סרטי השבוע המומלצים בטלוויזיה

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

הצצה למוחו של צ'ארלי סוון השלישי

יס 3, ו', 23:45; שבת, 11:31, 86 דקות

מי שמתעניינים בדמותו וחייו השערורייתיים של השחקן צ'ארלי שין – ועצם כתיבת המשפט הזה מעוררת אצלי תמיהה; האם יש באמת כאלה ששין מעניין אותם? – עשויים להתעניין בסרטו הכושל של רומן קופולה (בנו של ואחותו של) מ-2012, שדמותו של הגיבור שלו, מעצב גרפי, מתייחסת במופגן לסיפורו ולבעיותיו של שין שמגלם אותו. כשהוא משלב ללא תחכום רב בין מציאות לדמיון, כולל קטעי אנימציה, מציג הסרט את בעיותיו של הגיבור עם נשים ואת ניסיונותיו לטפל בבעיות אלה אחרי שהאשה שהוא אוהב עוזבת אותו. יש כאן סצינות קומיות לכאורה שחורקות בכבדות. לולא השתפותם של כמה שחקנים טובים – ג'ייסון שוורצמן, פטרישה ארקט, ביל מארי, דרמוט מאלרוני וסטיבן דורף – לא היתה כול סיבה לצפות בסרט (ובעצם, אין). שין עצמו מפגין אותה חלקלקות לא נעימה שהביע בסדרה "שני גברים וחצי", והצפייה בו ובסרט אינה מעוררת אפילו שמץ של אהדה.

מתוך "צל הימים"

גרנד קניון

יס 1, שבת, 14:00; א', 08:25, 134 דקות

סרטו של לורנס קסדאן ("החברים של אלכס", "תייר מזדמן) מ-1991 משרטט את דיוקנה המעמדי, החברתי והתרבותי של לוס אנג'לס דרך סיפורן של שש דמויות שגורלותיהן משתלבים זה בזה. חלק מהסיפורים נוטים אל המלודרמטי וחלק אל הקומי. החיבור ביניהם נעשה באופן מיומן, אינטליגנטי ולפעמים מרגש. היו שהתנגדו לסרט בשל מסר האחווה האתנית שהוא מטיף לו, שלדעת מבקריו של הסרט היה דביק ושקרי. גם אם יש מידה של צדק בביקורת זו, התוצאה ראויה לצפייה. עם קווין קליין, דני גלובר, סטיב מרטין, מרי מקדונל, מרי־לואיז פרקר, אלפרי וודארד וג'רמי סיסטו.

הדיירים

הוט פריים, שבת, 22:00; ב', 18:35, 93 דקות

סרטו של הבמאי דני גרין מ-2005, שמבוסס על ספרו של ברנרד מלמוד מ-1971, עוסק בקשר בין לבן לשחור בחברה ובתרבות האמריקאיות דרך תיאור הקשר הנפיץ המתפתח בין שני סופרים, אחד לבן (דילן מקדרמוט) והשני שחור (סנופ דוג) המתבודדים בבניין נטוש בניסיון לממש את אמנותם. גרין ביים יצירה חמורת סבר, לפעמים מייגעת ולפעמים מעוררת הערכה ביכולתה להפוך את תהליך היצירה לדימוי ליצירתו של קשר אנושי. עם רוז בירן וסימור קאסל.

צל הימים

יס 3, שבת, 22:00; א', 17:24, 131 דקות

גרסתו של הבמאי מישל גונדרי מ-2013 לרומן השברירי של בוריס ויאן מ-1947, ששילב בעדינות בין סיפור האהבה המתואר בו לדימויים הפיוטיים הסוריאליסטיים המקיפים אותו, מטביעה את סיפור האהבה המתואר בו בגודש של תחבולות חזותיות שנדמה שהן מעניינות את גונדרי הרבה יותר מהדמויות. במרכז העלילה תיאור הקשר המתפתח בין גבר (רומן דוריס) לאשה (אודרי טוטו), שלוקה במחלה "פיוטית" (פרח צומח בראה שלה). גונדרי מפתח את הסיפור בחוסר צלילות משווע והתוצאה מייגעת ולעיתים אף מביכה. זהו כישלון שמעיד על יומרה כמעט ילדותית. עם עומר סיי, גד אלמלא, שארלוט לה בון ואלן שאבה.

קאמי קלודל

יס 3, ג', 22:00; ד', 17:14, 95 דקות

בניגוד לסרטו המלודרמטי והראוותני של ברונו נויטן מ-1988, שבו איזבל אדז'ני גילמה את הפסלת קאמי קלודל והסרט התמקד ברומן ההרסני ארוך השנים שהיה לה עם הפסל אוגוסט רודן (ז'ראר דפארדייה), סרטו מ-2013 של הבמאי הצרפתי ברונו דימון ("אנושות", "פלנדרס"), שסגנונו מתאפיין בבוטות סגפנית, מתמקד בחלק האחרון של חייה של קלודל, אחרי שהיא אושפזה במוסד לחולי נפש ולא פיסלה עוד. כשהוא עושה שימוש בחולי נפש כשחקנים בסרט, מתעצב הסרט – שמבוסס על חילופי המכתבים בין קלודל לאחיה, המשורר והמחזאי פול קלודל - ליצירת אינטימית, מרוכזת ועזת ביטוי, שעוסקת במותה של הנפש, המספקת לז'ולייט בינוש, המגלמת את קלודל, הזדמנות להפגין את כישוריה כשחקנית ביכולת מרשימה.

אילי ובן

יס ישראלי, ד', 20:25, 89 דקות

מעטים הסרטים המיועדים לילדים ובני נוער שעוסקים בשאלות של מוסר בישירות והגינות כמו סרטו של אורי רביד מ-2009. מכך נובעת ההערכה העיקרית שהסרט הזה, הכתוב ומבוים היטב, מעורר. במרכז הסיפור ניצבת אילי, בן 12 (יובל שבח), שמגלה שאביו הנערץ (ליאור אשכנזי), מהנדס העיר הרצליה, מואשם במעילה, ונחשף לכך שהמציאות סביבו מעוצבת מסוגיות של נאמנות משפחתית, מחויבות חברתית ויושרה מוסרית. רביד משלב היטב בסיפור המרכזי עלילות משנה, שכולן מיועדות לעבות את העיסוק של הסרט בשאלות של מוסר והתוצאה מעוררת הערכה. חבל רק שלסרט חסרה קומה נוספת שהייתה יכולה לצרף אותו לרשימת הסרטים שעוסקים בקשייה של ילדות ואינם מיועדים בעיקר לילדים ובני נוער. שבח ואשכנזי מצוינים ולצדם מופיעים גם יעל הדר, צחי גראד וניסן נתיב.

חתולים על סירת פדלים

יס ישראלי, ה', 22:00, 86 דקות

קומדיית אימים מ-2012, שעלילתה נובעת ממוחו של ילד שמספר אותה לסבו, ולפיכך הראשוניות ואפילו הפרימיטיביות לעיתים של ההמצאות וההברקות החזותיות הן לגיטימיות. כמו "כלבת", שקדם לו, ממקם הסרט את מקור האימה באתרי הנוף הישראלים שאנו סוגדים להם, כשהפעם זהו נהר הירקון, קודם שנוקה מזיהומיו. במרכז הסיפור נער ונערה (מיכאל מושונוב ודנה פרידר) שחוגגים חצי שנה לקשר ביניהם בשיט בירקון, חתול, שאותו הנערה מביאה עמה לשיט, רביעייה של צופי ים, ששמו של כל אחד מהם הוא וריאציה על השם דב, ופסיכופט (שמואל וילוז'ני) המכנה עצמו "האדמירל". לא הכל עובד בסרט, שביימו יובל מנדלסון ונדב הולנדר (עמיתי במוסף "גלריה"), ונפחו מוגבל, אבל הצפייה בו כיפית למדי. עם מיכאל הנגבי, יוני גולדווסר ושמואל וולף.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ