רותה קופפר
רותה קופפר

"חנה ארנדט" (2012), סרטה של הבמאית הגרמנייה מרגרטה פון טרוטה, עלה לקולנוע כאן לרגע בשנה שעברה ומיד נעלם. כעת הוא מוצא את עצמו בנישת לוח השידורים של יום השואה, בערוצי הסרטים של יס, הסרט מספר את סיפור חייה של הפילוסופית היהודייה־גרמנייה שב-1961 נשלחה על ידי המגזין היוקרתי "ניו יורקר" לירושלים כדי לסקר את משפט אייכמן, וחזרה משם עם התרשמויות שחוללו שערורייה בקהילה היהודית בישראל ומעבר לים.

הסרט מתמקד בארבע שנים שנעו סביב משפט אייכמן ושבעקבותיו טבעה את המונח "הבנליות של הרוע", במאמר שזה היה חלק מכותרתו ב-1963. מאמריה בנושא המשפט עוררו הדים רבים בשל סירובה של הפילוסופית להכריז כי הקצין האס־אס אדולף אייכמן היה מפלצת, וגם בשל התרשמותה כי אלמלא היתה הנהגת הקהילה היהודית משתפת פעולה עם הצורר הנאצי, מניין הקורבנות היה אולי נמוך יותר.

הסרט לא חף מפגמים אבל הוא מעניין בעיקר בגלל מושא המיקוד שלו. הוא מספר את סיפורה של אחת הפילוסופיות החשובות בהקשר של השואה ובכלל, שהביעה עמדה שונה מזו שרווחה אז וגם מזו הנלמדת כעת. הסרט נחלק לשניים. בחלק הראשון היא נמצאת בירושלים, פוגשת במכרים בישראל ומשוחחת על המשפט (שחלקים ממנו מובאים כקטעי ארכיון בסרט העלילתי), דרכו לומד הקהל על המשפט עצמו. החלק השני עוסק בסיפורה של ארנדט ששבה מסיקור המשפט, והוא החלק המעניין בסרט.

מתוך הסרט "חנה ארנדט"צילום: Heimat Film

בחלק הזה חוזרת ארנדט (בגילומה המרשים של ברברה סוקובה) לניו יורק אל בעלה, היינריך בליכר (אקסל מילברג), ואל חוג ידידיה, שכולל בין היתר את הסופרת והמסאית מרי מקארתי (ג'נט מקטיר). מאמריה מתפרסמים, לאחר התלבטויות וקשיים לסיימם. הם גורמים לשערורייה בקרב הקהילה היהודית והאקדמית, בארצות הברית ובישראל. חלק מהזעם מתורגם לחרם, שתגובתה לו ולהם היא הרצאה שארנדט מעבירה ומסבירה את תפישתה מול סטודנטים בניו־סקול בניו יורק. היא ובן הזוג וחבריה משוחחים, באופן יבשושי ומאופק על הסערה שהתחוללה, היא מסבירה להם ולקהל את עמדתה. האיפוק הקולנועי מול הנושא רב העוצמה, בחלק זה של הסרט, יוצר איזון ושילוב שמכבדים את הנושא ואת גיבורת הסרט.

"חנה ארנדט". יס 3, 14:10

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ