רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצופים ב"מעושרות": אומללים על פי דרכם

סדרה שובינסטית? דוגמה רעה לילדים? רדיפה אחרי כסף? טוב יעשו הצופים המתלוננים של "מעושרות" אם יפסיקו לחפש מתחת לפנס, ויתחילו להסתכל למציאות השוביניסטית בעיניים

תגובות

פתאום כולם נזכרו שהם פמיניסטים. פתאום מפריע לכולם שמעושרות יוצרת דימוי נוראי על נשים. פתאום כולם רגישים מאוד למצב היחסים בין המינים. עד כדי כך רגישים שאף אחד לא שם שיש הרבה יותר כתבים ופרשנים גברים בטלוויזיה, שעמדות בכירות בתעשיית התקשורת מאוישות רק על ידי גברים או שבתכנית הריאליטי המירוץ למיליון מתמודד זוג צעיר שמוצג כ"ספורטאי וחברתו". כי העובדה שהיא ספורטאית בעצמה היא פרט זניח לעומת התואר הנכסף – "חברה של". מעושרות - לכל הכתבות והביקורותאיך פספס רוגל אלפר את אורנה בן דורהקלות הבלתי נתפסת של מעושרות 

מטרה קלה כמה קל לצחוק וללגלג על נשים שמתעסקות בתיקים של לואי ויטון, שמלות של פראדה ובנעליים עם עקבים לא הגיוניים. כל כך קל עד שנדמה כאילו מעולם לא נעשה פה ריאליטי רע, כזה שהציג את כל האנשים, ולא רק נשים, כיצורים אומללים ופתטיים.

הרשת עמוסה בטורי דעה נגד "מעושרות". ביום ראשון האחרון היה זה רוגל אלפר שהתייצב לתקוף את יוצרת הסדרה אורנה בן דור, בתכנית פתיחת העונה של "הינשופים. אלפר האשים את בן דור כמי שבגללה נחשפת בתו בת ה-13 למסרים בעיתיים. "בתכנית הזו בעצם את מעבירה לבת שלי את המסר שהדבר הכי חשוב בחיים זה כסף", התריס אלפר. ייתכן שעד היום בתו הטיינאיג'רית צפתה רק בתכניות אירוח עם דוד ויצטום, הלכה לאופרה במקום לפסטיגל ובילתה בספריה במקום ב-H&M. אולי. אבל אולי פשוט וקל יותר להצטדק ולצאת נגד בן דור, ולשכוח על הדרך שמדובר במי שעשתה את שתי התכניות הדוקומנטריות המצוינות בערוץ 8, "סקס ישראלי" ו"בלונד: סדרה עם שורשים". מבן דור הרי מצופה להציג לעולם רק דוקומנטרי פמיניסטי, איכותי ונקי. או במילים אחרות, הרבה יותר קל לדרוש פמיניזם מנשים - כל עוד הן מדברות, בולטות ומרוויחות מזה כמה שפחות."מעושרות" יותר איכותית מהפלצנות של ינשופים? בן דור אצל אלפר:

גירל פאוור

כשתוכנית כמו "המרוץ למיליון" מציגה לנו בפרק הראשון את המשתתפות בביקיני, היא פוגעת הרבה יותר בשיח הפמיניסטי מ"מעושרות". כל ראיון עם ג'ודי ניר מוזס שלום פוגע הרבה יותר באותו שיח, שלא לדבר על העובדה שכמעט כל פרסומת עושה זאת. דווקא "מעושרות" עם כל המותגים, מסיבות יום ההולדת הגרנדיוזיות ודירות היוקרה בצפון תל אביב, מצליחה להציג נשים, ורק אותן, בלי להתעסק כמעט בבעליהן (או נכון יותר בבני זוגן), ולהראות שמתחת לכל העושר הזה גם הן אמהות, גם הן נלחמות בקמטים וגם הן בוכות. מתי לאחרונה צפיתם בתכנית בפריים טיים שגיבוריה רק נשים? והכי חשוב, מתי ראיתם לאחרונה תכנית בפריים טיים שבוימה על ידי אישה?

אז נכון שאתי דודאי, גורמת למבוכה קלה כשהיא מדברת על המחאה, ונכון שלאה שנירר גורמת למבוכה גדולה עוד יותר כשהיא מתכננת לעצמה את מסיבת יום ההולדת, ונכון שאפשר להוציא מהתכנית מספיק ציטוטים לערב סטנדאפ שלם, אבל גם עם כל אלה התכנית מקפידה להפנות זרקור גם לאזורים אפורים ושבריריים בעולם הנוצץ שלהן. כזהו הקטע בו שנירר מספרת איך ילדה תאומים בגיל 49 כנגד כל הסיכויים, או ניקול שמוצגת כמי שעושה כביסה תוך כדי טיפול בילדה וניקיון הבית לצד קריירה גדולה. "אני מכירה נשים של אוליגרכים שכל מה שמעניין אותן זה פדיקור ומניקור 16 פעם ביום. אפשר למות ככה", היא אומרת. דפנה שחר, פרודה וחיה עם שני ילדים, מנהלת קריירה מצליחה תוך כדי שהיא נראית מצוין, לצד מערכת יחסים מורכבת עם אמא שלה, ואפילו מרשה לעצמה לצאת לדייטים. השם ישמור. מגיע לה ווינר. דפנה שחר ב"מעושרות":

כש"מחוברות" הפכה ל"מחוברים" כל השיח השתנה. דנה ספקטור ספגה ביקורת קשה על תצוגת האימהות שלה, אבל רן שריג, שהפך אחר כך לבן זוגה, לא הואשם באותם פשעים. כאילו היותו הורה היא סוגיה ממש משנית בעיצוב אישיותו. אם "מעושרות" הייתה הופכת ל"מעושרים" כנראה שעיסוק במכוניות יקרות, או כל מיני ג'אדג'טים יקרים לא היו נתפסים כעיסוק בשטויות על גבול הפתאט. אדרבא, הם היו מושא לקנאה והערצה עבור הצופים והצופות בבית. מכאן שהבעיה האמיתית של "מעושרות" לא טמונה ביוצריה או בדמויות שהיא מייצגת, הבעיה היא בצופים שלה.

*#