"גרים" ו"עד עצם היום הזה": למה אגדות העם עשו קאמבק?

הגל החדש של סדרות הפנטזיה הן תוכניות שמבוססות על אגדות עם קלאסיות. הצבתן בעולם המודרני היא הזדמנות לקבל מבט ריאליסטי גם על מה שעובר על הגיבור בדרך ל"הפי אנד"

חן חדד, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חן חדד, עכבר העיר

בתקופה האחרונה נדמה שהוליווד חוזרת אחורה והופכת לנוסטלגית. אל ז'אנר הפנטזיה שהפך להיות אחד הפופולאריים על המסך הקטן, נכנסו לאחרונה גם עלילות האגדות הקלאסיות, שמשכיבות ילדים מרחבי העולם לישון כל לילה. הערב ישודר הפרק השני של סדרת הפנטזיה "גרים" (יום שלישי, 22:30 ב-HOT3), שמצטרפת לטרנד העיבודים המודרניים לאגדות העם שהשתלט על הוליווד. איך חזרו לחיינו החלילן מהמלין, שלגיה וכיפה אדומה? התשובה טמונה כנראה בכך שהסדרות החדשות מעזות לספק טוויסט אפל ומודרני לאגדות הקלאסיות, ולא לטאטא מתחת לשטיח את האלימות שקיימת מאז ומתמיד בסיפורי ילדים.

"גרים" הושקה בסתיו האחרון בארצות הברית והיא מגיעה מבית היצר של דיוויד גרינוולט וג'ים קאוף, שהשאירו את חותמם על הזירה הפנטסטית עוד הרבה לפני שזו זכתה למעמד הנחשק בתעשייה. גרינוולט יצר את הסדרה אנג'ל יחד עם ג'וס ווידון ושימש כמפיק ותסריטאי לסדרת האם באפי ציידת הערפדים. גם קאוף מחזיק ברזומה חיבה לנישה העל טבעית עם שורה של תסריטים שכתב והפיק ל"אנג'ל" ול"לוחשת לרוחות".

"גרים" היא אמנם סדרת פנטזיה, אבל העלילה מוגשת לצופים בפורמט של דרמה משטרתית לכל דבר, כאשר כל פרק עוסק בחקירה בלשית אחרת. גיבור הסדרה הוא ניק ברקהרדט (דיוויד ג'יאנטולי), בלש במשטרת פורטלנד שמגלה שהאגדות של האחים גרים הם הרבה יותר ממעשיות עם, ולמעשה מדובר בתיעוד היסטורי של יצורים ומקרים שהתרחשו במציאות. לאחר ביקור של דודתו החולה, ניק מגלה שהוא נצר לשושלת של ציידי מפלצות בשם "גרים", אשר נלחמים ביצורים המיתולוגיים שחיים כעת בעולמנו. אותם יצורים מתנהלים על פני השטח במסווה של בני אדם, אולם ניק מסוגל לראות מעבר לחזות האנושית שלהם, ובעזרת איש זאב שחזר למוטב (כוכב נמלטים, סילאס מיטשל) יוצא ללכוד אותם.כשהפנטזיה פוגשת את הדרמה המשטרתית. הפרומו של "גרים":

על הנייר, ל"גרים" יש פוטנציאל לסחוף את הצופים בזכות שילוב מוצלח בין פנטזיה וריאליזם. היתרון הבולט של הסדרה הוא שיוצריה מחזירים לעלילה את ממה ששנים הורחק מהעיבודים של דיסני – מורבידיות, אופל ואלימות. כך למשל, "כיפה אדומה" מעניקה השראה לעלילה על גבר מבוגר שתוקף נערות צעירות בקפוצ'ון אדום, ו"החלילן מהמלין" תופס מקום בדינמיקה החברתית הטעונה של חבורת נערים הלומדים באקדמיה למוזיקה. לכל אלה מתווסף מתח הטמון בניסיונו של ניק להסוות את זהותו האמיתית מהפרטנר שלו במשטרה (כוכב בטיפול האמריקאית, ראסל הורנסבי) ובת זוגו (ביטסי טולק, המוכרת מסדרות הרשת "Quarterlife" ו"Lonelygirl15").

למרות החדשנות, "גרים" לא חפה מפגמים. ההתרחשות העל טבעית תופסת נפח גדול מדי בכל פרק, ובאה על חשבון פיתוח הדמויות הראשיות. הטיפול השטחי בעיצוב הדמויות ניכר גם בתסריט, שחוזר על עצמו מדי שבוע בשינויים קוסמטים בלבד. כל פרק נפתח בפשע ששואב השראה מאחד המשלים או אגדות העם הקלאסיות (שלא מסתכמים רק בקובץ הסיפורים של האחים גרים), ובמהלך החקירה ניק מגלה שמדובר במפלצת ופותר את התעלומה. אמנם פה ושם נרמזים קווי עלילה גדולים יותר שמספקים הצצה לעבר של ניק ולכוחות נוספים שמעורבים במלחמה בין בני האדם והמפלצות, אבל הקצב של הסיפורים הללו איטי מדי ולא מספק.חי בזהות כפולה. ביטסי טולק, בת הזוג של הגיבור, מספרת על דמותה:

עד עצם היום הזה: קריצה רומנטית לעברן של הדמויות האתגר הגדול של "גרים" כרוך בכך שדרמת המשטרה הפנטסטית הגיעה למסך בתקופה שבה יש מבחר מרשים של סדרות פנטזיה, ועליה להתבלט ביניהן. בראש המתחרות של "גרים" ניצבת עד עצם היום הזה (שעלתה לאחרונה ב-yes Drama) שמעניקה גם היא טוויסט מודרני לאגדות הקלאסיות. אמנם מדובר בשתי סדרות מנוגדות במובנים רבים, אבל מאחר שהשתיים עלו בארצות הברית בהפרש של שבוע אחת מהשנייה, ההשוואות ביניהן לא איחרו להגיע. בעוד "גרים" זכתה לרייטינג מרשים של כ-6 וחצי מליון צופים לפרק הפתיחה, "עד העצם היום הזה" השיגה נתונים מרשימים יותר עם רייטינג של כ-13 מליון צופים לפרק הראשון. נדמה שהפער בנתונים אינו קשור לאיכותה של כל סדרה אלא לקהל היעד שהיא פונה אליו, וקהל חובבי האימה של "גרים" נחשב לקטן יותר מהצופים שמתמסרים לעלילה הרומנטית של "עד עצם היום הזה".

הצלחתה של "עד עצם היום הזה" טמונה ביכולתה לספר את סיפורם של גיבורי המעשיות באופן מקורי ואינטליגנטי, שאמנם לוקה לעיתים בטון ילדותי, אבל משכילה לאזן את הפגמים בזכות דמויות בעלות נפח ודינמיקה מורכבת. היוצרים, אדם הורוביץ ואדוארד קיציס, שהפיקו וכתבו פרקים לאבודים ופליסיטי, מנצחים על העלילה בשני מישורים. האחד מתקיים בעולם האגדות המוכרות לנו, והשני בעולם המודרני, בו חיים כעת גיבורי המעשיות לאחר שזיכרונם נמחק. הגבולות בין עולם האגדות והעולם המודרני מיטשטשים בעקבות הגעתה של אמה סוואן (כוכבת האוס, ג'ניפר מוריסון) לעיירה, ובעקבות הניסיונות של בנה לשכנע אותה שהיא בתה של שלגיה. הקסם של הסדרה טמון בכך שהבמאים ממשיכים את מורשת סיפורי הפולקור בכך שהם יוצרים למעשה שורה של אגדות חדשות, שמשמשות כפריקוול, ומגוללות את האירועים המקדימים לסוף הידוע מראש. בין השאר, הסדרה מספקת מבט על חייה של המכשפה המרשעת מ"שלגיה" כנערה צעירה, על ילדותו של ג'ימיני הצרצר מ"פינוקיו" בימים בהם היה בן אנוש, ועל האירועים שהתרחשו בחייו של הכובען המטורף מ"עליסה בארץ הפלאות" שהובילו אותו לאבד את שפיותו. יוצרים אגדות עם חדשות. טריילר ל"עד עצם היום הזה":

לנוכח הצלחתן של "גרים" ו"עד עצם היום הזה", העיבודים המודרנים לאגדות העם ממשיכים להגיע למסך. המעשייה הבאה בתור שתזכה לגרסה מחודשת היא "היפה והחיה", שתעלה ברשת CW האמריקאית בסדרה באותו השם ב-11 באוקטובר. לתפקיד היפה, שבגרסה הנוכחית הפכה לבלשית, לוהקה כוכבת סמולוויל, קריסטין קרוק. החיה הוא כוכב טרה נובה המבוטלת, ג'יי ריאן, חייל לשעבר שחי במחתרת לאחר שהשתתף בניסוי צבאי כושל שהפך אותו לעל אנושי. קרוק מגלה שהוא הזר המסתורי שהציל אותה מרוצחים שהרגו את אמה כשהייתה נערה מתבגרת, ומבטיחה לשמור על סודותיו אם יהפוך לפרטנר שלה במשטרה. רוכבים על ההצלחה של סדרות האגדה. טריילר "היפה והחיה":

"גרים", "עד עצם היום הזה" ו"היפה והחיה" מסמנות את השינוי המשמעותי שהתרחש בשנים האחרונות בתפיסת הפנטזיה. בעוד שבעבר הז'אנר נחשב ככזה שפונה לליבותיהם של קהל מצומצם, כיום הוא הולך ופונה למיינסטרים ונתפס בהוליווד כמכרה זהב. הסיבות לשינוי מגוונות, וטמונות במידה רבה בכוחם הכלכלי והשפעתם הגדולה של חובבי הפנטזיה על הטלוויזיה והקולנוע (כוח שמתבטא בין השאר בנהירת האולפנים והכוכבים אל הקומיק-קון, שהפך אט אט לאחד הכנסים החשובים בתעשייה). בזירה הקולנועית מתבטאת השפעתם בשיאי ההכנסות של סרטי הארי פוטר, דמדומים, ובכמות העצומה של גיבורי קומיקס מורכבים ואפלים ששוטפים את המסך הגדול (ובראשם באטמן של כריסטופר נולאן). הצלחתו של ז'אנר הפנטזיה הוביל גם בקולנוע לשורה של עיבודים מודרניים לאגדות העם (שלגיה והצייד, מראה מראה: הסיפור האמיתי, ירח אדום, "היפהפיה הנרדמת" ו"הנזל וגרטל: ציידי המכשפות" שייצא בינואר).

אין ספק שבין הקולנוע והטלוויזיה מתקיימים יחסי גומלין, ושניהם יחד לוקחים את ז'אנר הפנטזיה לכיוון קודר, אפל ובוגר מתמיד. בטלוויזיה, שהוצפה בעשור האחרון בגל של סדרות ערפדים, זומבים ורוחות רפאים, ניכר שינוי בולט באופן שבו הפנטזיה מוגשת לקהל. במקום להציג את הזירה העל טבעית כמוקד ההתרחשויות, סדרות רבות מספקות עלילה מלאת רבדים שההתרחשות הפנטסטית היא רק חלק ממנה. הדגש האמיתי הוא על התפתחותן של הדמויות, ועלילה סוחפת שלא מהססת להעלות סוגיות פוליטיות וחברתיות. הדוגמה הבולטת לכך היא הצלחתה המסחררת של משחקי הכס, שהצליחה לכבוש גם את מי שדרקונים, אבירים וצל מתנקש הם לא כוס התה שלו, בזכות דמויות מורכבות, מהלכים פוליטיים אלימים וחסרי פשרות, וכמובן, סצינות סקס נועזות.

על רקע התמסרותו של המיינסטרים לעולם הפנטזיה, ההחלטה לשוב דווקא לעולם האגדות במקום להציף את המסך ברעיונות מקורים עשויה להיתפס כנוסטלגית. אמנם אפשר להאשים בקלות את התסריטאים במחסור ברעיונות, אבל החזרה למעשיות המוכרות לקהל צופים בינלאומי, הופכת אותן לבסיס אידיאלי ליצירת טוויסטים מקורים. כוחן של המעשיות טמון בהיותן ידע קולקטיבי, שמהווה מאגר תרבותי חוצה גבולות המשותף לצופים ברחבי העולם. הצבתן בעולם המודרני מאפשרת ליוצרים להתרחק מהעדינות, הטון הפאסיבי והחלוקה המוחלטת בין טוב ורע שאפיינה אותן עד כה. במקום, הם מאירים אותן באור בוגר ומפוכח, ומספקים מבט ריאליסטי על המכשולים שניצבים בדרכם של הגיבורים ל"הפי הנד". "גרים", ימי שלישי ב-22:30, HOT3"עד עצם היום הזה" ימי רביעי ב-21:15, ערוץ yes Drama HD

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ