן מור מחייכת ונפתחת לאט, ואז הוא מכניס לה כמה קטנות, מזכיר לה ששיחקה ב"אבא גנוב", קורא לה שחקנית ממלכתית וטוען שהיא מזכירה את גילה אלמגור. מור נעלבת ואפילו כועסת, אבל משיבה מלחמה והם נפרדים לבסוף, אולי לא כידידים, אבל כשווים. קרן מור יוצאת מהראיון, בסופו של דבר, אשה חזקה, חלשה, עמוקה ושטחית, קצת מגניבה וקצת לא, וכמו כולנו אנושית, אנושית מדי.

צעירות-יתר זמנית

שלל הדוגמאות האלה נועדו לשכנע. זו תוכנית עד כדי כך טובה. מאסט-סי טי-וי. טלוויזיה שחייבים לראות, ולא בשביל ההשכלה אלא בשביל העונג. 40 ומשהו דקות של טלוויזיה במיטבה, וכל זה בנתונים דומים, לפחות מבחינה טכנית, לשאר התוכניות ב"אגף 24". תקציב נמוך שמספיק רק לאולפן (בלי כתבות חוץ), מנחה וסייד-קיק, ספה או שתיים, שולחן נמוך ועליו כיבוד אלכוהולי (זול) לאורחים, ודיבורים, הרבה דיבורים.

איתן ריקליס

מצפייה בתוכניות האגף נראה לי שהמפתח לתוכנית אירוח טובה, ואולי גם לטלוויזיה טובה, הוא מודעות עצמית. לסקאזי אין כזו בכלל, או שלפחות לא אכפת לו ממנה, מה שמוסיף חן מסוים לתוכנית, לברקוביץ' ודנינו הולט ו"פלייליסט" אולי יש מספיק כדי לא לקעקע את עצמם בשידור, אבל לא מספיק כדי לעצור אותם מלקרוא "מגניב" ו"מהמם" על כל דבר שזז, אלישע בנאי חמוד וחכם אבל סובל מצעירות-יתר, ואין לי ספק שזה יעבור לו מתישהו, ודודו ארז כל כך עסוק בניתוח, דיווח וחשיפת אמצעי המבע, שהוא שוכח שמודעות עצמית היא לא בהכרח דבר מצחיק.

שי שטרן, לעומתם, נראה לי בהחלט כמו אדם שמודע לעצמו ולמגבלותיו וחי עם זה בשלום. הוא יודע מי הוא והוא בוטח בעצמו מספיק כדי להקשיב לאינסטינקטים שלו. הלוואי עלי.

אבל יאללה, תעבירו את השלט, יש קליפ של עומר אדם בתלבושת גרוזינית או קווקזית מסורתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו