נירית אנדרמן
בלון של בובספוג במצעד חג ההודיה בניו יורק ב–2010צילום: בלומברג
נירית אנדרמן

פלנקטון מקנא. לא רק שהאוכל שהוא מכין דוחה למדי והמסעדה שלו ריקה, אלא שכבר שנים שהוא רואה מולו, יום יום, את המסעדה של יוג'ין קראב שוקקת, ואת לקוחותיה שבעים ומאושרים. גם הוא רוצה להכין קציצות סרטן מצוינות. גם הוא רוצה להצליח. אחרי שנים של כישלונות הפעם הוא יצליח לגנוב את המתכון הסודי, ויהי מה. פלנקטון יוצא למלחמה, ומולו מתייצב עובד המטבח המסור והמפורסם בעולם, בובספוג מכנסמרובע.

לאחר קרב סוער, שכולל הפגזה בתפוחי אדמה, שיגור של סילוני קטשופ ופיגוע מיונז אימתני, מתרחש הנורא מכל — המתכון של הקציצות האלוהיות נעלם באופן מסתורי. נמוג. בעל המסעדה וקומץ לקוחות זועמים מבקשים לכלות את זעמם בפלנקטון על שגזל מהם לנצח את העונג המופלא של קציצות הסרטן, אבל אז, במפתיע, בובספוג טוב הלב יוצא להגנתו. פלנקטון לא אשם, הוא מנסה לשכנע, המתכון פשוט נעלם. כאשר הוא מבין שזה חסר סיכוי, וההמון ממשיך להתלהם, נמלט בובספוג יחד עם הנמסיס שלו בתוך בועה שצפה לה מעלה במי האוקיינוס. "היית לי כמו בן (שמקבל שכר מינימום)!!!", צווח אחריו בעל המסעדה הזועם.

"בובספוג מכנסמרובע — הסרט", שייצא לבתי הקולנוע בישראל בשבוע הבא (4.3), מצליח לשמר את הטירוף, הקאמפ, המקוריות וההומור המאפיינים את סדרת הטלוויזיה שממנה צמח. לצד איחוד מפתיע בין בובספוג לפלנקטון לצורך מרדף משותף אחר המתכון הנעלם, שולח הסרט את כל החבורה למסע הרפתקאות מחוץ לאוקיינוס. ב–6 בפברואר, כאשר יצא הסרט לבתי הקולנוע בארצות הברית, הוא בעט בקלילות את "צלף אמריקאי" המצליח מראש טבלת שוברי הקופות, ובתוך שבוע וחצי בלבד רשם הכנסות של כ–140 מיליון דולר ברחבי העולם (סכום הזהה לסך כל ההכנסות של סרט בובספוג הקודם).

זה 16 שנים שסדרת האנימציה "בובספוג מכנסמרובע" מככבת בהצלחה על מיליוני מסכי טלוויזיה ברחבי העולם וכובשת עוד ועוד לבבות. למרות היצורים המשונים שמאכלסים אותה, ואולי דווקא בגללם, מבוגרים וילדים כאחד נדבקים אל מסכי הטלוויזיה ומתגלגלים יחד מצחוק אל מול השילוב המוצלח להפליא של תמימות, טוב לב, סקרנות, כסילות ותאוות בצע. האנימציה, כדרכה, מצליחה להקצין את התכונות הללו באופן משעשע, התסריט רוקח סיטואציות שגורמות להן להתנגש זו בזו, והתוצאה היא סדרה שגם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, הודה שהוא מעריץ שלה.

הסדרה בנויה מתערובת של אנימציה מצוירת עם הבלחות של צילומים ולייב אקשן, ואוסף הזוי של גיבורים שקשה שלא לעצור ולתהות מה לקח הטיפוס שהמציא אותם: ספוג ים טוב לב ואופטימיסט כרוני הלובש מכנסיים מרובעים ועובד במטבח של מסעדת "הסרטן הפריך"; פטריק סטאר, חברו הטוב שהוא כוכב ים ורוד, עצלן ואיך לומר בעדינות, לא מבריק במיוחד; סנדי צ'יקס, סנאית חובבת קראטה שהגיעה איכשהו להתגורר באוקיינוס ולכן חובשת תמיד קסדת אוויר; סקווידוויד זרועות, דיונון סגול ונרגן, מיזנתרופ שבובספוג טועה לחשוב שהוא חברו הקרוב; ויוג'ין קראמב, סרטן בעל מסעדה, מעסיקו של בובספוג, שהדבר היחיד שיכול להתחרות בקמצנותו הוא תאוות הבצע שלו.

ב–2001, שנתיים לאחר עלייתה לאוויר, "בובספוג מכנסמרובע" כבר היתה אחת הסדרות המצליחות ביותר של ניקלודיאון, וסקר שנערך בארצות הברית קבע שכמעט 40 אחוז מצופיה הם מבוגרים בני 18-34. גם המבקרים נכבשו. ג'ויס מילמן מ"ניו יורק טיימס", למשל, קבעה ב–2003 שבובספוג מצליח להיות חכם מבלי להיות לא נגיש לילדים, ומטופש מבלי לשעמם מבוגרים. "זו הסדרה המצוירת הכי מקסימה בטלוויזיה, ואחת המוזרות ביותר. והיא גם טובה, כיף טהור", היא כתבה. "בובספוג רוקד בחדווה על הקו המפריד בין ילדות לבגרות, בין תמימות לקאמפ, בין המעוות למתוק".

בדומה לתוצרי אנימציה משובחים במיוחד, כמו "משפחת סימפסון" או מיטב סרטי פיקסאר ודומיהם, ההומור של "בובספוג" הוא רב שכבתי: חלקו פשוט, ישיר ומכוון בעיקר לילדים, וחלקו האחר מורכב יותר ומתייחס לעולם מושגים השייך למבוגרים. כך למשל אומר בובספוג באחד מפרקי הסדרה לידיד שלא ממש מחבב אותו: "זה לא נפלא, סקווידוויד? רק שלושתנו כאן. אתה, אני וקיר הלבנים הזה שבנית בינינו". בסצינה מצוטטת לעייפה מפרק אחר, כאשר פטריק ובובספוג מחליטים למכור חטיפים ועוצרים כדי לחשוב כיצד יוכלו לגרום לאנשים לקנות מהם את הסחורה, מזנק פטריק: "אני יודע, בוא נתפשט!!" ובובספוג ממהר לעצור אותו: "לא", הוא אומר, "בוא נשמור את זה לזמנים שבהם נמכור נדל"ן".

אחרי שיצא הסרט הראשון בכיכובו של הספוג המדבר, ב–2004, חשב יוצר הסדרה סטיבן הילנבורג שהגיע הזמן להוציא אותה לגמלאות, אך הבוסים שלו בניקלודיאון מיהרו לשכנע אותו שלא יעשה זאת. לשמחת המעריצים, "בובספוג" המשיכה בשלה, וב–2009 כשחגגה עשור, תעשיית המוצרים סביבה כבר גילגלה לא פחות מ–8 מיליארד דולר בשנה. לפני שלוש שנים הגיעו דיווחים על ירידה חדה ברייטינג של "בובספוג" בארצות הברית. דובר מטעם ניקלודיאון אמנם מיהר להבהיר ש"בובספוג" היא עדיין סדרת האנימציה לילדים הנצפית ביותר, אבל רבים החלו לחשוש שהסוף קרוב.

ואולם, בשבועות האחרונים חזר הסומק ללחייו הצהובות של הספוג המפורסם ביותר בעולם. סרט הקולנוע החדש לא רק רשם הצלחה נאה בקופות אלא זכה גם לשבחי המבקרים. כשמצרפים לכך את העובדה שעונה עשירית של הסדרה נמצאת כעת בעבודה, נדמה שאפשר להירגע: מגע הקסם של החבורה התת־ימית עדיין עובד.

"בובספוג מכנסמרובע" חבה את קיומה להילנבורג, יליד 1961, ביולוג ימי שעם תום לימודיו בקולג' החל לעבוד במכון לחינוך ימי בקליפורניה. בתקופת עבודתו שם יצר חוברת קומיקס שבה נולדו כמה מאבות הטיפוס של גיבורי בובספוג, ומנהלי המכון כל כך התלהבו עד שמיהרו לאמץ אותה, כדי שתסייע למבקרים ללמוד על בעלי חיים ימיים. עד מהרה גברה אהבת האמנות של הילנבורג על אהבתו לים. הוא יצא ללמוד אנימציה והחל לעבוד כבמאי אנימציה בניקלודיאון.

צילום: אי־פי

חבר שראה את הקומיקס שלו האיץ בו לפתח סדרת טלוויזיה בהשראתו, והילנבורג החליט לקחת את אחת הדמויות, זו של הספוג בוב, ולהציבה במרכז הסדרה. אופיה, הוא החליט, יהיה תמים וילדותי, בדומה לדמויות כמו צ'רלי צ'פלין ו"השמן והרזה", ובאשר לצורה — הילנבורג החליט לעצבה לא כספוג־ים, אלא באופן שיזכיר דווקא ספוג המשמש לרחצת כלים. המראה המרובע, הוא החליט, ישרת היטב את אופיו של הגיבור. הוא תיכנן לקרוא לגיבור החדש שלו SpongeBoy ולסדרה כולה SpongeBoy Ahoy!, אבל היועצים המשפטיים של ניקלודיאון קילקלו לו את התוכניות. הם הודיעו לו שזהו שמו המסחרי של מגב לניקוי רצפות, והילנבורג נאלץ להתפשר על השם בובספוג (SpongeBob).

מעניין לגלות שבמשך 16 שנותיו הצליח הספוג בעל הגישה הכה חיובית לחיים להסתבך בכל כך הרבה שערוריות. הראשונה שבהן היתה ב–2002, כאשר דיון על העדפותיו המיניות הצליח להסעיר את הרוחות בארצות הברית. היא התבססה בין היתר על כך שבסדרה נראו בובספוג וחברו פטריק, כוכב הים הוורוד (!!), כשהם מחזיקים ידיים מול הטלוויזיה בזמן שהם צופים בתוכנית ששמה, שומו שמים, "הרפתקאותיהם של איש בתולת־הים ונער הסרטן".

כאשר טום קני, הקומיקאי שמדבב את בובספוג, התארח בתוכנית של קונאן אובריאן ונשאל אם בוב באמת הומו, הוא ציין שהסדרה מעולם לא התייחסה לנושא המיניות של הדמויות. עם זאת, "כל הדמויות הראשיות מסתירות בקרבן סודות איומים", מיהר להוסיף בממזריות. ניקלודיאון מיהרה להבהיר שהסדרה מיועדת לילדים בגילאי 2-11, ולא לקהל של הומואים, אבל ב"וול סטריט ג'ורנל" מיהרו להקדיש כתבה לנושא, הזכירו ש"בובספוג מכנסמרובע" מושכת יותר קהל מבוגר מכל תוכנית אחרת מסוגה, וציינו שמוצרי צריכה שונים הקשורים בבוספוג נמכרים בהצלחה רבה בשכונות של הומואים בניו יורק ובאטלנטה. הם קבעו שזוהי "תופעת הילדים הגדולה ביותר שהצליחה ללכוד את דמיונם של הומואים מאז שהטלטאבי הסגול טינקי וינקי החל לשאת ארנק", ושמעו מהומואים שהם אוהבים את האופטימיות הקורנת מבובספוג, את עולמו המוזר והפסיכדלי ואת ההומור הייחודי שלו.

צילום: בלומברג

בסופו של דבר גם הילנבורג עצמו נדרש לסוגיה הלוהטת. הוא הבהיר שלא היתה כל כוונה להציג את בובספוג או את מי מחבריו כהומואים, אבל ציין שהוא מבין למה הומואים רבים מתחברים לתוכנית. "אני חושב שהתוכנית מציגה עמדה של סובלנות. כל אחד שם שונה, והתוכנית מקבלת זאת בברכה. דמותו של בובספוג משונה. הוא מוזר, אבל מיוחד", אמר, והסביר שאף שהדמויות שונות מאוד זו מזו, הן מסתדרות ביניהן מצוין.

לאחר שלוש שנים נינוחות הנושא חזר ועלה לכותרות. סרטון לקידום סובלנות שבו הופיע בעל המכנסיים המרובעים לצד דמויות אנימציה אחרות, עורר את זעמם של שמרנים נוצרים, שטענו שבסרטון הזה בובספוג נותן ידו לתעמולה פרו־הומואית. הם הזהירו מפני הכוונה להציג את הסרטון בבתי ספר יסודיים בארצות הברית במטרה לקדם סובלנות, בין היתר כלפי הומואים. "אנו רואים בסרטון הזה אמצעי חתרני ומניפולטיבי שעלול לשטוף את מוחם של הילדים", אמרו נציגי הארגון הנוצרי השמרני "פוקוס על המשפחה". בתגובה, נציג הקרן שהפיקה את הסרטון אמר שכל מי שחושבים שהסרטון הזה מקדם הומוסקסואליות "צריכים ללכת לרופא שלהם ולבקש שיגדיל את מינון התרופות שהם לוקחים".

זמן קצר בלבד לאחר המתקפה הזאת, ספג הספוג התמים מטחים מכיוון נוסף ולא צפוי: מחקר שפורסם מצא קשר ישיר בין השמנת ילדים לבין פרסומות לחטיפים המשודרות בטלוויזיה בכיכובן של דמויות מסדרות ילדים מצליחות. לרוע מזלו של הספוג הוא כיכב אז בפרסומת לחטיף פופולרי, ונאלץ להשפיל מבטו כאשר מחברי המחקר פנו לקונגרס בבקשה לאסור על מפרסמים להשתמש בדמויות כמוהו בפרסומות למוצרים שאינם בריאים.

בובספוגצילום: moviemaniacsDE - מתוך ערוץ יו טיוב

ארבע שנים לאחר מכן, כאשר כיכב בפרסומת לבורגר קינג וניסה לקדם את ארוחת הילדים שלה, מצא עצמו בובספוג שוב על הגריל. הפעם היתה זו פרסומת שבה נראתה חבורת צעירות רוקדת כאשר ספרי טלפונים ממלאים את כיסי מכנסיהן, במטרה לשוות להם מראה מרובע. מלות השיר שהתנגן ברקע היו "I like square butts". בתגובה, הזדעק ארגון אמריקאי למען "ילדות נטולת פרסומות", תקף את הספוג ויצא נגד השימוש הנלוז בדימויים מיניים.

וזה לא הכל. ב–2007 תבע אמן קומיקס מהילנבורג פיצוי בסך 1.6 מיליארד דולר בטענה שגנב את דמותו של בובספוג מקומיקס שהוא יצר בתחילת שנות ה–90; ארבע שנים לאחר מכן פורסם מחקר שקבע כי צפייה של ילדי גן בבובספוג גורמת להפרעות בתפקודם המנטלי; באותה שנה התנפלו בחדשות של ערוץ פוקס על ספר בכיכובו של הספוג האומלל בטענה שהוא מקדם אג'נדה נגד התחממות גלובלית.

בשערורייה האחרונה שהתרחשה לפני קצת יותר משנה, נהפך הספוג טוב הלב ליקיר השמרנים באמריקה. בפרק של "בובספוג מכנסמרובע" ששודר אז ובו פוטר בוב מעבודתו, ניסה חברו הבטלן פטריק לשכנע אותו ליהנות מהמצב החדש ומיתרונות האבטלה, אבל בובספוג סירב בתוקף: "לך האבטלה אולי כיפית, אבל אני צריך למצוא עבודה", הוא אמר. מכיוון שהפרק שודר מיד לאחר דיונים סוערים בסנאט על קיצוץ בתוכנית רווחה שנועדה לתמוך בעניים, השמרנים מיהרו לגייס את בובספוג לצדם, וניסו להוכיח באמצעותו שמפוטרים צריכים לחזור למעגל העבודה במקום להישען על סיוע סוציאלי. אולי הם חשבו שיהיה זה יעיל במיוחד לנגח את הנשיא האמריקאי דווקא באמצעות הדמות המצוירת שהוא כל כך אוהב.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ