פאשיסט, כובש ופרובוקטור: הפוליטיקה שולטת בבית "האח הגדול"

המאבקים הפוליטיים הכי מעניינים בימים אלה לא מתנהלים בבית הנבחרים, אלא דווקא בוילה של "האח הגדול". ניב שטנדל מנסה לעשות סדר במפלגות, ושמח שסוף סוף מישהו מדבר על הסכסוך

ניב שטנדל, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב שטנדל, עכבר העיר

זה היה מרתק. במשך כחמש דקות ערוכות (שהן בוודאי כמה עשרות דקות בזמן אמיתי), ישבו מסביבה לבריכה אזרחים ישראלים ודיברו על הסכסוך הישראלי-ערבי. זה לא היה ויכוח מבריק, עמוק או מחכים במיוחד. הוא לא עשה חסד לא עם השמאל (באמצעות דוברו הרדיקלי סער סקלי), לא עם הימין (באמצעות נציגיו המתלהמים אביבית בר זוהר ושי רגב, שבינתיים הודח מהבית), ולא עם המרכז (באמצעות הרוב הדומם).» האח הגדול - כל הביקורות והכתבות » הדיירת החדשה והפרובוקטיבית בבית "האח הגדול"מציאות באסקפיזם

ולמרות שהוא לא היה ויכוח מבריק, הוא היה מרתק, משני טעמים. הראשון הוא עצם העובדה שדיון כזה בכלל מתקיים עדיין בישראל 2012, שכבר מזמן איבדה כל עניין בסכסוך. זה לא שהפסקנו לדבר על פוליטיקה. ויכוחים פוליטיים לא מתים, הם רק מתחלפים. פעם דיברנו על הסכסוך מסביב לשולחן ארוחת שישי, היום אנחנו מדברים על איראן, הדרת נשים ויאיר לפיד. בנימין נתניהו ידוע כמי שסדר היום הציבורי מכתיב את צעדיו ולא להיפך, אבל במקום אחד הוא דווקא הצליח – מאז נאום בר אילן, הוא הסיר לחלוטין מהשולחן את הסכסוך.והנה בא סער, ובאורח פלא ממש מצליח להחיות אותו. ולא סתם להחיות אותו, אלא לעשות זאת מלב וילת האח הגדול, המקום אותו מכנה ערן טרטקובסקי "המקום הכי ציבורי במדינת ישראל", לא פחות. הגדרה מגוחכת אמנם, אבל יש בה גם גרעין של אמת - האח הגדול 4 אכן הפך לאחת מהזירות המרכזיות שבהן עוסקת היום הציבוריות הישראלית.נציגי הימין והשמאל הקיצוניים. טרטקובסקי וסקלי (צילום מסך)וזהו הטעם השני שהפך את אותו דיון למרתק. דיון פוליטי על שפת בריכת וילת "האח הגדול" נשמע כמו פנטזיה גמורה, סתירה פנימית, סיטואציה מופרכת שאפילו המניפולטורית שבהפקות לא יכולה לרקום. לתוכנית מובילה כמו "האח הגדול" יש חלק מרכזי בעצם העובדה שסוגיות פוליטיות וחברתיות נזנחו לחלוטין, לטובת עיסוק בתכנים שוליים ורדודים כמו חיי האהבה של אביבית בר זוהר. להכניס למרחב הזה דיון פוליטי זה לתקוע אצבע בעינו הפקוחה תמיד של "האח הגדול".והרי לשם כך בדיוק נכנס לשם סער: כדי לטלטל את הקהל הקטטוני של "האח הגדול". יתכן שהוא סהרורי, צבוע, פלצן, תאב פרסום, קשקשן או פרובוקאטור בשקל – אבל לפחות מבחינה אחת הוא מערער את יסודות הוילה: הוא הצליח להחדיר לזירה האולטרה-אסקיפיסטית הזו תכנים שזרים לה לחלוטין. איך הקהל מקבל את זה? כפי שמקבלות את זה רוב דמויות המראה שלו בוילה – באי נחת, בהתרעמות, ובעיקר באדישות.רגישות של טנק מרכבה

הניגוד הבינארי של סער הוא כמובן ערן. ואם השמאל בדמותו של סער הוא מכעיס ואכול שנאה עצמית, הימין בדמותו של ערן הוא בוק לאומני וריקני. "אני מתפלא עליך (שאתה שותק – נ.ש)", התריס לעברו רגב (עוד טרם הדחתו) מתוך הבריכה. רגב – כמו כולם, גם הוא שיקף פן מסוים של הקהל בבית – ראה בערן לא את נציג הימין, אלא את מגן העם, הפטריוט הלאומי שישן כפיות עם הדגל ונרדם עם ההימנון. אבל ערן לא הרים את הכפפה. "אנחנו מנהלים שיחה תרבותית", השיב לו.זה היה רגע טרטקובסקי קלאסי, שמשקף לא רק את אישיותו של ערן, אלא גם את השקפת עולמו כפי שהיא מתבטאת מול סער. מול טיעוני השמאל המפורטים עד לרמת תחקיר האירוע של סער, ערן בוחר בהגנה המפורסמת המכונה "הכובש הנאור". וכמו כובש נאור, הוא יודע להאזין בקשב למתנגדי המשטר. הוא יודע אצל מי הכוח. הוא לא רואה צורך לשבור את הכלים כמו שי, לזעוק חמס כמו אביבית, או להשיב מתקפה כמו יעל ברון. הוא מקשיב וממשיך בשלו. מקשיב וממשיך בשלו. ערן טרטקובסקי (צילום מסך)ערן באמת מנסה – במקרה זה כמו באחרים – לכפות על עצמו הקשבה. הקול דומם, העיניים מרוכזות, אבל המבע אטום. דבר לא חודר את מסכת הברזל, שאולי נתפרה באימוני סיבולת קשים, או בסדרות שבי מפרכות. במידה רבה, זו גם תוצאה של בורות או ידע שטחי, שהם תמיד אלמנטים בויכוח בין חיה פוליטית רעבה כמו סער לאזרח נאמן וצייתן כמו ערן. אז ערן משחרר מדי פעם משפטים מדוקלמים, אבל רוב הזמן הוא מביט בסער בשתיקה. לבחור, כפי שכבר הוכיח בהתנצחותו המעודנת עם קותי, יש רגישות של טנק מרכבה. מהסיפורים של סער הוא עושה צ'יזבטים לערב פלוגה. אולי בראשו הוא מדמיין פעולות תגמול, אבל הפנים נותרות חתומות. ערן הוא הכובש הנאור של הוילה.וכמו במציאות – הרי "האח הגדול" מחקה את המציאות, לא? – כשמנהיג המחנה הלאומי מתחיל להתמרכז, להתמתן ולגלות סימנים של חולשה, מיד מופיע מימינו מנהיג חזק לעם חזק. ליד צבי פורטל, ערן נראה כמו פעיל שלום ממשט תורכי. הנה, בא לשכונה כובש חדש, ונאורות איננה מתכונותיו הבולטות. אם ערן הוא נער הפוסטר של ממשלת ישראל, צבי הוא בוגר "נוער ישראל ביתנו". את מתודת ההקשבה המתוחכמת-בלי-כוונה של ערן, הוא מחליף בחוסר סובלנות מוחלט. צבי, נחוש להבהיר שהוא האלפא-דוג, מיהר לסמן טריטוריה, השתין מסביב למיטה של אביבית, וחשף שיניים על סער (אותו שלח לזרועות החמאס עוד לפני שנכנס לוילה). עם כניסתו לבית "האח הגדול" השתנה מערך הכוחות הפוליטי, ומשקל הנגד לסער מתחלק בין הפתיחות לכאורה של ערן ("אני עדיין אירה לגנבים בברכיים, אבל לפחות אסתכל על הדברים אחרת"), לבין האגרסיביות הלא מתנצלת של צבי ("אני פשיסטי"). בקרב התדמיתי הזה, נדמה ששני הצדדים מאבדים נקודות.בא לשכונה כובש חדש. טרטקובסקי ופורטל (צילום מסך)סער פוליטי

באופן משעשע, הסערים בוילת "האח הגדול" תמיד מביאים איתם את הניצוץ הפוליטי. סער שיינפיין התחלף בסער סקלי, ע' אחת (עדנה קנטי) התחלפה באחרת (ערן), הנצים החליפו צדדים והמערכה התחדשה. אבל אל תטעו: העימות האידיאולוגי הזה, ככל שהוא טבעי לחברה הישראלית, כך הוא זר לבית "האח הגדול". תוכניות ריאליטי אוהבות ריבים ועימותים כמעט מכל סוג: דתי, גזעי, עדתי, מגדרי, סוציו-אקונומי. ב"האח הגדול" היו כבר יהודים נגד ערבים, דתיים נגד חילוניים, בובלילים נגד פרידמנים. כל אלה מצליחים לעבור בקלות את רף הסבלנות של הצופה, מכיוון שהם מספקים את הדרמה והסנסציה שהוא מחפש בריאליטי בלי "לחפור". אבל פוליטיקה? הסכסוך? זה כבר כבד מדי. אפילו לביבי כבר אין כוח להתעסק בזה.מביאים ניצוץ פוליטי. סער שיינפיין וסער סקלי (צילום: רונן אקרמן)רציתי להגיד לכם שהויכוח בין סער לערן הוא נקודת ציון ונקודת אור, דיון סביר בין שני אנשי קצוות מובהקים (כל כך מובהקים עד שלוהקו לתוכנית ריאליטי), רגע מעניין בהיפר-ריאליזם של "האח הגדול" שבו נושאים חשובים שהחברה הישראלית זרקה מהדלת חוזרים מהבריכה בחצר. אבל זה לא נכון. כש"האח הגדול" תתקרב לרגעי ההכרעה, זה לא יהיה סער השמאלני מול ערן וצבי הימנים. זה יהיה מקסימום סער הפרובוקטור מול צבי "הקשוח" וערן התימהוני (האבחנה של קותי סבג – "הוא מוזר" – מדויקת כרגיל) - וסביר להניח שזה בכלל יהיה אביבית הרעשנית מול קותי המצחיק. הפרובוקציות של סער ישרפו אותו בקרב הקהל הטבעי של "האח הגדול" במוקדם או במאוחר; ערן הוא אולי ליהוק מושלם לתשדירי התעמולה הבאים של הליכוד, אבל יותר מעניין להקשיב לדני נוימן מפרשן קרקס פרעושים מאשר לראות אותו, וצבי ממילא גנב לו את השטיק; וצבי עצמו נראה כרגע בוטה ונפוח מכדי לזכות באהדה. הטריקים שלהם – הלאומנות המוחצנת של צבי, הפעולות הציוניות של ערן ואלו האנטי-ציוניות של סער – לא יחזיקו אותם במשחק לאורך זמן. בדיוק כמו הסכסוך הישראלי-ערבי, גם הסכסוך האידיאולוגי הזה כבר לא יעניין אף אחד. בסופו של דבר, "האח הגדול" היא לפעמים באמת מראה של עם ישראל, והעם הזה לא רוצה לדבר על הסכסוך בין הישראלים לערבים. הוא מעדיף לדבר על הסכסוך בין אביבית ליאנה יוסף. ועכשיו נראה מי מהם יפתר קודם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ