רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסע בין מסכים: מה גורם לכוכבים לזגזג בין הקולנוע לטלוויזיה?

אם פעם היה נהוג לחשוב שרק כוכבי קולנוע כושלים עושים את המעבר לטלוויזיה, היום גם השמות החמים ביותר בהוליווד עוברים למסך הקטן ולהיפך - כוכבי טלוויזיה מגיחים אט אט במסך הגדול. למה הם עושים את זה והאם זה באמת משתלם?

תגובות

זכיותיו האחרונות של סטיב בושמי בפרסי גלובוס הזהב ואיגוד השחקנים, מהוות חוליה נוספת בשרשרת ההצלחות של שחקני קולנוע במעברם אל הטלוויזיה. בושמי זכה בפרס על תפקידו ב"אימפריית הפשע" בהפקתו של מרטין סקורסזה, וזכייתו ביטאה יותר מתמיד את השינויים שחלו בשני העשורים האחרונים במעמדו של המסך הקטן. נראה כי בשנים האחרונות, יותר מתמיד, הן כוכבי טלוויזיה והן כוכבי קולנוע ובמאים מהשורה הראשונה 'מזגזגים' בין הקריירה הקולנועית לטלוויזיונית.

בחירתם של כוכבי קולנוע כדוגמת גלן קלוז ("Damages"), לורנס פישבורן ("CSI"), וטים רות' ("שקר לי") לעבור אל המסך הקטן, מעידה על שינוי משמעותי במעמדה של הטלוויזיה. אם בעבר נחשבה הטלוויזיה ל'בית הקברות של כוכבי הקולנוע', כיום מספק המסך הקטן תפקידים בעלי עומק ועלילה שנפרשת על פני מספר שנים. האפשרות לספר סיפור מורכב ומעמיק שנמשך לאורך עונות רבות, מובילה כוכבים רבים לבחור בסדרות מבטיחות, הטמונות בחובן עבודה של מספר שנים על  פני פרוייקטים המסתכמים בשעתיים של סרט קולנוע.

האחראיות הגדולות לשינוי הן סדרות כדוגמת "הסופרנוס" ו"הסמויה" שהשאירו חותם עז על הטלוויזיה האמריקאית. הסדרות הללו הפגינו חירות יצירתית פורצת גבולות, והביאו אל המסך דמויות אמביוולנטיות של אנטי גיבורים בעלי מורכבות ונפח ריאליסטי. העומק של עלילתן הוביל ליצירתו של קשר רגשי ואינטקלטואלי עם הצופים, שהותיר אותם מול המסך עונה אחר עונה. פרקים מסויימים אף זכו למעמד פולחני, וביניהם "פיין בארנס", הפרק הבלתי נשכח ב"סופרנוס" בו גביית חובות שגרתית של פולי וכריסטופר הופכת למרדף מסויט ומצחיק אחר מאפיונר רוסי. הסיבה שהפרק הזה הוזכר באינספור סיכומי העשור החולף אינה מקרית. בדומה לפרקים אחרים ב"סופרנוס" מדובר בפרק שעומד כסרט בפני עצמו, ונושא את טביעת האצבע הקולנועית של סטיב בושמי, שביים אותו.

העברת משקל הכובד היצירתי מהקולנוע לטלוויזיה הושלמה עם שורה של סדרות נוספות, שבראשן ניצבת "מד מן". השבחים המלווים את הסדרה, הפכו את כל אחת מעונותיה לאירוע טלווזיוני מצופה בקנה מידה עולמי. בדומה ל"סופרנוס", הדרמה המסוגננת, המגובה בהערצתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, הובילה לדיונים פילוסופים על משמעות ההתרחשויות בה. "מד מן" אף  זכתה לספר פילוסופי בהשראתה, תחת המוטו "שום דבר אינו כפי שהוא נראה", לפיו מנותח עולמם התזזיתי והמעושן של אנשי הפרסום המככבים בסדרה.

עם השינוי שחל במעמדה של הטלוויזיה, החלה עלייה חדה במעברם של במאים ושחקני קולנועים לטלוויזיה. מרטין סקורסזה למשל, בחר לקחת חלק בהפקת "אימפריית הפשע" והשקיע 50 מליון דולרים בבימוי פרק הפיילוט שלה. גם קאסט הסדרה הורכב משחקני קולנוע עטורי שבחים וביניהם סטיב בושמי, מייקל פיט וקלי מקדונלד. שחקני קולנוע בולטים נוספים המנהלים במקביל קריירות טלוויזיוניות הם ג'ייסון שוורצמן וזאק גאליפינקיס שחברו יחד ל"משועמם", טוני קולט המככבת ב"טארה", ולורה לייני ב"מזל סרטן". גזרת הבמאים כוללת את סטיבן ספילברג שמפיק את הסדרה “Falling Skies”, וסם ריימי ("ספיידרמן") שמפתח סדרה חדשה בהשראת האנימה "Noir".

פרוייקטים כאלה מעידים על הצלחת המדיום הטלוויזיוני לאזן את פריחתן של סדרות הריאליטי עם סדרות מורכבות שמשקיעות בצופים שלהן וסומכות על תבונתם. למרות זאת, לא ניתן להימנע מלהבחין כי הכוכבים שבוחרים לעבור מהמסך הגדול אל הקטן הם שחקנים מבוגרים יחסית. בעוד השחקנים המבוגרים כובשים את הטלוויזיה, השחקנים הצעירים בסדרות המובילות נוטים להשתמש בהצלחתן כמקפצה לקריירה קולנועית.

הקריירה הקולנועית של כוכבי הטלוויזיה הצעירים מהווה אמנם חותם להצלחתם, אך מבשרת לרוב רעות לסדרות בכיכובם. כך למשל כוכבת "האוס" אוליביה ויילד נאלצה לפרוש מהסדרה לתקופה ארוכה בעקבות העבודה על ""טרון: המורשת", "קאבויים וחייזרים" ושלל סרטים נוספים. גם הקריירה הקולנועית של קת'רין הייגל האפילה על תפקידה ב"אנטומיה של גריי", והובילה לפרישתה מהסדרה לטובת קומדיות רומנטיות כדוגמת "האמת המכוערת" ו"חיים כמו שמכירים".

סדרה נוספת שעתידה לוט בערפל בעקבות הקריירה הקולנועית המשגשגת של שתי הכוכבות הראשיות היא "אחת שיודעת". לאחרונה דווח כי בלייק לייבלי (סרינה) ביקשה מהמפיקים שיהרגו את דמותה כדי שתוכל להתמקד בקריירה הקולנועית הפורחת עם תפקידים ב"גנב עירוני" ו"גרין לנטרן". לייטון מיסטר (בליייר) מצידה, מתמקדת גם היא בעשיית סרטים כדוגמת “Country Strong” לצד גווינת' פאלטרו, והמותחן "השותפה".

הקולנוע משמש גם כשלב הבא בקריירה עבור כוכבים שעתידם הטלוויזיוני אינו מובטח. כוכבי “glee” אמנם נחשבים כיום לדבר הכי חם על המסך, אולם יוצר הסדרה ריאן מרפי הודה לאחרונה כי אין מנוס מהשינויים הצפויים בה. בדומה לסדרת נעורים רבות שגיבוריהן הם תיכוניסטים, גם גיבורי הסדרה המצליחה יעזבו בסופו של דבר את הלימודים. כתוצאה מכך מתכנן מרפי לשלב בכל שנה קבוצה חדשה של דמויות חדשות. בין אם בתגובה לנסיבות או בין אם בעקבות הצלחתם, רבים מכוכבי הסדרה עובדים כעת על סרטים חדשים. קורי מונטייה (פין) לוהק לסרט החדש "מונטה קרלו" לצד לייטון מיסטר מ"אחת שיודעת", ליה מישל תפציע ב"New Year’s Eve" לצד נבחרת מרשימה של כוכבי קולנוע, ודיאנה ארגון (קווין) מככבת בסרט החייזרים "I’m Number Four".

אלמנט משמעותי בטשטוש הגבולות בין המדיום הקולנועי לטלוויזיוני הוא כלכלי. עלות הפקות קולנועיות בקנה מידה מסתכמות בקלות בעשרות עד מאות מליוני דולרים, והמשכורות לכוכבי הקולנוע הינן בהתאם. התקציב הנדרש להפקת סדרות לעומת זאת, נמוך לרוב בצורה משמעותית, אך יש לא מעט סדרות שמצמצות את הפער עם סכומים דומים. 50  מליון הדולרים שהושקעו בפרק הפיילוט של "אימפריית הפשע", גבוהים למשל עלות סרטם החדש של ג'ייק ג'ילנהול ואן האת'ווי "אהבה וסמים אחרים", העומדת על 30 מליון דולרים. המשכורות בטלוויזיה אמנם נמוכות מאלה שבקולנוע, אולם ככל שהסדרה מצליחה יוצר, כך זוכים השחקנים למשכורת גבוהה יותר. כל אחד מנבחרת הכוכבים של "חברים" למשל, הרוויח בעונה הראשונה 22,500 אלף דולרים לפרק, והשכר, שעלה בהדרגה בכל עונה, עמד בעונה השמינית על 750 אלף דולרים לפרק.

תמונת המצב הזו מעידה שמעמדו הנחשק של הקולנוע אמנם נותר בעינו עבור הכוכבים הצעירים. אבל אין ספק שהשינוי המשמעותי במעמדה של הטלוויזיה הופך אותה למדיום זוהר לא פחות, בו שחקנים ויוצרים מנוסים משכילים שוב ושוב לממש את הפוטצניאל שבו ולספר סיפורים בעל רבדים ושיאים עלילתיים רבים המצליחים להפנט את הצופים שנה אחר שנה.

*#