רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סחורה חמה: הטלוויזיה הישראלית כובשת את העולם

"בטיפול" נמכרה ל-38 מדינות, השעשועונים הישראלים משגעים את אירופה והגרסה האמריקאית של "חטופים" תעלה בקרוב על המסך האמריקאי. בשנים האחרונות הפכה ישראלית ליצואנית מרכזית של סדרות מצליחות. איך זה קרה?

תגובות

קברניטי רשת הכבלים "שואוטיים" יכולים להתרווח העונה בנוחות בכיסאות העור שלהם ולנשום עמוק. אחרי שנים של דשדוש רעיוני מול המתחרה העיקרית אייץ'.בי.או הם מצליחים להציג בסתיו הקרוב לוח שידורים מהודק ואפקטיבי. לצד עוגני צפייה שנרכשו בדם (דקסטר) יזע (קליפורניקיישן) ודמעות מזל סרטן, מבצבצת לה הברקת תוכן שמתכתבת היטב עם אירועי העשור לנפילת התאומים. במהלך מסע רכש שערכו ברחבי העולם קלטה מערכת הרכש של הערוץ את הצלחת חטופים מבית קשת והחליטה לקנות. אחרי מסע שיווק אינטנסיבי וצילומים ברחבי העולם (כולל בישראל) עם הכוכבת קלייר דיינס, תעלה בשני באוקטובר  Homeland - הגרסא האמריקאית לתוכנית והציפיות בשמיים. "חטופים" היא הדגל הנוסף, אם כי בוודאי לא האחרון, שנועצות מחלקות הדרמה הישראליות בתעשיית הטלוויזיה העולמית. לצדה ניצבות בגאון גם רמזור (שאף זכתה בפרס האמי הבינלאומי), תמרות עשןהאקס המיתולוגי, הבורר וכמובן – בטיפול. כולן תוכניות דרמה שנוצרו בין רמת החייל לאולפני הרצליה ונמכרו לגויים מסביב לעולם. במקביל מתקיים שוק פורה ומכניס של פורמטים ושעשועונים תוצרת הארץ שמופצים בכל העולם והופכים את ישראל ליצואנית בעלת שוק הולך וגדל של תוצרת טלויזיונית. 

גאווה לאומית או שעושקים לנו את הפורמטים? מדברים על זה בפייסבוקבאותו ערוץ עם "דקסטר" ו"מזל סרטן". "חטופים" הישראלית: 

את הגידול בהיקפי התחום תולה נדב פלטי, מנכ"ל ונשיא של חברת דורי מדיה גרופ דווקא בשביתת התסריטאים בהוליווד ב-2007 "אז הייתה הפעם הראשונה שבה התעשייה נפתחה לזרים", הוא מספר. "נוצר מצב של חוסר ברירה והם פנו לאפיקים אחרים. הדוגמא הכי בולטת לכך היא התוכנית Ugly Betty שהייתה טלנובלה קולמביאנית ששודרה לפני 15 שנה והפכה להיות התוכנית המובילה ברייטינג של רשת ABC. באותה תקופה כבר התחילו להרגיש את המשבר הכלכלי ולחשוב על פתרונות קלים וזולים ללוח שידורים. עדיף תוכניות שלא צריך לפתח ויותר מכך – רק להוסיף דיבוב או כתוביות".

במקביל, גם בישראל החלו בשינוי חשיבה עמוק, כפי שמסביר אבי ארמוזה, מנכ"ל ובעלים של ארמוזה פורמטס "השוק המקומי הבשיל והגיע לנקודת רתיחה. אחרי שנים שבהם שוק הטלויזיה היה צעיר יחסית ומצומצם, פתאום יש לנו ערוץ 10, ערוץ 2. תהליך התמקצעות שהביא לטלויזיה מתקדמת ומודרנית, שעומדת בסטנדרט אמריקאי ואירופאי. במקביל קמה פלטפורמת הפצה מאוד חזקה ורחבה". כשמצד אחד יש רצון ומצד שני יש יכולת, מדובר בשיתוף אינטרסים מהיר מאוד, אם מוסיפים לכך את העובדה שבישראל יודעים לעבוד מהר, טוב ובזול מקבלים מוצר מנצח. "השוק מודד יצירתיות. זה חייב להיות מדליק ומגניב כדי להצליח ולעמוד בתנאי יחס עלות-תועלת. בדיוק היתרון היחסי של ישראל. בגלל שאנחנו לא מגיעים מתעשייה עם משאבים גדולים ונאלצים למצוא פתרונות יצירתיים לתקציב, זה משחק לטובתנו". מה היתרונות שלנו על פני יצרני תוכן מהולנד או ספרד? פלטי: "יש לנו קריאטיביות, יצירתיות, יכולת הסתגלות מאד גבוהה ואנחנו מסוגלים להתמודד יפה בשוק דורשני. הקהל הישראלי הוא קבוצת מיקוד טובה ואכזרית. זהו קהל לא סלחן, החיים פה לא קלים  - צבא, מילואים, ביטחון רעוע, יוקר מחייה- זה הופך אותנו לצרכנים הרבה יותר פרקטיים וציניים. קשה להצחיק אותנו. אם אדיר מילר הצליח לעשות פה להיט, הוא יצחיק גם במקומות אחרים. יש הרבה סדרות אמריקאיות רדודות שלא יצחיקו פה אף אחד למשל. הקהל פה משכיל ומודע למה שיש בחוץ, ויש לו גם טעם מערבי".מצחיק בכל השפות? מתוך "רמזור":

אחת החברות שהשכילו להתאים את עצמן לשינויים העולמיים, היא זכיינית ערוץ 2 קשת.  שהקימה כבר בתחילת העשור הקודם את קשת פורמטס, כחלק מהאסטרטגיה של קשת להפוך לגוף המייצר ומפיץ תכנים לשוק המקומי והבינלאומי (בניגוד לגופים אחרים בישראל שמשמשים בעיקר כפלטפורמת הפצה). קרן שחר מנהלת קשת פורמטס ורכש רואה במצב הנוכחי יתרון: "זו אחת מנקודות החוזקה הייחודיות שלנו בעולם. אנחנו מציעים פורמט אחרי שכבר יש לנו לקוח ראשון, אחרי שכבר פיתחנו את הפורמט ולקחנו את הסיכון שכולל מימון הפקה, שיווק ואפליקציות דיגיטליות. כשמישהו רוכש מאיתנו פורמט, הוא בעצם מקבל את "כל החבילה".

עד כמה להצלחה המקומית של חטופים\רמזור בארץ הייתה חשיבות במכירה לחו"ל? "לא תמיד. האוורד גורדון שהפיק את Homeland, הביע את התלהבותו ורצונו להתחייב לפרויקט עוד בשלב התסריט בלבד, עוד בטרם עלתה לשידור העונה הראשונה בישראל ועל בסיס זה הייתה המכירה לאולפנים. רק במהלך עבודת הפיתוח על האדפטציה האמריקאית, העונה עלתה בארץ וזכתה לרייטינג מצוין. דבר שבטוח תרם וחיזק את הביטחון של כולם, אבל לא היווה גורם מכריע בהחלטה האם להתקדם עם הגרסה האמריקאית או לא".

ארמוזה: "ההצלחה יכולה להשפיע, אבל היא לא משמעותית. השוק שלנו קטן ונוטה למשברים, אין מערך שיטתי מובנה של יצירה מקורית. אנחנו לא יכולים להיבנות רק על תכנים ישראלים שמופקים פה ועל כן אנחנו משתמשים בפלטפורמת השקה. יש הרבה פורמטים שמיובאים לחו"ל וכלל לא הופקו בארץ או הופקו ונכשלו. אברי גלעד למשל המציא את ה"בועה". שנכשלה פה, אבל הצליחה להגיע למקומות מאד רחוקים בעולם. הBBC למשל, עשו מזה תוכנית קומית". הכישלון של אברי גלעד מצחיק באנגליה. "הבועה" גרסת ה-BBC:

כאן גם עולה שאלת המקומי-מול הגלובלי. למי יש יותר סיכויי הצלחה – לתוכניות שמביאות הלך הרוח והאוירה הישראלית המקומית והייחודית או להיפך, דווקא לפורמטים בינלאומיים שפונים למכנה משותף רחב (מערכות יחסים, משפחה) ונאלצות לעבור מינימום שינויים? "חייבים טוויסט, רעיון מקורי ומרענן וסיפור טוב לפני הכל", מסביר ארמוזה. "קחי למשל את "בטיפול", שמאד הצליחה. נושא הפסיכולוגיה הרי כבר היה קיים ויציב בתרבות האמריקאית, זה לא שגילינו להם את אמריקה, אבל יצרנו קונספט בולט. סטריפ שבועי, התמקדות בכמה מטופלים. נקודת המבט הייחודית היא שעובדת, למרות שמדובר בנושא אוניברסלי". פלטי מציע ללכת רחוק יותר ולהתמקד בפורמטים המיועדים מראש לקהל הבינלאומי: "נקודת המפנה מבחינתנו הייתה ב-2008 כשעשינו את 'חצויה'. כבר מהשלב ההתחלתי הלכנו על סיפור בינלאומי, עם לוק חו"לי מאד גם מבחינת הארט וגם מבחינת השחקנים. רצינו שכל אחד שיצפה בסדרה יוכל להזדהות ולהגיד לעצמו ש'היי, זה יכול להיות השכן שלי וזה יכול להתקיים בשכונה שלי'. ככה כשאנחנו מוכרים את הסדרה הקונה יכול לעשות שינויים מינימליים. אין צורך לצלם מחדש, מקסימום להוסיף דיבוב או תרגום. זה מוזיל מאוד את העלויות והם קונים מוצר מגומר".

ומה בנוגע לאדפטציות לתוכניות מקומיות? שחר: "זה תלוי מאד בתוכן ובז'אנר. אם אנחנו מדברים על סדרות מתוסרטות, אז האדפטציה הנדרשת היא מן הסתם רחבה יותר משעשעון. צריך לערוך התאמות למדינה הספציפית ולהומור שלה. בגרסא הרוסית של רמזור לדוגמא, היינו צריכים לכתוב פרק על מנת להסביר לצופים איך לחפר יש כסף לדירה, במה הוא עובד. הרי לא ייתכן שהוא לא עובד. אבל חוץ מזה ההומור של 'רמזור' עובד שם מצוין והם אפילו מתחילים בצילומי עונה שלישית. 'חטופים' הוא נושא כל כך ישראלי והגרסא האמריקאית עברה אדפטציה מקומית, עם פיילוט שזכה לתגובות מאד נלהבות מקניינים מכל העולם, כי דווקא הגרסא שלהם הרבה יותר דרמטית ומוקצנת, עם דגש גדול על "האיום הבטחוני לאומה" שמאוד רלוונטי מאז אסון התאומים, ב-11 בספטמבר 2001. אדפטציה מקומית. הטריילר של HomeLand:עד כמה התסריטאים\יוצרים הישראלים היו מעורבים בהתאמת התוכן לקהל האמריקאי? "אין נוסחה קבועה. ב'חטופים' היוצר גידי רף היה מאוד מעורב בהפקה, שותף לכתיבת התסריט ובצילומים, הם אפילו רצו שהוא יהיה יותר נוכח, אבל הוא היה צריך להיות פה על מנת לצלם את העונה השנייה של חטופים עבור קשת. סיגל אבין, היוצרת של האקס המיתולוגי שימשה כיועצת בהפקה האמריקאית.  ברמזור כדוגמא אחרת, אדיר לא היה מספיק מעורב באדפטציה. הוא היה שם בשלב הראשוני של כתיבת התסריט לפיילוט וזהו ואני חושבת שברור לכולם שם, כולל לסטודיו ולערוץ עצמו, שזו הייתה טעות אדירה מצידם, כי אין דמיון בין מה שהם רכשו לבין מה שעושה את הסדרה לכזו ההצלחה. ההבדלים בין העלילות שכולנו מתחברים אליהן, ההומור והדרך שבה אדיר בונה את הסצנה לבין המוצר הסופי הם ברורים" .תוכנית מגירה

לא תמיד הכל חיובי. ישנן תוכניות רבות אשר נקנות, בקבוקי שמפניה נפתחים והן נותרות במחסני הפיתוח הוירטואלים לנצח. "יש מספר גופי שידור בעולם שהם מספיק מאיימים ומספיק גדולים כדי לקנות זכויות שידור ולשים אותם על המדף", מודה פלטי בעצב ומוסיף: "השיטה היא למכור אופציות קצרות טווח שמקבילות את זמן ההמתנה על המסך". "לפעמים פרויקט דרמטי יכול לקחת שנה עד העלייה על המסך", מוסיף ארמוזה. "זו ריצה למרחקים ארוכים. אנחנו משתדלים לעבוד עם לקוחות שאנחנו מכירים ויודעים מתי זה עלול לקרות. בואי נאמר שאולי זה קורה פעם אחת, אבל זה בהחלט לא קורה לנו פעמיים". בנוסף, למרות האהדה הגדולה לשוק הישראלי היצירתי, התחרות גדולה וקשה. שוק הפורמטים צפוף מאוד, אנגליה היא עדיין יצואנית הפורמטים הגדולה ביותר וספרד, טורקיה, דרום קוריאה, הולנד ואיטליה מאד דומיננטיות במירוץ. כולן אגב, מכוונות קודם כל לארצות הברית, הגביע הקדוש של הטלוויזיה והשוק הקשה ביותר לחדירה מבחוץ. "מכירה לארצות הברית היא מקדם מכירות מעולה" מציין פלטי "אם זה נמכר שם, זה ימכר בכל העולם, אבל במפתיע, היא לא הכסף הגדול. "בטיפול" למשל נמכרה לרשת HBO האיכותית ובזכות המכירה הזו הצלחנו להפיץ אותה בכל אירופה, קנדה ואמריקה הלטינית. בסך הכל 38 מדינות שהתלהבו מסדרה שמוקרנת באמריקה". שרדה שלוש עונות. הגרסא האמריקאית של "בטיפול":ואולי בכלל מדובר במגמה "אופנתית", שישראל עכשיו לוהטת כמו שהולנד הייתה לפני חמש שנים וטורקיה תהיה עוד שנתיים? פלטי: "את זה נוכל לדעת רק בהמשך הדרך וזה תלוי בהצלחת הפורמטים. אין ספק שהעובדה שפה התוכניות ממומנות על ידי גופי שידור מקל על המכירה. המעורבות שלהם משפרת את המוצר ואני מקווה שזה יהפוך ממגמה לענף ייצוא יציב. יש לנו כבר חדירה מוצלחת לשוק הבינלאומי, קשרים, ידע, מוצרים טובים, הצלחה מוכחת בשטח. עכשיו צריך רק התגייסות ממשלתית. כמו שהשקיעו בהייטק והקימו את משרד המדען הראשי, גם כאן צריך לתמוך ולהעביר תקציבים".שחר: "אין ספק שישראל 'חמה' עכשיו. עם זאת חשוב לזכור שמכירות פורמטים מישראל הולכים עשור לאחור עם "הכספת" מ-2001 ששודרה ב-18 מדינות ו"היורש" ששודר בתשע מדינות.  מבחינת פורמטים מתוסרטים זו היא מגמה עולמית בולטת בשלוש השנים האחרונות ואנחנו שמחים לגלות שגם מדינות אחרות כמו רוסיה, הולנד ואנגליה מתעניינות בנו. בהחלט אפשר להגיד שישראל על המפה, במיוחד בהתייחס לסיכויים הנמוכים בארצות הברית להגיע מפיילוט לסדרה (פחות מ-20%) ולקשת יש שלוש תוכניות שכאלו. מבחינתנו הצעד הבא הוא להגיע לעונה שנייה ושלישית כמו "בטיפול" שרצה כבר שלוש עונות". 

*#