רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכי רחוק מכוכב נולד: "טרמיי" עושה טוב למוזיקה

The Voice ,glee, ושאר סדרות מוזיקליות, מייצרות לא רק אנשים טיפשים אלא גם אזרחים גרועים. "טרמיי" לעומתם תתן לכם שיעור חשוב באהבה ואזרחות

תגובות

טרמיי 2, שעולה השבוע ב־yes, היא סדרה טובה. היא סדרה טובה לא רק בגלל שהיא עשויה היטב, לא רק כתוכנית טלוויזיה טובה. היא סדרה טובת לב, טובה כמו שאנשים טובים. טובה לאנשים. "טרמיי 2" היא סדרה חברתית על מצוקה חברתית, שמראה את כל החרא הקיומי שכולנו נאלצים להתמודד איתו, אבל לא מפסיקה לרגע לצעוק שיש סיכוי לגאולה: מוזיקה טובה. "טרמיי 2" מתייחסת בטוב לב לא רק לדמויות שלה, אלא גם לצופים שלה. נכון שלעומת "הסמויה" היא רכה כמו סקסופון – אבל "טרמיי 2" היא לא סדרה פשוטה לצפייה, כלומר לא סדרה שמניחה שכל מי שצופה בה הוא דביל. היא מבולגנת, קשה לעקוב אחריה, אין בה שום דבר מהמבנה הישן של נרטיב ושום דבר שמנסה ללמד כלום. היא מכבדת את הדמויות שלה ואת הצופים שלה במידה זהה. וכמובן, את המוזיקה.מוזיקה שעושה מהפכות ההבדל בין סדרה טובה לסדרה טובת לב אולי נשמע זניח. התרגלנו שכל דבר צריך להיות טוב ביחס לעצמו, ושכשהתנאי הזה מתמלא, זה כבר מעל ומעבר. אבל ההבדל הוא משמעותי. כל דבר יכול להיות טוב ביחס לעצמו ואכזרי כלפי כל מה שאנושי. קל להבין את זה בשבוע שבו עולה לאוויר הגרסה האמריקאית של The Voice, כשהגרסה הישראלית מושקת עוד רגע, כשכוכב נולד בכותרות מהסיבות הלא נכונות וכש-glee מתארגנת לקראת עוד עונה. "טרמיי" מביאה למסך מוזיקה שעושה מהפכות. מהפכות של סולידריות חברתית אחרי הוריקן קתרינה, וגם מהפכות של הרגלי צפייה. כשמעמידים את הקאסט שלה, המציאותי והמרגש, מול הקאסט של "glee", ברור שהיא מסעירה ממש. שחורים ולבנים בניו אורלינס של "טרמיי" לא נראים כמו תוצאה של הנחיה ישירה מפיה של מלהקת הומניסטית. הם שחורים ולבנים כי הם שחורים ולבנים, ולא כדי שבביקורת יכתבו שיש בני מיעוטים על הסט. הלוזרים של "טרמיי" הם באמת לוזרים; לא להיטי נוער עם משקפיים וחולצות מכופתרות. מי שנראה רע באמת נראה רע. וזה טוב לב אמיתי.מוזיקה מלאה טוב לב. מתוך "טרמיי 2":לשקר או לא לשקר מבחינה מוזיקלית, ברור מה ההבדל שבין סדרות של פלייבק ובין סדרה שבה כל פריים שני כולל קונטרבס וכל סאונד שלישי כולל טרומבוניסט מופרע. זה ההבדל בין לשקר לך ובין לא לשקר לך. אבל המוזיקה, בכל הסדרות מהסוג הזה, היא רק התגלמות של הרוח האנושית. המקום שנותנים לה מלמד הרבה על מה שליוצרי הסדרות האלה יש לומר על העולם. מקופלת בתוכו תפיסת עולם כלכלית, מוסרית, עקרונית. "טרמיי" היא לא רק סדרה טובה וטובת לב - היא גם סדרה סוציאליסטית שמדברת על סולידריות ואחריות חברתית. היא מכירה בחולשה של הקיום האנושי ומבינה שחייבים לעזור לו.במובן הזה, "טרמיי" היא לא רק סדרה מעולה, אלא גם, כמו שמקובל להגיד היום, מהפכנית. מול סדרות כמו "Glee", "אמריקן איידול", "כוכב נולד" או "The Voice", היא מסרבת להשתתף בפולחן האגו הגדול של אמריקה. מי שעבר הוריקן בקתרינה יודע שזה לא נכון שאין דבר העומד בפני הרצון, שיש דברים שגם חיים שלמים של עבודה לא יצילו, ושלא בהכרח כל אחד מה מקבל מה שמגיע לו. "Glee" וכל תוכניות הריאליטי־עלק־מוזיקה מושתתות על העיקרון של "כל אחד יכול, אם הוא רק יעבוד מספיק קשה". העיקרון הזה נשמע מוכר, כי כמי שגדלו בחברה קפיטליסטית, ינקנו אותו כבר בגיל שבו עוד לא יכולנו לשיר. עבודה קשה היא המפתח לכל, כלומר כל אחד מקבל מה שמגיע לו, כלומר איש איש לגורלו. השוק חופשי ולכו חפשו.סדרות מוזיקליות גרועות מייצרות לא רק אנשים טיפשים אלא גם אזרחים גרועים. לא סתם כולן משתמשות בכסות הדמוקרטית של הצבעת הקהל. "טרמיי" לא תיתן לכם להצביע, אבל היא תעזור לכם לחשוב. לחשוב רדיקלית. בסוף כל חצוצרן של "טרמיי" יש אהבה גדולה לאנושות ושיעור חשוב באזרחות, שאף אחד לא ילמד אתכם בפריים טיים."טרמיי 2". ד' 14.9, 21:15, yes Drama."The Voice". ה' 15.9, 22:00, yes Drama.

*#