מרסל מוסרי: "יש בי בערה לתת תשוקה לגבר ואהבה לילד"

היא התחילה לכתוב כשנשארו לה רק עשרה שקלים בכיס ("היו רק ערק וקוטג' פג תוקף במקרר") ומצאה הצלחה גדולה ברשת. מאז מרסל מוסרי לא נחה לרגע ועכשיו היא מדברת על התנערותה מהשיח המזרחי, על רווקותה מבחירה ("גברים מתחילים איתי כל הזמן") ועל דימוי הגוף שלה ("אני יפה ומתחילים איתי כל הזמן"). ראיון עם קימורים

דנה נפתלי, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דנה נפתלי, עכבר העיר

סיפור סינדרלה מיפו. מרסל מוסרי (צילום: ציון פרנקו)

לא קל להיות מרסל מוסרי. "אני מקבלת 150 הודעות ביום מכל מיני אנשים שלא מכירים אותי אבל אוהבים את מה שאני כותבת", מגלה כוכבת "גולשי ספות" בת ה-25, זה מגיע מכל כיוון: מהפייסבוק, הוואטסאפ ובמייל, כולם רוצים לשמוע את מה שיש לבחורה הצעירה הזו לומר. יש בה מעין קסם אישי, שגורם לקשר בלתי אמצעי עם הקוראים שלה ועם עוקביה בפייסבוק, כזה שהיא מפעילה גם עלי וזה גורם לי להרגיש שאנחנו חברות כבר שנים, למרות שרק לפני שעה קלה הכרנו.

אנחנו נפגשות בבית קפה ומיד היא מציעה שאשב לידה ולא מולה. מוסרי היא בחורה צעירה ויפה בשמלה קיצית, שקשה לגלות את הבעות פניה, כי דעתה כל הזמן מוסחת מהאנשים מסביבה או מהטלפון הפעיל במיוחד שלה. תוך כדי הראיון היא לא מפסיקה לענות לעוקבים שלה בפייסבוק. אחד לא קיבל את הספר בזמן, השני שואל מתי תגיע לחתום על ספריה והשלישי מתגלה בכלל כאחותה ששמעה שהיא מתראיינת וביקשה שיזכירו אותה. הקוראים שלה אוהבים אותה ויש להם חלק לא מבוטל בהצלחתה, ולכן אולי הם מרגישים שהם מכירים אותה באופן אישי וחולקים איתה את סיפוריהם האינטימיים ביותר. "בשבוע שעבר קיבלתי את ההודעה הכי קשה עד כה", היא נזכרת ומקריאה בהתרגשות: "היי מרסל, בחצי שנה האחרונה נמנעתי מלהיכנס לדף שלך, כי אני והבת שלי בת ה-14, היינו קוראות את הסיפורים שלך וזה היה זמן האיכות שלנו ביחד. לפני שנה היא מתה מסרטן, ומאז היה לי קשה לקרוא את כתבייך. אני רוצה שתדעי שעכשיו אני חוזרת לקרוא את מילותייך היפות ואני ממש אוהבת אותך. תודה". ההודעה הזו ריגשה אותה מאוד כי לפתע מוסרי משתתקת, משהו שלא עשתה הרבה במהלך הראיון ואז היא מתוודה "אנשים לא מבינים כמה הם נכנסים לי ללב".

» הדור הבא של הטלוויזיה» מה חשבנו על עונת ה-VIP של "גולשי ספות"» גולשי ספות - לכל הפרטים

לקפוץ על כריות בצורת ציצים לא במקרה הפכה מוסרי לכתובת עבור הנענים והנדכאים. משהו בנסיכת הלייקים מיפו פשוט גורם לרצות להכיר אותה מקרוב. בימים אלה היא משתתפת בדוקו-ריאליטי של HOT, "גולשי ספות", ששולח אנשים לישון על ספות של זרים ברחבי העולם. מוסרי, יחד עם איתמר ויעל פוליאקוב , גאיה שליטא כץ, אפרת גוש, ירון ברובינסקי ואורי גוטליב, מככבת בעונת הVIP של התכנית. ההפקה שלחה אותה לברוקלין ניו יורק, שם היא פגשה בעיקר אמנים ויוצרים שעזרו לה להיפתח ולמצוא בתוכה אומץ שלא ידעה שקיים. "זו חוויה מאוד עוצמתית, שאני חושבת שכל אחד צריך לעבור", היא מסבירה, "למרות שאם זה לא במסגרת תכנית טלוויזיה אז יש סיכוי קל שהמארחים יבתרו אתכם לחתיכות, אבל רוב הסיכויים שזה לא יקרה".

את גלישת הספות היא החלה לבדה, כשבאמצע המסע הצטרפה אליה כוכבת הילדים גאיה שליטא כץ והחיבור ביניהן היה מידי. "אהבתי להיות לבד", מתוודה מוסרי, "כשגאיה הגיעה היה לי יותר קל להשתטות ולהוציא מעצמי צד קליל יותר, כי ביחד היינו כוח וזה נתן לי בטחון".

הצצה לפרק האחרון של מרסל ב"גולשי ספות":

"גולשי ספות" היא מסוג התוכניות שמעבירות את המשתתפים בהן מסע שהוא לא רק חיצוני, אלא גם פנימי. כך, בין ספה לספה אמור המשתתף לעבור תהליך רוחני שבו יגלה אמת גדולה על עצמו ועל החיים. מכל משתתפי התכנית נראה שמוסרי היא זו שעברה את המסע האותנטי ביותר. "אני דווקא חושבת שאטינגר (אבי אטינגר. ד.נ) עבר תהליך מעניין", היא אומרת. "הוא היה אדם די אבוד וקומיקאי אדיר, שמחפש את אהבת הקהל אבל לא דחף את עצמו לקדמת הבמה, ועכשיו הוא בזוגיות וגם יוצא מאוד מצחיק בתכנית". לגבי שאר המשתתפים היא כמובן זוכרת לטובה את שליטא כץ, שותפתה החלקית לספות ניו יורק. "דיברנו אתמול ואמרתי לה שאני חושבת שאני עשיתי את הסדרה, אבל היא טוענת שדווקא היא זאת שכיכבה", היא צוחקת, "גאיה עשתה כאן צעד משמעותי לקראת עולם המבוגרים. לקפוץ על כריות בצורת ציצים ולבלות במועדוני סקס זו הצהרת כוונות".

עוני וערק הם מניע טוב לכתיבה מרסל מוסרי התחילה את דרכה כפקידה אפרורית בעיריית תל אביב, כשעולמה השתנה ללא היכר. "הייתי מהפקידות האלה עם הצעיף הקשור, ממש מדכא", היא נזכרת, "עד שיום אחד הגיע למשרד מישהו מפורסם וממש העליב אותי ובאותו רגע החלטתי שזהו והתפטרתי". כמו הרבה תחומים בחייה, היא החליטה להישאר נאמנה לעצמה והעדיפה לחיות מהיד לפה מאשר להמשיך לעבוד בעבודות שבהן היא נותנת לאנשים להתייחס אליה בצורה פוגענית.

לפני שנתיים הייתה אמורה להתארח בערב חג שבועות אצל משפחתה בחולון אך אז גילתה שיש ברשותה רק עשרה שקלים, סכום שלא יספיק לה לנסיעה במונית. בשלב הזה היא כבר הייתה מובטלת למשך תקופה והחובות התחילו לתפוח. כאקט של נחמה היא החליטה להכין לעצמה משהו לאכול. "היו לי במקרר רק קוטג' פג תוקף ובקבוק ערק", היא משחזרת, "התחברתי למקום העצוב שבו הייתי והתחלתי לכתוב סיפור על דודה שמנה שמכינה לי קובות מטוגנות וטעימות, שהקופסה שבה הן נמצאות נחה לי על הברכיים בחמימות שמילאה אותי באושר. היא קראה לסיפור "קופסת קובות" והוא זה ששינה את חייה. "פרסמתי את הסיפור כסטטוס בפייסבוק שלי והלכתי לישון", היא נזכרת בלילה הגורלי, "כשהתעוררתי בבוקר ראיתי שיש לסטטוס מאות לייקים ושמלא אנשים שיתפו אותו. הייתי בהלם".

לא היה לה כסף למונית, אז היא כתבה סיפור. מרסל מוסרי (צילום: רוני צויג)

אחרי הסטטוס ההוא הגיעו הצעות חברות ועוד פוסטים שהפכו במהרה לוויראליים, כשהקוראים שלה רק מבקשים סיפורים נוספים, ואפילו אסי דיין התלהב מכתביה ברשת. את הספר הראשון, שנושא את שמו של סיפור הקובות הוויראלי שכתבה, היא הוציאה לאחר פניות רבות של עוקביה ובמימון הקוראים שלה, על ידי קמפיין הדסטארט. "ביקשתי מהגולשים שאם הם רוצים שאוציא ספר שיעזרו לי להשיג 20 אלף שקלים. השגתי 24". בספר השני היא כבר ביקשה 30 וקיבלה מעל מאה אלף שקלים.

מזרחית שמייצגת רק את עצמה

רוב הסיפורים של מרסל הם על נשים מזרחיות שעוסקות בדברים הפשוטים, היום-יומיים ויש להם ארומה של ישראליות שכבר לא ממש קיימת. היא טוענת שהיא עוסקת בפשטות של החיים וברגשות, ומתחברת יותר לסיפורים של הנשים הללו. זו כנראה הסיבה שאנשים נוטים לשייך את מוסרי לתנועת "ערס פואטיקה", קבוצת שירה מזרחית אקטיביסטית. כמישהי שמנסה לתת קול לנשים מזרחיות מסווגים אותה, באופן שהוא כמעט אוטומטי בחברה שלנו, כאקטיביסטית. "אני לא חלק מקבוצת ה"ערס-פאטיקה" או כל קבוצה אחרת. אני מתעסקת באנשים פרטיים ולא במחאות חברתיות". גם ב"גולשי ספות" מוסרי מתרשמת עמוקות מג'ייב, האמן הפוליטי, מעצם יכולתו לעסוק ביצירה מחאתית, כשהיא, לעומתו מנסה להתרחק מהאזורים הללו. "אני כותבת על רגשות, על חמלה, על יחסים שבין אדם לחברו ולא בא לי להתעסק בנושאים גדולים ופוליטיים", היא מסבירה את הבחירה.

יש סיבה לכך שהסיפורים שלך כמעט תמיד עוסקים בנשים מזרחיות?"אני מניחה שזה בגלל שאני כותבת על מה שאני מכירה. אני אישה, מזרחית, שאמנם לא גדלה בפריפריה או יש לה איזה סיפור ילדות נוראי, אבל אני מזדהה עם הפרטי והאישי של הנשים האלה. וכן, אני גם טוניסאית וסורית וגאה בזה. אני חושבת שאנשים כמו עדי קיסר ורועי חסן הם יוצרים מוכשרים וחשובים, אני פשוט לא מזדהה איתם".את לא מעוניינת להיות מזוהה עם השיח המזרחי החדש?"לא. אני לא מבינה למה אנחנו צריכים להתעסק במה שהיה פעם, למה צריך ללמד כעס ושנאה של מישהו אחר כדי לכפר על העבר. נכון, הייתה המון גזענות בעבר והיא עדיין קיימת בפריפריה, אבל ראבק, אנחנו מדינה שקיימת בקושי 70 שנה, תנו הזמנות לתקן במקום לכעוס כל הזמן על מה שהיה. כולנו עם אחד ואנחנו צריכים יותר חמלה האחד כלפי השני במקום להילחם בתוך עמנו. אם יש מזרחי שיגיד לי שאשכנזים הם לא טובים רק מעצם היותם כאלה, אני מיד אתמוך באשכנזי".

קודם תשלחו תמונה. מרסל מוסרי (צילום: יח"צ)

במהלך הריאיון הטלפון של מרסל לא מפסיק לעבוד. מלהקים רוצים שהיא תבוא לשעשועונים ופאנלים, קוראים שלה שעדיין לא קיבלו את הספר וגברים שרוצים לקחת אותה לדייט, אבל היא חשדנית. "הנה, תראי, עכשיו הוא שלח לי הודעה: 'היי מרסל, ראיתי אותך בטלוויזיה והתאהבתי, אשמח שניפגש.' ממש אני אפגש איתו, אפילו תמונה אין לו". 

עם כל כך הרבה מחזרים, איך את מסבירה את רווקותך המתמשכת?"אני כל הזמן מקבלת הצעות מגברים. אני לא רוצה שיחשבו שאני רווקה נואשת, יש לי המון הצעות, פשוט בן הזוג העתידי שלי עדיין לא הגיע.לא יודעת איך להסביר את זה, אולי כי כרגע אני יותר רוצה ילד. יש בי בערה לתת תשוקה לגבר ואהבה לילד. אני כבר לא מחכה לגבר של חיי, כלומר אני רוצה שהוא יגיע, אבל גם לא פוסלת את האפשרות שאביא ילד לא במסגרת זוגיות. אני פשוט יודעת שזה חייב להיות עם גבר שירצה להיות מעורב בחיי הילד. תראי, איזו זוגיות את מאחלת לעצמך?"הייתי שמחה להיות בזוגיות אבל אני מבינה שזה בעייתי עבורי כי אני אוהבת רק גברים מבוגרים והם לרוב כבר גרושים עם ילדים. לא בא לי שאני והילד העתידי שלי נהיה במקום השני אחרי הילד הקודם והמזונות שהוא משלם".תסביך אב?"ממש לא נראה לי. יש לי יחסים מעולים עם אבא שלי וגם עם אמא שלי. תמיד היו לי".

קימורים של אהבה "בסופו של דבר תמיד מגיעים למשקל שלי, ודווקא לי ממש אין בעיה עם איך שאני נראית, אני חושבת שאישה יכולה להיות יפה וסקסית בכל מידה", מוסרי מצהירה בגאווה כשאנחנו מתחילות לדבר על דימוי גוף בחברה שמעודדת רזון. על אף הביטחון העצמי הגבוה, במהלך התכנית, היא תועדה ברגע שבירה כשהתארחה אצל שתי נשים מבוגרות ששפטו את המראה שלה וקראו לה נואשת. "אני לא מצליחה להבין למה אנשים לא מקבלים את זה שטוב לי עם איך שאני נראית. נכון, אם הייתי יורדת 10-20 קילו אולי היה לי טוב יותר, בעיקר מבחינת האפשרויות בבגדים, אבל אני יפה כמו שאני וזה מעליב כשאנשים שופטים אותך ככה".  

חברות אמיצה. מרסל מוסרי וגאיה שליטא כץ (צילום: יח"צ)

בהמשך התכנית שתי הנשים שלחו אותה לקואצ'רית, שחשבה גם היא שמוסרי יכולה להיות אטרקטיבית לגברים רק אם היא תרזה, אבל כאן היא כבר לא נשארה חייבת. "הלכנו לפאב וישר התחלתי לפלרטט עם הגברים שהיו שם והראיתי לה שכל מה שהיא אמרה זה שטויות ושמלא גברים מעוניינים בי. בסופו של דבר זה הכל עניין של בטחון עצמי ומה שאת משדרת לגבי עצמך".

אחרי ההצלחה המהירה שחווית, מה הצעד הבא שלך?"אני רוצה לכתוב מחזה. הוא יעסוק בגבר שנולד כתוצאה מאונס ולכן אמא שלו אף פעם לא אהבה אותו. עכשיו הוא מבוגר, נשוי עם משפחה, אבל הוא כל הזמן מסתובב במועדוני זימה אפלוליים כדי לנסות לרפא את הנפש הפצועה שלו. זה כבר יהיה הארדקור אמיתי".

"גולשי ספות" - הפרק האחרון ישודר יום חמישי ה-18.6 בשעה 20:15 ב-HOT3

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ