רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיר של צפייה ללא הפסקה: למה תל אביב דבוקה למסך הקטן?

הנתונים על כך שתל אביבים צופים הכי הרבה בטלוויזיה הם תזכורת לכך שהעיר זקנה, ימנית ועשירה יותר משנדמה. אבל למה דווקא בעיר שמתיימרת לספק היצע תרבותי אינסופי מצקצקים עם יונית ובוהים ב"האח הגדול" יותר מבהרצליה, רחובות או באר שבע?

תגובות

לרשימת ההחלטות לקראת השנה החדשה של התל אביבי הירוק והמודע לעצמו (להפחית בעישון, להקפיד על דיאטה, לעשות יותר ספורט, לעבור לתחבורה ציבורית, להתקשר לאמא פעם ביום), עשויה להתווסף השנה עוד אחת: לראות פחות טלוויזיה, לצאת יותר מהבית.  בניגוד למה שניתן היה לחשוב, מתברר שחלק גדול מזיהום האוויר של תעשיית הטלוויזיה התל אביבית מיועד לשימוש עצמי. מנתוני הוועדה הישראלית למדרוג שפורסמו בשבוע שעבר עולה כי התל אביבים צופים בטלוויזיה בממוצע יותר מתושבי ערים אחרות. בפילוח של כל שכבות הגיל, התל אביבים צפו בטלוויזיה 265 דקות ביום ב־2010 בעוד שבחיפה, בדרום ובשאר חלקי מרכז הארץ זמן הצפייה הממוצע הוא 220 דקות.

לא צריך להסביר למה מדובר בנתון מפתיע. בעיר שמתיימרת לספק היצע תרבותי אינסופי עם הופעות, גלריות, הצגות, בעיר שלכאורה תמיד יש בה מה לעשות, לאן לצאת, איפה לאכול, בעיר שתושביה צורכים את החדשות שלהם בעמידה, דרך האייפון, עם אספרסו קצר ביד השנייה, ובכן, בעיר הזאת, מתברר, מצקצקים ביחד עם יונית ובוהים ב"האח הגדול" יותר מבהרצליה, רחובות או באר שבע. כדי להסביר את הנתון הזה אפשר להשתמש בטענה האוטומטית אך ההגיונית שלפיה העיר לא משתרעת רק בין פלורנטין לחשמונאים, אלא כוללת גם את רמת אביב, צהלה ויד אליהו – אזורים שנתפסים כ"זקנים" יותר. ד"ר יפעת בן חי שגב מהוועדה למדרוג מזכירה את כלל האצבע שלפיו ככל שיש יותר מבוגרים כך עולים אחוזי הצפייה וטוענת כי "תל אביב זו עיר מאוד הטרוגנית. אם אתה מופתע מהפער לטובת תל אביב, תופתע מכך שיש גידול בזמן הצפייה הכללי שנמצא במגמת עלייה מתמדת, למרות האינטרנט ולמרות הסלולר. נציגי תל אביב אצלנו הם לא רק מהצפון או מדרום העיר".

גם הסטטיסטיקאי פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה תומך בהשערת הגיל המבוגר: "אני לא מופתע כי אני יודע כבר עשרות שנים שחיפה ותל אביב הן הערים המבוגרות בישראל. קח את תל אביב על 400 אלף תושביה. כל משרד, בנק, חנות או מסעדה שמתפתחים בעיר הזו תופסים שטחים, שתיאורטית היו מיועדים למגורים. כך שכל מי שיכול בורח מהעיר הזו וזה תהליך קלאסי של עיר גדולה, כמו בסיטי של לונדון, שלקראת הערב העיר מתרוקנת בארבעה מיליון אנשים. בעוד שאחוז המבוגרים במדינה הוא עשרה עד 12 אחוז, בתל אביב זה נע בין 15 ל־20 אחוז".

אלא שההשערות האלה לא בהכרח מסתדרות עם הנתונים. מסתבר שהנטייה התל אביבית לטיגון של המוח בולטת בכל שכבת גיל: גילי 18 עד 35 בתל אביב צופים בטלוויזיה 206 דקות בממוצע ביום בעוד שבשאר המדינה צופים רק 176 דקות. דהיינו, גם התל אביבים שאמורים ליהנות מהשפע התרבותי מעדיפים להשמין על הספה מול "לרדת בגדול". "ההסבר שלפיו העיר יותר הטרגונית לא עובד, אני מצטער", אומר פרופ' ז'רום בורדון מהחוג לתקשורת במכללה למינהל, "הסבר אפשרי הוא שאולי יש בתל אביב יותר מנויים לכבלים אז זה מעלה את שיעורי הצפייה כי אנשים יותר עשירים. כשיש יותר זמן או יותר טלוויזיה, צופים יותר".

 טלוויזיה במעגל סגור זקנה יותר או עשירה יותר, זה לא ממש משנה. ייתכן שתל אביבים רבים מכלים את זמנם מול ערוץ ארטה הפרנקופוני או מתיידדים עם ג'אז בערוץ mezzo, אך סביר יותר להניח שהזמן מנוצל בעיקר לצפייה בריאליטי. מנתוני ועדת המדרוג עולה כי התוכניות הנצפות ביותר בשנתיים האחרונות היו "האח הגדול" ו"מאסטר שף" ואין סיבה אמיתית לחשוב שבתל אביב המצב שונה. ובאמת, אפשר להמשיך להתפלפל עם חוקרים ואנשי אקדמיה אבל אולי האינדיקציה הטובה ביותר היא מה שמתרחש בקני הברנז'ה כשבטלוויזיה יש ערב ריאליטי חזק. אסף ברית, מבעלי בית הקפה התחתית, שמאכלס ברוב שעות היום אנשי תעשייה, מודה ש"בכל הערבים מפוצץ אצלי אבל  בפרקי הדחה יש לי ארבעה או חמישה שולחנות - משהו הזוי, מטורף. אתם לא מאמינים מה קורה בעיר בערבים האלה. היא ריקה". במילים אחרות, גם תוכניות כמו "TLV עושים את תל אביב" באמת עושות את תל אביב, ולא את אשדוד.

התרוקנות העיר ממבלים צעירים שגרים בה, דווקא ברגע שבו צביקה הדר מכריז על זהות הכוכב הנולד הבא ("הואאא... היאאא" וכו'), סודקת את תזת האוכלוסייה המבוגרת. ואכן, כשמעיפים מבט נוסף בנתונים מגלים שהפער המשמעותי ביותר בכמות הצפייה "לטובת" התל אביבים הוא דווקא בשכבת הגיל של 35 עד 55: התל אביבים צופים 310 דקות בממוצע ביום, כמעט שעה שלמה יותר משכבת הגיל המקבילה בשאר חלקי הארץ. דווקא בשכבת המבוגרים (55 פלוס) הפער "לטובת" התל אביבים קטן בהרבה: 347 דקות לעומת 316 דקות בשאר חלקי הארץ.

לפיכך, מדובר בטלוויזיה במעגל סגור: תל אביב מייצרת טראש לכל המדינה אך דואגת לצרוך אותו בתדירות הגבוהה ביותר בארץ. "כדי להיות בעניינים בכל מה שקשור לתרבות, הייפ, טרנדים, אפילו כדי להבין בדיחות בטוויטר - צריך לראות טלוויזיה", אומרת איילה פנייבסקי, מבקרת הטלוויזיה של "עכבר העיר", "זה משהו שתל אביבים מתעסקים בו דיי אנד נייט ומה לעשות שזה לא קורה במופעי מחול מודרני. בסוף אנשים נרקבים מול 'היפה והחנון' גם אם הם לא נהנים מזה. כל הרפרנסים, כל מה שמתייחסים אליו, הכל בטלוויזיה. קשה לי להיזכר בכתבות בעיתוני סוף השבוע שלא מתייחסות לדברים מסוג פרשת הסקס ב'האח הגדול'".

"זה אומר בעיקר שכולם פה שקרנים שאומרים שהם לא רואים אבל הם כן רואים, לא ככה?", אומר־שואל ירון טן ברינק, לשעבר מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות" ועורך "רייטינג". "תל אביב זה לא רק מה שקורה בין שדרות רוטשילד לשדרות בן גוריון. האינדיקציה לכך שלכאורה פחות רואים טלוויזיה מגיעה מהכיוון הצעיר יותר, משכבה של כמה אלפי אנשים שלא רואים וגם עושים עניין מזה שהם לא רואים. זה כמו שתמיד מופתעים מתוצאות הבחירות בתל אביב בגלל כמה מובילי דעת קהל או סלבס שלא בהכרח מייצגים. העיר לא נמצאת רק בג'וז ולוז ולא בקנטינה. זה מפתיע אותנו כל פעם מחדש וזה נכון גם לגבי הסוגיות הפוליטיות והתרבותיות. כשיש הופעה של דודו אהרון בהיכל התרבות היינו חושבים שמי שמגיע לשם בא מראשון אבל זה לא בהכרח ככה. התל אביבי רוצה לדעת מה קורה ואיך זה בהשוואה לעולם, וטלוויזיה היא אחת הדרכים. העיר זקנה, ימנית ורגילה יותר ממה שאנו חושבים. "סביבי כולם רואים טלוויזיה. יש לי כמה חברים שלא אבייש אותם אבל הם מתכנסים כל שבוע לראות 'היפה והחנון', אולי בקטע אירוני אני לא יודע. אני אומר להם, לי לפחות שילמו פעם בשביל לראות את זה".

אם אף אחד כבר לא מובך להודות בצפייה ב"האח הגדול", הרי שהתמכרות ל"מחוברים" כבר הפכה השנה כמעט לסימן לגאווה. סביר להניח שהעובדה שהסדרה הציבה במרכזה שלוש דמויות ברנז'איות – עורך "מוסף הארץ" שי גולדן, התסריטאי רן שריג והסופר דודו בוסי – הקלה על התעשייה לאמץ אותה, אלא שגם במקרה הזה שיחת הסלון ביבנה וברחוב יבנה נסבה סביב אותם טיפוסים.

"זה ממש לא מפתיע אותי, ממש, ממש, ממש לא", אומר שריג, "תל אביב היא המקום הכי מחובר שהכי הרבה צורך תקשורת. אתה מדבר איתי עכשיו ואני בחיים שלי האמיתיים עם הילדות ביד אליהו וזו תל אביב האמיתית. וברור שתל אביב האמיתית רואה 'האח הגדול', היא לא מצפה בגליל ולא התנחלות. למעשה, אולי המעגל האמיתי הרלוונטי להתייחסות נמצא רק בתל אביב".ואילו מולי שגב, עורך "ארץ נהדרת" שמדורגת רביעית בשיעורי הצפייה במחצית הראשונה של 2010 אומר ש"השאלה היא אם הנתון הזה מתייחס לערוצי הברודקאסט או לכל השאר. אני משער שתל אביבים רואים יותר סדרות קנויות מחו"ל כמו 'מד מן' וכל מיני כאלה אבל כדי לדעת בוודאות צריך פירוט גדול יותר".

מבחן yes Max החל מיום ראשון השבוע התחילה ועדת המדרוג למדוד רייטינג גם של צפייה נדחית. כלומר גם תוכנית שנראה באיחור באמצעות ה־yes Max או ה־VOD תשוקלל בנתוני הצפייה. או כפי שמסבירה ד"ר שגב מוועדת המדרוג: "עד היום דיווחנו רק על צפייה בלייב. אם מישהו נכנס מאוחר יותר ל'האח הגדול' ועשה סטארט אובר זה גם יירשם. הצפייה הנדחית תוסיף רייטינג לתוכניות במדידה כי ידוע שנתח משמעותי מהצפייה לא מתרחש במועד השידור. האופציות של הממירים נתנו לצופה להפסיק להיות תלוי בפרוגרמינג של הערוצים". לא ברור איך תשפיע שיטת המדידה החדשה על נתוני השנה הבאה אבל לפחות אפשר לקבוע שהם יהיו נאמנים יותר למציאות.

"זה צעד שמתחיל לדייק את המדגם", אומר טן ברינק אך מסייג, "אנחנו יודעים שמדדי הרייטינג של הפיפל מיטר לא ממש מדויקים והאופן של הבדיקה כבר ספג ביקורות, הרי בסך הכל מדובר ב־500 בתי אב. כמו שאני לוקח את הרייטינג בערבון מוגבל ככה אני מקבל גם את הנתונים האלה".

*#