רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להטריד אישה ולנוח: בין פרשת קצב לפרידה מ"האח הגדול"

שבוע אחרי הכרעת הדין במשפט קצב, ושום דבר לא השתנה. הדיבורים הגסים של עמיר בבית האח הגדול הם עוד עדות להעלמת העין של התקשורת ודעת הקהל בנוגע לאלימות כלפי נשים. והיחידה שמעיזה להתנגד היא הלסבית

תגובות

לפני שבוע בדיוק ישבו בפאנל של "אולפן שישי" חבורה שבעת רצון של עיתונאים ואנשי חדשות. יאיר לפיד נתן לכל אחד מהאמנון אברמוביצ'ים והרוני דניאלים את רשות הדיבור, ואלה בתורם הפיצו לחלל האוויר מנטרות מלאות תקווה: "נפל דבר בישראל", "גופה של האישה אינו הפקר", "כולם שווים בפני החוק" וכהנה וכהנה. אחרי שקצת נרגעו מהחגיגה, פנו הנוכחים להתחיל להפנות אצבעות מאשימות כלפי מי שידע והכחיש, מי שראה והסיט את מבטו ומי שחשב לדבר אבל העדיף לשתוק. בכל זאת, מישהו צריך לשאת כאן באחריות על העובדה שאדם כמו משה קצב הגיע לאן שהגיע, והצליח בדרך לעשות את מה שעשה. אם רק העיתונאים שהכירו את הסיפור היו חושפים אותו קודם, הכל היה נראה אחרת. אם רק המשטרה הייתה מצליחה לאסוף עוד ראיות, אם רק הפרקליטות לא הייתה נסוגה ואם ואם. נו שויין, נאנחו כולם, מעתה הכל יהיה שונה.

כמה לא מפתיע ששבוע בדיוק אחרי שנפל דבר בישראל, מתברר שהוא זקוף ומרומם מאי פעם (ותסלחו לי על המטאפורה). מי שרוצה לראות אותו, לא חייב לפתוח את העיתונים ולקרוא על נערה בת 12, שנכנסה להריון אחרי ששני נערים אנסו אותה. הוא יכול פשוט להדליק את הטלוויזיה, לכוון בשלט לערוץ 2 ולראות האח הגדול. כבר שלוש עונות ברציפות שהריאליטי הכי פופולרית במדינה, מצליחה לעורר שערוריה שקשורה בצורה כלשהי לאלימות נגד נשים. הראשון היה כמובן יוסי בובליל, שסיפר לחבריו על תקרית בעברו, בה ניסה לשכנע כמה מחבריו לשכב עם מישהי שהייתה קצת שיכורה. אחר הגיע סער-בולבולון-שיינפיין, שדחף לאיילה אפר ועפר לתוך הפרצוף. ברביעי האחרון (5.1) היה זה עמיר, שהמליץ ליגאל לשפוך על האורחת מספרד דלי עם מים, אחר כך לחבוט את ראשה בקיר האמבטיה, ואז, אחרי שתאבד את ההכרה - "לצאת לדרך". התרחיש הזה היה כל כך משעשע, שעמיר החליט להגדיל ולספר על "חבר טוב שלו", שמחכה תמיד לסוף הלילה, מוצא את הבחורה הכי שיכורה במועדון, ומבצע בה את זממו. איזה קטעים.

כפי שכתבה איילה פנייבסקי, פרידה לא הצליחה למצוא את ההומור בסיפור הזה. למעשה, באף אחד מהסיפורים האלה אין שמץ של הומור. למרות זאת, אין יום שעובר בלי שנשים בישראל (ואני מנחשת שגם בעולם) עוברות תקרית שכזו. הסיטואציה שבה צריך לשבת ולשתוק כשמספרים לידן סיפורי "גבורה וכיבושים", כשמתרברבים ביעני-צחוק מול החבר'ה מי תקע יותר הרבה ויותר חזק. אלה הרי בסך הכל מילים לא? דברים שגברים מתבדחים עליהם, אבל לא באמת עושים, נכון?

בכל זאת יש צדיקה בסדום. לא סתם צדיקה, לוחמת צדק. הזעם של פרידה הכט הוא אחד מהרגעים הכי מרגשים שראיתי בפריים טיים. כי עבורה, לשמוע שני גברים מדברים בכזאת קלות על אלימות כלפי נשים, הוא דבר בלתי נסבל, איום, קטסטרופלי ממש. לא רק כי זה גועל נפש, אלא כי היא מבינה מי מסתכל בהם בחוץ. כי היא מבינה מה המסרים שנשפכים החוצה (ושוב סליחה על המטאפורה) מהדיבורים האלה, ובעיקר היא יודעת, שאלה לא רק דיבורים. "אם זה החבר שלך", אמרה לעמיר, "זה אומר לי הרבה על מי אתה". ככה, פרידה היא האישה היחידה שנחלצה לעזרתה של לידיה, פשוט הרגישה צורך להגן עליה. סיוון וליאם, לעומת זאת, כבר כל כך הפנימו את כללי המשחק, שהן אפילו לא מרגישות שמשהו לא בסדר. הן גם יודעות, עמוק בפנים, שאם יתנגדו לכללי המשחק, יהפכו לנשים לא רצויות בעולם הזה. והלסבית, זאת שלא צריכה שגברים יראו בה ייצור נחשק, היא זו שמעיזה להשמיע קול. אבל אל דאגה, בעולם הפריים טיים, שבו יש חלוקה ברורה של תפקידים בין המינים, אין מקום לפרידות. הן לא בדיוק גברים, ולכן אין להן זכות לקבוע את הכללים, אבל הן גם לא בדיוק נשים, כי הן לא עונות להגדרה המקובלת של "יופי נשי". וכשאת מסרבת להתייצב באחת הפוזיציות האלה, נו, אז ברור שתהיי מועמדת להדחה. או כמו שצעק לה עמיר - "מי את בכלל?".בדרך בין נווה אילן לבית הנשיא אי אפשר להשוות בין עמיר או יגאל או בובליל לקצב. קודם כל כי האחרון הורשע באונס, בעוד אלה לא הועמדו למשפט, וכמובן לא חשודים בדבר. מה שכן אפשר לעשות, מה שחייבים לעשות, הוא לראות את איך ההתבטאות של עמיר היא חלק מרצף גדול של שיח אלים כלפי נשים, שקצב ממוקם עליו גם. השיח הזה, הוא לא משהו שמיוצר או מתוחזק על ידי בן אדם אחד, ובוודאי לא על ידי גורם אחד. הוא חמקמק, אכזרי ומתוחכם, והוא מקבל את ההצדקה שלו גם מגברים וגם מנשים. לראייה, סיוון וליאם חיזקו את ידיו של עמיר - וגם הסבירו האחת לשנייה - "ככה מתנהגים חצי מהבחורים בתל אביב". ובהמשך, "ככה מתנהגות חצי מהבחורות בתל אביב". והעולם? שותק. מה שותק, דממת מוות. גם בובליל וגם סער, לא רק שלא הושעו מהתכנית אלא הגיעו לגמר. עמיר, כמו שהסבירה פרידה יפה, יתקבל כנראה מחוץ לכותלי הבית כ"עמיר המלך". הנוהג המגונה הזה ימשיך להתקיים, וכל הגיבורים שישבו רק לפני שבוע ב"אולפן שישי", ימשיכו להיות מופתעים. מעניין את מי יאשימו הפעם?

*#