רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תרבות למופת: "הינשופים" מסיימת עונה מנצחת

הרצועה הלילית שמתאפיינת בדיון אינטלקטואלי ומעניין בנושאים תרבותיים מצד אחד, ובגישה קלילה ונינוחה מצד שני, יצרה פורמט מנצח. בניגוד לכל הציפיות, "הינשופים" מביסה את מיתוס הכישלון הידוע מראש של תוכניות התרבות

תגובות

"מעלים תוכנית, יושבים שבועות, חושבים איך לעשות תוכנית תרבות שונה, טובה. משנים מה שהיה פעם, שמים תפאורה. ואז התוכנית מתחילה, והיא לא טובה. לאט לאט משתפרים. כשממש ממש משתפרים, מורידים אותה ונשארים עם שולחן יפה שלקחנו מהדולפינריום, מכניסים דגים ומחפשים עוד פעם קונספציה"

נבואתו של יאיר גרבוז, כפי שהובאה בתוכנית הראשונה של "הינשופים" אי אז בתחילת השנה, לא התגשמה. "הינשופים" של ערוץ 8 לא פורשים כנפיים ועפים כל כך מהר. בניגוד לתוכניות תרבות רבות מסוגה, כאלו שהזינו את התיאוריה של גרבוז ונגוזו כמעט עם הופעתן, "הינשופים" הצליחה לגרוף שבחים ואהדה כמעט מהרגע הראשון שעלתה על המסך. התיאוריה של גרבוז היא לא רק תיאוריה מבוססת, אלא גם בעלת היגיון. זהו בעצם הדרוויניזם הטלוויזיוני שפועל במלוא עוצמתו על היצורים העדינים המכונים "תוכניות תרבות", שמתקשים לשרוד בעולם האכזר וחסר הסבלנות של הטלוויזיה. גוזל ינשוף שכזה, אם לא ילמד במהירה לעמוד על רגליו, וטוב מכך – לעוף – ימצא עצמו במלתעות טורפי העל, ששומן רייטינג נוטף מניביהם. תרבות אמיתית. יאיר ניצני, רוני קובן, מודי בר-און ורוגל אלפר (צילום: יוסי צבקר)סודות ההצלחה אז מה הופך את "הינשופים" לזוכה ב"הישרדות: תוכניות תרבות", במקום בו נטרפו רבים כל כך לפניה? ראשית כל, הפלטפורמה.ערוץ 8 מספק לה מקלט נוח ומוגן, בעל אורך רוח, לא מודר לחלוטין משעות הצפייה הנורמליות (כלומר, לא ב-23:30 בלילה או ב-10:30 בבוקר), ועם זאת  חסין לדרישות רייטינג מופרכות. בנוסף לכך, "הינשופים" לא נוצרה כתוכנית שבועית, אלא כרצועה לילית. היא מציגה רצף מסוים של תרבות לילית, ומאפשרת לצופה להסתגל אליה ולאמץ אותה אל חיקו משל היתה חלק קבוע מסדר יומו – כמו צפיה יומית בסדרה או בתוכנית אקטואליה.מה שמביא לגורם שני להצלחה – הפורמט. "הינשופים" בנויה, כאמור, כרצועה לילית המופיעה על המרקע מדי ערב. אבל הרצועה הזו לא בנויה מחוליות זהות, כמו מהדורת החדשות נניח. בימי שני עורך מודי בר-און ראיונות אישיים ואינטימיים; ימי שלישי הם למעשה העונה השניה של "24 שעות עם" של רוני קובן, יממה במהלכה הוא נסגר בבית אטום עם סלב; ימי רביעי הם מהדורת תרבות דיגיטלית בהגשת יאיר ניצני; ואת החבילה כולה פותח (בימי ראשון) וסוגר (בחמישי) רוגל אלפר, עם פאנל תרבותי שדן בענייני דיומא. למרות ההבדלים הבולטים, מתגבשת בכל זאת "הינשופים" (כשתוכניתו של קובן היא חריג במידה רבה) לכדי רצועה לילית אחידה, שמתאפיינת בדיון אינטלקטואלי ומעניין בנושאים תרבותיים מחד, ובגישה קלילה ונינוחה מאידך. "הינשופים" מצליחה לא להיות זולה ואוורירית כ"דיבור ישיר" של גואל פינטו, ובה בעת לא להיות כבדה ומיושנת כמו כתבה של שרי רז.מראיין אינטימי. מודי בראון עם יבגניה דודינה. "הינשופים":עובדים מצויינים אין חידושים גדולים ב"הינשופים". מהדורת רוגל אלפר היא המשך טבעי של "דיבור חדיש", תוכנית התרבות שקדמה ל"הינשופים" בערוץ 8, בעצמה המשך טבעי ל"המעגל הקטן" האגדית-למחצה שלגל אוחובסקי – שעורכה, עמית שהם, הוא פאנליסט אצל אלפר, והנה נסגר המעגל הקטן. מודי בר-און עושה בדרכו את "שיחה לילית" של קובי מידן (שממשיך לעשות את שיחותיו הליליות בגל"צ). רוני קובן ממשיך את דרכו של רוני קובן מהעונה הקודמת. החידוש הגדול ביותר הוא אצל ניצני, מכיוון שנדמה שלמרות ההתקדמות הדיגיטלית הבלתי פוסקת שחווה האנושות בעשורים האחרונים, לא נעשה כאן מגזין שמטפל בנושא באופן ראוי מאז "זומביט" המיתולוגי.אבל כולם עושים את עבודתם, ועושים אותה מצוין. אלפר החד מנווט בתבונה פאנל מצוין שמצליח לפרק אייטמים תרבותיים לוהטים במהירות מרשימה ("טלוויזיה היא מדיום שטוח, צריך לסגור את הדיון", אומר אלפר). בר און הוא מראיין אינטליגנטי, רהוט, קשוב ומלא כבוד למרואייניו, שלעומת מרואיינים בטוק שואוז אחרים אכן ראויים לכבוד הזה. קובן לא מחלץ מאורחיו תובנות עמוקות במיוחד, אבל מביא אותם למצב נינוח, משוחרר ולא תמיד טבעי למי שרגיל לחיות באורות הבמה. וניצני, כיאה לתרבות הדיגיטלית הקצבית והתוססת שבה הוא עוסק, פשוט נהנה מהגאדג'טים, מההמולות האינטרנטיות ומהפריזורה של הסייד קיק המופלא שלמה ניצן. אה, דרור פויר.תרבות הארד קור? אלפר מראיין את רמי הויברגר, מתוך "ינשופים":תרבות גירסת הריאליטי בעוד רגע הינשופים יתעופפו להם מהקן שקבעו על מרקעינו, ואנחנו שוב נשאר עם השורדים מהישרדות והנופלים מווייפאאוט ישראל, המפילים מיליונים והעפים משעשועונים. כולם ידברו איתנו על בידור, ואף אחד (חוץ מלונדון וקירשנבאום וכמה משוגעים לדבר בחינוכית 23) לא ידבר איתנו על תרבות. כולם ידברו איתנו על הביקיני של אירית רחמים, ואף אחד לא ידבר איתנו על אפרים קישון, אהרון אפלפלד ומאיר ויזלטיר, וגם על יוסי גיספאן ומק'פלאפל. בעולם מתוקן, ועם רגולציה חזקה, בערוצים המסחריים כבר היו עובדים על תשובותיהם האינטליגנטיות והקומוניקטיביות ל"הינשופים". בעולם קצת פחות מתוקן, הם כנראה עובדים על פורמט הריאליטי הבא. בעולם מאוד לא מתוקן, יש גם מי שקורא לזה תרבות.

*#