אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טרנד הרווקים בטלוויזיה - עוד תירוץ להציף את המסך בסלבס

מה משותף בין "מחוברים", "בקרוב אהבה", "סטטוס: רווק" ודומיהם, מלבד העיסוק בתל אביבים מעוכבי חתונה? לכאורה, כולם מוצרים דוקומנטרים שעוסקים בתופעת הרווקות ה"חתרנית". בפועל? כולן גירסאות של "רוקדים עם כוכבים כל הדרך לחופה"

תגובות

רווקים, מתברר, הם מצרך השעה. כולם מסתערים על המגזר, כולם רוצים להציג את פניו ברבים, כולם רוצים לספר לנו איך חיים הרווקים. למה, בעצם?לרגע אפשר היה לחשוד שמדובר באמירה חתרנית - יוצרים שיוצאים כנגד החברה הישראלית השמרנית, החונקת, שכופה על בניה ובנותיה את מוסד הנישואין. כולם נכנעים לצו התנ"כי, או ללחץ המשפחתי, מקימים את התא הקטן, פרים ורבים. והנה באים היוצרים הדוקומנטריים ומביאים לנו את קולו של המיעוט: אלו הרווקים ששוחים נגד הזרם, שחיים לבד ובגאון, שמסרבים להתרגש מקול ההמון.

אבל זו לא חתרנות ולא נעליים. רווקות כשלעצמה אינה עוד חתרנות בחברה הישראלית. נדמה שרק צופים מבוגרים (או לא תל אביביים) עוד עשויים למצוא בסיקור תופעת הרווקות קריאת תיגר כלשהי על המוסכמות החברתיות. וגם זה בהנחה שהם לא קוראים עיתונים, ולא נתקלו למשל בדו"ח האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מיולי 2010 על אחוז הרווקים באוכלוסיה.

ואם לא חתרנות, אז אולי להיפך. המטרה היא להצביע על תופעה מרכזית בקרב ישראלים בגילאי 25-40, ואז יש לשאול - אם התופעה מרכזית כל כך, מה טעם מצאו היוצרים להצביע עליה בתוכניות וסרטים דוקומנטריים בפריים טיים טלוויזיוני? אם כולם כבר יודעים, מה כל כך מעניין כאן?

נדמה שאת התשובה אפשר למצוא בבחינת השמות המשתתפים בתוכניות האלו. ב"בקרוב אהבה" מתקשקשות השחקנית גאיה טראוב, מגישות הטלוויזיה סיגל שחמון וגילי שם טוב, הזמרת מיכל שפירא ועורכת התוכן אמירה בוזגלו. ב"סטטוס: רווק/ה" בערוץ 10 השתתפו העיתונאי והמוסיקאי אדם הורביץ, עורך הדין והסלב זוטא סער שיינפיין, עורכת הספרים רנה ורבין והשחקנית אירנה שולמן. מה משותף לכולם, לבד מהיותם רווקים? כולם קשורים באופן זה או אחר לשואו ביזנס. כולם סלבריטאים בדרגות שונות של תהילה, חיים בזוהר או מסתופפים בצלו. כולם חלק מהבועה התל אביבית.

לא חשיפה, לא עניין ציבורי. סתם גול עצמי טלוויזיוני של מדיום שמואשם תדיר בנרקיסיזם תל אביבי ומספק הוכחות. אלא שהרווקות אינה תופעה תל אביבית ייחודית. בתל אביב זו אמנם המציאות השלטת – 80% מבני העיר ו-66% מבנותיה בגילאי 25-29 הם רווקים, עפ"י נתוני 2008 – אבל הרווקות הולכת וקונה לה שביתה גם במחוזות נוספים. על פי אותם נתונים, 63% מהגברים היהודים ו-43% מהנשים בגילאים המדוברים הם רווקים. כמובן שבגילאים הגבוהים יותר האחוזים יורדים, אך עדיין אינם מבוטלים, בין השאר מכיוון שבגילאים אלה גדל משמעותית אחוז הרווקים שהם גרושים. כלומר, זו רחוקה מלהיות תופעה פנים-תל-אביבית.

האם הסרטים האלה - לא בלתי ראויים, לא חסרי עניין, לא נטולי ערך סוציולוגי - מבקשים לומר משהו על תופעת הרווקות בכללותה? ודאי שלא. לא כל הרווקים הם אנשי רנסאנס כאדם הורביץ (עדות הנחתום על עיסתו) או נראים טוב כסער שיינפיין (כנ"ל). אולי הם לא נראים מי יודע מה, אולי הם חסרי השכלה, אולי הם רווקים בעל כורחם. חלקם הגדול אפילו לא מתגורר בתל אביב רבתי, וחי למעשה בסצנת רווקות שונה בתכלית. היא אולי כוללת אתרי היכרויות, סוכנויות שידוכים ובליינד דייטים אינסופיים. רחוק מהמולת הפאבים, מניחוחות האלכוהול ועשן הסמים הקלים ומשרשרת הסטוצים.

מתוך "בקרוב אהבה", באדיבות קשת

הנה התשובה לשאלה מה פשר גל הרווקות ששוטף את מסכינו: לא חתרנות, אבל לא רק הפריפריה מודרת מסרטי הרווקות. אפילו בתוך הבועה התל אביבית, לא נמצא מקום בסרטים לרווקים "הפשוטים" של העיר. לסטודנטית מרמת אביב, לברמן מבן יהודה, לקלאבר מהנמל. סרטי הרווקות מתבוננים בתופעה מפריזמה צרה מאוד. למעשה, הם מתבוננים בה דרך המראה.

הבחירה של יוצרי "בקרוב אהבה" ו"סטטוס: רווק/ה" – וגם של הוריהם הרוחניים, "מחוברות" ו"מחוברים", שאירחו סגל נאה של סלבס ברמות זוגיות משתנות (ואפילו משתנות תוך כדי התוכנית) – להתמקד לא סתם בסצנה התל אביבית, אלא ברווקים "כוכבים", מלמדת שזה לא היה ניסיון עיתונאי/אמנותי להפנות זרקור אל תל אביב כעיר הרווקים. לכך היו מספיקים, ואולי לא פחות מעניינים (ושמא יותר?), רווקים תל אביביים מן השורה. אבל לסרטי פריים טיים לא מביאים כל אחד. מביאים את הורביץ מהטקסידרמי, את שם טוב מ"רוקדים עם כוכבים" ואת סער מ"האח הגדול". רגע, לא קוראים לזה "דוקו סלב"?

*#