הערב בטלוויזיה

מחמוד דרוויש - בין אדם פרטי לסמל לאומי

"תרשום, אני ערבי", סרטה של איבתיסאם מראענה מנוחין על חייו של המשורר הלאומי פלסטיני מחמוד דרוויש, ישודר הערב בערוץ יס דוקו

גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גילי איזיקוביץ
גילי איזיקוביץ

מקריות משונה קבעה את זמני השידור של הסרטים על חיים נחמן ביאליק ("מלך היהודים" ששודר ביום ראשון האחרון) ומחמוד דרוויש באותו השבוע. אף שביאליק מעולם לא הכיר את המשורר הלאומי הפלסטיני, נמתחים קווי דמיון ביניהם, בגעגוע, במשמעות הלאומית שניתנה לכל צעד שעשו ובחיי הרגש שלהם שהשפיעו על יצירתם. "תרשום, אני ערבי", סרטה של איבתיסאם מראענה מנוחין שישודר הערב בערוץ יס דוקו, הוא שרטוט עדין, מורכב ומרתק של דרוויש, חיי הרגש שלו והאופן בו הפך מאדם פרטי לפיגורה לאומית. אף שהוא בנוי כביוגרפיה - מהולדתו וילדותו, הגלות של משפחתו מהכפר הסמוך לעכו ללבנון ובחזרה כפליטים בארץ, התבגרותו ועד מותו ב- 2008, זוהי ביוגרפיה מתוחכמת, עתירת רבדים. מראענה מנוחין בחרה להתמקד במיוחד בשני סיפורי אהבה, ובשתי הנשים שאהב: אהובת נעוריו היהודיה, תמר בן עמי, שעזבה אותו כדי לחיות חיים רגילים, של צעירה ישראלית, ורנא כבאני, בתו המשכילה של דיפלומט סורי, שחיה והתחנכה בארה"ב והיתה פעמיים אשתו. זוהי בחירה מרתקת, לא רק כי היא שופכת אור על חייו האישיים של המשורר, שנעו לפרקים מאירופה וארה"ב לביירות, אלא משום שהיא מציירת אותו כאדם שנקרע תמיד בין קצוות. דרוויש נע בין הרצון להתמסר לאהבה - והעובדה שכל דבר שכתב פורש כרגש לאומי, בין היותו אדם פרטי לסמל לאומי וההתחדדות של כל אלו לאורך השנים, וזוהי בחירה מרתקת.

מילה צריכה להיאמר גם על פס הקול של הסרט, ששרה יפה כל כך מירה עווד. גם בזכותה "תרשום, אני ערבי" הוא סרט שובה לב וסוחף.

"תרשום, אני ערבי", יס דוקו, 21:00

צילום: אבתיסאם פילמס - בא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ