החיים הקלים של יאיר לפיד נגמרו

מה שמתאים לעיתונאי לא מתאים לפוליטיקאי. ביציאתו לדרך חדשה, יצטרך לפיד ללמוד על בשרו שהגישה המיינסטרימית והפייסנית שלו לא תעזור לו לשרוד בכנסת

ניב שטנדל, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניב שטנדל, עכבר העיר

"כנראה שאצטרך להחליט על זה דקה לפני הבחירות הבאות". כך אמר יאיר לפיד לפני כשנה, בתשובה לשאלתה של אילנה דיין בתוכנית עובדה. מאז התעוררו מחוקקיה הנמרצים של מדינת ישראל והאיצו בלפיד להקדים את החלטתו. הם קידמו באינטנסיביות את "חוק הצינון לעיתונאים" ודחקו את לפיד אל הקיר: תחליט עכשיו או שתישאר בחוץ. זו הייתה סיטואציית win-win מבחינתם: או שלפיד יתמהמה ויסונדל לבחירות הקרובות, או שיחליט לרוץ ויפנה את עמדת הכוח העיתונאית שלו.» יאיר לפיד פורש מ"אולפן שישי" בגלל רצונו להיכנס לפוליטיקה»  החלטורה של יאיר לפיד ברשת» יאיר לפיד נגד האח הגדול» לפיד מתחיל את הקמפיין על הבמה

היום יכולים כולם לנשום לרווחה: המחוקקים שהצליחו לפנות את לפיד מ"אולפן שישי" (ואולי גם מהטור ב"ידיעות אחרונות"); תומכי לפיד, שמצביעים לטובתו בסקרים בהמוניהם ומבטיחים לו נחיתה רכה בפוליטיקה על בסיס דו ספרתי של מנדטים; וגם כל מי שפשוט קץ בטרטור הנצחי של השאלה "האם יאיר לפיד יכנס לפוליטיקה?". נדמה שראשון למואסים היה לפיד עצמו, והיום הוא סגר עניין. ונכון לעכשיו, כולם (אולי חוץ מציפי לבני) מרוצים.

יש מי שכבר קרא למה שהתרחש היום "מפץ פוליטי", אבל קשה להבין על מה המהומה (וזו בהחלט מהומה – יעידו על כך מהדורות החדשות וקצב הטוקבקים ההיסטרי). אין הפתעה גדולה בכניסה של לפיד לפוליטיקה. למרות מסך העמימות שהקפיד תמיד לשמור סביבו, נדמה שלפיד מעולם לא הסתיר את שאיפותיו. הוא בא מבית פוליטי, מציג מזה שנים אג'נדה פוליטית-חברתית מובהקת, ואפילו נראה כמו ליהוק טבעי לתפקיד ראש הממשלה לא פחות מרמי הויברגר.נראה כאילו הוא משחק את ראש הממשלה. יאיר לפיד ב"אולפן שישי" (צילום מסך)ובא לציון גואל

ובכל זאת הארץ רעשה: אם מצהלות פוליטיקאים אחדים ומאנחת התסכול של אחרים, אם מהתרגשותם של אוהבי לפיד (והם נאמדים ברבבות) ומסלידתם של שונאיו (וגם הם רבים, ולאו דווקא ימנים או חרדים). משום שלפיד הוא "התקווה הלבנה גדולה". תוצאותיו בסקרים מדאיגות את יריביו האידיאולוגיים ובעיקר הפוליטיים, ומרגשות את הציבור החילוני בישראל, המשווע לדמות כריזמטית שתמלא את הוואקום בהנהגתה (ראו המחאה החברתית ז"ל) ותוציא אותו מחושך לאור גדול. ליאיר לפיד – אחד האנשים המלוטפים בתקשורת הישראלית, אבל לא פחות מכך החבוטים שבהם (למשל בבלוג הסאטירי "יאיר לפיד קומיקס", שאולי יזכה עכשיו לעדנה מחודשת) – לא יהיו רגעים ארוכים של חסד. כיריב פוטנציאלי מאיים, הפוליטיקאים לא נטו לו חיבה מלכתחילה. כעת יוסרו הכפפות: עוד בטרם יבשה הדיו על מכתב ההתפטרות של לפיד, והוא כבר מוצא את עצמו נחבט ככדור טניס בין הפוליטיקאים המבקשים להרחיק אותו מהנישה שלהם. ציפי לבני מברכת ובולעת רוק, שלי יחימוביץ' בועטת אותו לאזור המחייה של "קדימה".מתי תורו? רביב דרוקר (צילום: איילה חכים)

ויש גם פוליטיקאים שבאמת שמחים היום (לא עניין של ימין ושמאל – שאלו את ח"כ אורי אורבך מה דעתו על חוק הצינון). אלה כבר מיהרו לחגוג את הישגם - החלפת המגיש במהדורה המרכזית של ערב שישי בערוץ 2. כמי שיצאו במתקפה רב-חזיתית על התקשורת, מגלי צה"ל דרך החינוכית ועד לערוץ 10, לא מדובר בהישג פעוט ערך. "חוק לפיד", שהיה תמוה מלכתחילה, הופך כעת למיותר, או לכל הפחות אנכרוניסטי. יהיה צורך לעדכן אותו, לתפור אותו מחדש למידותיו של האיום הפוטנציאלי הבא שיבוא משורות העיתונות הישראלית (ירון לונדון לנשיאות המדינה? רביב דרוקר למשרד מבקר המדינה? רוני דניאל למשרד לאיומים אסטרטגיים? אילן לוקאץ' ל"עלה ירוק"?). "מסתבר שהוא לא היה מגיש – הוא היה פוליטיקאי. היו לו דעות פוליטיות", אמר ח"כ כרמל שאמה הכהן, יוזם חוק הצינון, וכנראה לא אדם חד חושים במיוחד אם הוא לא זיהה עד היום שליאיר לפיד יש דעות פוליטיות. שאמה הכהן וחבריו סבורים כנראה שאדם יכול להיות נטול דעות פוליטיות כטאבולה ראסה, ומאידך שאינו יכול לשמור אותן לעצמו ולמלא את תפקידו במקצועיות (כפי שנדרש כל פקיד מדינה, למשל). טוב, אפשר לברך את לפיד גם על כך שפקח את עיניו של שאמה הכהן.

תיאוריה ומעשה כעת יוצא יאיר לפיד, עטוף בפופולריות ציבורית גואה, למסע חדש. במידה רבה, הוא מגשים את חלומם של עיתונאים רבים – להפוך מילים למעשים, להפוך רטינות וקיטורים לפעולות אופרטיביות. יש שמעדיפים להישאר בזירה העיתונאית – אולי כי זה מה שהם טובים בו, אולי כי זה נוח יותר מהתפלשות בסחי הפוליטי. לפיד החליט לפרוט את הונו הציבורי, שנמצא כעת בשיאו בזכות הרוח החילונית של המחאה החברתית וההקצנה החרדית, להון פוליטי.

הוא נמצא במצב טוב בהרבה מעיתונאים קודמים שחצו את הקווים, כמו יחימוביץ', אורבך וניצן הורוביץ. הוא מזנק מעמדת הכוכב שהוא רגיל אליה – בלי להתרוצץ בחתונות והילולות, בלי להתרפס בפני מרכזים פוליטיים, בלי לעשות סטאז' אפור ומשעמם בספסלים האחוריים של הכנסת. יאיר לפיד הוא כוכב, והוא מצטרף למרוץ מהשורה הראשונה. יהיה מרתק לראות כיצד מי שהפך לאחד האייקונים הפופולריים והאהובים בישראל, ושנוקט בגישה מיינסטרימית פייסנית ונוטפת צוף לכל אורך דרכו הציבורית, יתמודד עם מעמדו החדש כפוליטיקאי, קורבן לזלזול, ללעג ולגידופים. יהיה מעניין לראות האם הוא יכנס לנעליו של אביו המיליטנטי והפרובוקטיבי, שנדמה כמו היפוכו המוחלט, או ישאר הילד הטוב של הכיתה. ויהיה מעניין לראות מה ישאר מהמותג "יאיר לפיד" עד לבחירות הבאות. כי לפיד עלול לגלות שבלי הפלטפורמה התקשורתית העוצמתית, גם בלי החוק על שמו הוא עשוי להצטנן במהירות.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ