אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מביך, עילג ובור: ככה מייצג אותנו ג'קי מ"האח הגדול" בספרד

אמנם חבריו לבית בחרו בו כדייר "הכי ישראלי", אבל ניב שטנדל חושב שמדובר באדם חביב אך מאוד ילדותי, נאיבי ועילג. יותר חשוב - ג'קי הוא סמל לחברה של אנשים שלא מתביישים בבורותם, ואפילו משתמשים בה בלי בושה כדי לדחוף את עצמם קדימה

תגובות

נדהמים צפו דיירי בית "האח הגדול" במסך הטלוויזיה בחברם הנופש בספרד. חלקם סכרו את פיהם בידם. חלקם אחזו בראשם בהלם. ורק אני הבטתי במסך מבעד לאצבעות המליטות על עיני, קובר את עצמי בעומק הכורסה. כן, הייתי נבוך כמו אזרח ישראלי שערוותו התגלתה ברבים.

עלי להודות כי אני צופה בור, שהיתקלויותיו עם "האח הגדול" מקריות בלבד, ולא ידע מיהו ג'קי עד לפני ימים אחדים. חיבור של חיקוי (מוצלח, בדיעבד) של אלי פיניש ב"ארץ נהדרת" עם היתקלות מקרית שכזו בידיעה על שליחתו של הנ"ל לספרד הסתכם אצלי בתוצאה שלילית. בתחושה הדומה לזו שאני חש כאשר אני נתקל בעיתון או בטלוויזיה בידיעה על ישראלים גנבי ברזים בטורקיה, או על נוער פוחז במסעות בפולין. קוראים לזה כלימה. הייתי חייב לבדוק האם מדובר במעשה הרה אסון כמו שזה נשמע, ולצערי לא התבדיתי.

אני לא טוען שג'קי הוא הישראלי המכוער דוגמת אלה שהזכרתי. ככל שהתרשמתי, הוא לא. אבל אני די משוכנע שג'קי – החמוד, המקסים וכל כינוי אחר שתרצו להעניק לו, ושיהלום באותה מידה גור כלבים חינני (לא שאני משווה, חלילה. רק במדד החמידות) – הוא גם לא הישראלי המשכיל. או הישראלי הנאור. או הישראלי שהייתי רוצה שייצג אותי בתוכנית טלוויזיה מרכזית במדינה זרה.

בתחילה, עם מלמוליו העילגים הראשונים של ג'קי מול עמיתיו הספרדים, סיננתי "מגעיל" לעבר הטלוויזיה. לא התכוונתי אליו. התכוונתי למעשה הנבלה של מי ששלח אותו לשם, להתבזות קבל עם ועדה עם אנגלית קלוקלת מתובלת במילים עבריות (והרבה חן. חן של ילד בכתה ב', אבל חן). זה היה מעשה מכוער וציני, שבא לשים את המסכן ללעג רב-רייטינג, ועל הדרך להלבין את פנינו ברבים.

אלא שאז גיליתי כי האשם לכאורה בעמיתיו הישראלים של ג'קי, שבחרו אותו לישראלי הייצוגי בעיניהם (או, כפי שהוא הגדיר זאת - "פיפל הום יזראל נאמבר וואן מי יזראל יזראל יזראל"). וכישראלי הייצוגי, הוא שנשלח לייצג את מדינתו בגולה. ראשי הסוכנות מתהפכים בכורסאותיהם.

אז מה זה אומר עלינו, שג'קי הוא בעיני דיירי בית "האח הגדול" הישראלי הטיפוסי? ובכן, זה אומר בעיקר עליהם. הם ממילא לא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, מקסימום מיקרוקוסמוס של המגזרים "הצבעוניים" שלה. אבל הרייטינג של "האח הגדול" לא מאפשר הקלות כאלה. בכל זאת, יש כאן משהו מייצג. הרי מיליוני אנשים בוחרים לצפות בג'קי ובחבריו.

משתתפי "האח הגדול", אני מניח, רואים בג'קי את צדדיו הטובים. ככל שהתרשמתי, הוא בחור "חמוד", כאמור, משעשע ותמים (לכאורה בלבד – הבחור מצהיר על "תקיפותיו" הרומנטיות, הרחוקות מתמימות). לראות אותו מדבר עם הדג ברצינות שכזו, היה כמו לראות ילד מדבר אל הדובון שלו. גם אם ברור שהוא לא סבור שהדג אמנם מדבר בקול אנוש, הרי שהוא שיחק את המשחק בכזו רצינות, ללא צל של חיוך (לעומת התאומה שדיברה עם הדג אחריו), שקשה היה שלא ליפול בקסמיו – או לתהות אם מדובר באימבציל מוחלט.

יש בו משהו ילדותי, בעיקר בפני התם ובחוסר המודעות העצמית שלו (הוא משוכנע שהוא "אינטליגנט ברמות"), שנקשר מיד לאיזה טוב לב נאיבי. היינו שמחים לראות את עצמנו ככה, וכך שמחו לראות את עצמם דיירי הבית. בדרך, הם התעלמו מבורותו. מהעובדה שלא מדובר באדם חכם או משכיל במיוחד (וסלחו לי שאני נמנע ממכבסת מילים). ואני לא מדבר על חוסר השליטה באנגלית. אני מדבר, אם כבר נגענו בסימפטום השפה, על שרבוב המילים העבריות לאנגלית העילגת. זה לא מעיד על חוכמה יתרה.

וכאן מציבים הדיירים את המראה בפנינו – חברה שמגדלת, מהללת ומרוממת אנשים שלא מתביישים בבורותם. שבורות ובערות לא מהווים עוד מכשול להתקדמות בה. אבוי לחברה שזהו שגרירה בספרד.

תסתכלו עליו ותראו אותנו? כששני הבתים נפגשו (צילום מסך)

*#