רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטלוויזיה כבר לא בייביסיטר, היא מדריך להורה המבולבל

עידן השפע הגיע גם להורות ומציע הרבה אפשרויות לגידול ילדים, אבל הרבה פחות כלים להתמודדות. הטלוויזיה, כרגיל, זיהתה את המצוקה והחלה להציע פתרונות בצורת תוכניות ריאליטי ודרמה. הילד צורח? לחצו על השלט

תגובות

כבר זמן מה שקשה להיות הורים (ככה מספרים לי). זה לא שפעם היה קל, אבל כנראה כן היה קצת יותר ברור. גלי הדף מאוחרים של פוסט מודרניזם הופכים כל קבלת החלטות הורית לסיוט מתמשך, והשפע החדש והיקר של מרצ'נדייזינג להורים משעבד המוני אנשים, שבסך הכל קיימו יחסי מין, לחיים של נתינה - בעיקר כלכלית, אבל לא רק - לצאצאים שהתרגשו עליהם.

גנים אנתרופוסופיים, פסיכולוגיות ישרות והפוכות, יוגה לתינוקות, לימודי טרום דוקטורט בגיל יסודי ובייבי מוצרט הן רק דוגמאות נגישות שקופצות מיד למחשבה. כהורה, עומדות בפניך היום הרבה יותר מדי אפשרויות שנוגעות לאופן שבו תגדל את הילד שלך. לצד זה, עומדים לרשותך הרבה פחות כלים לבחור ביניהן.

הטלוויזיה, כרגיל, מזהה את המצוקה החברתית, מתפיחה אותו לעוצמות בלתי סבירות ובלתי נסבלות, וכפתרון, משווקת תוכניות ריאליטי. סופר נני, שמצויה בשלבי ליהוק לקראת העונה הבאה, היא אולי נושאת הלפיד בתחום, אבל ממש לא לבד: גם המשפחה, של רשת עוסקת בהורות, וגם "בלי בושה" החדשה של yes. והריאליטי הוא אולי המראה הכי נוחה ומובהקת לכל מה שקורה היום בקונצנזוס הישראלי, אבל הורות היא נושא לוהט כרגע גם בז'אנרים פחות ביזיוניים. כאן גרים בכיף, למשל, שעונה שלישית שלה משודרת בערוץ 10, מבוססת על הסיטקום הקנדי "ההורים" ומתייחסת לשגרה של מלחמת התשה בין דורית; "מקום טוב באמצע", שעונה שנייה שלה עלתה ב־HOT, מדברת על הורות בינונית לילדים בינוניים; הורים במשרה מלאה, שעונה שנייה שלה משודרת עכשיו ב־yes, מתמקדת בקשיי הורות חריגים וגם בנאליים; וברשת פוקס תשודר בקרוב קומדיה חדשה על שתי אמהות ששונאות את הבנות הצעירות שלהן. גם סדרות מובילות שלא מכריזות על עצמן כסדרות הורים הן במידה רבה כאלה: משפחה מודרנית היא דוגמה טובה, ובמגרש המקומי גם פלפלים צהובים ו"אדמה". אפילו בחדשות 10 מצאו לאחרונה דרך למנף את מועקת ההורות לכדי סדרת כתבות מועילה לכאורה על הורים שמתלבטים, באווירת "מבולבלים? גם אנחנו".

כאן גרים הורים שכיף להם. האמנם?

זה לא סתם שההיחלצות הזו לעזרת הורים מתרחשת בעיקר בטלוויזיה. חלק ניכר מהפער, שגדל בטור הנדסי, בין ילדים היום ובין ההורים שלהם, הוא פער טכנולוגי או תלוי טכנולוגיה. ילדים חווים את המציאות אחרת, מקבלים אותה ממתווכים אחרים, ומייצרים עולם תוכן עצמאי תוך שימוש אגבי בפלטפורמות מתקדמות. הורים, בזמן הזה, רואים טלוויזיה. טלוויזיה הפכה להיות הכלי השמרני והבטוח שמתאים להורים לחוצים שהבאזז הרשתי והבאזז הכללי מטרידים אותם. הטלוויזיה מנענעת עבורם בשקט את העריסה.

מה זה עושה? מצד אחד, ההורות הופכת, בסנדוקה הפעלתני של הטלוויזיה, למקצוע. כי בחברה קפיטליסטית כל דבר הוא מקצוע: אם זוגיות היא דבר שצריך לעבוד עליו, הורות היא כבר פול טיים ג'וב. הורים צריכים לעבוד כדי להיות הורים. הם צריכים להתמקצע וללמוד, הם צריכים לדעת. אתה לא הורה כי נולד לך ילד; אתה הורה כשאתה עושה מה שצריך כדי להיוולד מחדש כהורה. ומה צריך, את זה הטלוויזיה תגיד לך. מצד שני, ההורות הופכת, שוב בדחיפתו האדירה של אותו מדיום שמרני, לפרקטיקת צריכה משוכללת ומתקדמת. כמו שמוצרי צריכה שונים מזוהים עם אמא בדרך לארנק שלנו, ככה גם אמא עוברת תהליך של מודיפיקציה. אמא טובה קונה לילד שלה את החינוך הטוב ביותר, משקיעה באבקת הכביסה המושלמת כדי שהאמהות האחרות יקנאו, רושמת לגן הכי אנתרופוסופי בסביבה, וכשצריך, גם עוברת טיפול קואצ'רי שיעשה אותה הכי טובה במקצוע החדש שלה, הכי טובה בהורות.

שיעור בהורות. סופר נני הבריטית:

אם פעם טלוויזיה ניסתה להיות בייביסיטר – כלומר, תחליף להורים - היום היא לא צריכה את זה. היא לא צריכה את זה כי היום היא זו שקובעת על מה מצביעה היום המילה "הורות", והיא זאת שמלמדת הורים מה זה אומר להיות הורים. וכששואלים את הטלוויזיה, התשובות שלה בדרך כלל פשוטות. להיות הורים כרגע, אם תשאלו בשלט, זה לקנות ולעבוד.

*#