אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לואי ת'רו מציג: המתנחלים ככת קיצונית

הדוקומנטריסט לואי ת'רו וסגנונו התיעודי המיוחד הגיעו להתנחלות בישראל ויצאו משם עם סרט שיעורר בכל ישראלי תחושת מועקה וחוסר נוחות

תגובות

צופי ערוץ 8 ויו-טיוב כבר מכירים את התענוג הכרוך בצפייה בסרטיו של הדוקומנטריסט הבריטי-אמריקאי לואי ת'רו ואת צקצוק הלשון האוטומטי מול גילויים קיצוניים של שנאה ובורות אמריקאית שנחשפות שוב ושוב בראיונות עם פדופילים, הומופובים וחברי כתות קיצוניות. אבל מי שהתרגל "להסתכל עליהם ולראות את ההפך מאיתנו", נאלץ להתמודד בשבוע שעבר עם חוויה מטרידה קצת יותר כאשר ה-BBC2 שידר סרט תיעודי של כשעה בו ת'רו מבקר בהתנחלויות.

בסרט, שעלה במלואו ליו-טיוב, מתלווה ת'רו לדניאל לוריא מעמותת הימין הקיצוני "עטרת כהנים" שמסביר לו באנגלית רהוטה למה הוא פועל ליישב אוכלוסיה יהודית בשכונה ערבית במזרח ירושלים. כשת'רו מזכיר לו שהקהילה הבינלאומית לא מכירה בשליטתה של ישראל באזור, לוריא אומר "אז לעולם יש בעיה. אז מה?". משם ת'רו ממשיך לסייר בסילואן, שבה הוא פוגש משפחה יהודית שהיגרה מארה"ב כדי להתיישב עם ששת ילדיהם בבית שנראה כמו בסיס צבאי. מוקפת בשומרים ומצלמות אבטחה אם המשפחה אוחזת פעוט בידיה ומסבירה לת'רו ש"האמונה שלנו בצורך להיות כאן היא חזקה יותר מכל דבר אחר".

בהמשך ת'רו מראיין צעיר בן 17 שגר באוהל במאחז "חוות גלעד" ומוכן למות – או להרוג – למען המולדת. הוא מגיע לתעד את ההפגנה השבועית בבילעין ומסייר גם בחברון, אבל אחת הסצנות ההזויות ביותר מתרחשת כאשר ת'רו פוגש קבוצה של תיירים אמריקאים נוצריים שהגיעו לקטוף ענבים בכרם שממוקמת בלב שטח פלשתיני כחלק מ"השליחות התנ"כית". האמריקאים הצעירים מסבירים בעיניים בורקות שמדובר בדרך שלהם to act out את אהבתם הבלתי נדלית לעם היהודי. עם כל הכבוד לאהבה, יינן ישראלי בשם ניר מסביר לת'רו שאסור למתנדבים לעסוק בייצור היין כדי לא לפגוע בחוקי הכשרות. "הם רוצים לשרת אותנו, אתה מבין?", אומר ניר, ולפי הבעת הפנים של ת'רו נראה כי הוא מתקשה לעקוב אחר הטיעון.

באופן טבעי, הסרט לא מחדש הרבה לצופה הישראלי. ראינו את המראות ושמענו את הקולות האלו לא פעם (למרות שהתקשורת הישראלית ממעטת לתעד את ההפגנות בבילעין או בסילואן, למשל). קל גם לנחש שהוא לא מיועד לקהל הישראלי, אלא לקהל האירופאי. אבל דווקא מכיוון שאנחנו לא קהל היעד, צפייה בסרט מעוררת אי נוחות.

כשת'רו מגיע לחברון הוא מוזמן לחגיגה משונה למדי: כל בני המשפחה והקהילה מתכנסים כאשר פעוט מופשט מבגדיו ורב מזוקן מתקרב אליו עם סכין כדי לחתוך את איבר מינו. ת'רו מתקשה להסתיר את ביקורתו על הטקס הדתי, שאכן נראה אכזרי ונטול היגיון, אבל אז פתאום הצופה הישראלי נזכר שלכל העניין הזה קוראים "ברית מילה", ומדובר בתחנה הכרחית בחייו של כל יהודי. הרגע הזה, שבו המצלמה של ת'רו מתמקדת בתינוק החשוף וכולם מסביב שרים באקסטזה הוא מסוג הרגעים האנתרופולוגיים שמצליחים לייצר הזרה ולגרום לנו לראות מחדש משהו שנראה לנו תמיד מובן מאליו. 

כמו תמיד, גם הפעם ת'רו מצליח לספק "ריאליטי לאינטלקטואלים": האמירות הקיצוניות נערכו לסרט תזזיתי שמספק לקהל הבינלאומי הצצה נוספת לאפרטהייד שמתרחש בחסות הכיבוש הישראלי (אחד הקטעים שהועלה על ידי ה-BBC ליו-טיוב אף נקרא, בפשטות, "אפרטהייד בישראל"). הסיבה שת'רו לא מצא אף ישראלי שיוכל להציג תמונה מאוזנת יותר היא פשוטה: הוא לא חיפש. הנציג הישראלי הרשמי היחיד שמפציע על המסך (וגם זה במקרה) הוא חבר הכנסת מיכאל בן-ארי, שמסביר לת'רו בעברית למה הריסת מאחז בלתי חוקי היא "הוונדליזם האמיתי", ולא ההתנהגות של המתנחלים שבחרו להצית שדות שלמים במחאה על הפינוי.

בסופו של דבר, מעריציו של ת'רו כבר יודעים שהוא נמשך לצד האפל של הקיום האנושי, והוא נהנה לתעד קהילות דרך מפגש עם חבריהן הקיצוניים ביותר. כשמדובר בפדופילים או בחברי קו-קלס-קלאן, הצופה הישראלי לא רואה בשיטת התיעוד הזו שום בעיה. כשמדובר בנו, צקצוק הלשון מתחלף במועקה שלא נגמרת.

*#