בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכישרון האמיתי בתוכניות הריאליטי הוא של השופטים

איך נהפכו תוכניות הריאליטי לגילוי כישרונות למכרה זהב של השופטים, ואיך השפיעו על הז'אנר אייל גולן ובר רפאלי?

53תגובות

אמריקה מאמינה במיליונים. אמריקה רוצה להגיע למיליונים ולא משנה אם מדובר בכסף או באנשים - העיקר שיהיה במיליונים. מיליוני צופים, מיליוני מעריצים, מיליוני קונים, מיליוני דולרים. לכל אחד יש כישרון, כולם חולמים על חוזה שמן וכולם מוכנים לעשות הכל כדי לממש את החלום הזה. ואין מקום טוב יותר כדי לעשות את זה - מאשר בריאליטי. בהתחלה הריאליטי היה באמת המקום שבו הזרקורים הופנו אל המתמודדים ואל הכישרונות הטריים בדרכם הקשה להצלחה ולמיליון הראשון. אלא שעם ההצלחה של התוכניות בא גם התיאבון. של המנחים.

אם כל תוכנית לגילוי כשרונות מייצרת מדי עונה כוכב חדש אחד או שניים - הרי מבחינת השופטים היא מייצרת שלושה או ארבעה (תלוי בתוכנית). ואם מבין אלה שנמצאים מתחת לאור הזרקורים יש מישהו שמסוגל להבין את המשמעות של החשיפה לפריים טיים טלוויזיוני - הרי אלו הם שופטי התחרות ולא המתמודדים. לכישרונות הצעירים לא כל כך משנה - לפחות לא בשלבים הראשונים של התחרות - אם צופים בהם ארבעה שופטים משפיעים, עשרת אלפים צופים או 10 מיליון צופים. הם רק רוצים את ההזדמנות. השופטים, עם זאת, יודעים טוב מאוד מה המשמעות של כל נקודת רייטינג. הם יודעים היטב איך לתרגם כל שבר אחוז של שיעורי צפייה לדולרים ירקרקים. וכשמתחילים לעשות את החשבון, מהר מאוד מגיעים למיליונים.

REUTERS

"אמריקן איידול" היתה התוכנית הראשונה שהציגה לעולם את הקונצפט של סלבריטאים ששופטים כישרונות בריאליטי. עם שיא של צופים שטיפס מעונה לעונה והתייצב במשך חמש עונות על כ-30 מיליון אמריקאים שהתמסרו מדי שבוע לתוכנית, יכלה רשת פוקס המארחת לסחוט מהמפרסמים הכנסות של 6.6 מיליון דולר לכל חצי שעת שידור. באותה תקופה, 2009–2002, "אמריקן איידול" שלטה בבלעדיות מוחלטת כמעט בזירה והשופטים היו עדיין יותר שופטים מאשר סלבריטאים. סיימון קאוול, פאולה עבדול ורנדי ג'קסון ישבו בבטחה על כיסאם, כל אחד מהם מילא את התפקיד שלו בהתאם לליהוק המקורי שלו: עבדול היתה הסנטימנטלית (עד כדי רומן עם אחד המתמודדים), ג'קסון ייצג את הצד המקצועי וקאוול גילם את תפקיד הממזר הקשוח.

הממזר הקשוח היה גם הראשון שהבין שיש הרבה מיליונים באוויר ושאם הוא לא קם ואוסף אותם - מישהו אחר יעשה זאת במקומו. קודם כל הוא שלח זרועות אל המולדת, אנגליה, ושיכפל את הפורמט של "אמריקן איידול" בשנת 2004 לתוכנית חדשה ונוצצת שתפר לפי מידותיו - "אקס-פקטור, אנגליה". בהמשך הוא הצטרף לתוכנית גילוי הכישרונות "בריטיין גוט טאלנט" - שם הצליח להשתלט על העולם דרך האינטרנט בזכות סרטון האודישנים של הזמרת סוזן בויל. בתוך שעות ספורות הגיע הסרטון למיליוני גולשים ברחבי העולם והגדיר מחדש את המונח "וידיאו ויראלי ברשת". ההצלחה הפנומנלית הזאת היתה אחת הסיבות לביטחון העצמי שלו במוצר שיצר ולכך שעזב את פרת המזומנים הוותיקה לטובת הפקת "אקס-פקטור" בגרסה האמריקאית.

כמו הגישה השיווקית הוותיקה שלפיה אם פותחים דוכן פלאפל חדש ליד דוכן ותיק ומצליח - שני היריבים ירוויחו מהתחרות, כך קרה בעולם תוכניות הכישרונות. בשנת 2010 פעלו זו לצד זו לפחות ארבע תוכניות דומות - "אמריקן איידול", "אמריקה גוט טאלנט", "אקס-פקטור" ו"דה ווייס": כולן הרוויחו, כולן סחפו עשרות מיליוני צופים, אבל יותר מכל - מכולן הרוויחו השופטים. כל תוכנית ניסתה לפתות שופטים-כוכבים בסכומים של מיליוני דולרים, כל תוכנית התרברבה בסכומים שהשקיעה במנחים ובשופטים ומפלצות הכסף צמחו לממדי ענק.

השיא הגיע בעונת 2012 כשעלות שכרם של ארבעת השופטים ומנחה "אמריקן איידול" הסתכמה ב–54 מיליון דולר לעונה. ראיין סיקרט המנחה גזר 15 מיליון דולר (חוזה של 45 מיליון דולר לשלוש שנים) ומאריה קארי, שהוצנחה כמנחה סלבריטאית כדי להתמודד עם האיום שהציבה "אקס-פקטור", שברה את השוק עם 18 מיליון דולר לעונה. זמר הקאנטרי קית אורבן לקח הביתה שמונה מיליון דולר ורנדי ג'קסון וניקי מינאג' חלקו ביניהם את העודף המכובד מתקציב השכר של התוכנית, שעמד על 13 מיליון דולר.

ינאי יחיאל

סערת התחרות בין הפורמטים המקבילים לא דילגה על ישראל, כמובן, וההשקעה ברכישת הזיכיונות להפקת המקבילות המקומיות חייבה גם את הרשתות הישראליות להעלות את רף המחיר ששולם לשופטים-סלבריטאים. אחרי ששלטה בנוף ריאליטי הכישרונות המקומי במשך שנים, נאלצה "כוכב נולד" של קשת להתמודד עם הופעתו של המתחרה של הזכיינית המשלימה בערוץ, "דה וויס". משכר שנע בסביבות 8,000–6,000 שקלים ליום צילומים שקיבלו שופטי "כוכב נולד" - עלו פתאום הסכומים פי כמה וכמה. המנטורים של "דה וויס" גרפו סכומים של 300-500 אלף שקלים בעונה הראשונה ואלה טיפסו עד 600-800 אלף שקל למנטור בעונה השלישית. אייל גולן, אגב, הקפיץ את הרף עם המעבר של קשת לתוכנית החדשה "הכוכב הבא": על פי הערכות, הוא סגר חוזה של מיליון שקלים שמגלם בתוכו בין היתר גם פיצוי על ביטול הופעות באירועים עקב צילומים. המרוויחה הגדולה ביותר, בינתיים, היא ככל הנראה בר רפאלי, שעל פי הפרסומים קיבלה מהפקת "אקס-פקטור ישראל" סכום של מיליון שקל תמורת הנחיית חלק מתוכניות העונה הראשונה.

רונן אקרמן

אף על פי שנראה כאילו שוק הטלוויזיה כבר שבע ורווי מתוכניות ריאליטי של כישרונות, הז'אנר הזה רק ממשיך להתפתח. הנטייה של ערוצי הטלוויזיה לשלב בין שיתוף הקהל בתוכניות הדגל לבין הצורך להיעזר בשמות גדולים ונוצצים של סלבריטאים כדי למכור ולקדם אותן צפויה רק להימשך ואף להתרחב. ההבדלים בין הפורמטים השונים הולכים ומיטשטשים והתוספות בדמות הדחה במסרונים או הצבעת אמון דרך האינטרנט הן רק אלמנטים שמסייעים לכל תוכנית לשמור על נתח השוק שלה. גם המיליונים שאמריקה כל כך אוהבת לא הולכים להתפוגג בשנים הקרובות - הם אולי יזוזו קצת לאזור האפליקציות הסלולריות ולערוצי וידיאו אינטרנטיים כמו נטפליקס (אם אכן תהיה להם דרישה בפלטפורמה הזאת), אבל הם לא יזרמו למקומות חדשים. המיליונים ימשיכו לעבור מכיסם של המפרסמים, דרך מקלטי הטלוויזיה של הצופים, אל כיסם של השופטים-המפורסמים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו