סרטי השבוע המומלצים בטלוויזיה

אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין

מכה קטלנית

אם־ג'י־אם, ו', 22:00, 102 דקות

בשנות ה-80 החלה להידרדר הקריירה של הבמאי האמריקאי ג'ון פרנקנהיימר ("השליח ממנצ'וריה", "שבעה ימים במאי"). כמה מסרטיו, כגון הסרט הזה מ-1989, הופצו באופן מוגבל וכמעט נשכחו. חבל, כי אף שזהו מותחן משטרתי שגרתי למדי הוא עשוי היטב. דון ג'ונסון מגלם שוטר ייגע, כדרכם של שוטרים במותחנים שכאלה, שחוקר את הרצח של אחד מעמיתיו ונעשה מעורב עם חבורה של ניאו פאשיסטים. אין הרבה הפתעות בסרט, אך יש בו כמה סצינות טובות ואפילו משחקו של ג'ונסון סביר. עם פנלופי אן מילר, ויליאם פורסיית, בוב בלבן וטייט דונובן.

תור האביב הגיע

אם־ג'י־אם, שבת, 15:00, 101 דקות

סרטם המוסיקלי המשותף השלישי והאחרון של ג'ין קלי וסטנלי דונן מ-1955, שזהו שמו העברי המוכר, אך בערוץ הוצמד לו השם העברי "יום בהיר של שמש", לא זכה להצלחה כמו קודמיו, "יום אחד בניו יורק" ו"שיר אשיר בגשם", שגם אותם כתבו אדולף גרין ובטי קומדן, מאחר שאמריקה נרתעה מהנימה הסאטירית המרירה אפילו שנכללה בסרט שלא תאמה את רוחן השאנן של שנות ה-50. אך התוצאה מבריקה וכוללת כמה קטעים מוזיקליים נפלאים. במידה מסוימת זהו מעין סרט המשך ל"יום אחד בניו יורק", שתיאר את סיפור חופשתם של שלושה מלחים, אלא שהפעם זהו סיפורם של שלושה חיילי מארינס (קלי, דן דיילי והכוריאוגרף מייקל קיד) שקובעים להיפגש שוב עשר שנים אחרי המלחמה ומגלים שכל אחד מהם נתון במשבר אישי ומקצועי. עולם העסקים האמריקאי והטלוויזיה הצעירה מהווים שניים ממוקדי העקיצות הסאטיריות של הסרט, שכולל, בין השאר, קטע ריקוד של קלי על גלגיליות ברחובות ניו יורק, קטע שבו שלושת גיבורי הסרט רוקדים עם מכסי פחי אשפה, קטע מוזיקלי המתאר את התמוטטותו הנפשית של אחד מגיבורי הסרט וקטע נפלא שבו סיד צ'ריס, הטובה ברקדניות הקולנוע בכל הזמנים, רוקדת בזירת אגרוף. גם דולורס גריי מצוינת ככוכבת טלוויזיה. את המוזיקה כתב אנדרה פרווין.

חתונה מלכותית

אם־ג'י־אם, שבת, 16:45, 93 דקות

סרט מוסיקלי אהוד בבימויו של סטנלי דונן מ-1951, שהופק לרגל טקס נישואיה של המלכה אליזבת. צמד בדרנים, אח ואחות, שפער הגילים ביניהם משונה במקצת (פרד אסטר המגלם את האח היה בן 52 וג'יין פאול המגלמת את אחותו הייתה בת 22) נוסעים להופיע באנגליה – וכול אחד מהם מוצא אהבה: היא את פיטר לופורד והוא את שרה צ'רצ'יל, בתו של וינסטון צ'רצ'יל, שהייתה שחקנית ורקנית לזמן קצר. הקטעים המוסיקליים מוצלחים מאוד ומסיטים את הדעת מהעלילה הסכמאטית למדי, שבבסיסה עוסקת בשאלת האיזון ביחסים בין גברים לנשים. קינו וין חביב בתפקיד כפול.

לבבות האש

אם־ג'י־אם, שבת, 18:20, 95 דקות

קוריוז מ-1987 למעריצי בוב דילן בלבד. זהו אחד הסרטים הבודדים שדילן כיכב בו, אך הסרט נקטל על ידי הביקורת וכמעט ולא הופץ. הסרט הוא מלודרמה מוסיקלית שבה דילן מגלם זמר רוק שמגלה זמרת צעירה (פיונה), אך זו נוטשת אותו לטובת זמר פופ בריטי (רופרט אוורט, שלשיר הוא לא יודע). את הסרט, שמקרטע באופן מסורבל, ורק כמה מהופעותיו של דילן מצילות אותו, ביים ריצ'רד מרקנד ("שובו של הג'דיי, "להב משונן"), שמת באותה שנה, בן 49. היו אפילו שהאשימו בזמנו את קשיי ההפקה של הסרט ואת כישלונו במותו המוקדם.

גשר גרפיטי

אם־ג'י־אם, שבת, 20:25, 95 דקות

מעין סרט המשך מ-1990 ללהיט "גשם סגול" מ-1984, בכיכובו של פרינס, שביים אלברט מאגנולי. את הסרט הנוכחי ביים פרינס בעצמו והוא ספג כמה מהביקורות הקטלניות ביותר שהורעפו אי פעם על סרט קולנוע. בבסיס העלילה התחרות בין שני בעלי מועדונים מי יכתוב את השיר הטוב ביותר, אך פרינס, שגם כתב את התסריט הנלעג, מעטר את הסרט בגינונים סוריאליסטיים ובאמירות רוחניות שאמורות להפוך אותו לאלגוריה בעזרתה של אשה־מלאך שפרינס פוגש ומתאהב בה. הסרט כל כך מגוחך שלפעמים מהנה אפילו לצפות בו, אבל זו כמובן הנאה מסוג מסוים מאוד.

דיוקנה של מארי

יס 3, שבת, 22:00; א', 16:30, 102 דקות

הבמאי הדני בילה אוגוסט שייך לקומץ הבמאים שזכו פעמיים בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ("פלה הכובש" מ-1987 ו"כוונות טובות" מ-1992), אך מכלול יצירתו, שכולל את "רכבת לילה לליסבון", שהוקרן באחרונה בישראל, מאכזב ואינו מצדיק תהילה זו. סרטו של אוגוסט, הראשון שהוא ביים במולדתו זה 25 שנים, מתרחש בתחילת המאה הקודמת ומספר על הציירת מארי קרוייר, שהייתה נשואה לתייר המעורער בנפשו פי־אס קרוייר, שנהג להתעלל בה ובבתם. כשהגיבורה עוזבת אותו, עוברת לשוודיה ומתאהבת במלחין הוגו אלפבן, היא מגלה שהחיים בחופש משמשים לה כבית כלא נוסף. הסיפור יכול היה לשמש בסיס לדרמה תקופתית סוחפת, אך סגנונו של אוגוסט כבד ומאובן, והתוצאה נאה לעין אך אינה מעוררת קורטוב של רגש.

מועדון גן עדן

אם־ג'י־אם, שבת, 22:00, 96 דקות

קומדיה אומללה מ-1986, בבימויו של הרולד ראמיס ("מהומה במועדון" ו"לקום אתמול בבוקר" המוצלחים הרבה יותר), שבה רובין ויליאמס מגלם כבאי, שבעקבות פרס שקיבל עובר לאתר נופש באיים הקאריביים ושם מנהל בית מלון. הוא מסתבך גם עם מושל האי (פיטר אוטול בהופעה מבוזבזת) ועם תנועת מחתרת שאת אחד ממנהיגיה מגלם הזמר ג'ימי קליף. הבימוי המסורבל מביס כל בדיחה, שממילא לא היתה מוצלחת במיוחד, והתוצאה מביכה. צוות השחקנים כולל את ריק מוראניס, טוויגי, יג'ין לוי, ג'ואנה קסידי ואנדראה מרטין.

יום יבוא

יס 3, ג', 22:00; ד', 16:39, 97 דקות

השחקן אלן קאמינג הוא הסיבה העיקרית לצפות במלודרמה הזאת מ-2012, שבה הוא מגלם דראג קווין. יחד עם מאהבו, עורך דין בארון (גארט דלאהאנט), הוא נאבק להשיג חזקה על נער מוגבל מבחינה מנטלית שאמו נטשה אותו. הבמאי, טרוויס פיין, ריסן את ההיבטים הסנטימנטליים של העלילה, וגם אם חלק ממהלכיה צפויים ומופרכים, התוצאה נוגעת ללב. עם פרנסס פישר.

תגובות