לא רק Zou Bisou: מה מסתתר מאחורי השירים של "מד מן"?

הביצוע הפתייני של מייגן ל-Zou Bisou, האלגנטיות המאופקת של ג'ואן ב- C’est Magnifique והשמחה המתפרצת של רוג'ר סטרלינג עם הסרנדה. השירים מוכיחים שבסופו של דבר, דון דרייפר הוא לא היחיד שמסתיר זהות נוספת תחת החיוך הכריזמטי

חן חדד, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חן חדד, עכבר העיר

לפני מספר שבועות עשתה  מד מן סוף סוף את הקמאבק המיוחל עם פרקי הפתיחה של העונה החמישית. הצופים מצידם הוכיחו שלא שכחו אותה לאחר הפסקה בת שנה וחצי, וחזרו בהמוניהם. הסדרה גרפה 3.5 מליון צופים - הרייטינג הגבוה ביותר של "מד מן" אי פעם. » מד מן - כל הביקורות והכתבות» מד מן: האגדה שהפכה לסיוט רצחניעל רקע שאון הטלפוונים המשרדיים, עשן הסיגריות והשמלות המסוגננות, בלטה הופעתה של מייגן, אשתו הצעירה והחדשה של דון דרייפר, שהפכה לשיחת היום בהוליווד בזכות הביצוע לממתק הפופ הצרפתי "Zou Bisou Bisou". המופע הסקסי והמביך בו זמנית, השאיר הן את אנשי סטרלינג-קופר-דרייפר-פרייס, והן את הצופים שמוטי לסת, והפך מאז ללהיט. הסצינה הפתיינית התפשטה ברשתות החברתיות ובאתרי הבידור, השיר שוחרר לאחר השידור כסינגל לרכישה ב-iTunes, והרשת התמלאה בשורה ארוכה של פארודיות, שניסו להתעלות על "פררה ז'אקו" של רוג'ר סטרלינג. סקסי אך מביך. מייגן ב- Zou Bisou:

המיצג הנועז של מייגן מתווסף לשורה של הופעות שנשזרו במהלך עונותיה של "מד מן". במבט לאחור, הסדרה תפקדה לא פעם כמחזמר, ופעמים רבות השתמשה בשירים על מנת לבטא תהליכים, תשוקות ומתחים שרוחשים מתחת לפני השטח. סצינות השירים (ולעיתים גם הריקודים), מציגות באור חדש את הדמויות, ומספקות הצצה לתחושות הפנימיות שמנתבות אותן, בין אם הן מודעות להן ובין אם לאו.

כך למשל, הקאבר הצרפתי והריקוד הנועז של מייגן ביטא מצד אחד את רצונה להוכיח את מעמדה החדש כאשתו של דון ולהשתייך למעגל החברתי של משרד הפרסום, אך למעשה רק הדגיש את הזרות שלה. יכולתה של מייגן להיות בטוחה בעצמה, ספונטנית וסקסית מבלי להתנצל, הגדילה את הפער בינה ובין חבריה למשרד, בינה ובין דון ובעיקר בין דון ובין הלך הרוח של התקופה (שנשזר בעונה החדשה עם העיצוב המחודש של סלון הבית, הנגנים השחורים בלהקה, והדרישה של פיט שלא לעשן במשרדו). המופע שסיפקה היווה את "גונג" הפתיחה לחלק השני והמהפכני של הסיקסטיז, ולא רק מיצב את מייגן כאישה החדשה והמשוחררת של התקופה, אלא הסיט את אור הזרקורים גם אל דון דרייפר של העידן החדש - פסיבי (או כפי שפגי מכנה אותו בתסכול "אדיב וסבלני"), מבוגר ולא מעודכן. המשוחררת והמאופקת

השוני הגדול בין מייגן ובין הקולגות, טמון בעובדה שהיא מציגה את עצמה כפי שהיא, גם כשהיא מוקפת באנשים וגם כשהיא לבד. אישיותה מהווה ניגוד מהותי לדמויות רבות בסדרה, ובראשן ג'ואן הולווי, שגם בסיטואציות המורכבות והטראגיות ביותר, שומרת על אלגנטיות. הרגעים המעטים שבהם נדמה כי היא עומדת להתפרץ טמונים בדינמיקה שבינה ובין בעלה, שאי אפשר לראות על המסך מבלי להיזכר בסצינה בה אנס אותה במשרד. הכוחניות מעוררת האימה שלו מתבטאת גם בעונה השלישית לאחר שגרג דורש מג'ואן לנגן באקורדיון עבור האורחים, בכדי להסיט את נושא השיחה מתקרית שאירעה בזמן שביצע ניתוח. תמיד שומרת על אלגנטיות. ג'ואן הולווי (צילום מסך)בדומה למייגן, גם ג'ואן שרה בצרפתית, אך במקום לתת לעצמה להיות משוחררת עוטה על פניה את המסיכה המקצועית והאדיבה, ומשתדלת להנעים את זמן האורחים עם השיר "C’est Magnifique". הפער בין המילים הזרות והעדינות ובין תחושתה הפנימית מתבטא בחיוך הכפוי, שמתחלף בהבעה מלנכולית ברגע שעיניה נתקלות באלה של גרג. סצינת האקורדיון, שביטאה יותר מתמיד את האומללות שג'ואן מנסה להדחיק, אוזכרה גם בעונה החדשה. במהלך העונה מגלה ג'ואן שבעלה החליט לחזור לוייטנאם מרצונו, בניגוד למה שנתן לה לחשוב. ב"מד מן" שום פרט אינו מקרי, והמוזיקאי שעומד מאחוריה עם האקורדיון משקף את רגשותיה ומשמש כסימן מקדים למה שעומד להתרחש. רגע לפני שג'ואן עוזבת את גרג היא אומרת לו: "אף פעם לא היית אדם טוב, ואתה יודע על מה אני מדברת".מבטאת אומללות. ג'ואן ו-"C’est Magnifique":הספונטני והמבולבלת ההופעה הספונטנית והמשוחררת של מייגן מהווה מעין מראה לסצינות השירה הקודמות בסדרה, ומעלה גם קווי דמיון למופע שסיפק רוג'ר סטרלינג בימים בהם היה שיכור מאושר בזכות אהבתו הטרייה לג'יין. למרות שבעונה הנוכחית רוג'ר מזדהה עם מה שעובר על דון, היו גם רגעים בהם היה דומה יותר למייגן המאוהבת. בעוד מייגן מנסה לזכות בתשומת לב ובהכרה במעמדה החדש במשרד באמצעות מסיבת ההפתעה, בעונה השלישית היה זה רוג'ר שערך מסיבה שמטרתה לגרום לכולם להכיר בעובדה שג'יין היא אשתו. אז הרשה לעצמו להיות משוחרר ומבודח כששר לה סרנדה בפנים מושחרות.

במקרים רבים סצינות השירה שופכות אור על דון דרייפר יותר מאשר על הדמות ששרה, וגם הפעם הספונטניות הקלילה של רוג'ר מאירה במקביל את אישיותו של דון, שצופה בו מהצד ואינו רואה אושר אלא פאתטיות. באותו האופן שבו הוא התכווץ בכסא למראה מייגן, גם השמחה המתפרצת של רוג'ר גורמת לו לרצות מיד להיעלם והוא לוחש לבטי "אנחנו יכולים ללכת?". כשרוג'ר מתעמת איתו ומכריז שהוא פשוט מאושר, דון עונה לו "אף אחד לא חושב שאתה מאושר. כולם חושבים שאתה אידיוט".ספונטניות קלילה. רוג'ר שר סרנדה:

אותו הפרק היה כמעט מחזמר לכל דבר, בזכות השיר של ג'ואן, הסרנדה של רוג'ר והמופע שסיפק פול לאחר שעישן גראס עם פגי, סמית'י וג'פרי, חבר ישן מפרינסטון. פול היה מי שעודד את פגי אולסן להפוך לקופירייטרית, אך לאחר שמימשה את הפוטנציאל והתגלתה כטובה ממנו, ראה בה יריבה. כאשר ג'פרי פוגע בגאוותו ומציב לו אתגר שהוכיח מי שר יותר טוב, פול נכנע ליצר התחרותי שלו ושר עמו את "Hello, My Baby". בזמן שפול ממשיך בהגיגיו, פגי לא נחה וחושבת ללא הרף על הקמפיין. בסופו של דבר פול מגלה על העזיבה הגדולה לסוכנות החדשה ברגע שהוא מביט במשרדה העזוב של פגי ומבין שדון בחר בה והותיר אותו מאחור.

גם במקרה של פגי סצינת שירה מגלה יותר על עצמה ממה שהיא מראה כלפי חוץ. מאז ומתמיד נאלצה פגי להתמודד עם השאלה האם ומתי לאפשר לצד הסקסי שלה לבוא לידי ביטוי. לאחר שהיא רואה את הגברים במשרד נמסים אל מול כוכבת "ביי ביי בירדי", היא מכריזה בפני דון שהפנטזיה הנשית בקמפיין צריכה לבוא מנקודת מבט נשית. "גברים רוצים אותה, נשים רוצות להיות היא", עונה לה דון, "וחבל אם זה גורם לך להרגיש לא בנוח". למרות שפגי מייצגת את הכח הנשי העולה, היא מתמודדת עם העובדה שיש בה גם צד שרוצה להיות סקסי ושיביטו בה בערגה. כשהיא לבדה בדירה, פגי מרשה לעצמה לנסות לרגע להיות סקסית, ושרה מול המראה את "ביי ביי בירדי". החינניות המתפרצת שניבטת מהמראה גורמת לה לעטות הבעה מבולבלת ואשמה. 

חינניות מבלבלת. פגי אולסון ו"ביי ביי בירדי" (צילום מסך)זוהי לא הפעם הראשונה שפגי נותרת נבוכה לאחר נסיון לחשוף צד סקסי. בעונה הראשונה פגי מנסה לרקוד באופן פתייני ומנענעת את אגנה בהתרסה אל מול פניו של פיט. החיוך נעלם לאחר שפיט אומר לה "אני לא אוהב אותך ככה" ועוזב את הפאב. בסצינת ריקוד נוספת כיכב פיט, שהופיע יחד עם טרודי בריקוד צ'רלסטון מרשים. המופע המהוקצע ניסה לצייר אותם כזוג כיפי וחסר דאגות, אך למעשה הסתיר בזמנו את חרדותיו של פיט ביחס למעמדו בחברה, ואת פחדיה של טרודי מעקרות.

בין אם השירים והריקודים ב"מד מן" מראים את הפנים האמיתיות של גיבורי הסדרה ובין אם משקפים את מה שכל אחד מהם היה רוצה להיות, אין ספק שקטעי המחזמר בסדרה נושאים תמיד משמעות גדולה יותר ממה שנראה על פני השטח. השירים מספקים לסדרה אווירת קרנבל, שמאפשרת לגיבורי "מד מן" מטמורפוזה זמנית, ומעניקה להם את ההזדמנות לחשוף צדדים שאינם ממהרים לגלות ביום ביום.

מבט על הסצינות המוזיקליות בסדרה, מוכיח שוב ושוב ש"מד מן" היא יותר מכל סדרה על זהויות, המתארת את הקונפליקט התמידי בין תשוקות פנימיות ובין ציפיות חברתיות, כפי שהיטיבה לתאר ד"ר פיי מילר: "הכול מגיע בסופו של דבר למתח בין מה אנחנו רוצים לעשות ובין מה שמצופה מאיתנו". השירים חושפים או מסתירים אמת כלשהי שהדמויות מתקשות להודות בה לעצמם, ומוכיחים שבסופו של דבר, דון דרייפר הוא לא היחיד שמסתיר זהות נוספת תחת החיוך הכריזמטי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ