אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרויקט גלעד: הגבול הדק בין הצינוק לחדר האח הגדול

מה ההבדל בין פרויקט הצינוק למען גלעד שליט לבין האח הגדול? מתברר שלא הרבה. בגבול הדק שבין מחאה לפרובוקציה משפחת שליט הבינה שהמאבק שלה חייב להתנהל כמו ריאליטי בפריים טיים

תגובות

לפני כחודשיים, לאחר שיואל שליט וחברתו יערה וינקלר התפרצו לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל, תהיתי מעל דפי אינטרנט אלו עד לאן ירחיק המאבק בניסיונו לעורר את המודעות הציבורית סביבו ועד כמה אפשר יהיה לדחוק את המעטפת היצירתית. בתרבות שהתמכרה זה מכבר לריגושי ריאליטי זולים, העליתי את האפשרות שמשפחת שליט אכן תפנים את השפה השלטת בתרבות הישראלית ותשתף פעולה. בין יואל שליט לקרן פלס: כך נכנסים לפריים התרבותיההצעות נשמעו אז דמיוניות, לפחות בעיני, מופרכות במכוון: יואל ויערה נכנסים לבית האח הגדול ומנצלים את ערוץ התקשורת הפתוח במשך 24 שעות ביממה עם העם ("האח הגדול: יואל שליט" – אמת בפרסום, לא?); זמר מחאה נושא קולו בכוכב נולד ("כוכב נולד: לחופש נולד"); והשיא יגיע בשיגורו לאחד מאיי הישרדות של חבר לנשק לשעבר של גלעד, במה שיהיה טייק אוף סרקסטי על השבי בעזה ("הישרדות: טיז אל נבי". הסלוגנים כותבים את עצמם). הרי, כפי שיודע כל גב פשטי, אין היום מקום טוב מהריאליטי לגולל סיפורים מרגשים על רקע ישבנים בביקיני, ואין דרך מהירה יותר לעורר מהומה ציבורית מאשר להקים אותה בין כתלי ריאליטי סגורים ומצולמים היטב (ע"ע כל פליטת פה או קריאת תנ"ך בשירותים בבית "האח הגדול").וכרגיל במדינתנו הקטנה והמופלאה, הדמיון מרקיע לשחקים והמציאות משתינה עליו מהעננים בבוז: 24 ידוענים מכל קצווי הקשת הסלבית – פוליטיקאים, שחקנים, זמרים ופליטי ריאליטי - נכנסו אמש לצינוק הרצליאני צר ואפל, במטרה להביע את מחאתם כנגד הממשלה. כל אחד מהם תורם שעת מחאה, שבמהלכה הוא יושב בכוך הריק, בודד עם מחשבותיו. אה, כן - ועם מצלמות הוידאו המתעדות אותו בבדידותו. הנה, בחסות המשימה הנעלה של השבת גלעד שליט, איחדו כוחות אפילו שני הקונספטים המתחרים של ערוץ 2 וערוץ 10, ומשימות "הישרדות" עם מצלמות "האח הגדול" ירבצו.המציאות מגעילה יותר מכל דמיון. רון קופמן בצינוק:

 

פרובוקציה שמובוקציה מבלי להידרש לעסקת שחרורו של גלעד שליט, יש מקום לתהות על גבולות המחאה הלגיטימיים. רבים טוענים כי אין לשים לה גבולות, ויש כלשונם "לעשות כל דבר" למען העלאת המודעות, לרבות פרובוקציות. תקרית הטקס בהר הרצל היתה סימן לשינוי כיוון ברוח זו באופי המחאה – הפרת הסדר בטקס ממלכתי היא בוודאי שבירת הכלים המקובלים.

פרויקט הצינוק, לעומת זאת, עומד בקריטריון הפרובוקטיבי. הפרובוקציה כאן אינה טמונה באקט, כמו בעצם החיבור הבעייתי בין מחאה ציבורית לריאליטי, חיבור שמביא אל האור טקסטים כגון זה. גם זה אפקט; מעבר לתשומת הלב התקשורתית שניתנת לפרויקט כזה באופן טבעי, תוגבר התהודה על ידי מי שיתקומם כנגד השימוש הנלוז בתבניות ריאליטי לצורך מחאה חברתית.

אם יש משהו באמת מכמיר לב בפרויקט הצינוק, הרי שזוהי דמותו של נועם שליט, שמוצא את עצמו מתנהל בציבוריות הישראלית כמו יאנקי בחצר המלך ארתור. המופנמות ונועם הליכותיו הכובשות זיכו אותו בסימפטיה רבה, אך גם היו לו לרועץ. בתרבות הגסה והכוחנית של מדינת ישראל, שהריאליטי היא בבואה נאמנה שלה, אין להן מקום, כוח או השפעה. כך נגררת גם משפחת שליט על כורחה לשיח הנמוך שבו סלבריטאים יוצאים ובאים מבית בובות לעיני מצלמות המביאות לעם את המראות 24 שעות ביממה. ואם אפילו עניין ציבורי שמצוי בלב החברה הישראלית נאלץ לאמץ קודים של תוכניות ריאליטי, אולי איננו נמצאים בצינוק מאולתר, אבל ברור שאנחנו עמוק בבור.

*#