אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רק רני רהב ו"אנחנו חארות": פרוייקט "התעוררות" ראוי לחיקוי

רשימת ההישגים של המהפכה עדיין דלה, אבל אליה אפשר להכניס את גולת הכותרת של המחאה הטלוויזיונית: פרויקט "התעוררות" של יס דוקו. סרטונים קצרים הביאו את המחאה הביתה בזוויות אישיות ובלתי מוכרות, בהם רני רהב ו"אנחנו חארות"

תגובות

"זה מה שמעניין אותי בחיים", מסבירה שירלי ברקוביץ', יוצרת הסרטים על חולון ובאר שבע,  במסגרת "התעוררות". "המאהל ברוטשילד הוא לא בדיוק המקום שכשאני עוברת לידו הלב שלי מרגיש משהו, לעומת הילדים של שרית יוסף. בג'סי כהן בחולון היתה זעקה של שמונה חודשים. הם הקימו מאהלים הרבה לפני דפני ליף. אנשים שם נופלים בין הכיסאות. ושרית מצאה חן בעיני. היא הצליחה להקים בית ולגדל ילדים מחונכים. ראיתי שם עוד סיפורים, אבל אלה כבשו אותי". תעוד של צעקה שנמשכת שמונה חודשים. "התעוררות" בחולון:  מחאה עד הבית

הרעיון מאחורי "התעוררות" פשוט להפליא: סרטונים קצרים, לא יותר משמונה דקות, שמביאים את המחאה אליכם הביתה מזוויות אישיות ופחות מוכרות. התוצאה, במרוכז, היא אחד הסרטים הדוקומנטריים הטובים והחשובים שנעשו כאן.

יש לפרויקט שני יתרונות בולטים. הראשון הוא מהירות התגובה הפנטסטית. כשנתקלים לראשונה באחד מסרטי "התעוררות", קשה שלא להיות מופתעים מהתאריך המצוין – ימים או שבועות בודדים לכל היותר ממועד השידור.  "התעוררות" מצליחה לשמור על אקטואליות ורלוונטיות בזכות תגובתה המהירה והעדכנית לאירועים. במציאות הישראלית הנזילה וההיפר-אקטיבית זוהי מעלה מדרגה ראשונה. "התעוררות" הצליחה לתפוס, כמעט בזמן התרחשותם, את מחאת המתמחים, את הפילוג במאהל רוטשילד ואת הטילים על אשדוד. היא אפילו חזרה לבדוק מה קורה אצל שובתי מפעל "חיפה כימיקלים". ההתנהלות הקרבית רק מוסיפה עוצמה למראות. "זה היה חמ"ל", מספרת ברקוביץ'. "אסף סודרי וטלי שמש (יוצרי הפרויקט – נ.ש) לא ישנו איזה חודש, ביטלו חופשות. אסף הולך לחדרי עריכה, טלפונים מהשטח, היסטריה. הם כל הזמן היו איתך, כאילו אתה היחיד. הם הסתערו על זה, וכל כך בצניעות. טלי גם תרמה את כל הכסף ל'חיפה כימיקלים'. גם אני - חצי מהשכר הלך לכרטיסים ללונה פארק לילדים של שרית".מדהים במיוחד לגלות את רמת האינטימיות שהצליחו היוצרים ליצור עם גיבוריהם בפרק זמן קצר כל כך. "זה מטורף", מאשרת ברקוביץ', ומסבירה כי "צריך כימיה. זו משימה לא קלה. היו עוד שלושה צוותים במקום באותו יום, אבל אתה נשאר, לא בא והולך. ישנתי איתן, התקלחתי איתן. הייתי שם 35 שעות רצוף". אינטימיות במחאה. "התעוררות" בבאר שבע:של מי המחאה הזו?

היתרון השני של "התעוררות" נעוץ בבחירת החומרים. בעוד שהתקשורת מתרכזת בעיקר בשדרות רוטשילד ובנעשה סביבם, עם גיחות שבועיות להפגנות מזדמנות ולעצרות פריפריאליות, "התעוררות" פורשת ידיה על הקשת הרחבה שמרכיבה את המחאה: עובדי מפעל, פועלים זרים, רוסים, אמהות חד הוריות, פנתרים שחורים, דתיים, רני רהב, בית שאן, חולון, אשקלון, הר מירון. מי שיצפה בסרטוני "התעוררות" בזה אחר זה, יתקשה להמשיך ולקרוא למחאה הציבורית "מחאה של מפונקים". "לנו יש ארבעה סוגי גבינה שמחייכים מהמקרר", מספרת ברקוביץ'. "יש אנשים שאין להם את זה".

"התעוררות" מציגה שורה ארוכה של סרטונים קצרים, שמביאים את פניה הרבות והשונות של המחאה. ראובן ברודצקי, למשל, מקפל בשמונה דקות את המאבק הרוסי הבין-דורי דרך עימות בין נכד שטוף דמעות לסבתא סרבנית הפגנות. גל גבאי מלווה אמא צעירה שמתקשה לסחוף אחריה את חלכאי אשקלון. טלי שמש עוקבת אחר הדיאלוג החד צדדי שמנהלים עובדי "חיפה כימיקלים" וכן הלאה. שורה ארוכה של גיבורים עממיים בעל כורחם שהם פניה המיוזעות ולמודות הסבל של המחאה, וגם גיבור אחד קצת פחות מיוזע ולמוד סבל – רני רהב.גם פרויקט משובח כמו "התעוררות" זקוק לאיזו סנסציה בריאה כדי להיכנס לתודעה, ודניאל סיוון סיפק לו אותה באמצעות יחצ"ן העל המדושן. מפגן הרהב, שש דקות וחצי של ניתוק מוחלט מפי האתון, היכה גלים ברשת. הוא כבר זכה לאלפי צפיות ביוטיוב, ממנו הוסר כבר מספר פעמים על ידי יד נעלמה (אך שב והופיע), שותף על אלפי קירות בפייסבוק, והדהד בעשרות פוסטים זועמים בבלוגוספירה. נוכח התוצאות המרשימות, קשה להתווכח עם כישוריו היחצ"ניים של רהב לקדם את "התעוררות", בראש ובראשונה בזכות הסלוגן "אנחנו חארות", המכוון אל המוני העם שאינם עומדים ומצדיעים לטייקונים המממנים אותם מכיסם.מי חרא? רני רהב ב"התעוררות":

בעוד שהתקשורת מתמקדת בשדרות התל אביביות, מרבית הסרטים ב"התעוררות" בחרו במופגן להתרחק מהן. דווקא לביא ונונו  בחר ללכת לשדרות רוטשילד. "בגלל זה בדיוק עשיתי את זה", הוא מסביר. "בגלל שברוטשילד לא באמת היה תיעוד רציני, חוץ מכתבות טלוויזיה שטחיות. משם הכל התחיל". אבל על אף מיקומו במרכז המחאה, גם סרטו של ונונו תקף אותה מזווית שכמעט ולא נשמעת בתקשורת – מאבקי ההנהגה הפנימיים במאהל. "מהשבוע השני הקולות התחילו לצוף", הוא מספר. "מי מנהיג, מי לא מנהיג. גם ההנהגה התחילה להתרחק, פיזית. ואז נוצרה הנהגה אלטרנטיבית, אלה שנמצאים בשטח, והם לקחו את המושכות. והדינמיקה עניינה אותי. חיכיתי לסיטואציה מרכזית וגדולה, והם סיפקו את הכל".

החיבור החזק, לעתים עד כדי אינטימיות, שעולה מסרטי "התעוררות", מעלה את השאלה האם הפרויקט אינו רק מסקר את המחאה, אלא מעורב בה ותורם להצלחתה. "יש לו תרומה ענקית", מאשר ונונו. "הוא הצליח להגיע למקומות ואנשים שלא היינו מגיעים אליהם אחרת. אנשים מהרחוב, הקול הקטן שכמעט ולא נשמע. גם ברוטשילד הייתי היחיד שתיעד (את הבחירות להנהגה – נ.ש), למרבה הפלא. אלה האנשים שתמיד התעלמו מהם. אני חושב שזה לא היה קורה בלי 'התעוררות'". ברקוביץ' מסכימה: "אם אני יכולה להראות משהו שמישהו בחדרה לא יודע עליו, אז הצלחתי". שניהם מסכימים גם על כך שחובה שלפרויקט תהיה המשכיות. "פרויקטים נוצרים כשדברים משמעותיים קורים", אומר ונונו. "לא המצאנו את הגלגל. זה מראה שאפשר לעשות, בלי לחכות לקרנות ולהתמהמה. פשוט לתאר סיטואציה יומיומית". "זו תהיה טעות אם לא תהיה המשכיות", מסכמת ברקוביץ'."התעוררות" הוא לא סתם פרויקט שראוי לכל שבח. הוא פרויקט שראוי לחיקוי. העשייה הדוקומנטרית גרילה-סטייל, במהירות וביעילות אפקטיביים, גם על חשבון סטייל וגימור, צריכה לקבל ביטוי לא רק בערוצי הנישה, אלא גם בפריים טיים של הערוצים המסחריים. הלוואי והשעון שכיוונה לנו "התעוררות" יעיר את כולנו – אם לא לשחר חדש, לפחות לטלוויזיה חדשה.

פרויקט "התעוררות", משודר בימים א-ה, בשעה 21:00 בערוץ yes דוקו

*#