סרטו התיעודי של דן שדור, "לפני המהפכה", ישודר בערוץ פרסי

הסרט, המספר על ימיה האחרונים של הקהילה הישראלית בטהרן, ערב המהפכה האיסלאמית, ישודר בערוץ לוויין המשדר בשפה הפרסית ונקלט באיראן, אפגניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטאן

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן
שני ליטמן

סרטו התיעודי של דן שדור, "לפני המהפכה", יוקרן מחר בערב (יום שלישי) בערוץ BBC Persian Television, ערוץ לוויין המשדר בשפה הפרסית ונקלט באיראן, אפגניסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטאן. זו הפעם הראשונה שהערוץ משדר סרט ישראלי. הסרט ישודר לרגל יום השנה ה-35 למהפכה של חומייני באיראן. הערב, יום לפני שידור הסרט, ישודר ראיון עם שדור במהדורת החדשות המרכזית של הערוץ. הראיון והסרט ידובבו שניהם לפרסית. בהמשך השבוע הבטיח הערוץ לשדר מקבץ של תגובות צופים לסרט.

סרטו של שדור, קופרודוקציה ישראלית-אמריקאית, שהפיק ברק היימן ושודר ביס דוקו, מספר על ימיה האחרונים של הקהילה הישראלית בטהרן, ערב המהפכה האיסלאמית, קהילה שמשפחתו של שדור היתה חלק ממנה. הסרט מתאר מעין גן עדן אבוד שבו הישראלים חיו ברווחה כלכלית וניהלו קהילה משגשגת מאוד מבחינה חברתית, ובמקביל התעלמו מהעוולות החברתיות ומהדיכוי שחווה העם האיראני תחת שלטון השאה. שדור אומר כי בעבר היתה התעניינות מצד תחנת טלוויזיה איראנית שמשדרת באנגלית בתוך איראן, ושקלה לרכוש את הסרט, אולם הדבר לא הבשיל.

מתוך "לפני המהפכה"". יוקרן לרגל יום השנה ה-35 למהפכה של חומייני צילום: AP Archive

לדברי שדור, בהקרנות שונות של הסרט ברחבי העולם הוא כבר נוכח לדעת שהאיראנים מתרגשים מאוד מהסרט, ומגיבים אליו בעוצמה. שדור אומר כי זו היתה הפתעה בעבורו, משום שחשב שהוא מדבר מנקודת מבט אישית וישראלית מאוד. "הרבה איראנים אומרים שהסרט מכבד אותם ואת הנרטיב שלהם. יש הרבה שחוו את המהפכה שניגשים ואומרים שהם נגד המשטר הנוכחי וכל מה שקורה באיראן, אבל הם מרגישים שהסרט מבטא משהו מהזעקה שלהם אז, שהמהפכה הזאת לא קרתה סתם. בניגוד לסרטים הוליוודיים שמציג את מחוללי המהפכה כהמון פנאטי צמא דם, הם מרגישים שזה כן מתחשב בקול שלהם. מישהו שהיה אסיר של המשטרה החשאית של השאה ראה את הסרט בטורונטו ואמר שזה נותן ביטוי לכאב שלו. הסרט מראה את הבעיות באיראן של לפני המהפכה ואת העובדה שהמערב היה חלק מהן. וגם ישראל היתה שם. מצד שני יש כאלה שמתרפקים על החיים הטובים שהיו להם פעם, ובשבילם הסרט מספק צורך נוסטלגי. בשביל אנשים יותר צעירים שהתחנכו במערכת החינוך של הרפובליקה האיסלאמית, העבר הזה נמחק, גם העבר של הישראליות וגם של החילוניות במובן של דימויים. הארכיונים של לפני המהפכה לא נגישים. אלה דברים שלא קיימים בנארטיב הרשמי של הרפובליקה האיסלאמית. אנשים יותר צעירים מתרגשים מאוד לראות את זה וסקרנים".

שדור אומר שנתקל גם בתגובות של גולים איראנים שלא אהבו את מה שהוא מראה בסרט. "בלוס אנג'לס היתה הקרנה מאוד אינטנסיבית. היו הרבה אנשים שאמרו שעדיין אי אפשר להגיד דברים נגד השאה. אסור לקרוא לו דיקטטור, שזה לא בסדר שכיניתי אותו כך. יש אנשים שעדיין תופשים אותו כסוג של אל. מדי פעם היו תגובות נגד גם משמאל, חבר'ה צעירים, שהרגישו שהסרט לא מכבד את העם האיראני, ולא מספיק ביקורתי כלפי הישראלים, שהוא רך מדי כלפיהם". בראיון לטלוויזיה, שידובב כאמור לפרסית, שדור אומר שינסה להעביר מסר של שלום ואחווה. "אני אספר את הסיפור שלי ועל החיבור שלי לאיראן. אני מרגיש שעצם הראיון וההקרנה של הסרט זה אקט חזק ומעניין. זה משהו שלא היה קורה לפני שנה או שנתיים, ואולי עכשיו יש סוג של פתיחות".

שני ליטמן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ