אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בשביל מה צריך פרומואים כשיש ארץ נהדרת?

לא בטוח שהתפקיד של "ארץ נהדרת" הוא להיות מחנכת נוער גדולה, אבל כשזו הופכת למכבסת פרומואים לשאר תוכניות הזכיינית, היא מאבדת את הרלוונטיות שלה

תגובות

באחת התוכניות האחרונות של ארץ נהדרת היה מערכון מוצלח על הסיבה שבגללה אנחנו לא יוצאים להפגין על כל הדברים ששווים הפגנה. התשובה של "ארץ נהדרת" היתה – האח הגדול. זה היה מערכון מצחיק. גם כי הוא היה עשוי טוב ומלא בחיקויים מוצלחים כמו בעונות הקודמות של "ארץ נהדרת", וגם בגלל הסיטואציה החוץ־מערכונית.

אבל המערכון על כיכר א־תחריר ולובי "האח הגדול" היה מצחיק גם כי הוא היה מגוחך, כי מובן שכלי האדון לא יפרקו את בית האדון. מגוחך, כי ברור שאף אחד ב"ארץ נהדרת" לא מתכוון שנפסיק לצפות ב"האח הגדול". מגוחך, כי ברור שכוחה של "האח הגדול" כל כך עצום ורב, שגם אם "ארץ נהדרת" תאמר עליה מילה, אף אחד לא יתנתק מערוץ 20. מגוחך, כי הטלוויזיה מזמן ויתרה על המעמד של הכוח לשנות דברים. פייסבוק, כלי מנוון בהרבה רמות, הוכיח את עצמו לאחרונה ככלי פוליטי אדיר. כן לייק או לא לייק, יש בו פוטנציאל רדיקלי שמתממש ומתהווה לנגד עינינו. הטלוויזיה, לעומתו, מוכיחה - גם במערכון הזה וגם ביומיום - כמה שנים עברו מאז שהיו לה יכולות חתרניות לשנות מציאות קיימת, כמה שנים עברו מאז שהיא ויתרה על הפוטנציאל הזה.

בתוכנית האחרונה של "ארץ נהדרת", בשישי שעבר, הרפרנסים התרבותיים היו עשירים ומגוונים במיוחד. הם כללו, על פי סדר אקראי, גם את הגרסה הערבית לרמזור (בהנחיית שני כהן), גם מערכון ארוך בהשתתפות כל שופטי כוכב נולד (קשת ליבליך ניגשת לאודישנים), גם את חיים כהן (והבוהן), גם את בקרוב אהבה (אירי ריקין), גם את "האח הגדול" (פעמיים: ג'קי ונופר, דנה והשדיים), וגם את יפה לך של ערוץ 24 (שרון חזיז, מיכל אמדורסקי ואורנה דץ). כמו בערב חברה סגור עברו החיקויים בין כל התוכניות המשודרות בימים אלה בקשת ובשלל חברות הבת שלה, חלקם רלוונטיים נורא (יורם זק), חלקם בלתי רלוונטיים להחריד (אורנה דץ והחברות שלה).

בנות "יפה לך" מגיעות לארץ נהדרת:

למרות שזה מובן מאליו, נציין שכל האזכורים האלה מתכתבים עם תוכניות של קשת, תוכניות של טאלנטים של קשת ותוכניות של חברות בת של קשת. זה כוחני והכל, אבל זה לא העניין. או לפחות לא כל העניין.העניין הוא שמה שמופיע ב"ארץ נהדרת", מבחינת הקונצנזוס, הוא חשוב. מה שחשוב הוא מה שמופיע ב"ארץ נהדרת". כך שהאזכורים החוזרים ונשנים של "האח הגדול", הם לא רק תוצאה של החשיבות של "האח הגדול", אלא גם אישוש מתמיד של החשיבות הזו. ובמילים אחרות, גם "ארץ נהדרת" דוחפת אותנו לעזוב את הפייסבוק על המהפכות שבו לטובת הטלוויזיה והשמרנות היציבה שלה. כוח הדחיפה הזה איננו פעוט. אם אין ברשותכם את מאגר הקודים התרבותיים להבנת המערכונים האלה, הכל אבוד: ההנאה הלכה.

כלומר, כדי לצלוח פרק אחד של התוכנית הכי מיינסטרים במדינה צריך הצופה הממוצע (האידיאלי?) להכיר את כל שש התוכניות המובילות של קשת בימים אלה. המשימה שלך כאזרח שמזדהה עם מדורת השבט שלו לא פשוטה.מחקרים אמריקאיים לגבי סאטרדיי נייט לייב הוכיחו כבר מזמן שלא מעט צעירים בארצות הברית שואבים את מירב הידיעות הפוליטיות שלהם מתוכנית הסאטירה הזאת. זה לא נתון מפתיע. רק שווה לשים לב: גם בישראל מכורת האקטואליה יש אחוז לא קטן של תושבים, צעירים בעיקר, שמוותרים על המהדורות המרכזיות ולא מוותרים על הצחוקים של טל פרידמן.

בכלל לא בטוח שהתפקיד של "ארץ נהדרת" הוא להיות מחנכת נוער גדולה, לעשות את מה שהורים ומורים לא מצליחים לעשות כבר שנים, או להרביץ תורה פוליטית בהמונים. אבל חיים כהן, איש חביב למראה, הוא לא השערורייה שאמורה להעסיק תוכנית כמו "ארץ נהדרת" בשבוע שבו כל מה שידענו על המזרח התיכון קורס. אם אנשי המהפכות המעודכנים שמקיפים אותנו היו מבינים איך נראה העתיד, הם היו חותמים על חוזה טאלנט עם קשת רגע לפני שהם פותחים קבוצה נגד מובארק בפייסבוק; אז אולי היינו שומעים את קיציס אומר על זה משהו.

ל"ארץ נהדרת" יש סיכוי אמיתי להיות הגרסה המקומית המעורבת, המשפיעה ורבת המשתתפים של ג'ון סטיוארט האמריקאי. כרגע היא נראית יותר כמו גרסת הערב המוקדם לטלוויזיה במיטבה.

*#