מוטי קירשנבאום "כתב את תסריט התרבות הישראלית". החברים והמכרים סופדים

לדברי נדב איל, שהגיש אתמול עם מוטי קירשנבאום את התוכנית "לונדון את קירשנבאום", "העצב גדול אך את מוטי צריך לזכור בשמחה". ראש הממשלה: "קולו ייחסר לנו"

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מוטי קירשנבאום ובת זוגו באירועי 60 שנה ל"צוותא" בתל אביב, לפני כשבועייםצילום: תומר אפלבאום

אנשי תקשורת ופוליטיקאים רבים ספדו לעיתונאי חתן פרס ישראל מוטי קירשנבאום, שמת הבוקר (שישי) באופן פתאומי, ככל הנראה מדום לב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי קולו של קירשנבאום ייחסר לחברה הישראלית והגדיר אותו "מחלוצי הטלוויזיה בישראל, בעל קול ייחודי ושפה עשירה". נתניהו הוסיף כי קירשנבאום היה "מראיין נוקב בשאלותיו אך הוגן ובעל סקרנות אינטלקטואלית גדולה".

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר כי "הסתלקותו של מוטי קירשנבאום ז״ל היא אובדן של יוצר, מנהל ומנהיג בשדה התקשורת הישראלית". ריבלין הזכיר את פגישתו הראשונה עם קירשנבאום, בשנותיו הראשונות בכנסת, ואמר כי "מאז היה לי (קירשנבאום) ידיד נאמן ובר פלוגתא. פעם כעיתונאי, פעם כמנהל השידור הציבורי, פעם כאוהד ספורט ותמיד, תמיד- כחבר. יכולתו המופלאה של מוטי להציג בפשטות ובגובה העיניים כל רעיון, כשרונו לשיח עם כל אדם, בשפתו ובגובה העיניים שלו, היו להשראה בעיניי".

העיתונאי נדב איל, שהגיש עם קירשנבאום אמש את התוכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10 במקום ירון לונדון, אמר היום ל"הארץ" כי "מוטי קירשנבאום היה מי שכתב לנו את התסריט של התרבות הישראלית בעידן של הטלוויזיה. כל פעם שאנחנו רואים כתבת צבע ומתרגשים, יש שם משהו ממוטי. כל פעם שאנחנו צוחקים ב'ארץ נהדרת' או 'גב האומה', אנחנו צוחקים מגרגירי זהב שמוטי יצר".

איל הוסיף כי "מה שהפך אותו לנדיר כל כך לא היה רק שליטת המאסטר שלו במדיום, אלא העובדה שאנשים אהבו לאהוב אותו. מעטים העיתונאים שזוכים בברכה הזו; גם אהובים וגם ישרים ונוקבים ונאמנים לעצמם. הוא אמר לי אמש בסוף התכנית ש'היה כיף', וקשה לזכור את כל הפעמים שביטא את הכרת הטוב במקצוע שלו. כל יום למדתי ממנו משהו, גם אתמול. העצב גדול אבל את מוטי צריך לזכור בשמחה, וכך נעשה".

עורך התוכנית "לונדון את קירשנבאום" דרור זרסקי אמר היום ל"הארץ" כי "על אף הקלישאה שבדבר, צריך להודות שמוטי היה קודם כל בנאדם. הוא היה קודם כל חבר, מחבק, מקשיב ומתעניין". לדברי זרסקי, "מוטי היה מעין זכר אלפא באולפן, וגם ירון ידע את זה. הכל עבר דרכו ובגלל האוריינטציה החדשותית שלו הוא ערך בפועל יחד איתי את התוכנית. הוא זיהה סיפור חדשותי בשניה שהכותרת יצאה החוצה, אבל בניגוד לאנשי הדור הצעיר היה מעדיף שנעלה שתי דקות אחרי ערוץ 2, כדי לוודא את כל הפרטים לאשורם".

שרת התרבות והספורט מירי רגב, אמרה כי "גיבור תרבות הלך לעולמו היום, תרבות שכולה קירשנבאום. קירשנבאום ייזכר כמי שהפך את המסך שלנו לבמה ומחזה. הוא דיבר בשפה ייחודית לו שכבשה כל לב. ידע למתוח ביקורת ולהרעיף חן. ידע לזעוק ולחייך, ידע לאהוב אדם וטבע, אהב את הפשוט ורדף שלום".

עוד אמרה רגב כי קירשנבאום "הבטיח לעצמו ולקהל שכה אהב כי ימשיך לשדר עד היום האחרון שלו. וכך היה. קירשנבאום  הביא את עצמו למסך ומה שהפריד בינו לבין הצופים הנאמנים היה רק המרקע. זה היה סודו, וזה היה עושרו התרבותי. מוטי העריץ את הבמה והבמה גמלה לו אהבה בחזרה".

יו"ר האופוזיציה, יצחק (בוז'י) הרצוג, מסר הבוקר "חיכיתי, כמו כל שישי, לשמוע אותו בפינתו הקבועה אצל מולי שפירא בגל"צ וקולו לא נשמע. הוא היה אלוף המילים החדות, לשונו המושחזת ידעה תמיד להפוך את הישראליות לברורה. נזכור אותו כאחד ממקימי השידור הציבורי, כמפיק וכותב סאטירה משובחת וכמורה שהעמיד תלמידים רבים בתחום התקשורת ותרם תרומה גדולה לשיח הדמוקרטי והפתוח בישראל". הרצוג הוסיף כי הוא "מקווה שעוד שנים רבות נצחק, נדמע, נלמד ונזכור את מורשתו התקשורתית. יהי זכרו ברוך".

יאיר לפיד, יו"ר סיעת "יש עתיד" נפרד היום מקירשנבאום בעמוד הפייסבוק שלו וכתב "מוטי קירשנבאום היה נדיב. זו אינה תכונה מוערכת מספיק, נדיבות. היתה לו יכולת לחלק לאחרים את הכשרון שלו, את החום, את היכולת לאהוב. הוא היה האיש שידע לפרגן בעולם לא מפרגן. היה לו מספיק בטחון עצמי בשביל לאפשר לאחרים לפרוח. היה בו הכוח הנדיר שגרם לאנשים סביבו לגלות בעצמם כוחות. הוא היה חבר שלי".

חבר הכנסת עופר שלח נפרד בצער מקירשנבאום וכתב היום "הדבר היחיד שעלול למנוע מאוהביו הרבים של מוטי קירשנבאום, ובהם אני, להביע במילים הכי חזקות שיש כמה אהבנו אותו וכמה צער גורם לנו מותו הפתאומי, הוא הידיעה איך מוטי עצמו היה מקבל את הדברים: בהטיית ראש אירונית, ובמשפט קצר בקול הקירשנבאומי הייחודי, שהיה מוציא בבת אחת את כל האוויר החם מהבלון". לדברי שלח, "עם מוטי בני אדם ואריות שידעו מה טוב להם לא התווכחו. הוא היה חבר לעבודה, מנטור מפרגן והאיש שהכי כיף לשתות איתו את הקפה המחורבן בערוץ עשר במשך שנים".

ירון לונדון, עמיתו של קירשנבאום ומי שהיגש עמו על בסיס יום-יומי בשנים האחרונות תוכנית אירוח משותפת כתב בספרו האוטוביוגרפי "לו הייתי פיראט" כי "בעשור האחרון, כמעט באותו זמן, ניחתו על שנינו מכות אנושות, נשותינו חלו ומתו והמצוקה קירבה אותנו ובא תור האהבה בינינו לא תפוג, מפני שכבר לא נותר לנו זמן רב. אף פעם לא התקוטטנו, אף לא פעם אחת, ואם מתגלעות מחלוקות, אנחנו מתחרים זה בזה בוויתור. אני חושב שזה בגלל אופיי הרך והוא בטוח שזה בגלל מתינותו, ועל כך, על הסוגיה מי מאיתנו יותר נדיב, אנחנו מסוגלים להתקוטט בלי פשרות".

בהמשך כתב לונדון: "בלי חוכמתו ושנינותו, בלי דיאלוג המילים ומחוות הגוף שאנחנו מאלתרים, היתה 'לונדון וקירשנבאום' עוד תוכנית שיח חסרת ייחוד. ככה אנחנו מתנהלים יותר משתים עשרה שנה, חמש פעמים בשבוע, לעיני כרבע מליון צופים מדי יום, רבים מהם קובעים את סדר היום שלהם לפי מועד השידור, ויש המקליטים כדי לא להחמיץ. מוטי מתגרה באנשים הצעירים, שותפנו לעבודה, ומציע להם לבל יטפחו תקוות לרשת אותנו, כי בכוונתנו להשאר באולפן עד שיוציאו אותנו באלונקה, מחוברים לאינפוזיה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ