רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפשר כבר להריח את הסוף: מה עובר על "אמריקן איידול"?

השופטים הוחלפו, הפורמט השתנה, הרייטינג הולך ומידרדר והתוכנית החדשה של סיימון קאוול נושפת בעורפה - עושה רושם ש"אמריקן איידול" בסכנת קריסה. עידו ישעיהו מנתח את עלייתה ונפילתה המתקרבת של תוכנית הריאליטי המצליחה בעולם

תגובות

בשבוע שעבר נכנסה "אמריקן איידול" למבחן הגדול ביותר שלה. מחלבת המזומנים של רשת פוקס איבדה את האיש המזוהה עם התוכנית יותר מכל, סיימון קאוול, השופט הבריטי שכולם אוהבים לשנוא ו/או להסכים עמו, ושלשום החלה בארה"ב העונה הראשונה של "איידול" בלעדיו (אצלנו ב-yes Drama בימים חמישי ושישי, פחות מ-24 שעות אחרי השידור האמריקני).

במובנים רבים סיימון קאוול היה "אמריקן איידול". בקיץ 2002, כאשר הגיעה העונה הראשונה של "איידול", אמריקה לא הייתה מוכנה לקראת השופט המרושע שמטיח בארסיות את האמת המרה בפרצופם של מתמודדים, מנתץ בקלות ובאבחה את חלומותיהם הנשגבים ושולח אותם למצוא עבודה הראויה לכישוריהם הלא קיימים. לצדו של קאוול על כס השיפוט ישבו רנדי ג'קסון ופולה עבדול, אבל הם ניצבו בעיקר בצלו ודעותיהם לא באמת נחשבו. קאוול עצמו אמר לא אחת שאמריקה מקשיבה לו, ולרוב נראה שאכן כך היה. מתמודדים שאהב הצליחו להעפיל לשלבים גבוהים, כאלה שלא אהד נפלו איפשהו בשלבים מוקדמים, ובסקרים הודו מצביעי איידול שדעותיו של סיימון מהוות מרכיב מהותי בבואם לבחור במועמד המועדף עליהם. ברוב הפעמים טעמו אכן הסתנכרן עם ציבור המצביעים בתוכנית, או שמא טעמם הסתנכרן עם שלו. ביצה ותרנגולת, לא משנה, העיקר שזו ביצת זהב.

סיפורה של "אמריקן איידול" מתחיל בבריטניה בשלהי 2001 עם התוכנית "פופ איידול". סיימון פולר, האיש האמון על מושכות "איידול" עד היום, הוא היוזם וההוגה שלה. היא בסך הכל הייתה תוכנית חביבה שקמה למרגלותיה של תוכנית חיפוש הכשרונות המצליחה (עד שהגיעה "פופ איידול", על כל פנים) "Popstars", שאף השכילה להעמיד מקרב מתמודדותיה את להקת הבנות המצליחה גירלז אלאוד. "פופ איידול" הציגה פורמט שבנוסף לשופטים, בהם איש תעשיית המוזיקה סיימון קאוול, הצופים הם אלה שבשלב מסוים בוחרים מי מהמתמודדים ימשיכו הלאה, עד שלבסוף נותר מהם האחד והאליל. כמה פשוט – ככה מצליח.

הדרך לארה"ב הייתה סלולה. גייל ברמן, נשיאת חטיבת הבידור של רשת FOX בראשית העשור הקודם, סיפרה בראיון לעכבר העיר ב-2009: "חיפשנו להפיק פורמט זול שהמפרסמים יכולים לממן, ואז התוכנית הזאת צצה. אף אחד לא חשב שהיא תציל את הרשת או שהיא תהיה הצלחה. פשוט חשבנו 'היי, התוכנית הזאת יכולה להיות ממומנת, היא לא יקרה והבריטי הזה די מצחיק'... בהתחלה חשבנו שזה בעיקר יעביר לנו את הקיץ. בחיים לא חלמתי שזה יהיה מה שזה – אולי אחת התוכניות הגדולות בתולדות הטלוויזיה".

מאז שהגיעה ולאורך שאר העשור הקודם הפכה "איידול" למפלצת רייטינג ענקית, שהכניסה את הרשתות המתחרות ללחצים עצומים עד כדי עריכת ישיבות "אסטרטגיות איידול". האפיל הענקי שלה פשוט היה משהו שקשה להתחרות בו. היא מכילה סיפורי סינדרלה ועלייה מאשפתות, יש בה אודישנים מצחיקים, מתמודדים עם סיפורים מגירי דמעות, מוזיקה שפונה למכנה המשותף הרחב ביותר, תחושת התרחשות הנובעת מהשידור החי, ולא פחות חשוב – השתתפות אקטיבית של הצופים. "הכוח בידיים שלכם". חברות הסלולר האמריקניות ראו זינוק ברווחים בעקבות המיליונים על גבי מיליונים שהתקשרו לאורך העונות ושלחו מסרונים מדי שבוע כדי להצביע עבור המועמד המועדף עליהם. "אמריקן איידול" הייתה אחראית לצמיחה העצומה של רשת פוקס בעשור האחרון, מהמקום הרביעי והאחרון בקרב הרשתות הגדולות עד למקום הראשון בכל הנוגע לפלח הכי חשוב, גילאי 18-49. ויותר מכך, "איידול" היא כנראה הייתה תופעת התרבות הגדולה ביותר של העשור הקודם.

אבל כידוע לכל חובבי משלי, לא לעולם חוסן. הגם ששברה שיא ובמשך שש שנים רצופות תפסה את המקום הראשון ברייטינג, "איידול" בשנים האחרונות מיישרת קו עם הטרנד הטלוויזיוני ברשתות הגדולות ומאבדת צופים משנה לשנה, תהליך שהחל עוד כשסיימון קאוול חימם את כסאו. נכון לשנה שעברה היא עדיין התוכנית הנצפית ביותר באמריקה עם 24 מיליון צופים בממוצע, אבל עונה שלמה עוד לפנינו והיא שונה לחלוטין מקודמותיה. כרגע הסימנים לא מבשרים טובות: העונה נפתחה עם הרייטינג הנמוך ביותר של "אמריקן איידול" מאז העונה הראשונה, ירידה של 18 אחוז מפתיחת העונה הקודמת, והפרק השני למחרת איבד 23 אחוז מהתוכנית המקבילה בשנה שעברה (מדובר בגילאי 18-49, הפלח היחיד שמשמעותי למפרסמים).

אולי שינוי ורענון יהיו טובים במקרה של "איידול", הלא היא התחילה לדשדש ולחזור על עצמה ולא בכדי איבדה צופים, אבל עם להק השופטים החדש – רנדי ג'קסון היחיד מהשופטים שנותר, סטיבן טיילר מאירוסמית', ג'ניפר לופז מהבלוק – האם זוהי אותה תוכנית? הפרק הראשון ששודר שלשום היה פרק אודישנים קלאסי של "איידול". אמנם עם יותר התמקדות בכשרוניים מאשר בגרועים, אבל הקסם עדיין שם. עם זאת, האודישנים הם האודישנים, קשה לפספס איתם בלי קשר לזהות השופטים. המשקל של אלה עתיד להיות גדול יותר ככל שתתקדם העונה. גם כך קשה להתנתק מהעובדה שבפרקי הפתיחה הפגינו השופטים החדשים לא מעט מורך לב. מתמודדת גרועה אחת בתוכנית הפתיחה עברה רק כי בכתה להם מול העיניים, ובאופן כללי הייתה כמות גדולה של נבחנים שעברו לשלב הבא.

קאוול אינו רק השופט שבאמתחתו היו האמיתות הכי כואבות עבור המתמודדים, אלא הוא מהווה את האבטיפוס לתפקיד השופט המרושע שניתן למצוא כמעט בכל תוכנית ריאליטי תחרותית מצליחה. אף אחד מהשופטים החדשים לא מנסה להיכנס לנעליו, פשוט כי הם יודעים שאין להם סיכוי לעשות זאת. רוברט תומפסון, פרופסור לטלוויזיה ותרבות פופ באוניברסיטת סירקיוז, לא אופטימי לגבי הצלחת "איידול" בלי השוטר הרע. "על ידי פרסום ש'אמריקן איידול' לא הולכת להיות מרושעת, הם עלולים לאבד את האמינות המקצועית שלהם. זה פחות משמעותי לקבל מחמאה ממישהו שתמיד נחמד. בעונות עבר היית רואה אנשים רצים מחדר האודישנים ואומרים 'סיימון אהב אותי!'. סיימון תמיד היה זה שלאנשים איכפת ממנו, כי הוא זה שהכי קשה להשגה". וב'אנשים' הכוונה היא לא רק למתמודדים כמובן, אלא לצופים בבית.

הרכב השופטים הוא לא השינוי הדרסטי היחיד בעונה הזו, המפיקים הבטיחו עוד רבים לאורך העונה, כמו קטעי אחורי-הקלעים, "אחוזת איידול" שבה ישהו מתמודדי הטופ 12 במהלך העונה, קליפים שיצולמו לשירי המתמודדים, שירים מקוריים שייכתבו במיוחד עבור התוכנית על ידי יצרני להיטים מוכרים, וכן ויתור על שלב 24 הפיינליסטים המייגע; אבל ישנו סיכוי סביר שהרכב השופטים הוא הוא פניה של "איידול".

עדכוני הפורמט מעידים על כך ש"איידול" מנסה לשנות את חזותה ולהתרענן. לשם כך חזר מפרישתו המפיק נייג'ל ליתגו (שהיה בעצמו שופט מרושע ב-"Popstars"), האיש שהיה שם כסיימון פולר הגה את התוכנית ושלט בהיבטי ההפקה שלה עד שפרש אחרי העונה השביעית. השבתו היא אות לניסיונה של התוכנית להחזיר עטרה ליושנה. שינוי נוסף ומהותי שליתגו הכניס אל העונה הזו הוא הבאתו של ג'ימי אייבין – איש מוזיקה בכיר בקבוצת המוזיקה של יוניברסל והאיש שתחת כנפיו צמחו כוכבי פופ כליידי גאגא, נו דאוט ואמינם – כדי שיהווה מנטור עבור המתמודדים ובעזרת צי של מפיקים יתאים למתמודדים השונים את השירים והעיבודים המתאימים להם. במילים אחרות, המוזיקה תהיה בחזית והתהליך העובר על המתמודדים יהיה שקוף.

לא רק בקרבי ההפקה השתנו דברים, אלא גם ימי השידור זכו לרענון: במקום שלישי ורביעי כפי שהיה בשנים הקודמות, השנה משודרת "איידול" בימים רביעי וחמישי. הפריים טיים של יום חמישי נחשב לתחרותי ביותר בטלוויזיה האמריקנית, היום שבו תעריפי הפרסום גבוהים במיוחד כדי לקדם את סרטי הקולנוע של סוף השבוע, כך שדריסת רגלה של "איידול" באופן קבוע בימי חמישי – ובעבר 'דריסה' הייתה מילה הולמת במיוחד אצל "איידול" – יוצרת חששות רבים אצל המתחרים. נוצר כך מצב מעניין: התוכנית הכי נצפית באופן כללי, משודרת ראש בראש מול התוכנית המתוסרטת הכי נצפית, "המפץ הגדול" של CBS. שמח.

המעבר ליום חמישי הוא ניסיון מתבקש לאכול מעוגת הפרסום השמנה ולדחוק את רגלי המתחרים, אבל האקט הזה עלול להתפוצץ לפוקס בפרצוף. עם כל השינויים של העונה הזו, ובראשם כמובן היעדר סיימון, העונה הזו עשויה בהחלט להיות שעת החסד האחרונה של התוכנית. השופט הפורש סיימון קאוול מגיע בסתיו 2011 עם התוכנית שלו, "אקס פקטור", וכל השינויים ש"איידול" מציגה בעונה הזו תוכננו ושורטטו במטרה להדוף אותה מראש. קאוול עצמו יצר ב-2004 את "האקס פקטור" בבריטניה, תוכנית כשרונות שבה לשופטים – קאוול אחד מהם – יש משקל רב והם מהווים מנטורים עבור המתמודדים. בשנים האחרונות הפכה "האקס פקטור" ללהיט רייטינג מטורף במולדת הישנה ותפסה בכך את מקומה של "פופ איידול" ברשת ITV שבה היא משודרת, עניין סמלי שבוודאי חלף במוחם של קברניטי פוקס, הרשת שבארה"ב עתידה לאכלס את שתי התוכניות.

"האקס פקטור" הביאה לכך שסיימון (פולר) תבע את סיימון (קאוול) על העתקה. אירוני למדי, אחרי שבתחילת העשור הקודם פולר עצמו נתבע על "פופ איידול" מאותה סיבה בדיוק על ידי מפיקי "Popstars". התביעה הוסדרה מחוץ לכותלי בית המשפט, אבל אין ספק שלקאוול זה משתלם גם כך. כשופט ב"איידול" הוא הרוויח רק כמה עשרות מיליוני דולרים זניחים ועלובים בלי נתח ממשי מהמפלצת השווה 7 מיליארד דולר. הפעם, בהנחה המתקבלת על הדעת ש"אקס פקטור" תצליח בארה"ב כשם שהצליחה בבריטניה, הוא יוכל לשלשל אל כיסיו הנפוחים עוד כמה מרשרשים כמפיק וכבעל הזכויות.

לאור כל אלה נראה שגורלה של "אמריקן איידול" מושך בנחישות לכיוון מסוים. נתוני הרייטינג עדיין מרהיבים ומעוררי קנאה עבור המתחרות, כך ש"איידול" אולי תמשיך להיות מכונת מזומנים אדירה ואחת התוכניות הנצפות בטלוויזיה, אבל עם הסכנות האורבות לה לא מן הנמנע כי תוך שנה או שנתיים היא תחדל להיות התוכנית הכי נצפית כפי שהייתה עד כה ותהפוך ל"סתם" תוכנית ריאליטי מצליחה באופן סולידי. לא כזו שמאלצת את הרשתות המתחרות לעשות ישיבות אסטרטגיה בעניינה.

*#