אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"רציתי להיות נורמלית": הסיפור של אורנה בנאי, מ"לימור" לחיה פוליטית

השחקנית הבאר שבעית פרצה לחיינו בדמותה של "לימור", ומאותו רגע השתלטה על עולם הבידור הישראלי. ניב שטנדל מביא לראשונה ציטוטים מהכתבה ב"7 ימים" ונזכר בדרך שעברה עד הרגע שהחליטה לשבור שתיקה ארוכה

תגובות

פאזה ראשונה: אורנה בנאי, שכונה ה', באר שבע בגלגולה הראשון, אורנה בנאי - סלב על במונחים מקומיים, היא אורנה בנאי - נערה מבאר שבע. צירוף של ניגודים: אלמונית, אבל בת לשושלת בנאי המפוארת; גדלה במשפחה שמרנית וומוקפדת (לאבא שופט ולאמא מנהלת בית ספר), אבל מתנהלת על גבולותיו; רצה בנגב, אבל פוזלת לעיר הגדולה; בנאית-אישה בשבט של בנאים-גברים. אין פלא שמהצירופים האלה נולדה אישיות מתעתעת, מורכבת, "דו-קוטבית", שנעה בין צחוק לדמע. אישה שאחרי יום של שיגועים על הסט של "ארץ נהדרת" חוזרת "לבית ריק, מתיישבת ומתחילה לבכות", כמו שסיפרה בראיון היציאה מהארון לאיתי סגל, בראיון שיתפרסם ביום שישי, ב"ידיעות אחרונות". אישה שגם בשיא תהילתה, בשנים שכל עם ישראל אהב לאהוב אותה, הגדירה את עצמה כאישה בודדה.

פאזה שניה: לימור את הפריצה שלה חייבת אורנה בנאי לדמות של פרחה עממית ונוחה להתחבב, ולדודו טופז שנתן לה את הבמה האולטימטיבית של הבידור הישראלי. לימור של בנאי לא היתה פרחה גסה והמונית. זו היתה בחורה צעירה ומתוקה שתקועה במציאות הסטיגמטית של פרחות כמותה - חיים בבאר שבע, בעל מכה וילדים עם שמות מוזרים - אבל מנסה לטפס למעלה. יש לה בור גדול בהשכלה, אבל היא מתאמצת למלא אותו. כך, למשל, היא ידעה לשבץ בשפתה הדלה והמשובשת ביטויים ופתגמים, ואפילו במקום הנכון, אבל לא תמיד ידעה לדייק בביטוי. בקיצור, כמו שהעיד הנחתום על עיסתו - "בחורה מושכלת". לא משכילה, אבל משתדלת. פרחה שמצד אחד משבשת מילים ("מה איתֶך?") וממציאה פעלים ("הוא הסטיר לי ואני השרטתי אותו"), ומצד שני משתמשת עברית חצי-גבוהה כמו "בטוב טעם" ו"אל תדבר סחור סחור".

זו היתה תמונה מדויקת של הפרחה שמסרבת להיות פרחה, אבל גם לא יכולה להיות שום דבר אחר. את היומרנות הזו אפשר למצוא עד היום אצל פרחות טלוויזיוניות שמפגינות בורות נטולת מודעות עצמית ומעשירות את דפי הציטוטים באינטרנט בהמצאות לשוניות מרהיבות. אורנה בנאי לא המציאה את הדמות הזו, וגם לא היתה הראשונה לצחוק על חשבונה (הדוד שלה גברי, למשל, היה שם עוד לפניה). אבל היא עשתה זאת בחן, ויצרה דמות פשוטה שקל לאהוב. היה ברור שבנאי לא בזה ללימור, אלא מחבקת אותה ומבינה ללבה. לימור היתה מאוד דומה לבחורה שהוריה ייחלו לכך שתלמד מקצוע נשי פשוט ותגור בבאר שבע, אבל מבפנים היא בוערת. היא היתה מאוד דומה לאורנה בנאי.

איך אפשר שלא לאהוב אותה? אורנה בנאי מציגה את לימור:

פאזה שלישית: רק בישראל הקפיצה של לימור היתה מטאורית. מבחורה צנועה ואלמונית, הפכה למפלצת רייטינג בלב הפריים טיים לצדו של ארז טל ב"רק בישראל". יחד הם יצרו את אחת מההצלחות הראשונות, הכבירות והפולחניות של ערוץ 2, שסימנו את תחילת עידן קשת בטלוויזיה הישראלית.

אם לימור של הדומינו גרוס היתה גברת, לימור של "רק בישראל" היתה כבר גבירה. היו לה תספורות מוקפדות, תכשיטים נוצצים, שמלות אקסטרווגנטיות וכלב שעשועים שועלי. היא היתה אישה עצמאית ומשוחררת. אם פעם היתה חוטפת מכות ממירו, הרי שהיום היתה זו היא שמתעמרת בשותפה החדש שמעון (טל). לימור של דודו טופז התלוננה על מר גורלה; לימור של ארז טל היתה מעושרת.

וכשלימור הפכה לסלבריטי, אורנה בנאי הפכה לסלבריטי. מי ששנים ספורות קודם לכן עוד שטפה חדרי מדרגות תל אביביים, מצאה את עצמה מהדסת על עקבים על שטיחים אדומים, מתוקף מעמדה כקומיקאית המובילה החדשה של ישראל. עכשיו זה היה רשמי - עוד בנאי נכנס לפנתיאון.

לימור הסלבריטי. אורנה בנאי ב"רק בישראל":

אורנה בנאי הגיעה לארץ נהדרת בשיא אונה, אבל גם בעייפות מסוימת. חמש שנים בשמלות המצועצעות של לימור עשו את שלהן. ובכלל, הציבור כמעט ולא הכיר אורנה בנאי אחרת, חוץ מזו שמדברת מצחיק, מתלבשת מוגזם ויורדת על ארז טל. למזלה, מולי שגב ותסריטאיו נתנו לה את ההזדמנות להפגין יכולות קומיות רחבות יותר מדמות הפרחה החיננית. בנאי נענתה לאתגר, והוכיחה שהיא קומיקאית מוכשרת באמת ולא פוני של "יותר עדיף" אחד. היא לקחה על עצמה את חיקויי הפוליטיקאיות (ציפי לבני, לימור לבנת), הוסיפה עליהן סלבריטאיות (ג'ודי שלום-ניר-מוזס, סיגל עזריאלי/ענבל גבריאלי, כריסטיאנה הוכמן/טטיאנה הופמן), ויצרה מתוך הפסיפס הישראלי גם כמה לימוריות חדשות, כמו דוברת צה"ל מרכבה פלדמן (המבוססת באופן רופף על מירי רגב) והמתנחלת המיליטנטית מוריה סרק.

לשאלת הכתב איתי סגל, מדוע לא ניצלה את השנים המצליחות של רק בישראל ו"ארץ נהדרת" כדי לצאת מהארון, ולהרגיע את הכעס של הקהילה, שהצטבר, עונה בנאי: "זה נכון שהייתי במקום כל כך אוהב ומחבק מצד הקהל, אבל דווקא בשיא ההצלחה, רציתי להיות 'מושלמת', להיות סטרייטית, 'נורמלית'. הייתי צריכה הרבה שנים כדי לשנות את התפישה השגויה הזאת, להבין שאני נורמלית".

הוירטואוזיות הקומית של בנאי היתה רק פן חדש אחד שהתגלה באישיותה. פן שני היה זה הציבורי והפוליטי. אחרי שנים בבידור המיינסטרימי, בנאי גילתה את עצמה בזירה חדשה, סאטירית ונשכנית יותר ממה שהכירה קודם לכן. לימור שלה לא פגעה באיש. היא צחקה ברוח טובה על כולם, ובראש ובראשונה על עצמה. ב"ארץ נהדרת", לעומת זאת, היא כבר התבקשה לנשוך פוליטיקאים, אנשי ציבור ואפילו מגזרים שלמים. ואז, כנראה, היא נזכרה שבתוכה מנמנמת חיה פוליטית עם נטייה חזקה לשמאל שכבר שנים לא באה סוגיה ציבורית חמה אל קרבה.

"ארץ נהדרת" היתה במה מצוינת עבור בנאי להחצין גם דעות פוליטיות, ובדיוק כפי שהיא מעדיפה לעשות זאת: בחיוך. אבל היא גם הביאה אותה, כאישה בעלת עמדות נחרצות, למצב לא נוח. כפי שסיפרה לאילנה דיין ב"עובדה", למשל, היא השתדלה שלא לפגוע בציפי לבני, בה תמכה בבחירות האחרונות. שלא במפתיע, מבין כל משתתפי התוכנית היא היתה זו שהודתה כי מדובר ב"תוכנית שמאלנית", מבלי להתנצל על כך. האג'נדה הפוליטית והקריירה המקצועית החלו ליישר קו.

לא רצתה לפגוע בה. אורנה בנאי עושה חיקוי של ציפי לבני בארץ נהדרת:

פאזה חמישית: מצב האומה כשהפסיקה להרגיש נוח באנסמבל, עזבה בנאי את ארץ נהדרת. במקביל למילוי תפקידה ב"ארץ נהדרת" החלה לצוץ במקומות אחרים אורנה בנאי אחרת: אורנה בנאי של הזירה הציבורית (זכויות בעלי חיים); אורנה בנאי של הפוליטיקה (עיריית תל אביב); אורנה בנאי של הדרמה הכמו-אוטוביוגרפית (אמאל'ה); אורנה בנאי שפוזלת שוב לתיאטרון (בהמשך תשתתף ברומן בעבודה בתיאטרון גשר); אורנה בנאי של המשפחה (אם לשניים). הצעד הבא, באופן טבעי, היה לעזוב את "ארץ נהדרת" לטובת תוכנית סאטירה מובהקת כמו מצב האומה, בה תופיע בשמה האמיתי ותיתן ביטוי קומי נטול מסכות לרחשי ליבה.

אחרי שהוציאה את הפוליטיקה מהארון בזירה הציבורית, החלה לתת מקום לאג'נדה שלה גם על הבמה. "מצב האומה" סיפקה לה את האפשרות להגיד את מה שיש לה בלי רמזים, בלי סאבטקסט מתוחכם ובלי דמויות פארודיות.   הטקסטים נותרו קומיים, אבל האג'נדות יצאו מתחת לשולחן. הבדרנית הפכה לסאטיריקנית.

מצאה את הבמה שלה. אורנה בנאי ב"מצב האומה":

פאזה שישית: יוצאת מהארון אחרי היציאה הפוליטית מהארון, נותרה לבנאי רק עוד דמות אחת לאוורר בשמש. השמועות על היותה לסבית מוכרות כבר שנים, אבל בנאי שמרה על פרטיותה. גם כשסוגיית האאוטינג עלתה לדיון בעקבות הרצח בבר-נוער, בנאי נשארה מחוץ לאש. העובדה שבחרה לעשות זאת דווקא עכשיו לא מפתיעה. זהו חלק טבעי בגלגול שלה - מאורנה בנאי האלמונית והמבולבלת מבאר שבע, דרך אורנה בנאי הסלבריטאית הנערצת מערוץ 2, ועד לאורנה בנאי הסאטיריקנית והפעילה הפוליטית של היום.

לא תמיד היתה הזהות המינית כל כך מוחלטת אצלה. "היום אין לי ספק שלסביות זו בחירה רגשית – לא בחירה מינית", היא מספרת בכתבה. "הבחירה שלי בנשים היא בחירה רגשית. מבחינה מינית, אני יכולה להיות גם עם גברים. אבל החיבור האמיתי-אמיתי, איפה שאני באמת שלמה, איפה שהלב שלי נמצא, זה עם נשים. נקודה... לקח לי שנים להבין שזו לא בחירה, אני לא יכולה להיות עם גברים. ניסיתי. הלב שלי לא נמצא שם. לא עד הסוף. עם נשים זה שלם. שם אני באמת אוהבת את עצמי, אני צריכה לאהוב אותי".רבים מאלו שידעו על נטייתה המינית כעסו על ההסתרה. "הרגשתי שמוקיעים אותי", היא מספרת בכתבה המדוברת. הפער בין הפעילה הציבורית הלוחמנית ללסבית החבויה הרגיז אותם. אבל האישה שגדלה בבית מסורתי בבאר שבע היתה זקוקה לזמן כדי להגיע אל סוף המסלול, כלסבית גאה ושלמה עם עצמה ועם משפחתה.זה לא אומר שהחל ממחר תהיה אורנה בנאי עבור הקהילה ההומו-לסבית מה שאורנה בנאי עבור בעלי החיים המופקרים. "אין לי עניין לשאת את הדגל", היא מבהירה. אבל היא לפחות תהיה אורנה בנאי שלמה ומלאה, הכי אורנה בנאי שיש: שמאלנית, לסבית, צמחונית, אם חד הורית, מחבקת עצים ומנשקת כלבים. היא כבר לא תהיה המאמי הלאומית שהיתה לימור, אבל היא תהיה קומיקאית מוכשרת עם אג'נדה, עם אינטגריטי ועם הומור עצמי. יותר עדיף.

*#