דעתנית מחוץ למיינסטרים: נסלי ברדה לוקחת את עצמה ברצינות

כשהיא לא מגישה את האלטרנטיבה הנורמלית למפגש החבר’ה של רוני דניאל, נסלי ברדה יוצאת למסיבות גייז ומריצה דאחקות עם יעקב אילון. לא פלא שלא בא לה על הג’וב של יאיר לפיד

לולה קידר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
לולה קידר, עכבר העיר

בים של הדרות והטרדות יש משהו שפוי ונעים במיוחד באוסף הנשים הפונות אלינו בטון סמכותי מבעד למסך הטלוויזיה, שמתרבות בשנים האחרונות בקצב לא רע. נסלי ברדה, בוגרת גל”צ, עושה זאת בערוץ 10 מאז שהיתה בת 22. זמן המסך שחלקה עם מיטב הקטיושות שנפלו במחוזותינו בשנת 2006 הוא בעיני רבים מההישגים היפים של מלחמת לבנון השנייה. בחודשיים האחרונים היא מגישה את מהדורת שישי של ערוץ 10, האלטרנטיבה הכי מובהקת של חדשות 10 לקרקס המטורלל של רוני דניאל וחבריו באולפן שישי של ערוץ 2. הערוץ במצב קשה. איך מצב הרוח במסדרונות?“כשאני קמה בבוקר אני לא דואגת ממצבו של הערוץ. אני דואגת ממצב הכתבות שלי, התחקירים שלי והתוכנית שאני צריכה לייצר ביום שישי. אם את שואלת אותי, בוודאי שהערוץ ישרוד. אם את שואלת אותי אם זה נעים לעבוד בתקופה שאתה מחובר למכונות, לא, זה לא נעים. זה מגביל אותך, בעיקר מבחינה כלכלית, וזהו. הערוץ באמת שומר על העצמאות שלנו, כי אם אין לנו את העצמאות הזו – אין לנו מנדט. אבל זה לא מנותק. אתה עדיין עושה את כל הדברים שקיווית לעשות, אבל אתה לא מנותק מההגבלות. אתה חי במקום שדואג לקיומו וזה קשה”.במקום גיא זהר, היית סופגת את ההתנצלות?“זו שאלה היפותטית, כי אני לא מכירה את פרטי המקרה ולא יודעת מה היה שם. אם הייתי תומכת בכתבה ומשוכנעת שתוכנה אמת ויציב, אז בוודאי שהייתי עוזבת כמו גיא. לא הייתי סובלת את הצורך להתנצל על משהו שאני מרגישה שאין צורך להתנצל עליו. לפי מה שהבנתי זה היה מצב של אין ברירה, של להתנצל ולהמשיך לפעול או לא להתנצל ולהיסגר. אם זה המצב, אני מבינה את קברניטי הערוץ שאמרו 'נטפל בזה וזה לא יקרה עוד ונמשיך לחיות'. אני גם מבינה את גיא זהר ורותי שאמרו 'בסדר, קברניטי הערוץ ידאגו לערוץ ואנחנו נדאג לאינטגריטי שלנו'”. מבינה את גיא זהר. ברדה (צילום: תומר אפלבאום)יש לך קשר אישי עם יעקב אילון?“לי וליעקב אילון אין איזה קשר אישי, אבל אני מתה עליו. זה קצת מוזר כי אני בקושי מכירה אותו, אבל תמיד יש בינינו חידודי לשון מצחיקים כשאנחנו נפגשים - בחדר ההלבשה, בחדר האיפור, במסדרון - אנחנו על אותו תדר. יש בינינו פינג פונג מצחיק נורא בכל פעם שאנחנו נפגשים, המקבילה הלשונית להיי־פייב”.אומרים שהוא אנטיפט ושלא סובלים אותו בערוץ.“דווקא הוא נראה לי טיפוס מאוד ידידותי, אני לא יודעת מאיפה הרכילות הזו באה. הוא ידוע בתור אחד המצחיקים. הוא קצת כמוני במובן הזה שאני לא משופעת חברים בעבודה”.למה זה?“כמו בחיים, חברי ספורים, וכך גם בעבודה. אני בסבבה עם כולם ונעים לי עם כולם, אני יודעת לעבוד עם הרבה אנשים, אני אוהבת הרבה אנשים וסוגי אנשים, אבל להתחבר רגשית באמת ולבלות זמן ארוך ביחד, אני יכולה עם בודדים. אני מניחה שגם הוא מהז’אנר הזה”.את חושבת שהנסיעה לירושלים היא סיבה מספיק טובה להתפטר?“כולם שואלים ‘כאילו מה, ירושלים זו כזו סיבה לעזוב?’. אז אני אומרת שרק יעקב יודע למה הוא עזב. מאוד יכול להיות שהסיפור הזה של ירושלים הוציא לו את החשק מהעבודה. מגישים הם לא דוגמני קול, גם אם לפעמים רוצים להתייחס אליהם ככאלה, זה לא נכון. מגישים הם עורכים. הם באים, הם רואים את הכתבות, מתערבים בהן, משנים את כל הטקסטים. אנחנו עורכים את הדבר שאנחנו משדרים כי בסוף, כשאת נמצאת שם על המסך, הכתבה אומרת עלייך הרבה. למרות שיש מלא אנשים שעובדים על זה, את בפרונט, ואם זה נראה רע – את נראית רע. אתה רוצה להיות מעורב, ואם אתה לא יכול לשלוט חמישה ימים בשבוע, אני יכולה להבין איך זה שבר אותו. זה כאילו היו אומרים לי: מעכשיו תעשי את כל מה שאת עושה בשלט רחוק. זה רק ניחוש למה שמתחולל בראשו של יעקב. מצד שני, הערוץ עשה בחירה של חיים ומוות כמעט, ואמר ‘אני עומד בחוק. כל כך הרבה אויבים צרים עלי, אני לא צריך עכשיו איזה פסיק קטן שיפילו אותי בגללו’. זו גם החלטה מאוד הגיונית”.היית שוקלת להיכנס לנעליו של יעקב?“לא, לא נראה לי, ואני מניחה שמחפשים בחור”.בגלל זה את לא שוקלת את זה?“זה פשוט לא עלה על הפרק כי נורא ברור שעכשיו יהיה גבר”.לא מפריע לך ש”מחפשים בחור”?“לא שמעתי שמחפשים בחור, זו ההנחה שלי כי הבסיס של ההגשה הזוגית שהיתה פעם נבנתה על גבר ואשה. היום אשה מגישה את המהדורה, ויעקב היה הגבר, אז הניחוש הסביר, מטעמים של איזון או אני לא בדיוק יודעת מה, הוא שיחפשו עכשיו מגיש גבר שימלא את מקומו של הגבר שעזב. לראות מהדורה עם שתי נשים? אהלן וסהלן”."מתה עליו". יעקב אילון (צילום: יוסי צבקר)לא מחפשת ריבים היא קובעת איתי בבוקר, מוקדם מדי בבוקר, ואנחנו נפגשות ליד האינטרקום, מתחת לדירה שלה בצפון הישן. ערנית וישירה, היא בדיוק חזרה מהמכולת – לא היה לה חלב וסוכר בבית. היא מספרת שלא מזמן הלכה לתזונאית נטורופתית, וויתרה כמעט על כל אבות המזון. זה לא היה סיפור גדול. כל עוד היא בשליטה, שום דבר לא נראה לה מסובך. בג’ינס וטריקו היא פתאום נראית לי צעירה מדי בשביל להגיש חדשות. אני אומרת לה שזה מוזר שבמציאות אין לה תווי פנים, שהזמן שבילתה בשטח הלחוץ ככתבת משטרה חרוצה לא ניכר עליה. היא צוחקת ואומרת שדווקא יש לה המון תווי פנים, ושהיא כבר לא כזו צעירה. בגיל 28, היא לוקחת את עצמה מאוד מאוד ברצינות. מבינה את גיא זהר אבל גם את הדרישה להתנצל, מזדהה עם יעקב אילון אבל גם עם מי ששלחו אותו לירושלים.את לא מרגישה שהממלכתיות הזאת מגבילה אותך לפעמים? את עושה את זה מגיל מאוד צעיר.“זה לא מגביל אותי כי אני לא כזו. אני לא חשה את עצמי בשום אופן ממלכתית, ואני לא חושבת שתופסים אותי ככה. להפך, אני חושבת שאני נתפסת כמשהו שהוא לא במיינסטרים בגלל שאני דעתנית. רוב האנשים שעשיתי עליהם תחקירים יתלשו את השערות אם הם ישמעו שאני נוטה לא להסתבך עם איש. אבל אני גם יכולה להעיד על עצמי שאני לא מחפשת ריבים ושאין לי עניין באלימות כשלעצמה”.תמיד היית ילדה טובה?“היתה לי תקופת התמרדות, אבל גם אז הייתי טובה (צוחקת)”.איך נראה המרד שלך?“בגיל צעיר יצאתי עם אנשים שההורים שלי לא רצו שאצא איתם, אבל זה הסתיים די מהר וחזרנו לשגרה של הרמוניה יחסית”. ברדה גדלה באורנית לאמא בנקאית ואבא איש קבע, אחות לשלושה אחים (“הכי קטן הוא תיכוניסט חמוד שקיבל צו ראשון לא מזמן, ואני די השתגעתי”). אחרי הלימודים בתלמה ילין והשירות הצבאי בגל”צ, יצאה לקריירה של פול גז ואפס עצירות, והדרייב הוכיח את עצמו: מעבר למהדורה המרכזית של שישי בערב, היא מגישה כיום את “היום שהיה” בימי חמישי ושותפה לצוות תוכנית התחקירים המקור עם רביב דרוקר. “אני חושבת שמערכת החדשות של ערוץ 10 עדיין רעבה ויצירתית יותר מזו של ערוץ 2”, היא אומרת, “וזה בא לידי ביטוי בכל התוכניות שלה. דווקא זה שאתה מוגבל כלכלית ודווקא זה שאתה בצרות לפעמים מחלצים ממך יצירתיות ומאפשרים לך לתת במה לתכנים שלא תמיד נכנסים למיינסטרים. סתם דוגמה מצחיקה, ‘מקום לדאגה’ שודרה בערוץ 10 באחת התקופות הקשות שלו, וזו תוכנית מצוינת שלא היתה נכנסת לשום ערוץ עשיר ושבע כי היא מוזרה מדי. אני מניחה שאמרו ‘מה יש כבר להפסיד’ והצופים זכו בתוכנית מבריקה. להיות רעב זה קשה, אבל זה גם יתרון”.להיות רעב זה יתרון. ברדה ב"המקור":

אולפן שישי

פמיניסטית בדרכה. ברדה (צילום מסך)נו טוב, כלבים

מעבר לפאסון הכבד ולפרסונה המיושבת, ברדה היא בכל זאת תל אביבית בת 27 שמסתובבת בחוגים הנכונים, מתחזקת BFFיות יציבה עם אניה בוקשטיין ויוצאת למסיבות גייז. לפני חמש שנים שובצה בין אורנה דץ לשירי מימון ב”מצעד הנחשקים” של ynet, ובבלוגיה של תפוז תמצאו טקסטים כמו “הו, נסלי! בחורה כמוה יש רק בחלומות. טוב, נו, בחורה שנראית כמוה, ושמבינה בפלילים”. אבל כל ניסיון לדון בחייה הפרטיים נתקל בהתנגדות חסרת פשרות.למה את כל כך חרדה לפרטיות שלך?“אני בנאדם כזה. אני בנאדם פרטי, ככה אני אוהבת לחיות את חיי. בחרתי בתחום הזה של תקשורת בשביל הסיפורים שבו, לא בשביל הסיפור שלי”.מזהים אותך ברחוב?“כן”.איך זה מרגיש?“מצחיק”.מפתיע?“תיארתי לעצמי שיזהו אותי כשאני עם המיקרופון ועם צוות צילום, אבל לא חשבתי שיזהו אותי כשאני יורדת למכולת. זה מצחיק כי אם אני הולכת עם אניה (בוקשטיין; ל”ק) ברחוב, אותה יעצרו כל מני טינאייג’רס עם ‘יא, תצטלמי איתי, אני מתה עלייך’, ואותי יעצרו בקטע של לדבר על ענייני דיומא, ‘את רוצה לראיין אותי?’ וכאלה”.איך את מרגישה כשאת רואה פפראצי שלך מטיילת עם הכלב?“אגיד לך את האמת, אם התמונה יצאה טוב אז לא אכפת לי, אם היא יצאה רע אז אני מתבאסת. אם כתבו משהו ממש מרושע אז אני אומרת, נו, טוב, כלבים. כתבו על הבגדים שלי נניח. פעם אחת, כשיצאתי להוריד את הכלב עם אוברול יפה במיוחד, הם כתבו שהם לא מבינים מה לבשתי ושזה נראה כמו חלוק בית”.ומה את עושה פור פאן?“אין לי הרבה זמן לפאן, אבל אני אוהבת לראות קולנוע, מתי שאני מספיקה אני דוחפת את זה. אני גם מאוד אוהבת לרקוד, והולכת עם חברים שלי לרקוד במסיבות. המסיבות הטובות ביותר הן עם החברים הגייז שלי, הבנים. אנחנו הולכים למסיבות טראש בדרך כלל”.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ