ישראלים, הם מנהלים את העולם: טלוויזיה

שרון טל יגודו מפיקה את "המתים המהלכים" וסומכת על היהודים שמנהלים את הוליווד, נמרוד הלוי נסע עד אירלנד כדי לעבוד בפייסבוק אבל היה מוכן לעשות את העבודה גם מירושלים. הכירו את הישראלים שכבשו את תעשיית הטלוויזיה והאינטרנט בעולם

אור בר שלום, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור בר שלום, עכבר העיר

עזבו אתכם מנועה תישבי, תשכחו מאיילת זורר ואפילו אל תחשבו על גיא עוזרי – רוב הישראלים שמצליחים בחו"ל עושים את זה בשקט, ורחוק מעיני מצלמה. בפרויקט מיוחד מספרים אנשי תעשייה, אמנים, מוזיקאים ושפים על סוד ההצלחה, על החוצפה הישראלית וגם מגלים למה הם הכי מתגעגעים בארץ.פרויקט מיוחד:» ישראלים, הם בכל מקום» הישראלי שכבש את "קולומביה"» המוזיקאי שאחראי לפסקול של הוליווד» ישראלית אוצרת אומנות בניו יורק» הכוריאוגרף שמלמד את מנהטן לרקודעושה קריירה ואת "המתים המהלכים" - שרון טל יגודו  אישי: שרון טל, בת 38, מתגוררת בלוס אנג'לס, מחזיקה בתואר המפוארSenior Vice President of Scripted Programming - Fox International Channels.

מהתחלה עד הסוף, הדרך להצלחה"את האהבה הגדולה שלי לתעשיית הבידור התחלתי לפתח עוד בתקופת לימודי בתיכון אלון ברמת השרון כשכתבתי ושיחקתי. מהר מאד הפנמתי שדווקא מה שקורה מאחורי הקלעים ומבעד לעדשת המצלמה מושך אותי הרבה יותר, ומצאתי את עצמי מבלה את  כל שעות אחר הצהרים בכתיבת מחזות ובימוי סרטים קצרים. בזמן לימודי הפסיכולוגיה באוניברסיטה עבדתי כמפיקה והתחלתי להתעניין יותר ויותר בטלוויזיה. למעשה כל כך התעניינתי, שיום אחד מצאתי את עצמי נרשמת ל-NYU לתואר השני במסלול מדיה עם התמקדות בתחום טלוויזיה. כשאני מסתכלת לאחור אני מבינה איזו החלטה משנה חיים זו הייתה. התחלתי במסלול של שנתיים שבו חשבתי שאטייל ואלמד והוא הפך לנקודת ההשקה של קריירה בין לאומית. במהלך ארבע השנים מאז סיום הלימודים הספקתי לעבוד ב- NBC Sport, רשת Oxygen ואפילו לחזור לארץ כדי לסייע להשיק ערוץ חדש. אז גם גמלה בי ההחלטה שהגיע הזמן להתחיל להשקיע בפורמטים משלי. לאחר שמכרתי כמה תוכניות בישראל, החלטתי לקחת אותן לפסטיבל מיפ בקאן, שוק הטלויזיה הגדול ביותר בעולם. היה לי מזל מטורף. הצלחתי למכור את הפורמט הראשון שלי ל-FTVS, והם מכרו אותו לערוצי הבידור של רשת פוקס באיטליה. בחיים לא אשכח את הפגישה הראשונה שלי עם צוות ההנהלה ברומא: ישבו שם חמישה בחורים צעירים, גאונים שהתחילו את דרכם המקצועית בערוץ פוקס קידס האמריקאי ועכשיו יושבים סביב שולחן אחד ומנסים לפצח איך אפשר להקים ערוץ המוקדם כולו לנשים. מה שהתחיל כפגישת הפקה הקשורה לתוכנית שלי הפך תוך זמן קצר לדיון אסטרטגי. תוך זמן קצר הפכתי למפיקה ומפתחת התוכן הראשונה של FIC והייתי שותפה להקמת ערוץ Fox life. אפשר להגיד שהמזל ממש חייך אליי כי תוך שמונה שנים הפכה החברה לחברת הכבלים הבינלאומית הגדולה ביותר. אחרי ארבע שנים שבהם עבדתי על programming strategy (אסטרטגיית תכנון שידורים), ופיתחתי והפקתי יותר מ-20 ערוצים ברחבי העולם, הייתי מוכנה לחזור לתשוקה האמיתית שלי: פיתוח והפקה. זה היה זמן טוב לעבור ללוס אנג'לס ולבנות צוות שיישב  בהוליווד ויתרכז בפיתוח ורכישת תכנים עבור FIC.

הפרויקט העיקרי שלי המתים המהלכים (The Walking Dead), אותו אני מפיקה במשותף עם רשת AMC והסדרה היא אחת המצליחות של הרשת". אחת הסדרות המצליחות. "המתים המהלכים":

מתגעגעת בישראל - "להכל! אין שום מקום בעולם שאני אוהבת יותר מאשר את המדינה שלנו. כל המשפחה שלי וחברי הטובים ביותר עדיין שם. ישראל היא הבית והיא תמיד תהיה הבית. אני תמיד מספרת לאנשים שהערבוב בין חדש וישן, המורכבות של המדינה, הגיאוגרפיה המדהימה שלה, מזל האויר (ומזג) חם וכמובן אמביציה מטורפת – יוצרים חבל ארץ מאד מאד יחודי".

להיות ישראלית - "בעיקר עוזר לי בתעשייה. היהודים מנהלים את הוליווד וישראלים ידועים בכך שהם יצירתיים ועקשנים. זה לא מקרה שפורמטים ישראלים כל כך לוהטים בהוליווד".

כשאנשים שומעים שאני ישראלית – "ברוב המקרים יהיה להם משהו להגיד על המצב הפוליטי, מה שאני בדרך כלל מתעלמת ממנו. בהוליווד אוהבים במיוחד לשאול אותי אם אני מפתחת משהו בשיתוף ישראלים, ואם אני יכולה להשיג להם פורמטים לפני שהם מגיעים לשוק".

סוד ההצלחה – "מזל והרבה ממנו. התמדה ועקשנות גם מאוד עוזרים, אבל ישראלים לוקחים את התכונה הזו באופן מילולי לעיתים קרובות מידי והופכים לנודניקים ופושרים. אנחנו יכולים להצליח הרבה יותר אם נעשה דברים בצורה קצת יותר אלגנטית. וכמובן, מה שהכי חשוב להצלחה מבחינתי הוא תשוקה. לאהוב את מה שאת עושה ולהאמין בזה. אנשים רוצים לעשות עסקים עם אנשים שיש להם חזון ברור לגבי מה שהם רוצים ושאכפת להם ממה שהם עושים ואיך עושים את זה". אוהבת את מה שהיא עושה. "קורא המחשבות":

ישראלית מפרגנת לישראלי - "אורן לביא. מוסיקאי מעורר השראה שהייתה לו הצלחה מיידית בארצות הברית והוא אחר הזמרים האהובים ביותר על תחנות הרדיו פה שמשמיעות אותו ללא הפסקה. לנסוע לעבודה ולשמוע אותם מנגנים את המוסיקה שלו ומדברים עליו יכולים לעשות לי את היום. יצא לי לפגוש אותו אישית לפני מספר שנים. הוא גבר מאוד צנוע ומוכשר ואמן אמיתי". עושה את זה באלגנטיות. אורן לביא: האיש שלנו בפייסבוק - נמרוד הלוי

אישי: נמרוד הלוי בן 37, עובד במחלקת המודעות והפרסום של פייסבוק, במטה החברה בדבלין אירלנד.

מההתחלה עד הסוף - הדרך להצלחה"כשאכתוב את האוטוביוגרפיה שלי, אני מבטיח לשלוח לכם עותק. אני יליד ירושלים ובגיל חמש כבר מכרתי סברס לעוברים ושבים בשכונת המושבה הגרמנית בעיר. אז התפתחתי גם למכירת פופקורן במימונה בגן סאקר". הלוי מגדיר את עצמו כ"כזה שעשה המון דברים. עזבתי הכל פעמיים, נסעתי לטייל בעולם ופיצצתי הכל, אז לא לוותר על לעשות חיים". בגיל 27 עבד בצוות הפיתוח האירופאי של חברת הטכנולוגיה SixEye Technologies, משם עבר לנהל את המכירות של חברת Travel list ולאחר מכן ניהל מוצרים ופרוייקטים בתפוז.

"הקריירה שלי היא דבר מאוד מקרי. כתבתי בלוג ב"קפה דה מרקר" כשרק עלה. בדיוק אז דבורית שרגל (וולווט) נכנסה לתפקיד העורכת הראשית בתפוז. כתבתי לה שתיקח אותי, נפגשתי עם אורי לנדא שהעביר אותי לנעמה פלד, שלקחה אותי לנהל את הקומונות והאלבומים, אחר כך גם את בלוג טיוי, אחר כך גם פרוייקטים. ממש כשעזבתי גיא אליאב עבר לתפקיד מנכ"ל נענע10, אז הוא הפגיש אותי עם מירב מאיר ובועז שובל, שלקחו אותי לנהל את התוכן השיווקי. תכל'ס הייתי אסון. שנאתי את זה, אמרתי להם אחרי שמונה חודשים תודה על הכל וביי אני הולך הביתה, ובדיוק אז נענע חתמה הסכם עם פייסבוק". "תכלס, הייתי אסון" הלוי (צילום: גיל בנש)"אני זוכר שגיא שאל אותי איך האנגלית שלי, וכשהוא סיפר לי שיש תפקיד ניהול מדיה של פייסבוק. אמרתי לו שאני הולך לגמור במכנסיים. ככה זה בחיים, דבר מוביל לדבר ואי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא. מה שכן, שנתיים קודם לכן נכנסתי לפייסבוק וכתבתי הודעה פרטית למארק צוקרברג, כתבתי לו שאני רוצה לעבוד בפייסבוק (נורא מגוחך ופתטי בדיעבד), אז למרות שאני האחרון שמאמין בכל הקארמה והסוד וקשקושי המיסטיקה שמחשבה מכתיבה מציאות, באיזה שהוא אפשר להתווכח על זה, כי כן, סימנתי שאני רוצה לעבוד איפה שאני עובד עכשיו, שנתיים לפני שזה בכלל היה על הפרק". את כרטיס הכניסה שלו לפייסבוק הרוויח כשבמהלך העבודה המשותפת זיהו אנשי החברה את הפונטציאל של הלוי, וצירפו אותו לצוות הבינלאומי היושב באירלנד, שם הוא עובד ממרץ 2011 ואחראי בין היתר על הקמפיינים של המפרסמים הגדולים בישראל, רוסיה, פולין, יוון ודרום אפריקה. פוטנציאל בינלאומי. הלוי וצוות פייסבוק באירלנד (צילום באדיבות נמרוד הלוי)מתגעגע בישראל - "לשווארמה, ולים ולשמש ולחברים שלי בחמישי בערב".

להיות ישראלי - "זה די דוחה בכל מקום. גם בארץ וגם בחו"ל". כששומעים שאני ישראלי - "אומרים לי שממש לא מתאים לי ולא היו מאמינים, כי אני כזה נחמד". סוד ההצלחה - "אין לי מושג. להעיז לרצות, אני מניח".ישראלי מפרגן לישראלי אחר - "קותימן? אין ממש. מפרגן לאנשים שנשארים בני אדם גם אחרי שהם מצליחים. בארץ ובחו"ל".בדרך לערוך בהוליווד - אבנר שילוח

אישי: אבנר שילוח, רווק בן 28, עורך וידאו עצמאי  בתחומי טלוויזיה, אינטרנט, דוקומנטרי, וידאו קליפים ומה שמבקשים ממנו. מתגורר בלוס אנג'לס. מהתחלה עד הסוף - הדרך להצלחה"הדרך עוד ארוכה. מגיל צעיר הייתה לי תשוקה לקולנוע. לקחתי שני קורסים בג׳אמפ קאט בתל אביב שנתנו לי תאוריות וכלים בסיסיים, ואחרי הלימודים התחלתי כעורך זוטר בחברה קטנה. משם המשכתי לעבודות שונות: שנה בברצלונה, שנתיים חזרה בארץ בתור עצמאי, ואז מתוך צורך לנדוד ולחוות קצת מהעולם, הימרתי על לוס אנג'לס. כשעזבתי לארצות הברית הייתי על סף קריירה מצליחה אבל הרגשתי בחסר, ועם לוס אנג׳לס באה ההבטחה של שלל הזדמנויות והתחושה שהשמיים הם הגבול. התעשייה בלוס אנג'לס הכי גדולה ולכן מציעה הרבה מאד, אם יש לך את הנחישות לענות לה. מכיוון שהייתה לי אזרחות אמריקנית ומשפחה שגרה פה, היה הגיוני לנסות. למזלי תוך חודש נחתתי על העבודה הראשונה שלי, בזכות הנדיבות של ישראלי אחר (איזה עם), ודאגתי לנצל אותה. למרות שהתחלתי מחדש כעוזר עריכה, הניסיון והכישורים עזרו לי להוכיח את עצמי, ועבדתי מאד קשה. הרשמים הטובים הובילו לעוד עבודות וקשרים שונים, ובמשך השנים הצלחתי להתפרנס תוך כדי התקדמות מקצועית ולמידה, שעדיין נמשכת. הפרוייקטים הופכים להיות יותר מקצועיים, איכותיים או מתוקצבים (בתקווה שילוב של השלושה). למרות שגדלתי בארץ, אני מרגיש שפה התפתחתי מילד לבן אדם". התפתח מילד לבן אדם. שילוח (צילום: ג'סי טרוט)

מתגעגע בישראל - "אני הכי מתגעגע, מעבר למשפחה וחברים (כמובן), לאוכל. הרמה של הרבה מאד מסעדות בינלאומיות בישראל מצויינת, אבל מעבר לכך אין על הבישול המזרח תיכוני בגרסותיו השונות. אני כל כך נהנה בכל ביקור מהחוויות הקולינריות (שהרבה מהן גם מהמטבח של אמא), ופשוט אין סטנדרט איכותי בלוס אנג׳לס לאוכל מהסוג הזה. על האוכל שאני חולם בלילות".

להיות ישראלי - "אני מניח שלהיות ישראלי עוזר באותה מידה שזה מזיק. לכל בן אדם יש את הדעות הקדומות שלו, בין אם הן חיוביות או שליליות (אני נתקל בשניהם). יש כמובן סוג של אחווה, אבל אני חושב שבעיקר בהתחלה זה עזר בקשר או שניים. מה שכן, הרבה ישראלים בתחום מטבעם עובדים קשה, אז יש לנו את זה במשותף, ואולי גם סוג של מוניטין, קשה להגיד".

כששומעים שאני ישראלי - "התגובות בדרך כלל מנומסות וחסרות אופי: הנהון זה די סטנדרטי. לפעמים ישאלו על הצבא, ורוב היהודים האמריקנים ישר ירגישו שיש לנו קשר כלשהו. במיוחד נדלקות העיניים של הרבה מאד יהודיות אמריקניות, שלא יתפשרו על חתן לא יהודי. חבר שלי שגר בניו יורק פעם אמר שבשבילן גבר ישראלי זה ״סופר-יהודי". אני די חייב להסכים, למרות שאני אישית לא ניצלתי את הנושא".

סוד ההצלחה: "אני רק יכול לומר מה אני חושב, מכיוון שאני עדיין בתהליך ישום, והצלחה היא עדיין מטרה נחשקת - לא יעד שכבשתי. בבסיס צריך סוג של תשוקה ויכולת טבעית לתחום, קשה להתחיל בלי זה. מעבר לכך זה בעיקר הרבה עבודה קשה אחרי עבודה קשה אחרי עבודה קשה, עד שאתה מקבל הזדמנות  גדולה ואז עובד עוד יותר קשה. ללא ספק, אם יש לך כישורים טובים ואתה קורע את התחת בשביל הפרוייקט, אז המעסיק יתקשר אליך בפעם הבאה, וגם ימליץ עליך לאנשים אחרים. מזל משחק תפקיד, אבל חובתך לתפוס את הרגעים האלה בשתי ידיך ולנצל אותם". "דבר נוסף שלמדתי בשנים האחרונות זה החשיבות של אדיבות, ותקשורת מוצלחת עם האנשים שאתה עובד איתם. מטבעי אני לא הבן אדם הכי תקשורתי, פתוח וסבלני: אלו כישורים שהכרחתי (ומכריח) את עצמי ללמוד. מכיוון שאם אתה חבילה שלמה (מסוגל לעשות את העבודה, משקיע הרבה, ונעים לעבוד איתך) - רוב האנשים ירצו להעסיק אותך". חבילה שלמה. כרטיס הביקור של אבנר שילוח:

"וגם טיפ קטן לדרך -  גם אם אתם עדיין לא כל כך בטוחים ביכולת שלכם, מאד חשוב ליצור את הרושם שאתם כן, וגם לשכנע את עצמכם באותו זמן. כשמשהו חדש שאין לכם נסיון בו צץ, אל תפחדו ממנו, זאת הזדמנות ללמוד ואין מה להפסיד אם תנסו. ״לא״ זאת מילה לא שימושית במיוחד".

ישראלי מפרגן לישראלי - "יש הרבה מאד ישראלים מוכשרים ברחבי העולם. לאחרונה שמחתי לשמוע על ההצלחה של גדעון רף. יש בתעשייה בלוס אנג'לס הרבה הערכה לגירסה האמריקנית של חטופים, והפרסים שהומלנד זכתה בהם מאוד יכולים ליצור לו הזדמנויות נהדרות, במיוחד מכיוון שהוא נשאר מאד מקורב ומקושר לתוכנית. מה גם שזו איכות שהביאה לכך, ולא רק מזל או פשרה מסחרית".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ