מהפך: אנשי הטלוויזיה שצריכים לרוץ לפוליטיקה

מבול העיתונאים שהצטרפו השבוע לפוליטיקה הזכיר כמה שמות שאולי צריכים דחיפה קטנה לעבר המשכן. ממנשה נוי בתפקיד שר החוץ ועד עינב גלילי לראשות הממשלה

עידן חגואל ואורון שמיר, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עידן חגואל ואורון שמיר, עכבר העיר

טומי לפיד המנוח אמנם עשה את זה קודם. אבל המעבר של שלי יחימוביץ' מתחום התקשורת אל הפוליטיקה הישראלית הוא שפרץ את הסכר וגרם לשטף של אנשי תקשורת נוספים לחצות את הקווים אל המרוץ הפוליטי. המעבר החלק יחסית של יחימוביץ' אל הפוליטיקה המסואבת נתנה כנראה השראה לעיתונאים ואנשי טלוויזיה רבים שהלכו בעקבותיה: ניצן הורוביץ, יאיר לפיד, רני בלייר ובאחרונה גם עפר שלח, מרב מיכאלי ומיקי רוזנטל. רגע לפני שאנשי התקשורת משנים את הטון והשיח הפוליטי ומלמדים אותנו את טיבו של הספין, עוד כמה אנשי טלוויזיה שהיינו רוצים לראות  מפשילים שרוול, סותמים את האף ומזנקים אל תוך הביצה הפוליטית במערכת הבחירות הקרובה.

עינב גליליעל יכולת הניתוח המדויקת של המציאות, על אופן בו האמת המרה יוצאת מבין שפתיה במתיקות ולעולם מתובלת בהומור, על השלווה והשקט שקריינית הרצף המיתולוגית משדרת, על אי אובדן העשתונות במצבי לחץ, על היכולת להסתכל למציאות בעיניים, ההברקות המילוליות, והסטרייט פייס האמין. על כל אלה, אנו פונים פנייה נרגשת לעינב גלילי – תנהיגי אותנו.  

תיק מועדף: עינב גלילי לראשות הממשלה.מסתכלת למציאות בעיניים. גלילי (צילום: שרון בק)

מנשה נוילכל הדעות, ראש מפלגת החמישייה הקאמרית הוא סמל סקס מובהק. כנסת ישראל משוועת לסמלי סקס, כי ביבי של שנות האלפיים הוא כבר לא נתניהו המושך של שנות ה-90'. עם עבר כקצין בגולני, התפכחות פוסט טראומטית של אחרי מלחמת לבנון, והתמסרות לחיים של משחק ואמנות, נוי הוא הגבר הישראלי החדש. הרגישות של נוי תמתן את המיליטנטיות ותרבות המאצ'ו הדוחה שדבקה בחברה הישראלית ובמנהיגיה בשנים האחרונות. מדובר גם בעסקת חבילה משתלמת, כי בתור אשת השר תרוויחו את קרן מור. עדיף בכמה מונים של ג'ודי מוזס שלום (לאינטליגנציה).   

תיק מועדף: שר החוץ. אין מי שלא יתחבר אליו והוא גם דובר עיראקית.

סקס אפיל במשכן. נוי (צילום: איליה מלינקוב) יונית לויחתירה לשלמות היא תכונה שלא תזיק לאף אחד מחברי הכנסת ויונית לוי היא הגילום המזוקק שלה על המסך. מי שהתיישבה לפני גיל 30 על הכסא הנחשק ביותר בטלוויזיה, יכולה להכניס לבית המחוקקים רוח סערה. יונית לוי היא לא אחת שתשב במשרד כל היום, אלא תצא, תפעל ותשיג תוצאות. הכל תוך כדי שהיא לא מחמיצה אף דיון או הצבעה, בכנסת שבה נוכחות דלה עד לא קיימת הפכה לסימן היכר. היא אמנם קרה כקרח, אבל ברגעי האמת, האמפתיה כבר תישפך ממנה. לוי הוכיחה בשנים האחרונות שהיא לא צריכה אף גבר לידה כדי להעניק לכל ישראלי באשר הוא תחושה הביתית כשהוא בוהה במהדורת חדשות. עכשיו הגיע הזמן שהיא תתחיל לייצר אותן בעצמה ולמנף את הביקורת נגדה על כך שהיא נוקטת אג'נדה, כי גם פוליטיקאי עם אג'נדה כבר קשה למצוא היום.

תיק מועדף: שרת הביטחון. אחרי ביקורים בגזרות בוערות, לוי הוכיחה שאין לה פחד, היא תוכל להיכנס לנעליו של ברק בקלות ולהיות הכתף התומכת של גלילי. תחתור לשלמות גם כמחוקקת. לוי (צילום יח"צ)

אבי מלרבואו נודה באמת. למרות שהוא מככב בגוללל סטאר, כדורגלן כבר לא ייצא מאבי מלר. ואם לשפוט לפי עשרות שנותיו בערוץ הספורט, גם לא כותב בדיחות מדופלם. אולי ל"צחוק מעבודה". זוהי שעתו של מלר להפוך למקבל החלטות אמיתי ולנצל את הידע שלו כדי לייבא מודלים מצליחים מחו"ל. לרתום את התשוקה וההתלהבות שלו כדי להעיר את הרדומים בכנסת ישראל ולעשות כאן מהפכה דווקא בתחומים שאף אחד לא סופר.

תיק מועדף: שר הספורט והתרבות. רק דמיינו אותו מקפץ על הפודיום בזכייה של עוד ספורטאי ישראלי במדליה אולימפית, הוא יכול להיות אפילו נלהב יותר מלימור לבנת. ידביק את הח"כים בהתלהבות. מלר (צילום: עזרא לוי)

מודי בר אוןאינטליגנציה. הדבר הזה שהכנסת האחרונה הזכירה לנו שהוא כבר כמעט לא קיים בין כתליה. אחרי כל-כך הרבה נבחרי ונבחרות ציבור שאין צורך לעשות עליהם פארודיה, כי הבדיחה ממילא על חשבוננו, התעורר צורך דחוף באדם שיודע להתנסח בבהירות ולשפוך אור חדש על נושאים לעוסים. מודי בר און הוא לא רק חובב ספורט ידוע, פרזנטור של בנק ואחראי לכמה מהתוכניות והסרטים התיעודיים המרתקים שנוצרו בארץ. הוא גם דעתן, דיפלומטי, חריף, משכיל, לא דופק חשבון לאיש. הוא ידאג שלא נחזור על טעויות העבר, בהן הוא בקיא, ובכך יברא סוג חדש של זיכרון קולקטיבי - לטווח ארוך. ולגבי ההומור, גם העצמי, אל דאגה – מדובר בסאטיריקן וסטנדאפיסט מלידה (שאפילו כתב ל"חמישיה הקאמרית").

תיק מועדף: תקשורת. צריך להרים קצת את הרמה של הזבל שמשדרים המסכים שלנו.לא דופק חשבון. בר און (צילום: דודו בכר)

גידי גוב הוא לפעמים קצת זמר, לעיתים קצת שחקן, פרזנטור בפרסומות, מנחה תוכניות אוכל עם אהרוני ובלי, קומיקאי, ושופט בכוכב נולד. כן, גידי גוב היה ונשאר חלטוריסט לתפארת. מריאן פיית'פול היטיבה להגדיר זאת: "Sliding through Life On Charm". כזכור, בשנות ה-90' גוב היה יקיר השמאל ועמד בעצרות והפגנות למען השלום מבלי לנסות להתחנף לקונצנזוס. על הצבריות הנונשלנטית המשפריצה, על הכרס החדשה, על היכולת להקסים ולהתאים לכל פורמט מבלי להתאמץ (אפילו באורגיה) – גידי גוב יכול להשתלב בקלות בפוליטיקה הישראלית.

תיק מועדף: שר בלי תיק. זה לא מחייב והאופציה לנשיאות עתידית תמיד על השולחן.אולי הוא יצליח לעורר את השמאל. גוב (צילום: אילן בשור)

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ