אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עדי טלמור הלך לעולמו

מגיש החדשות הותיק של גלי צה"ל עדי טלמור, שם קץ לחייו בשווייץ, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. יואב קוטנר, חברו לתחנה: "הוא אמר לי לפני כמה ימים, 'אני חייתי מספיק"

תגובות

עדי טלמור, עורך ומגיש חדשות בגלי צה"ל שם קץ לחייו ביום שישי האחרון בעת שהייתו בציריך שבשוויץ. טלמור, בן 58 במותו, נאבק במשך כמה חודשים במחלת סרטן חשוכת מרפאי. לפני ימים ספורים טס לשוויץ על מנת להיעזר בארגון שוויצרי בשם דיגניטאס, המסייע לחולים חשוכי מרפא לסיים את חייהם ללא סבל וייסורים. לבקשתו, גופתו נשרפה ואפרו ניטמן בשוויץ.» "האיש עם הנימוס גרמני והאדיבות הצ'כית": עומר פרנקל סופד לעדי טלמור» מותו של אייקון: פרידה מעדי טלמור, המבזקן הנצחי» נפרדים מעדי טלמור גם בפייסבוק של עכבר העיר אונליין

במכתב הפרידה כתב: "58 שנים התנהלו חיי בנעימים ועל מי מנוחות, עד שכאבים עזים בצלע החזה הכניעו אותי. לא נשלם אבל תם. טחנות הבריאות טחנו מהר והכריעו את הדין. סרטן קטלני מפושט בריאה הימנית. רק עוד כמה חודשי חיים. נקודה. מה לי כי אלין. נהניתי כמעט בכל רגע בחיי הלא קצרים" - דברי טלמור.

לפני שלוש שנים ראיין כתב "הארץ", אסף אוני, את ראש ארגון "דיגניטאס", לודוויג מינלי, המסייע לחולים במחלות חשוכות מרפא לסיים את חייהם - שבו סיים גם טלמור את חייו. מינלי אמר אז: "ראשית, אנחנו צריכים להימנע ממצב שבו מי שמדווח על מחשבות התאבדות מאושפז במוסד פסיכיאטרי. צריך לשבור את הטאבו על סיוע להתאבדות. צריך להבין שרופאים ואחיות יכולים לעזור לאנשים לסיים את חייהם, ועלינו לכבד את זכותו של הפרט לקבל החלטות על חייו. הסיוע להתאבד צריך להיות חלק מהטיפול הרפואי. כיום מי שרוצה להתאבד נמצא במנהרה, והיא חסומה. אז אתה פותח בשבילו את הדרך. הדבר הראשון שנדרש הוא שכל מי שרוצה להתאבד יוכל לפנות למישהו מבלי שיאשפזו אותו".

אשת גלי צה"ל יעל דן סיפרה: "זה נורא נורא עצוב, אני נורא עצובה כי עדי הוא חבר לעבודה כבר המון המון שנים, מהיום שאני זוכרת את עצמי בגלי צהל אני זוכרת עת עדי שם, וזה המון שנים. הוא דמות כל כך צבעונית ומוטרפת ומקסימה וחמה ומסתורית ובעיקר חידה גדולה. הוא תפס כל כך הרבה נפח בכל רגע בו הוא נכח במערכת וכלל שגדול הנתח שהוא תפס ככה המעט שידענו עליו, ולכן האופן שבו הוא הסתלק זה לא יאומן.

"מה שקרה זה שהוציאו אותי לרגע מהאולפן לפני המבזק וביקשו שאקרא את ההודעה הבאה, ואני מתחילה לקרוא אותה ונופלת כי ההודעה מספרת על עדי ועל מותו ועל האופן שבו הוא החליט ללכת, מהפרידה שלו מהחיים, ואני קולטת תוך כדי שהוא גם כתב אותה, אני רואה את כתב ידו, זה היה חלק מודפס וחלק ממש בכתב ידו. לקח לי זמן כי הייתי עסוקה בלשרוד את הטקסט ולעמוד בו ורק אח"כ הבנתי שכתב ידו על מה שאני קוראת, זה פסיכי וזה מטורף. אח"כ הבנתי מאחיו שהוא השאיר חבילה עם הוראות מפורשות, מה בדיוק לעשות, בין היתר הנוסח של ההודעה שתשודר בגל"צ. זה בלתי נתפס. "אמנם הוא היה במחלקת החדשות במבזקים ואני יחידה עצמאית בגל"צ אבל היינו נפגשים באולפן כל יום כמעט, וזה תמיד מצחיק ותמיד חם ותמיד עם מחמאה. נורא עצוב".

יעקב איילון מסר בתגובה: "עדי טלמור לא היה טיפוס רגיל. תמיד התבדחנו איתו על השאלה אם נטרפה עליו דעתו בגלל כל השנים שהוא משדר מבזקים או שהוא משדר מבזקים כי מלכתחילה נטרפה עליו דעתו. בכלל תמיד התבדחנו איתו. הכרתי אותו עוד כשהיה כתב ביומן החדשות, כשבא כאזרח. לא ידעתי דבר על מחלתו והחדשות המעציבות היכו רבים רבים מעמיתיו בהלם. העובדה שהתמיד בשידור מבזקים כל כך הרבה שנים היא נדירה במיוחד בגלי צה"ל, שם התחלופה היא מסחררת. זה הפך אותו לאחד הקולות המזוהים ביותר עם תחנת השידור הצבאית. זה קול שיחסר". עדי טלמור באחד מרגעי הפריים טיים הבודדים שלו:יואב קוטנר, חברו לתחנה מסר בתגובה לעכבר העיר אונליין: "לפני כמה שבועות שהגשתי איזו תכנית בשבת בצהריים, ספיישל פול סיימון, והוא היה המבזקן. תמיד היינו מתבדחים על כל מיני דברים, ובפעם ההיא הוא אמר לי משהו, אני לא זוכר בדיוק מה, אבל עניתי לו, "כן אבל גם אתה צריך לשמור על עצמך'. הוא אמר לי 'לא לא, אני חייתי מספיק'". חשבתי שזו סתם בדיחה גרועה, אבל מתברר שהוא כבר כמה זמן החליט לעשות את זה, וחבל על כל בן אדם צעיר עם פוטנציאל, גיל 58 זה גיל נורא צעיר".

"הוא היא איש מקצוע מעולה", הוסיף קוטנר. "תמיד היה כיף לעבוד איתו, היה לו מין הומור מרושע מצחיק, הוא היה כזה ציניקן. היה מצוין במה שעשה. אנחנו עובדים באותו מקום כבר יותר מ-20 שנה".אילנה דיין, גם היא מותיקי התחנה מסרה: "הלם מוחלט מבחינתי, ואני מבינה שלא רק אני קיבלתי את הידיעה בשוק. לא היה לי מושג שעדי חולה, ואם אני מבינה נכון היה לו די חשוב שלא יידעו. אני הכרתי אותו כחיילת צעירה, סוערת ודומיננטית מאוד של היומן של גל"צ, ואני חושבת שכמעט כל מי שעבר שם הבין אחרי זמן קצר מאוד שמאחורי הטורים הגבוהים ולפעמים הרמת הקול הסתתר אדם מאוד רגיש ודי בודד שהתחנה הייתה החיים שלו. מאוד עצוב לשמוע שהוא סיים את חייו בגיל כל כך צעיר, ובאופן כל כך טראגי, ומצד שני תוך כדי שהוא מנסה לשמר לעצמו את מקסימום השליטה, גם בחיים שלו וגם במוות שלו". העיתונאי דן מרגלית שהגיש לצידו את ערב חדש מסר: "הרבה שנים שלא עבדתי איתו. עם זאת אני יכול להגיד לך שהוא היה מבזקן בשנים הראשונות של ערב חדש, הוא היה מאוד נחמד ומאוד מסור, היה אדם מאוד יסודי ובעיקר לא היה חטטן".גלית אלשטיין, ראש מערכת החדשות בגלי צה"ל, מסרה: "הוא היה איש מקצוע, עורך חדשות ושדר בחסד עליון. הוא היה איש יקר ואהוב עלי באופן אישי ועל כל חיילי ואזרחי גלי צה"ל. מסמליה של גלי צהל, בתחום עריכת החדשות ובכלל, ואין ספק שלכתו בטרם עת תשנה את הנוף במערכת החדשות של התחנה. אני מכבדת את רצונו אבל כואבת את לכתו בעקבות מחלה אכזרית. נוקיר ונשמור את זכרו".

"אני יכולה להגיד שכשאני הגעתי לתחנה לפני 14 שנה, אני ככה הכרתי אותו מעונב מהטלוויזיה, מערב חדש בתור ילדה ופתאום ראיתי את הדמות שלו בדסק שבאמת הייתה מאוד ססגונית ומצחיקה ובעלת חוש הומור", הוסיפה אלשטיין. "ברגע הראשון כשאני הגעתי לגל"צ זה הפתיע אותי, הרי ציפיתי לאיש רציני ומעונב. כשנהייתי עורכת חדשות הייתי מקבילה לו, שנינו היינו עורכי חדשות, והוא היה מתקשר אלי מהטיולים שלו, אהב לטייל, אהב את ארץ והעולם. אני חושבת שאחד הדברים שהוא הכי אהב לעשות זה לטייל. הוא היה מתקשר אלי מטיולים שלו בצפון הארץ, מספר לי על איזה גבעה או תל הוא עומד ואיזה נוף הוא רואה ובאותה מידה מדבר איתי על המהדורה שערכתי. זה היה כבוד בשבילי ונורא כיף. הוא היה ג'נטלמן אמיתי ובאמת באמת איש מקצוע. כשנהייתי מנהלת מחלקת החדשות - כשידעתי שהוא בדסק הייתי שקטה, שגם אם יקרה משהו זה בידיים שלו. בעיקר בשנים האחרונות כשהוא הרבה לעבוד בשישי שבת, שזה מטבע הדברים ימים בהם מערכת החדשות בהילוך יותר נמוך, כל כך הייתי שקטה שהוא בדסק, שגם אם יקרה משהו יש לי שדר ועורך בחסד שיוכל לנהל שם את הדברים. באמת באמת נורא אהבתי אותו באופן אישי, הוא היה איש יקר עם לב רחב, היה איש אמיתי וכן וחבל, זו מחלה אכזרית".אבי בניהו, לשעבר דובר צה"ל ומפקד גל"צ אמר היום: "הכרתי אותו הרבה מאוד שנים בתפקידיי ככתב צבאי ואחרי זה כראש ענף תקשורת ודובר צה"ל, אחרי כן עוד כמה שנים בלשכת שר הביטחון וכמובן בתפקידי כמפקד גל"צ. כמאזין של גלצ הכרתי הרבה שנים את הקול הסמכותי של מר החדשות. הוא אייקון חדשות בדורו. הכרתי גם את האיש מאחוריה המיקרופון, ובעיקר ב-6 השנים שהייתי המפקד הכרתי כמובן אישית הרבה יותר. גלי צה"ל היה הבית השני שלו אם לא הראשון, הוא היה בודד באופיו, החברה המידית שלו בתחנה הייתה האזרחים עובדי צה"ל, החיילים והחיילות בתחנה. לא ידעתי הרבה על חייו האישיים והמשפחתיים, כנראה לאור ההיסטוריה במשפחה שהייתה לו עם התמודדות עם המחלה, אין לי אלא לכבד את הדרך האמיצה שכמובן ראויה לדיון ציבורי, בדרך שהוא בחר לשים סוף לחיו, או לקצר את מסלול הסבל של חייו. הוא עשה את זה באצילות, רחוק, בשקט ובבטחה.

 "שמעתי מאנשי התחנה שהוא השאיר הוראות מדויקות כולל איפה לעשות לו אזכרה ומה לעשות ומה ייכתב בכל מקום, תכנן את זה בצורה יפה ומדויקת. הוא יחסר קודם כל לאנשי גלי צהל, לחבריו ולמאזיני גלי צהל שנהגו לשמוע אותו בשבתות, הוא בסופי השבוע גם ערך וגם הגיש, ולהגיש חדשות בשבת זה לא קל, צריך ללקט ידיעות, השבת כמעט ולא מייצרת חדשות אז צריך ללקט מהעולם ולתמרץ את הכתבים להעביר חדשות ולקיים מהדורה והוא עשה את זה בחן ובכישרון".

*#