האיש שתמיד היה שם: המבחן הגדול של רועי בר נתן

רגע לפני ש"ארץ נהדרת" חוזרת שני כהן, רבקה מיכאלי ושחר סגל מספרים על הטאלנט הטלוויזיוני המוכשר שלמרות שהספיק לעשות כבר כמעט הכל, איכשהו נשאר מאחור. האם הקפיצה הגדולה תגיע עכשיו?

ניב שטנדל, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב שטנדל, עכבר העיר

יום שני עשוי להיות היום הראשון בשארית חייו של רועי בר נתן. ואם לא בשארית חייו, אז לפחות בחייו החדשים. ביום שני הקרוב תעלה "ארץ נהדרת" לעונה חדשה, וכדרכה תציג טאלנט טרי בלהקה. והטאלנט הזה יהיה רועי בר נתן.

» רועי בר נתן מצטרף לארץ נהדרת» מה נסגר: ההפתעה המצחיקה של ערוץ 10

בר נתן רחוק מלהיות דמות עלומה לצופי הטלוויזיה, כפי שהיתה למשל עלמה זק בתחילת דרכה בארץ נהדרת. מבחינת פרסונה וותק על המסך, הוא גם פחות אלמוני ממצטרפים קודמים כמו יובל סמו ושני כהן. ועם זאת, התחושה היא שלמרות שהוא מלווה את צופי הטלוויזיה זה שנים - עוד מאז היה ילד-כוכב בתוכניות הטלוויזיה החינוכית - בר נתן מסתובב תמיד במעגלים החיצוניים, וטרם כבש את מקומו כטאלנט מהשורה הראשונה. יש מי שיגיד שהקריירה שלו פשוט נתקעה.

"אני לא חושבת שהוא נתקע", אומרת שחר סגל, בת זוגו להגשת תוכנית הרדיו "ציפורי לילה מתגעגעות" בגל"צ ומי שהיתה שותפתו ליצירת "שולץ" ביס ומה נסגר? בערוץ 10. "הוא התמהמה".

התמהמה מרצון?"לא, זה עניין פסיכולוגי. לאנשים קורים דברים כשהם ערוכים לכך. הכישרון לא משתנה, רק המוכנות משתנה. הוא מבין מה אומרות הבחירות שאתה עושה בחיים. זה הזמן, ועכשיו הוא נהיה מלך. הוא כבר מלך".

איתי סגל, מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", מסכים: "דברים קורים כשהם צריכים לקרות. בנקודה הזו רועי הגיע כשהוא 'מבושל'. הוא לייט-בלומר קלאסי. הוא פשוט היה בגיל ההתבגרות במשך תקופה ארוכה, היה צריך להשתחרר מחרדות ומטראומות מהעבר". שני כהן, הקולגה החדשה, מספרת על הבחירה של בר נתן דרך עיניו: "הוא אמר לי: 'אני מתחיל. נראה לאן זה יקח אותי'. יש לו המון אמביציה, המון רצון ליצור. זה מאוד מחבר אותנו". גם רבקה מיכאלי, אחת מהקומיקאיות שבר נתן יוצק מים על ידיה, רגועה לגבי הקריירה של בר נתן: "אני לא מרגישה שהוא תקוע. הוא במקומות נוספים, עושה עוד דברים. הוא צועד קדימה, עושה את כל מה שאפשר לעשות כאן".

מ"אל עצמי" ל"דומינו גרוס"

ואכן נדמה שהוא עושה את כל מה שאפשר לעשות כאן. בגיל 34 הוא כבר בעיצומו של העשור הרביעי בשואו-ביזנס, והקריירה שלו לא מדלגת על אף מדיום: קולנוע וטלוויזיה, תיאטרון ורדיו, שירה וסטנד אפ, פסטיגלים ומחזמרים. נדמה שאין תחום שהוא לא נגע בו: הוא התגלם לצופה בדמותו שלו, בדמויות פיקטיביות, בחיקויים, בבובות, בדמויות אנימציה.

את הקריירה שלו החל, כאמור, כבר כילד, כשהשתתף בין השאר בתוכנית "קריאת כיוון" ובסרט "אל עצמי". אחר כך התגייס ללהקה צבאית, ובמקביל היה חלק מחבורת "דומינו גרוס", שנכנסה בהצלחה לנעלי "פלטפוס". גם בתוך ים הכישרונות - אסי כהן, גורי אלפי, אדיר מילר, רותם אבוהב וטלי אורן - הצליח בר נתן להתבלט. שתיים מהדמויות שיצר - הרוסיה הנרגנת מאשה והילדה המעצבנת פריצי - הפכו לקאלט מיידי. "כמו בחיקויים שלו, גם בדמויות האלה, המופרכות לכאורה, היתה נשמה", אומר איתי סגל. "הן היו נוגעות ללב. אצל מעט מאוד קומיקאים אפשר לראות את הנשמה בדמויות".

על שני דברים מסכימים כל מכריו של בר נתן: הראשון הוא שמדובר בקומיקאי מוכשר (שחר סגל: "טאלנט מדהים"), והשני - שמדובר בבחור מקסים (כהן: "בנאדם מדהים"). במעגלים רוויי האגו בהם מסתובב בר נתן, המחמאות האלה והקונצנזוס המחבק אינם מובנים מאליהן. אלה יכולים להצביע על עתידו בנבחרת המנצחת של "ארץ נהדרת"; מי שתוהה לגבי יכולות השחייה של בר נתן בתוך ים של כישרונות, יכול ללמוד משהו מימי "דומינו גרוס", ומן העובדה שבר נתן נמצא בקשרים מקצועיים וחבריים מצוינים עד היום עם הקולגות מאז - בין השאר, הוא השתתף בתוכניתו של אדיר מילר "ערב אדיר", שיתף פעולה בטלוויזיה עם גורי אלפי ("שולץ") ובתיאטרון עם טלי אורן ("אווניו קיו"), ולאחרונה העלה עם שני האחרונים מופע מחווה ללהקת "גזוז".

גם שני כהן, שעבדה מעט מאוד עם בר נתן לפני כן (בין השאר במופע מחווה ל"תרנגולים"), מעידה על חיבור מיידי בצילומים לעונה החדשה של "ארץ נהדרת": "כיף לעבוד איתו. הוא סופר מקצועי, והוא בא לעבוד". "הוא שחקן קבוצתי לגמרי", מסכימה שחר סגל. "יש לו אגו סביר - אי אפשר במקצוע הזה בלי אגו בכלל - והוא נותן מקום". "יש לו יכולת לשים את האגו בצד", מוסיף איתי סגל. "הוא אדם שמתבונן ומקשיב, ויש בו משהו צנוע, כמעט נחבא אל הכלים. והוא מהאנשים שמתאבדים על מה שהם עושים. הוא בא לעבוד".

קאלט מיידי. רועי בר נתן כ"פריצי":

"דומינו גרוס" אמנם פיגרה אחרי "פלטפוס" השלאגרית, אבל לא בהרבה. היא הזניקה את הקריירות של רוב משתתפיה: אדיר מילר קפץ משם לדודו טופז וליאיר לפיד, ואחר כך לתוכנית משלו ("ערב אדיר"); אסי וגורי יצאו במופע מצליח, תפסו משבצת אצל ארז טל ב"רק ישראל" וזכו גם הם לתוכנית משלהם ("שידורי המהפכה"); רותם אבוהב פיתחה קריירה קולנועית מצליחה ("מבצע סבתא", "הכוכבים של שלומי", "סוף העולם שמאלה") לצד הופעות טלוויזיוניות ("מעורב ירושלמי", "טלנובלה בע"מ").

ורק לרועי לא נשאר?

נדמה היה שבר נתן נשאר קצת מאחור. הוא לא הפסיק לעבוד לרגע: פסטיגלים, פסטיבלים, מחזות זמר, הצגות, עבודות דיבוב. אבל הוא לא הפך לכוכב כמו כמה מבני דורו. אולי הוא פשוט התפזר, ירה ליותר מדי כיוונים.

"אני לא חושבת", אומרת שחר סגל. "תראה, לקומיקאים יש עניין עם זמרה. תשאל קומיקאי מה הוא רוצה להיות - הוא יגיד זמר. ולהיפך, אגב. אז יצא לו פוקס שהוא גם איש מאוד מוזיקלי וגם נורא טוב בטלוויזיה. אבל הוא לא מפוזר. הוא נורא מכוונן. הוא עושה תוכניות עם אלמנט של משחק קומי". סגל מספרת שדווקא מהכניסה לרדיו היה לבר נתן חשש מסוים פן לא ימצא שם את עצמו, "אבל היות והכרתי את 'עצמו', היה ברור ש'עצמו' זה נהדר".

מהפך אפשרי הסתמן ב-2008, כשבר נתן קיבל לידיו את "שולץ" ביס - מופע סולו בו נכנס לחליפת השומן של קואצ'ר ישראלי אגדי, שהיה מבוסס על דמותו של ג'ימיני גליק (מרטין שורט). "שולץ" היתה תפורה למידותיו של בר נתן - גיבור צבעוני וגרוטסקי להיטמע בתוכו, מפגש עם אושיות תרבות ישראליות שאותן הוא מעריץ (צריך לשמוע אותו ב"ציפורי לילה" כדי להבין עד כמה הבקיאות שלו בתרבות הישראלית גובלת בהפרעה), וגיבוי של חברים מאחור (גורי אלפי ושחר סגל). כפי שבר נתן הוכיח גם במקומות אחרים - בחיקויים האגדיים של גידי גוב ורבקה מיכאלי, למשל ("לצערי, חיקוי מדויק", מודה מיכאלי) - הבחור המקסים והאהוב על כל סובביו לא מתקשה לעקוץ את מושאי הערצתו (בחן) כל עוד הוא נמצא תחת איפור כבד. זו היתה תמונת מראה של "ציפורי לילה מתגעגעות" - את מה שהיום עושים בר נתן וסגל בהתרפקות ובאהבה, הם עשו אז בעקיצה ובשנינה.

אבל "שולץ" לא הצליחה כמצופה, ולא חודשה לעונה שניה. הצופים לא צחקו, המבקרים לא נפלו (אם כי החמיאו לבר נתן), והצ'אנס של בר נתן לפרוץ התפוגג. איתי סגל, שיודע שהוא "בחברה קטנה יחסית, אבל מאוד אהבתי את התוכנית", סבור שהיא היתה מושלמת לבר נתן: "הוא הצליח להביא שם לידי מיצוי את היכולות הנדירות שלו כקומיקאי. התוכנית היתה מצחיקה, והיא היתה גם שיר אהבה לתרבות הישראלית. לרועי יש אהבה נורא גדולה לתרבות, הוא מכיר את השורשים שלה. זה לא מובן מאליו. להרבה אנשים בתחום אין מושג בתרבות הישראלית, אבל אצל רועי היא צרובה בדנ"א".

חקיין על תחת איפור כבד. רועי בר נתן (צילום: יח"צ)

ההזדמנות הבאה של בר נתן הגיעה עם "שבוע סוף", התשובה שהציעה רשת ל"ארץ נהדרת". אלא שבר נתן עלה על הטיטאניק של "שבוע סוף!" כשהקרחון כבר מולה, רגע אחרי שרוב הטאלנטים המקוריים קפצו מהסיפון (אורי גוטליב, עידן אלתרמן, שני כהן ואחרים) ורגע לפני שהיא טבעה במצולות הטלוויזיה. "שבוע סוף!" המקורית הצליחה לדגדג את "ארץ נהדרת", אבל "שבוע סוף! החדש" ירדה מהמסך אחרי ארבעה פרקים בלבד. הפעם לא היה לבר נתן אפילו צ'אנס.

ההזדמנות הגדולה

"ארץ נהדרת" תתן לבר נתן את ההזדמנות שהוא וודאי מייחל לה. שלא כמו "שבוע סוף!", מדובר בפלטפורמה מנצחת מוכחת ויציבה; שלא כ"שולץ" ו"מה נסגר?", לא יפלו כל הלחץ וחובת ההוכחה על כתפיו. "ארץ נהדרת" נותנת מקום רחב לקומיקאי להפגין את כישוריו. שחקנים שמנעדם הקומי צר, כמו דב נבון או מאור כהן, נכשלו שם. לעומתם, קומיקאים בעלי מנעד קומי רחב, כמו אסי כהן, מריאנו אידלמן, עלמה זק, סמו ושני כהן, זכו להצלחה כבירה. בר נתן הוירטואוז משתייך בבירור לקבוצה השניה. "הוא קומיקאי מחונן", אומרת שחר סגל.

כמי שעבדה איתו בפורמטים שונים, מה לדעתך הכי מתאים לו - אנסמבל כמו "שבוע סוף" ו"ארץ נהדרת", סולו כמו "שולץ", או הנחייה עם טוויסט קומי כמו "מה נסגר?"?"אני לא חושבת שיש הבדל. אם זה היה אדם עם אגו, היה הבדל, אבל כאן אין את הדבר הזה. 'ארץ נהדרת' זו פלטפורמה מאוד טובה כדי שעוד אנשים יראו את הכישרון המדהים שלו".

וזה מה שיגרום לו להמריא?"אני מקווה שזה יתן לו את האופציה לבחור מה לעשות. בעולם שלי - זה 'להמריא'".איתי סגל חושב שמי שהרוויחה בעסקה לא פחות מבר נתן היא "ארץ נהדרת": "זה הדבר הכי טוב שהיא יכולה היתה לאחל לעצמה. 'ארץ נהדרת' משוועת לדם חדש, ורועי מביא לשם משהו אחר. הוא לא תחליף לאף אחד, לא נכנס לנעליים של אף אחד. הוא מגיע בדיוק בזמן, והוא יצליח".

שני כהן, שהיתה זה מכבר בנעלי "הבחורה החדשה" ב"ארץ נהדרת", מבקשת סבלנות: "צריך לתת לו זמן. יש נטיה ישר להתנפל, לא נותנים זמן להתרגל. צריך לתת לו קרדיט. זה לא פשוט להיכנס לקבוצה כזו. אבל הוא יוכיח את עצמו, אין לי ספק".

אלו טיפים את נותנת לו?"אני נותנת לו את הטיפים יום-יום, בטלפון. חשוב לי להיות שם בשביל מישהו חדש, כי אני יודעת כמה זה קשה. וזה קשה. זה כמו להיכנס לבית ספר חדש שניה לפני מסיבת סיום של כיתה ט', כשכולם כבר מכירים את כולם. אז אני משתדלת להיות שם בשבילו, שיהיה לו קל".

"הוא כישרון ענק", מסכמת מיכאלי. "אני מאוד מקווה שהוא לא רק ישתלב שם, אלא יוסיף להם".

מה הוא יכול להוסיף?"את הטירוף שלו".

ואם הוא כבר עשה הכל, אז "ארץ נהדרת" זה הטופ?כן. זה כמעט "ניקוי ראש".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ