לא בלי הדיילי: כך ננטשנו על ידי ג'ון סטיוארט

כשאופרה פרשה הבנו, כשלטרמן עזב הנהנו וכשג'יי לנו אמר שלום אפילו שמחנו - אבל ג'ון סטיוארט? מה נעשה בלעדיו? חגית גינזבורג לא מסכימה להיפרד מהדיילי שואו

חגית גינזבורג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגית גינזבורג, עכבר העיר

לא מזמן אחד מחברי הפייסבוק שלי החליט, באקט של נוסטלגיה ארורה, לשתף סרטון יוטיוב שבו התארחו טינה פיי ואיימי פוהלר בתכנית המיתולוגית של אופרה ווינפרי. שיערתי שהראיון נערך אי שם בתחילת שנות האלפיים כי אופרה הייתה רזה אז (בגדול, אני מחלקת את השנים והעשורים לפי המשקל של אופרה), טינה ואיימי היו צעירות מאוד, "מחלקת גנים ונוף" עדיין הייתה ניצוץ בעיניה של פוהלר ו"30 רוק" עדיין לא הוכתרה באופן רשמי לפיסת גאונות לא מספיק מוערכת. פתאום שטף אותי גל של געגוע לימים שבהם תכנית האירוח של  ווינפרי חגגה בלופ אינסופי של שידורים חוזרים ובלתי רלוונטיים בעליל בטלוויזיה הישראלית. היא הייתה נחמת הצהריים שלי (שהתחלפה כעת בדיכאון הקיומי המכונה "ד"ר פיל", למקרה שהרשתות החברתיות לא מספקות תזכורת ברורה דיה לעד כמה בדיוק האנושות מחורבנת), ולמרות שהטלוויזיה התמלאה מאז בתכנים אחרים, אני עדיין מתגעגעת אליה לפעמים.ביי ביי איש: פרידה מדיוויד לטרמןבכל פעם שבה מנחה טלוויזיה וותיק קם ומכריז שדי, נמאס לו והוא הולך, משהו בלב שלי נשבר. תלוי, כמובן, במי מדובר. הלב שלי לא יישבר, נניח, אם המנחה של "זמן מיסטיקה" תחליט שהיא מיצתה, אבל אושיות כמו אופרה, ג'יי לנו (טוב, במקרה שלו זה דווקא היה סבבה), דיוויד לטרמן ועכשיו גם ג'ון סטיוארט, שינחה מחר את "הדיילי שואו" המצליחה שלו בפעם האחרונה – הן לוקחות איתן רסיסים קטנים. כל מנחה שעוזב, חותם ביציאה על סופו של עידן. וסופו של עידן, הוא עוד צעד קטן בדרך לזקנה. שלי, לא שלהם. למה דווקא עכשיו? ג'ון סטיוארט נכנס בדונלד טראמפ:סוס מנצח לא מחליפים

באופן כללי, אני לא מצליחה להבין את הדחף הזה, של מנחי תכניות טלוויזיה מצליחות, לקום וללכת. הסוס שיש לכם ביד אולי זקן, אבל הוא מנצח – אז מה כל כך בוער לכם לקום יום אחד ולהגיד "אוקיי, ביי", וללכת לחפש לעצמכם אתגרים חדשים, שכולנו יודעים שלא ישתוו לעולם לתכנית שעשתה אתכם מי שאתם? תראו את אופרה – איפה היא היום? מה היא עושה חוץ מלנהל את הרשת הלא ממש מצליחה שלה, ולהעלות תמונות בטרנינג לאינסטגרם? העולם הסתובב על האצבע הקטנה שלה, מנחת תכנית האירוח המרכזית בטלוויזיה האמריקאית. היא באמת לא יכולה הייתה לסחוב עוד 5-10 שנים? או לחלופין, לנצח?

אני גם לא מבינה למה ג'ון סטיוארט היה צריך ללכת, דווקא עכשיו, כשדונלד טראמפ מספק לו כל כך הרבה חומרים לעבוד איתם, רגע לפני עוד קמפיין בחירות שהוא, סטיוארט, יכול היה לעשות ממנו מטעמים. אבל הוא טוען ש-16 שנים ב"דיילי שואו" הספיקו לו. הוא כנראה לא שמע על דור ההורים שלנו, שעבדו במשך 40 שנה באותו מפעל קרמיקה בפאתי באר שבע, או משהו כזה. מפונק. נוטש את המפעל. ג'ון סטיוארט (צילום AP)חדשות אמיתיות

אבל האמת היא שאף אחד לא שואל אותי, אותנו, את צופי הטלוויזיה. מגיע הרגע שבו למנחה פשוט נמאס, ואין ספק שהנחיית לייט נייט היא עבודה מאומצת, גם אם היא נראית הזוהרת בעולם. זה לא קל לייצר תכנית יומית, ארבעה או חמישה ימים בשבוע. במקרה של סטיוארט זה אפילו קשה במיוחד, משום שמהרגע הראשון הוא שימש גם ככותב הראשי של התכנית, והיה מעורב בכל האספקטים שלה.

סטיוארט חולל מהפכה שטובים וגדולים ממני כבר סיקרו לאורכה ולרוחבה. ובכל זאת, אציין שוב שהוא שינה את האופן שבו אמריקה תופסת היום תכניות סאטירה. לפני  שהגיע ל"דיילי שואו" היא הייתה סתם עוד מקור לסיקור חדשות פופ. אבל זה השתנה ללא היכר - סקר מ-2007 למשל, מצא שאחוזים ניכרים מהצופים שלו רואים ב"דיילי שואו" כמקור העיקרי שלהם לצריכת חדשות (זה היה לפני עידן ההתראות בסמארטפון). וזו הייתה בכלל "תכנית חדשות מזויפת", כפי שהגדיר אותה. האמת היא שהיא הייתה מבריקה: המונולוגים היו חדים ומדויקים, ההיטפלות הבלתי פוסקת שלו לפוקס ניוז, אולי גוף התקשורת המושחת והגזעני ביותר הטלוויזיה הממלכתית של החמאס, הראיונות שלו עם פרסונות מתחומי הפוליטיקה והבידור תמיד היו "און פוינט". אין דרך פשוטה יותר לתאר את סטיוארט מאשר אחלה גבר שבעולם. וגם, תומך ישראל, שזה תמיד בונוס (אם כי ממש פחות של נתניהו).תכנית חדשות מזויפת. הדיילי שואו:העתיד כבר כאן

המחליף של סטיוארט, קומיקאי דרום אפריקאי בשם טרבור נואה, נראה מבטיח, אבל שונה מסטיוארט בתכלית השוני. סטיוארט בנה לעצמו את תדמית "הגבר הלבן" וזרם איתה עד לקצה גבול הסאטירה. נואה מביא איתו משהו אחר לגמרי, ולא רק בגלל שהוא שייך למיעוט אתני אחר. בגלל שהוא צעיר ושונה. פשוט שונה.

כמו אצל אופרה, גם במקרה של סטיוארט, הטלוויזיה האמריקאית תמשיך להתקיים, וכולנו נמשיך לחוג סביבה כמו כוכבי הלכת סביב השמש הגדולה. העולם ממשיך להתקיים, מגישים פורשים, לפעמים הם גם מתים, והטלוויזיה חיה לנצח. אבל זה עדיין כואב, ומבאס. ובעיקר, לא ברור למה הוא לא יכול היה להישאר עוד כמה שנים. בשבילנו. מה יצא לך מזה? אופרה נפרדת:

אז סטיוארט הולך, מצטרף לעולם שמעבר (מעבר ללייט נייט), שם ממתינים לו כבר לטרמן, אופרה, ג'יי לנו (אליו כאמור, אף אחד לא מתגעגע) ואחרים שנטשו את המשבצת (לפה נכנסת גם צ'לסי הנדלר אהובתי, שפרשה מהנחיית התכנית של בערוץ E! לפני כחצי שנה). מה הוא יעשה עם הזמן הפנוי שלו מעכשיו, ימלא שאלונים בפלייבאזז ("איזה מנחה לייט נייט אתה?")? והשאלה החשובה יותר: מה אנחנו נעשה?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ