אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיקור הכרעת ערעור משה קצב בעליון: החגיגה העצובה בעיר

קשה שלא להשוות את הפרשה עם אירוע אחר שהתחיל באותה תקופה: חטיפת גלעד שליט. גם הרגשות המעורבים בסיום הפרשה לא נותנים מנוח

תגובות

ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט. כחודש מאוחר יותר פנה הנשיא לשעבר משה קצב ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ביקש את הגנתו מפני סחיטה, וקיבל בתמורה כדור שלג של תלונות על אונס והטרדות מיניות, שהיום קבר אותו סופית לשבע שנות מאסר.לא שליט, קצב חשבתי היום על גלעד שליט, שוודאי מביט בהשתאות במצב שכולנו כבר הסכנו איתו – נשיא מדינת ישראל מואשם בביצוע עבירות מין. אולי צריך להביט בפרשה כולה דרך עיניו התמימות עדיין של שליט כדי להבין עד כמה היום הזה הוא היסטורי. או ליתר דיוק, השלמתו של אותו יום היסטורי בו נשלח נשיא המדינה למאסר. חמש שנים וחצי עברו מאז חטיפת שליט ותלונת קצב, ושוב האירועים הסוגרים את הפרשות סמוכים כל כך זה לזה. סמוכים מדי, אולי, כי פתאום גם ההתנהלות התקשורתית לקראת הקראת הכרעת בית המשפט העליון בערעורו של קצב מזכירה את זו שראינו כששוחרר שליט: פרישת מוקדי השידור, ההמתנה לקצב ליד ביתו, הציפייה להגעתו לבית המשפט, ההמתנה הדרוכה לתמונות ולפריטי מידע. ההבדל הגדול נעוץ בשאלה האם תהיה כאן היסטוריה. האם נשיא המדינה לשעבר יכנס לכלא, או יזכה להקלות או לדיון נוסף בעניינו. האם משה קצב הוא אנס, או "סתם" שקרן (כפי שטענו פרקליטיו).עד שזה יתברר, מנסים הערוצים למלא את הדקות בספקולציות. זה מזכיר קצת את אולפן הפרי-גיים של משחקי כדורגל: מה ניתן ללמוד מההרכב שהעלתה דורית בייניש, מה הטקטיקה של הפרקליטים, מתי נדע מה התוצאה. כשנגמרות הספקולציות של לפני, עוברים לספקולציות של אחרי: כמה זמן יעבור בין ההכרעה למאסר האפשרי, ואפילו איך מונעים את התאבדותו בכלא. אין פלא שבהמשך יקטע יעקב אילון בערוץ 10 את הפרשנים באולפן, כמו היה דני דבורין ב"שירים ושערים", במשפט "יש לנו איתות מבית המשפט העליון". אליך, ברוכי.

העובדה שמצלמות אינן מורשות לשבת באולם בית המשפט מייצרת טכניקה חלופית – כתב הטלוויזיה יושב מול המצלמה, מקבל דיווחים אונליין מתוך בית המשפט מכתב אחר ומעביר אותם לצופים. כל זה גורם בעיקר לתהות מדוע, לאור זאת, מצאו בכלל טעם לאסור על הכנסת המצלמות וכלי התקשורת, כשהמידע ממילא יוצא מיד החוצה, וכשמדובר בתיק בעל עניין ציבורי רב כל כך – ולא מן הפן הרכילותי, אלא מזה החברתי, הפוליטי, המשפטי והסמלי. בוודאי כשמדובר בקצב, פעם נשיא מכובד והיום טיפוס שאפשר תמיד לסמוך עליו שיתנהג גם ביציעי בית המשפט כיושב טריבונות קולני ומתלהם. המצטיין בשידור הרדיו הטלוויזיוני הזה הוא קשבנו ברוך קרא בערוץ 10, שמעביר בוירטואוזיות מרשימה את המתרחש. הוא מצליח במקביל ובאופן שוטף לקבל את המידע, לעבד אותו, לצטט ממנו, לתרגם אותו להדיוטות ולפרשן אותו. במשך דקות ארוכות זה המופע של ברוך קרא, וזה ימשך עד שתתברר השורה התחתונה.

גם עבור התקשורת זו סגירת מעגל. היא שיחקה תפקיד מרכזי בפרשה. כמו קצב, שזכאי היה בדין לפרופיל התקשורתי הגבוה לו זכה סיקור הפרשה, כך גם התקשורת זכאית לחגוג את ניצחונה (אם כי כאשר נשיא נכנס לכלא המושג "חגיגה" הוא מאוד בעייתי). היא אינה ממהרת לעשות זאת בבוקר הזה. הבוקר עדיין נתון לאינפורמציה הזורמת מבית המשפט העליון, לפרשנויות המקצועיות ולביאורים המשפטיים. במהדורות הערב כבר ודאי יעלו הפרשנים, העיתונאים והמקורבים ויאירו שוב את הפרשה במלוא היקפה וחשיבותה, על כל המסרים והלקחים המשתמעים ממנה. התקשורת עוד תידרש להשלכות הרחבות של הפרשה על החברה הישראלית, לביקורת על תפקודה של הפרקליטות, לערעור התקשורתי של אביגדור פלדמן שבא לאחר דחיית ערעורו המשפטי, ואפילו להצצה במראה, לבחינת התייחסותה שלה לפרשה, התייחסות שזכתה לביקורת חריפה בבית המשפט המחוזי אך עודנה היום בבית המשפט העליון.

אבל הבוקר התקשורת עדיין צמודה לפרוטוקולים מבית המשפט, שמגלים את משה קצב במערומיו תרתי משמע. "עד כמה שאנחנו מתקשים לשמוע את זה שוב", אומר יעקב אילון. "אני עדיין קורא לו הנשיא, אבל צריך לקרוא לו בשמות אחרים", אומר דני קושמרו. "זה יום עצוב למדינת ישראל, ומצד שני – יום שאנחנו צריכים להיות גאים בו", אומרת השופטת בדימוס עדנה בקנשטיין. בסופו של בוקר, מתברר, זהו אכן יום היסטורי. יש בו גאווה, אבל אין בו דבר מתחושת הרווחה הלאומית שליוותה את שובו של שליט. רק תחושה מתוקה-מרירה של היסטוריה בהתהוות. לפחות המעגלים נסגרים: גלעד בבית, קצב בבית הכלא. ושבו בנים לגבולם, ואנסים לתאם.

*#