כבוד לקהילה: למה אין אתיופים בתוכניות ריאליטי?

המלהקים רודפים, והמועמדים מגיעים לאודישנים, ובכל זאת הקהילה האתיופית עדיין לא זכתה לייצוג ב”האח הגדול” ובשאר תוכניות המציאות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

לפחות לפי ד”ר רייטינג, פעמיים בשבוע מניח הציבור הישראלי את הצרות בצד, לוחץ 22 על השלט ונמרח מול האח הגדול. בעוד העונות חולפות, וזיכרונות מה־VIP מתערבבים בקותי, בהוא שעושה בלגן על הכדורים ובזאתי שזכתה בעונה הראשונה, אנחנו כבר חושבים שראינו הכל. עיוור, כבד שמיעה, דוסית, אדם הסובל מתסמונת טורט וגם כמה ערבים כמובן. אבל יש ייצוג אחד שעוד לא ראינו עובר בשערי הווילה במשך ארבע העונות שבהן התוכנית רצה: הקהילה האתיופית. ו”האח הגדול” לא לבד. גם בהישרדות אף אתיופי לא שרד את המיונים ואף אחד גם לא התאים כדי לרוץ אחרי המיליון או להיות יפה/חנון. לעומת זאת בלונדיניות... טוב, הכיוון ברור.» האח הגדול 4 - כל הביקורות והכתבות » הכדורים שעשו את העונה של "האח הגדול"» ראיון: סופי קרבצקי לא עוצרת» ערן טרטקובסקי: "בסך הכל סער ואני דומים"» עליהום על ה"אח הגדול" בכנסתבפורומים השונים של תוכניות הריאליטי עולה מדי פעם השאלה על הדרת אותו פלח בציבור, כשהתשובה הקבועה לשאלה מדוע אין אתיופים בתוכנית היא: “לא מצאנו”. אבל בשביל למצוא צריך לחפש. יש מי שיקום ויצעק חגית יאסו, הזוכה בעונה האחרונה של כוכב נולד, אך זו לא דוגמה נכונה. הממלכה של צביקה הדר וטדי הפקות היא תחרות כישרונות, ואילו “האח הגדול” ודומיו מחפשים אנשים שייצרו תוכן מעניין וממגנט למרקע. בתוכניות מהתת ז’אנר האחרון, טרם ראינו עדיין נציג מהקהילה האתיופית. יש שיגידו שלמזלם. לא זכתה בריאליטי. חגית יאסו (צילום: רונן אקרמן)גם במשרד ההפקות קופרמן שמו לב לתופעה. “השנה היה מאמץ להכניס אתיופים לתוכנית יותר מכל עדה אחרת”, אומר אסף גרינבוים, המלהק הראשי של “האח הגדול”, “העונה לא הכנסנו אנשים לפי תבנית כלשהי, אלא חיפשנו אנשים מעניינים, זה מה שהנחה אותי ואת הצוות לכל אורך הדרך. ראינו יותר מ־50 אלף איש ונבחרו רק 17. צריך לקחת בחשבון שעלו לארץ רק 35 אלף אתיופים במבצע שלמה, והמבוגרים לא יודעים עברית טוב, סעיף חובה ל'האח הגדול'”. החיפושים הצליחו ובעונה האחרונה של האח היתה אמורה להיכנס אתיופיות, “הורסת, מצחיקה ומדליקה”, מתלהב גרינבוים. אבל גם הפעם זה לא הלך וצה”ל לא הסכים לשחרר את החיילת לריאליטי, למרות שההפקה ניסתה להילחם עליה. “תראו אותה בעונה הבאה, אחרי שהיא תשתחרר”, אומר גרינבוים וזורק לנו ספוילר. אבל עם כל הרצון הטוב, חיפושים שלמים של כל תוכניות הריאלטי העלו בחכה רק מתמודדת אחת? “הם נורא מופנמים ושקטים. שומרים על הפרטיות שלהם”, מסבירה נעה אקריש, מלהקת ב”האח הגדול” ובשעשועון אחד נגד מאה, שעבורו הצליחה ללהק מתמודד אתיופי בן 17. “את חייבת שהבן אדם יעביר תוכן ואתיופים לפעמים מגיעים חסרי כריזמה”. גם ב”הישרדות” אחת ממלהקות השטח מספרת שעדיין לא מצאו אתיופי שיצלח את המיונים המתקדמים. “הם מעולים אחד על אחד ולרוב גם מול המצלמה, אבל אז הם נעלמים בדינמיקה הקבוצתית”, היא מסבירה.  בקהילה האתיופית עצמה לא מאשימים את חברות ההפקה בגזענות, להפך. הם נוקפים אצבע מאשימה אל בני הקהילה על כך שאינם עושים את מרב המאמצים להגיע לשעות הפריים טיים. “אני לוקח את האשמה על החבר’ה שלנו”, אומר דוד תגאייה, עורך פורטל הקהילה האתיופית בישראל yopi, “שאלנו כמה מהמלהקים ורובם אמרו לנו שאתיופים לא מגיעים לאודישנים. אני חושב שכמו חגית יאסו הם צריכים פשוט לגשת ולנסות. לדעתי הם מפחדים מהביקורת שתגיע בעקבות הפרסום”. חגי וורקנה, עורך אתר חיי הלילה בתל אביב לקהילה האתיופית Lelit, היה אחד האנשים המרכזיים שבהם ההפקה נעזרה לליהוקים ואפילו התלווה עם חבריו לחלק מהמיונים. “הלכתי עם חברה לאודישן ב’האח הגדול’ ושאלו אותה ‘מה תעשי אם יבוא אחד המתמודדים ויגיד לך, לכי יא שחורה, אני לא רוצה שתשבי לידי’, הבחורה נכנסה ללחץ והלכה”, מסביר וורקנה וסבור שהמצב נוצר בעיקר בגלל אופי הקהילה, “בגלל שההורים שלי מסתכלים וחשוב לי מה יגידו, יש דברים שאני לא אעשה בפריים טיים. יש לנו גבולות”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ