פרסי עכבר העיר 2015: סדרות הרכש הכי טובות

"אנריל" נכנסה בריאליטי, "כתום זה השחור החדש" המשיכה להיות אלטרנטיבית, "בית הקלפים" גרמה לנו לבכות ו"טרנספרנט" חמקה מקלישאות. 10 הסדרות החו"ליות שעשו לנו את השנה

עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עכבר העיר

ביליתם, יצאתם, טעמתם, ראיתם ושמעתם - ועכשיו הגיע זמן לסכם! עכבר העיר מזמין אתכם לקחת חלק בבחירת המופעים, המסעדות, המקומות ואירועי התרבות של השנה. איך משתתפים? נכנסים לאתר התחרות, בוחרים את המועמדים האהובים עליכם מבין האפשרויות בקטגוריות השונות, ממלאים את הפרטים ונכנסים להגרלה נושאת פרסים, ובהם טיסות וחופשות זוגיות בחו"ל מתנת ישראייר.

» פרסי עכבר העיר - לאתר התחרות» בחרו את סדרת המקור של השנה» מה יהיה האירוע הוויראלי של השנה?» מי יהיה כוכב האינסטגרם של השנה?

בואו נשחק משחק משעשע - עברו על רשימת עשרת הסדרות החו"ליות שבחרנו ושעשו לנו את השנה. האם ראיתם יותר מ-60-70 אחוז מהן? אנחנו מהמרים שלא, אבל אם כן - שאפו, אתם מכורים לטלוויזיה. בניגוד להתמכרות לסיגריות או לאלכוהול שמגיעות עם ריח רע, התמכרות לטלוויזיה דווקא יכולה לגרום לכם לצאת מגניבים ושולטים בכל מה שחם, והאמת? אנחנו יכולים להבין אתכם. יבול סדרות הרכש של השנה כלל עונות חדשות ללהיטים כמו "בית הקלפים" ו"כתום", לצד סדרות חדשות ומסקרנות כמו "אנריל" ו"טרנספרנט". סומכים עליכם שתשלבו את זה גם עם הדבר הזה, נו, איך זה נקרא? תקשורת עם אנשים.

"משחקי הכס" – yes

האמת צריכה להיאמר במקרה של "משחקי הכס" והיא לא קלה. היא לא קלה גם בגלל שכותב שורות אלה אוהב את הסדרה עד מאוד מצד אחד, וחושש ממעריצי הסדרה האחרים מצד שני. ובכל זאת, צריך להודות שכבר ראינו עונות טובות יותר שלה. לא רק בהשוואה לעונה הראשונה והבלתי נשכחת שהציבה את הרף לכל הארבע שבו אחריה, אלא בכלל. נראה היה כאילו משחקי ממשיכה להתגלגל ביציבות, אך מכוח האינרציה: פתיחת העונה החמישית הייתה איטית וחסרת התרחשויות משמעותיות, כשהסדרה כבר תפסה קצב, הגיע הסוף (בכל זאת, עשרה פרקים לעונה). במפתיע, דווקא בשנה הזו נבחרה משחקי כסדרה השנה בטקס פרסי האמי (יש מצב שבאקדמיה עדיין תקועים על עונה הראשונה?). ובכל זאת, היא כאן. למה? כי עדיין מדובר במשחקי הכס – אולי הסדרה הטלוויזונית הכי קולנועית שנראתה אי פעם על המסך. גם לה מותר לנמנם פעם. נתראה באפריל ונקווה שעם כוחות מחודשים, אחרת נצטרך להבין איך אומרים " ואלאר מורגוליס" על סדרת טלוויזיה (דניאל שירין).

"אנריל" - yes, סלקום TV

זה עלילתי, זה דוקומנטרי, זה ריאליטי? מה זה הדבר הזה? ובכן, "אנריל" היא אמנם סדרה דרמטית עם כותבים והכל, אבל כך גם הריאליטי, הדוקומנטרי ושאר חבריהם לז'אנר – לפחות זה מה שהסדרה מנסה לספר לנו. אנריל הכניסה אותנו לאחורי הקלעים של תכנית ריאליטי בסגנון הרווק במסגרתה נאבקות שלל בנות צווחניות עם תוספות שיער וציפורניים ארוכות מדי על ליבו של בן אצולה. זה מלוכלך, זה דוחה וזה רק מה שקורה מאחורי הקלעים, כי בניגוד לתכניות הריאליטי, הסדרה הזו בוחרת להתמקד דווקא אחת ממפיקות התכנית, רייצ'ל, בחורה טובה בסך הכל שמוצאת את עצמה מפעילה מניפולציות רגשיות על המשתתפות רק כדי לייצר רגעים טלוויזיונים סנסציונים. כבר שנים אומרים שהריאליטי מת והוא מצידו מסרב לגווע, אבל יש מצב שאנריל היא המצבה שלו (דניאל שירין).

"הג'ינקס" - yes

גם השנה סיפקה לנו רשת הטלוויזיה HBO יצירה טלוויזיונית בולטת ויוצאת דופן. הפעם מדובר ב"הג'ינקס", סדרה בת שישה פרקים של הבמאי אנדרו ג'ארֵקי, המביאה את סיפורו של רוברט דרסט, מולטי־מיליונר ניו־יורק שמשפחתו מחזיקה באחד מעסקי הנדל"ן הגדולים במנהטן. הסדרה שודרה בזמן שנגד דרסט התנהל משפט על רצח, זאת לאחר ששמו נקשר בעבר לשלושה מקרי רצח, מהם הצליח לחמוק ויצא זכאי שוב ושוב. הפרק הראשון של הסדרה עלה בזמן שדרסט נכלא, הודות לסדרה שהצליחה לספק ראיות לכליאתו. הבמאי מעז לשאול שאלות קשות ומאמת את דרסט עם ראיות שלא משתמעות לשתי פנים, מה שיצר מסמך טלוויזיוני משובח. לאורך הסדרה הצופה נשאר דרוך, ספקן ומפוחד – למעשה הוא מתפקד כבלש: אוסף ראיות, מביא רשמים ומנסה להבין האם האדם העייף המהורהר בן ה-71 באמת יכול להיות רוצח סדרתי. אם חשבתם שאתם יודעים מהי סדרת דוקו, קחו נשימה וקבלו אחת שחוצה את גבולות הז'אנר ומגדירה מחדש את המושג דוקו (מור דרעי).

"סמוך על סול" – HOT, yes, סלקום TV

כשהתבשרנו על הפקת ספין-אוף ל"שובר שורות" הפופולרית, היה נראה שמדובר בעוד ניסיון אמריקאי, ציני ושכיח לחלוב פרה זקנה עד הטיפה האחרונה. אבל העונה הראשונה של "סמוך על סול" עשתה את הבלתי ייאמן ועלתה באיכותה על המקור. השחקן בוב אודנקירק (עורך דין ג'ימי מק'גיל, שנים לפני שהפך לסול גודמן), הפך בפריקוול הזה מאתנחתא קומית לדבר האמיתי עם מועמדות לאמי (לצד שש מועמדויות ל"סול"). סדרת הבת לא מנסה בכלל להיות מגניבה, קצבית וגדולה מהחיים כמו אמה. היא מתמקדת במה שדרמה משובחת צריכה להיות: סיפור אנושי מהחיים, דמויות פגומות להזדהות ומערכות יחסים עם עומק ורגישות. כל זה מתחבר לתפארת בפרק 8. בקיצור, צפו ותתאהבו (יואב מלמד).

פה גדול ככוח על. סול גודמן (צילום: יח"צ)

"כתום זה השחור החדש" - HOT, סלקום TV

נראתה שבעונתה השלישית, "כתום זה השחור החדש" החליטה שכבר עלתה על הנוסחה וכי אין לה צורך לחדש עוד. לא מן הנמנע שהיא צודקת. עשרות נשים זרות ומוזרות מנסות לשרוד עוד יום קשה בין הסורגים וקוראות תיגר על מוסכמות העולם. כל פרק מוקדש לסיפורה של אסירה אחרת ועם כארבעה פלאשבקים מלאי משמעות. במקום סוף טוב וקלישאות חבוטות, יש מקסימום מודעות עצמית ומינימום פוליטיקלי קורקט. כתום בנויה על הומור ציני, מחוות קולנועיות ומערכות יחסים. קסמה טמון בשיחות הכנות, הגסות והנוקבות בין הדמויות, כששום מילה לא מסוננת ושום כאב לא משוכך. הסדרה שלקחה את הפמיניזם הטלוויזיוני הכי רחוק שאפשר מ"סקס והעיר הגדולה" ממשיכה לעסוק בקהילה אלטרנטיבית במקום גיבורה אחת ועושה את זה כמו שצריך - לפנים (יואב מלמד).

"פארגו" - HOT

"פארגו" היא מסוג הסדרות שכבר מהרגע הראשון בה ברור שכאן יישפך דם והרבה. עונה מדובר בפריקוול המקדים ב-27 שנים את עלילת העונה הראשונה, ועושה למצטרפים החדשים טובה גדולה. פארגו, הסדרה הכי חדשה ברשימה (עלתה לשידור באוקטובר), אך גם הכי חדשנית בזכות המבנה: חיי שלוש משפחות אמריקאיות מתחברים דרך פשע שמקשר ביניהן. במקום להיצמד למוסכמות המותר והאסור, הטוב והרע, פארגו מעלה תהיות לגביהן. בתוך כך, הסדרה הוכיחה שגם צוות אלמוני וכוכבי עבר (טד דנסון וקירסטן דאנסט) יכולים להפוך סדרה לזהב, דרך משחק אמין ביותר ועם הנחיה נכונה. הסדרה מבדרת בכל רגע, ואפילו בסצנות הטרגיות. בפינת המגע הקולנועי: לצופים מובטחים פסקול מורגש עם שירי שנות ה-70, מסכים מפוצלים בין מספר התרחשויות וחיבורים מושלמים בין סצנות מפתח (יואב מלמד).

הסדרה הכי חדשנית באזור. פארגו (צילום: יח"צ HOT)

"משפחה מודרנית 7" - yes

כל סדרה שמצליחה לשרוד את "תור הזהב" של הטלוויזיה ולהמשיך לעונות מתקדמות מבלי לאבד מהמקוריות, העוקצנות וההומור שלה - היא סדרה ראויה בהחלט. נדמה ש"משפחה מודרנית", שהחלה בספטמבר האחרון את עונתה השביעית, היא אחת כזו. למקרה שפיספסתם, מדובר באחת הקומדיות היותר מצליחות של המאה ה-21, כזו שהגדירה מחדש את גבולות הז'אנר, בעיקר בזכות שילוב של סצנות מוקומנטריות (אלה שבהן הדמויות מדברות למצלמה - מסבירות את ההתרחשות). במרכז הסדרה עומדות שלוש משפחות מאותו עץ שורשים מסובך - שמכיל גירושין, אימוץ, זוג הומוסקסואלי, פערי גילאים ועוד תופעות שמערערות את המבנים ההטרונורמטיביים של מוסד המשפחה. הסדרה מוציאה שוב ושוב פנינים מהנושאים הללו ומאחרים, ומצליחה כך לבסס את עצמה כנתח של טלוויזיה טובה ומושקעת. כמו כן, סופיה ורגרה (הגר בוחבוט).

"טרנספרנט" - HOT, סלקום TV

מורט פפרמן, פרופסור בגמלאות, מחליט אחרי שנים של הסתרה לחיות בגלוי כאישה. ההחלטה הרדיקאלית מערערת את כל משפחתו, שסודותיה מתחילים לצאת גם הם בזה אחר זה. הדרמה הקומית נוצרה על ידי ג'יל סולווי, שאף קטפה השנה את פרס האמי בקטגוריית הבימוי. עיקר הצלחתה הוא בחשיפת חייהם של טרנסג'נדרים וטרנסקסואלים, שסובלים מגילויי אלימות קשים, אפליה ובורות גדולה. אולם מעבר לנושא החשוב בוא היא עוסקת, "טרנספרנט" היא סדרה מלאה בהומור ורגישות. היא משלבת את נושא המיניות והחיים כטרנסג'נדר עם דרמה משפחתית ריאליסטית, מלאה בדמויות שקל להזדהות עמן. זהו גם אחד התפקידים הטובים ביותר של ג'פרי טמבור, שמצליח לחמוק מכל קלישאה אפשרית ומגיש משחק מדויק מרגש (טל לוין).

"בית הקלפים 3" - yes, HOT, סלקום TV

לא משנה עד כמה "בית הקלפים" נדמית לא פעם כדרמת מתח מופרכת, מתברר שהחיים גרועים ואפלים יותר מכל תסריט. העונה השלישית של בית הקלפים מוצאת את פרנק וקלייר אנדרווד בבית הלבן. עכשיו, אחרי שהצליחו לפלס את דרכם בשיטות מפוקפקות הם נאלצים לשאת בעול השלטון, ומבינים עד כמה הנשיאות אינה מתנה ובוודאי שאין בה סלחנות. בעיקר בעונה הזו, קשה לסדרה לגרום לצופה לחבב את הגיבור שלה (שהוא גם ככה לא האדם הטוב בעולם), ובכל זאת היא מרגישה רלוונטית ובועטת מתמיד. התחושה התמידית שיש הרבה יותר אופל מזה שמוצג לפנינו, ושחיינו נתונים בידיהם של מניפולטרים מקצועיים, שטובת בוחריהם רלוונטית כל אימת שהיא מקדמת אותם. זאת גם ה-עונה של רובין רייט, שמצליחה להדגים בו זמנית קור וקשיחות, לעומת פגיעות רבה. מומלץ לראות ברצף אחד, ואז לפנות יומיים לבכי על מר גורלנו (טל לוין).

"הדיילי שואו" - HOT

צריך לומר שאפו לאמריקאים - העניין הזה של לפרוש בשיא, הם ממש טובים בו. ג'יי לנו, דיוויד לטרמן, ג'רי סיינפלד - כולם אנשי טלוויזיה מצליחים שהיו בקלות יכולים ליהנות עוד כמה עונות על המסך. גם ג'ון סטיוארט, שהחזיק במושכות הדיילי שואו מ-1999 לא היה קרוב למיאוס. מבחינת קהל המעריצים הוא היה יכול להמשיך עוד 10 שנים בכיף שלו. אבל סטיוארט הרגיש שמספיק, ועל הדרך סגר את אחת העונות הטובות בתולדות התכנית. למעשה בכל רשימת סדרות ותכניות טובות לאורך השנים, הדיילי שואו הייתה צריכה להיכנס. העזיבה של סטיוארט השנה היא רק התירוץ לעשות זאת. במשך כל שנותיו על מסך סטיוארט הפך להיות האלטרנטיבה הכי טובה למי שלא רוצה לראות חדשות, אלא לקבל אותן עם מנת האירונית והביקורת הרצויות. אם יש טעם של החמצה בטיימינג העזיבה שלו, הרי הוא בעובדה שלא נזכה אותו יותר צולף בלשונו בדונלד טראמפ או בשאר הליצנים מהמפלגה הרפובליקנית (טל לוין).

השופטים:טל לוין, עורכת עכבר העיריואב מלמד, מבקר טלוויזיהדניאל שירין, עורך מדור טלוויזיהמור דרעי, עורכת מדור סרטיםהגר בוחבוט, מבקרת טלוויזיה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ