רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הפך סטיבן שפילברג סדרת מדע בדיוני לביקורת פוליטית?

שפילברג, הילד הנצחי שמעדיף חייזרים ודינוזאורים, התבגר והבין שאפשר להעביר מסרים בקולנוע ובטלוויזיה. בסדרה "השמים נופלים", הוא מנצל את ההזדמנות ובין השורות אפשר למצוא ביקורות על מדיניות ארצות הברית ועל הנוכחות במזרח התיכון

תגובות

סטיבן שפילברג היקר, אני יודעת מה עשית בקיץ האחרון. בעצם, כולם יודעים מה עשית בקיץ האחרון: ביצעת השתלטות עוינת על המסך שלנו. מ"הפלישה למערב" "הרובוטריקים" "סופר 8" Real steel ,War horse, סרט דוקומנטרי על גראונד זירו, פארק היורה 4, סדרה בשם "סמאש", סרט אנימציה "הרפתקאות טינטין" ועוד כמה עשרות סרטים וסדרות שנמצאות כרגע בשלבי פוסט – פרודקשן ועריכות ויעלו למסכים בחודשים הקרובים. עם כל הכבוד להספק העל אנושי של שפילברג (בכל הפרויקטים לעיל הוא משמש מפיק או מפיק בפועל), יש דברים שעושים בשביל פרנסה ויש דברים שעושים בשביל הנשמה. ושפילברג, למרות היותו פיטר פן נצחי שאוהב חייזרים, דינוזאורים ואפקטים בתקציבי ענק, הבין שהגיע יומו לעשות צעד מתבקש ולעסוק בעניינים שברומו של עולם, כמו שעשה בסדרה "השמים נופלים". בין אקשן לסנטימנטליות הסדרה הראשונה השנה ששפילברג משוויץ בה באירועים חברתיים היא "טרה נובה", שתעלה בסתיו ברשת פוקס. מפלצת הפקה שעלתה 4 מיליון דולר לפרק (13 פרקים בסה"כ) ומתארת עולם פרה היסטורי שבה אנשים שכבר נחשפו לאייפון חמש חוזרים בזמן ונאלצים להתמודד עם מצבי רוח של טיראנוזאורס רקס. הסדרה, שהייתה אמורה לעלות בקיץ אבל נדחתה מטעמי רייטינג, כבר מייצרת באזז מטורף בכל הרשת וציפיות היסטריות (הסדרה תעלה ברשת FOX ב-26/9). מנגד עומדת "השמיים נופלים" אחד הפרויקטים הכי אישיים של שפילברג. התסריט על בסיס רעיון מקורי שלו נכתב על ידי החבר-התסריטאי רוברט רודט ("להציל את טוראי ראיין") וההפקה נעשתה בשיתוף חברת הבית "דרימוורקס". הרעיון עצמו אכן נשמע כמו אחת הפנטזיות של שפילברג: סוג של אי.טי מרושע שפוגש את 'מלחמת העולמות' ומתערבב עם 'מפגשים מהסוג השלישי'. פנטזיה של סדרת טלוויזיה. הפרומו של "השמים נופלים":*העלילה של הסדרה, שהפרק האחרון שלה ישודר הערב (חמישי, 22:00 yes Action HD), נפתחת כחצי שנה לאחר שחייזרים השתלטו על כדור הארץ ומשאביו, רמסו ערים שלמות וחיסלו את כל מי שהיה יכול להתנגד אליהם, קרי: צבאות עולם ואנשי ממשל. מי שנשאר לנהל קרב מאסף על עתיד האנושות אלו רק האנשים ה"פשוטים" שברגעי האמת מגלים באמת ממה הם עשויים והופכים לגיבורים. החייזרים הרעים מבקשים להשמיד את הנותרים, ולשעבד לרשותם ילדים ובני נוער שנותרו בחיים, וברקע מחלקת האפקטים המיוחדים משתוללת עם תקציב המיליונים שלה. בקו החזית הראשון מתייצב טום מייסון (נוח ויילי, ER) פרופסור להיסטוריה המומחה בטקטיקות צבאיות (טריק ידוע של שפילברג, עיין ערך טום הנקס בטוראי ראיין שגם היה מורה להיסטוריה שרק רצה לחזור הביתה) ששכל את אשתו באחת המתקפות, ואיבד את בנו האמצעי לחייזרים. סביבו מתקבצים גם רופאת ילדים אמיצה (מון בלודגוד) שהיא גם אם שכולה ואיש צבא לוחמני בשם קפטן ויבר (ויל פאטון, ארמגדון)  שיאזן קצת את הליברליות שנודפת מהפרופסור. למייסון יש שני בנים: האל הטיינאייג'ר (דרו רוי) שאחראי על  "יחסי אב-ובן" בעלילה, ומאט (מקסים נייט) שאחראי על משבצת "איבדתי את ילדותי ואמי – אדפטציה מהירה לבגרות בתנאי קרב".

הפרק הראשון ששודר בתחילת יוני השיג רייטינג ונאה ואת הבאזז המתבקש, אך בפרק השני כבר חלה ירידה של 25% בכמות הצופים וביקורות חלוקות. בעוד מגזינים נחשבים כמו "ההוליווד ריפורטר" "ניו יורק מגזין" ו"אנטרטיימנט וויקלי" הגדירו את הסדרה כ"סדרת האקשן הכי טובה שיש כרגע על המסך ומזל שה'מתים-חיים' בחופשה", עיתונים נפוצים כמו "הניו יורק טיימס" "הוושינגטון פוסט" ו"ווראיטי" הסתייגו מעיצוב הדמויות הכושל וסצנות הדרמה החלשות. "הסנטימנטליות של שפילברג לא עובדת בסדרה", ציין אחד מהם. "אם מתחילים לשמוע ילד מדבר בוויס אובר על רקע תמונות מתחלפות של חורבן, אתם מבינים שהוא שוב בחר לא להתאמץ ולברוח לרגעים שכבר מוחזרו על המסך שלנו יותר מידי פעמים". מבקר אחר ציין כי מלבד קטעי האקשן "הכל נע בקצב רגוע ומונוטוני...יש הרבה דברים לא אמיתיים ולא ריאליסטים בסדרה, אבל לא הגיוני שהדמויות גם לא יהיו אנושיות ולא נרגיש את המתח והפחד שלהם בכל פריים ופריים, זה פשוט לא אמין!".

חייזרים פוליטיים סדרות חייזרים באמריקה מעולם לא היו באמת על חייזרים. כמו שכל סטודנט לקולנוע בשנה א' יסביר לכם, חייזרים מסמנים את האויב חסר הפנים, פאשיזם שמשתלט על כל פינה טובה או מגפה קטלנית שתצמצם באופן ניכר את האוכלוסייה. השידור של הסדרה חודשים ספורים בלבד לפני יום העשור לאירועי ה-11\09 הצליחה ללחוץ לאמריקאים עם כפתורים רגישים.  המבקרים טוענים כי סדרת המדע הבדיוני יוצאת נגד מדיניות החוץ והפנים של ארצות הברית במאה הנוכחית. כתב הניו יורק טיימס ציין כי "מספר מועד של ניצולים מקימים מיליציות בדרך לא דרך, בלי קשר רדיו או פקודות מהשלטון המרכזי. זה לא הפנטזיה הפרועה של תנועת מסיבת התה?". בכל אשמים החייזרים? כך העונה נגמרת: התייחסות נוספת הייתה גם לשינוי שעבר הפרופסור מייסון, מליברלי יפה נפש לחייל פטריוטי אמיתי, אלפא אבא שרוצה להציל את העולם ואת ילדיו – בהשוואה ברורה לאמריקה של אחרי נפילת התאומים. איך הפכה ארצות הברית מאומה שוחרת שלום (נניח) למעצמה שמעורבת בארבע מלחמות במזרח התיכון ושוקעת בבוץ ובאלימות, עד כדי כך שכבר קשה להבדיל בינה לבין תאוות הנקם של אויביה. "כשטום אומר לקבוצתו 'אנחנו לא צריכים להרוג את כולם, רק מספיק מהם' סיכם הוושינגטון פוסט "זה נשמע ממש כאילו הטאליבן מדברים על האמריקאים". הסדרה מציפה קונפליקטים (אך לא מתעמקת בהם) כמו כוח מול שחיתות, זכויות פרט מול זכויות הקהילה והציוויליזציה העתידית שתקום מתוך ההריסות והשינוי הגדול. בדיוק אותם נושאים שמעסיקים את האמריקאים בשנים האחרונות. האיום הברור על נוחות החיים האמריקאית והתפיסה של "כדאי ליהנות ממה שיש כי מחר הכל ייחרב' היא יותר מקריצה רחבה לתרבות השפע האמריקאית והמשבר הכלכלי הגדול שפקד אותה בשנים האחרונות.

בסיכומו של יום, קשה להאמין שהצופה הממוצע מודע לכל הפרשנויות הפוליטיות ששפילברג טמן בשפע בסדרת המדע הבדיוני, וסביר להניח שלא בגלל הערעור על תדמיתה של אמריקה הוא מצביע בשלט ונמנע מצפייה בסדרה. כמו שפרוייקטים אחרים של שפילברג, בקולנוע ובטלוויזיה, גם ה"השמים נופלים" הקלישאות החלשות, רמת המשחק המדשדשת של השחקנים והאדישות ששורה על הסצנות בין רגעי האקשן עלולים להרוג כל עניין אפשרי. אפילו הניסיונות לייצר סיפור צדדי על מערכת היחסים הסבוכה של מייסון ובנו המתבגר ("לפני חצי שנה לא נתת לי ללכת לחבר בשעות הערב, עכשיו אתה נותן לי רובה טעון ומבקש ממני לכוון") לא מתרוממים. אחרי הכל, מחובב חייזרים, דינוזאורים ותקציבי ענק, אי אפשר לצפות שיוותר עם הפנטזיה שלו בכזו קלות.

*#